בשבע 513: האיחוד התורני

הרבעון ההלכתי הוותיק 'אמונת עתיך' מבית מכון התורה והארץ, מחדש את פניו: לא רק מצוות התלויות בארץ, אלא מגוון מאמרים בכל התחומים

יואל יעקובי , כ"ה בתשרי תשע"ג

הפורמט החדש מאחד לראשונה את מכוני ההלכה היישומית השונים, כמו פוע"ה, צומ"ת, כושרות ועוד, בפרסום מחקרים הלכתיים – כל אחד בתחומו, וכן במענה לשאלות יומיומיות שגם עקרת הבית הממוצעת נדרשת להן 

 מה המשותף בין 'מתנות עניים בזמן הזה', 'שימוש במכשיר טנס בשבת להקלת צירי לידה', 'בדיקות בהריון – סקירות והמלצות', 'ריבית בשוק ההון – דו"ח מצב', 'האם אפשר להשיב בדיני ממונות בלא להגיע לבית הדין' ו'הטבלת כלים חשמליים'? התשובה היא בעצם שתיים שהן אחת: כולם עוסקים בנושאים תורניים יישומיים הלקוחים ממציאות החיים העכשווית, וכולם הם שמות מאמרים שהתפרסמו בכתב העת 'אמונת עיתך' המחודש.

מי שקצת מכיר את כתב העת הוותיק שמוציא מכון התורה והארץ החל מכסליו תשנ"ה, ירים בוודאי גבה לנוכח הרשימה הזו, שרק המאמר הראשון שבה נוגע למצוות התלויות בארץ, לחם חוקו של המכון. אבל מסתבר ש'אמונת עיתך' עבר מתיחת פנים מרעננת. החל מגליון 95 שיצא לאור בניסן האחרון, משמש הרבעון כבמה למקבץ מכונים תורניים מתחומי החיים השונים, כשלכל מכון מדור משלו אשר במסגרתו הוא מפרסם את המאמרים הנוגעים לתחומו. מלבד מכון התורה והארץ שותפים ליוזמה גם המכונים פוע"ה (פוריות ורפואה על פי ההלכה), צומ"ת (טכנולוגיה והלכה), כת"ר (כלכלה והלכה), משפטי ארץ (משפט התורה) וכושרות (ענייני כשרות).

הרב יואל פרידמן, עורך 'אמונת עיתך' (יחד עם הרב גבי קדוש, שניהם ממכון התורה והארץ), מספר כי המכון שלהם עסק כל השנים בהסברה, ביישום ובמחקר של כל מה שקשור לחקלאות והלכה. "זה מעניין חלק מהציבור, אבל בוודאי לא את כולו. רצינו להביא חוברת שיש בה מגוון של נושאים". אבל העלאת הרייטינג ל'אמונת עיתך' לא היתה הסיבה היחידה וגם לא המרכזית לשינוי, לדברי הרב פרידמן. "לאיחוד ישנה משמעות בפני עצמה. יש כאן אמירה של הציבור הציוני-דתי בעניין התורה. החיבור בין התורה למדינה, ובכלל למציאות החיים המודרניים, הוא מאפיין בולט של עולם התורה הציוני דתי. זו אמירה מאוד חשובה". הרב פרידמן מדגים את החיבור למציאות מתחום עיסוקו: "היום ישנה בעיה קשה מאוד של הרכבות בעצים, בעיקר בשזיף, אגס ומשמש. לאחרונה יצאנו מספר רבנים מהמכון לסיור במשתלה בחצור הגלילית ונפגשנו ברמת הגולן עם אנשי מקצוע מן המעלה הראשונה, שם נדונה השאלה כיצד ניתן לקדם מחקר שיציע כנות (עץ חסין המשמש בסיס לעץ עדין אך בעל איכות פירות גבוהה, י"י) שמותרות להרכבה במינים הללו".

נושאי חקלאות והלכה עניינו רק חלק מהקוראים, רצינו להביא מגוון נושאים". צילום אילוסטרציה: פלאש90

 רבנים מומחים

הקורא את הדברים עלול לראות כאן תחרות עם קובץ מפורסם אחר, שגם הוא מכנס מאמרים תורניים ממגוון תחומי החיים - כתב העת 'תחומין', שיוצא לאור כבר כשלושים שנה על ידי מכון צומ"ת. הפליאה מתעצמת כשעיון קל בתוכן העניינים יגלה את מכון צומ"ת כאחד המכונים השותפים ל'אמונת עיתך'. ייתכן שיש כאן גם אפקט תחרותי מסוים כשהתקווה היא ש"קנאת סופרים תרבה חוכמה", כדברי חז"ל, אבל בכל אופן נראה כי ישנם הבדלים משמעותיים בין שני הפרסומים, למרות הדמיון בנושאים, ואפילו בחלק מן
הרב יואל פרידמן: "לאיחוד ישנה משמעות בפני עצמה. יש כאן אמירה של הציבור הציוני דתי בעניין התורה. החיבור בין התורה למדינה, ובכלל למציאות החיים המודרניים, הוא מאפיין בולט של עולם התורה הציוני דתי. זו אמירה מאוד חשובה"
הכותבים. הרב פרידמן מונה שלושה הבדלים עיקריים: "קודם כל ב'תחומין' המאמרים יותר כבדים מאשר ב'אמונת עיתך'. שנית, ב'אמונת עיתך' ישנו מיקוד של המאמרים, כאשר כל מכון עוסק בתחומו. רב צריך לדעת הכל, אבל לא תמיד הוא יודע הכל. כשאתה מתמחה בתחום מסוים, אתה נושם את ההיבט המעשי והמציאותי, ואתה נמצא בקשר עם אנשי מקצוע – הפסיקה שלך שונה. יש יתרון ברבנים שעוסקים בנושא שהוא המומחיות שלהם". נקודת הבדל שלישית נוגעת לפורמט השונה של הפרסומים. בעוד ש'תחומין' הוא ספר שיוצא לאור אחת לשנה, 'אמונת עיתך' היא חוברת שיוצאת, כאמור, כל שלושה חודשים. "חוברת היא דינמית. ב'תחומין' אין תגובות, כי אדם מגיב כאשר מרגיז אותו משהו. כשאדם צריך לחכות שנה עד שהתגובה תתפרסם הוא מתקרר בינתיים, והמוטיבציה שלו לכתוב את התגובה נעלמת".

הרב ישראל רוזן, ראש מכון צומ"ת, אומר כי התחרות ל'תחומין' קיימת ממילא גם מצד מכונים אחרים שמוציאים לאור ספרים דומים בתחומם הייחודי, וגם זה מקשה על מלאכת איסוף המאמרים לקובץ הוותיק. אולם, לדבריו, המציאות שבה כל מכון עוסק בתחום אחר מבטלת במידה רבה את יסוד התחרותיות שיש באופן טבעי בין מוסדות שונים. "שיתופי פעולה הם מצרך נדיר בימינו, עם כל החלוקות המגזריות והתת מגזריות", הוא אומר, "בחוברת הזו אין היבט של תחרותיות. אם זכינו שאנחנו יכולים להפגין אחדות וצעידה ביחד, הרי שזה יכול לשמש דוגמה לאחרים". הרב רוזן סבור בהחלט שיש מקום לשתף גם מכונים חרדיים שעוסקים בהלכות יישומיות, במידה והם יהיו מעוניינים בכך.

"בתחום ההלכתי קל יותר לאחד מאשר בעניינים חברתיים", אומר הרב רוזן, "הפילוג מצוי על רקע של שאלות השקפתיות וחברתיות כמו פמיניזם מול שמרנות, שאלות פוליטיות של ימין ושמאל, או שאלות ספציפיות יותר כמו האם לחבור לתורמים נוצרים או מה גודל המחיצה בין עזרת נשים לעזרת גברים בבית הכנסת. כל החלוקה לתת מגזרים בציבור הדתי לאומי בולטת יותר בתחום החברתי, כשבשדה ההלכתי זה פחות בולט ולכן קל יותר לאחד, למרות שגם כאן לא כולם מסכימים עם הכל, כמו שלא כולם בהכרח מסכימים עם כל ההיתרים ההלכתיים של מכון צומ"ת".

הרב אריה כץ, איש מכון פוע"ה, אומר כי העובדה של'אמונת עיתך' אין רצון לקחת את מקומו של 'תחומין', "שהוא עדיין 'קדמת הבמה'", באה לידי ביטוי בכך שאין ב'אמונת עיתך' מאמרים של גדולי הדור, אלא בעיקר מאמרים של רבני המכונים ושל רבנים אורחים. אפילו מאמרים של נשיא מכון התורה והארץ, הרב יעקב אריאל, אפשר לראות בעיקר כתגובות. תגובה אחת מהגיליון שיוצא לאור בימים אלו היא מעניינת במיוחד. הרב אריאל מחזק את מאמרו של הרב אורי סדן, רב המושב נוב ואיש מכון כת"ר, ואומר כי למרות הכלל 'דינא דמלכותא דינא', הרי שאין דין המלכות נחשב כדין תורה, ואם מנהג העם שלא להקפיד על החוק והמדינה אינה אוכפת אותו, אין צורך להקפיד עליו. כך, למשל, אין צורך להקפיד על מעבר כביש באור אדום ביום כיפור, שאז אין מכוניות בכבישי הארץ.

הרב פרידמן מזכיר כי בשנים הראשונות דווקא פורסמו ב'אמונת עיתך' במתכונתו הישנה מאמרים של גדולי הדור, כמו הרבנים ישראלי ואליהו זצ"ל, אולם הם נפטרו ואין מאמרים חדשים מהם. "אם נמצא מאמרים כאלה נפרסם אותם", הוא אומר.

גם הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר, רואה הבדל גדול בין ספרי כת"ר שיצאו לאור על ידי המכון שלו לבין חוברות 'אמונת עיתך': "בספרי כת"ר ישנם מאמרים שמתפרסים לפעמים על פני ספר שלם, בעוד שב'אמונת עיתך' אנו דנים בנושא קטן שיש לו היבט מעשי".

לא תחליף ל'תחומין'

בעבר 'אמונת עיתך' יצא לאור אחת לחודשיים. ההפחתה במינון לפעם בשלושה חודשים היא לא בגלל מיעוט מאמרים, אלא בגלל זמנם המוגבל של העורכים. מלבד העריכה הכללית, הרב פרידמן גם עורך ומבקר את מאמרי המכון שלו, בעוד שעל שאר המאמרים עובר רב מטעם המכון שפרסם את המאמר, "כי זה לא תחום המומחיות שלי", אולם גם על המאמרים הללו נעשית ביקורת סופית של העורך הראשי. "אנחנו נותנים לכל מכון את האוטונומיה שלו. כמובן, יש קווים אדומים ומאמרים שחותרים תחת ההלכה לא ייכנסו, אבל בתוך הקונצנזוס הרחב הזה אנחנו נותנים לכל מכון ולכל רב, גם כזה שמפרסם מאמר ואינו קשור למכון מסוים, את האוטונומיה שלו, כשאנו, כמובן, לא אחראים על הפסיקה במאמר".

הרב אריה כץ מספר כי מכון פוע"ה שהוא חבר בו עוסק אמנם בפסיקת הלכה למעשה, אך במסגרת זו הצטבר גם חומר מחקרי-הלכתי רב בנושאים הנידונים על ידם. בברכתו של הרב בורשטיין הוחלט להקים מחלקת מחקר הלכתי במכון. הרב כץ חשב לפרסם את החומר בבמה פרסומית שתהיה משותפת לכמה מכונים. כשניסה לעניין בכך גורמים שונים, אמרו לו שהיה ניסיון כזה אבל הוא נפל, איך לא – בגלל כסף. כשפנו ממכון התורה והארץ למכון פוע"ה, כבר מצאו את הרב כץ מוכן ומזומן לעניין.

גם הוא סבור ש'אמונת עיתך' לא נועד להחליף את 'תחומין'. הוא מספר על ישיבות צוות מורחבות של נציגי המכונים השונים, בהן הוחלט ש'אמונת עיתך' יהיה מיועד גם לרב ולתלמיד החכם שימצא מאמרים ברמה גבוהה, אבל גם לעקרת הבית שאינה מעוניינת בפלפול ההלכתי אלא בתשובות לשאלות מעשיות. אחרי הוצאת הגיליון הראשון הוחלט על ידי המערכת המורחבת שיהיו בחוברת גם מדורים פחות עיוניים של תשובות קצרות, בהן יכתוב כל מכון הנחיות מעשיות הנוגעות לתחומי פעילותו. בגיליון החדש שיוצא לאור בימים אלו מתפרסמות תשובות קצרות העוסקות בשאלת קציצת ענפי אילן שחודרים לחצר השכן, הצורך בבדיקת אתרוג בזכוכית מגדלת, ציור בחול המועד, שינוי כספי צדקה מעמותת צדקה אחת לאחרת, ואפילו שאלה היסטורית-אמונית כמו כיצד ייתכן לומר שהתורה חייבה לחלל מעשר שני על מטבע, בעוד שהשימוש במטבעות החל כאלף שנה בלבד לאחר מתן תורה (למתעניינים: התשובה של הרב יהודה עמיחי היא שהתורה חייבה לחלל על כסף בצורתו הסחירה, בכל תקופה כפי שהיא).

נקודה ראויה לציון היא שמכון התורה והארץ אינו גובה כסף עבור מינוי על החוברת, מלבד הוצאות משלוח של 50 שקלים בשנה. מי שחס גם על הסכום הזה, יכול לקבל את החוברת בחינם באמצעות הדואר האלקטרוני. במכון התורה והארץ מספרים על 6,500 מנויים אלקטרוניים, כמות מרשימה לחוברת הלכתית, פופולרית ככל שתהיה. הרב פרידמן מספר על קוראים מכל רחבי העולם התורני, "יש לנו קשר גם עם רבנים מהעדה החרדית ומתוככי הציבור הליטאי שקוראים את החוברת".

הרב יואל פרידמן חולק על קביעה שראה באחד הספרים, לפיה חוברות שיוצאות היום לאור סופן ליפול לתהום הנשייה: "דווקא החוברות שלנו נמצאות במאגרי מידע כמו 'אוצר החכמה', ואנו משדרגים את האתר כך שיוכלו למצוא בו את המאמרים השונים באמצעות חיפוש בגוגל. הסיכוי שמישהו ימצא היום מאמר שנכתב בנושא מסוים, גבוה הרבה יותר מאשר בעבר".

ראיה לכך ש'אמונת עיתך' הופך להיות כלי ביטוי נחשב בשדה ההלכתי מוצא הרב אריה כץ בכך שכבר אחרי צאת הגיליון הראשון לאור, פנה אליו מישהו ממוסד שאינו משתתף בהוצאה ושאל מדוע לא קראו גם למוסד שלו להצטרף ליוזמה. בעניין זה, אומרים השותפים למפעל, לא מן הנמנע שיצטרפו מכונים נוספים ל'אמונת עיתך'. הרב פרידמן גם אומר כי למרות שהחוברת מתבססת בעיקר על מאמרי רבני המכונים, הרי שהם ישמחו לפרסם גם מאמרים של רבנים אורחים.

מסתבר שלחוברת החדשה יש השפעה לא רק על הציבור אלא גם על המכונים עצמם. הרב תומר בן צבי, מנהל ארגון הכשרות 'כושרות', אומר כי עד היום הם עסקו בעיקר בעשייה ולא כל כך בכתיבה, והשותפות ב'אמונת עיתך' הכניסה אותם גם לשדה המחקר ההלכתי. כך למשל מופיע בגיליון החדש מאמר על הבעיות שעלולות להיות בהבאת קייטרינג ממקום אחר. לפני מספר חודשים הנושא עלה לכותרות כאשר לאירוע שנערך בבית הנשיא חדרו 80 ק"ג בשר טרף מאבו גוש, למרות שלקייטרינג היה הכשר מהרבנות, ואף נפתחה חקירה פלילית בעניין. כמובן שגם השפעה הפוכה קיימת, כשרבנים שנחשפו לפעילות המכון ב'אמונת עיתך' ביקשו להשתתף בסדנאות של 'כושרות'.

הרב משה כ"ץ, הרב המשיב בכושרות, אומר כי העולם השתנה מאוד ביחס לעבר. "אצלנו בתחום הכשרות זה פחות בולט, אבל בתחומים האחרים: עסקים, מחשבים, ורפואה זה הרבה יותר בולט. אנחנו, שרואים עצמנו שייכים לכל התהליך האלוקי שבמסגרתו כל העולם מתקדם לקראת הגאולה השלמה, צריכים להתמודד עם כל השאלות החדשות שעולות. הרי אנחנו רוצים ללכת עם התהליך האלוקי, ולא חלילה נגדו".

yoelyya@gmail.com