בשבע 513: בשבע

האם הנסיבות הנוכחיות מצדיקות את הקדמת הבחירות?

ירעם נתניהו , כ"ה בתשרי תשע"ג

 

טובת המדינה מחייבת

ח"כ חיים אמסלם

יו"ר תנועת 'עם שלם'

סקירת המערכת הפוליטית מראה כי טובת המדינה מחייבת עריכת בחירות כלליות בהקדם האפשרי. לא צריך להיות פוליטיקאי או פרשן פוליטי כדי לדעת שהמערכת הפוליטית מבעבעת כבר כמעט שנה, ומתנהלת כאילו כל רגע נפתחות הקלפיות. צירופה הזמני והמיותר של 'קדימה' לממשלה אמנם דחה את הרעיון להקדים את הבחירות, אך למעשה רק הוסיף מתח ועניין למשחק הפוליטי. אני סבור שמדינה מתוקנת לא יכולה להתנהל זמן רב כל כך באווירת בחירות משתקת, המונעת התחלת מיזמים חדשים ולפעמים מעצימה ומלבה כל מיני עניינים שוליים, רק לשם השגת רווחים פוליטיים.

בצד השמאלי של המפה הפוליטית ישנם שחקנים חדשים כמו יאיר לפיד, וחדשים-ישנים כמו ציפי לבני וחיים רמון ואולי אפילו אהוד אולמרט. אמנם הצד הימני רגוע יותר (בעיקר מפני שהוא בשלטון), אבל ההתרחשות וסימני ההתחדשות והאחדות ב'בית היהודי' וב'איחוד הלאומי' והקמת תנועת 'עם שלם', ישנו גם הם, בעזרת השם, את תמונת המצב המפלגתית והפוליטית.

על סדר יומה של המדינה מונחות סוגיות פנים וחוץ כבדות משקל ורבות משמעות. מבפנים – תקציב שנת 2013, שצפוי להיות קשה ובעייתי, ויחד איתו סוגיות כמו גיוס החרדים ויחסי דת ומדינה, שעוד ישובו ויתלהטו במוקדם או במאוחר. מבחוץ – בראש ובראשונה סוגיית הגרעין האיראני, המצב הביטחוני בדרום, ההסלמה ביהודה ושומרון והמתרחש אצל סוריה השכנה.

הבחירות הקודמות נערכו לפני כארבע שנים, ומאז דברים רבים זזו בדעת הקהל הישראלית. יש בעם רצון לחשיבה מחודשת בנושאים כלכליים וחברתיים. ישנה הבנה מעמיקה ואחראית יותר של הצורך בהתמודדות נחושה עם אויבינו מבית ומחוץ ובעיקר רצון אמיתי וכן לטפל בבעיות הפנים של החברה הישראלית ולהגביר את החוסן והאחדות הפנימית שלנו.

הדרך לבטא את השינוי הזה עוברת בבחירות. ויפה שעה אחת קודם.

 

 

בגלל הכלכלה

שמואל סלבין

לשעבר מנכ"ל משרד האוצר

הנסיבות המדוברות הן נסיבות פוליטיות, אבל בעיקר כלכליות. על פי החוק, אם לא מעבירים תקציב עד ה-31 במרץ – הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות. אנו נמצאים בשלב אחרון של אישור התקציב של 2013, כי בדרך כלל ישיבת הממשלה לאישור התקציב נערכת באוגוסט ואחר כך הכנת הפרטים עוברת לאגף תקציבים במשרד האוצר, ומשם לוועדת הכספים בכנסת ואחר כך להצבעה ראשונה, שנייה ושלישית.

אנו כבר באוקטובר והתהליך לא נעשה, משום שראשית אין הסכמה של מרכיבי הקואליציה על מבנה התקציב, ושנית מפני שהתקציב ל-2013 הוא קשה. זאת משום שב-2012 נוצרו שתי בעיות גדולות: הכנסות המדינה ממיסים היו קטנות משחשבו, כי המשק צמח פחות מהתחזיות; ובצד ההוצאות המדינה התחייבה להוצאות גדולות, בעיקר בתחום השכר לרופאים, למורים ולגני ילדים בגיל שלוש וארבע ותוספת לביטחון. כתוצאה מכך נוצר גירעון של כ-30 מיליארד שקלים.

היום מדברים על קיצוץ בקצבאות ילדים וזקנה, בתשתיות, הקפאת שכר בשירות הציבורי וכדומה. לכן לדעתי כדאי ללכת לבחירות כעת, ולא להגיע למסקנה עם מרכיבי הקואליציה, כי לא תהיה הסכמה מעמיקה אלא טלאי על טלאי.

ככלכלן אחראי שגם רואה את טובת המשק – יש ללכת לבחירות. ולאחר שנתניהו יזכה ותהיה קואליציה רחבה, יצליחו לבנות תקציב איתן בעל סדר עדיפויות מתאים. לא כדאי לגרור את הבחירות לאוקטובר, כי זה אומר שכל שנת 2013 תהיה שנה שבה חברי כנסת ינסו לחוקק חוקים כדי להגיע לכותרות וכדי להיטיב עם העם, והמדינה והחברה ישלמו על כך מחיר יקר.

 

אינטרס של הליכוד

עוזי ברעם

שר לשעבר מטעם 'העבודה'

בחירות יהיו, אבל למעשה אין שום מאורע מיוחד במינו שמחייב אותן. גם העובדה שטרם העבירו את התקציב היא בעיה שתהיה בקדנציה הבאה ובזו שאחריה, וזו בעיה שהיתה בממשלות קודמות. תמיד נמצאו פשרות לנוכח בעיית התקציב, ולכן השאלה אינה אם הבחירות מחויבות המציאות אלא למה מישהו, ובמקרה הזה בנימין נתניהו, רוצה להקדים אותן. מבחינת האינטרס הציבורי אין שום בעיה שמחייבת את הקדמת הבחירות.

הבחירות יוקדמו כי הקטר כבר דוהר. אמנם לפני כמה חודשים עצרו אותו, אבל ספק אם יעצרו אותו שוב. אין בקואליציה שום מפלגה שמנסה לעשות צעד אמיתי לעצור את הבחירות. ש"ס אינה רוצה להקדים את הבחירות, אבל היא חוששת שאם היא תוותר בתקציב בסוגיות חברתיות ובכל זאת יהיו בחירות – היא תשלם על כך, ולכן אין לה עניין לעשות זאת. ליברמן תמיד היה נייטרלי בנושא. לכן אין נוגדנים מיוחדים בקואליציה. מה עוד שחבורת הח"כים מהליכוד חושבת שאם יהיה זמן מינימלי לבחירות הדבר יכול למנוע ממפלגת לפיד או מהמפלגה של ציפי לבני להתארגן ולהיערך. לפיד טרם הציג את נבחרת האנשים שילכו עימו, והמפלגה של לבני כלל לא קרמה עוד וגידים. איני מתיימר לומר אם החששות של אנשי הליכוד נכונים, אבל אין ספק שיש גורמים שחושבים שבחירות מהירות כעת יכולות להיטיב עם הליכוד.

נכון שבבחירות הקרובות אין מועמד ריאלי מול בנימין נתניהו, אבל זה לא משנה. מה שמשנה הוא השאלה כמה מנדטים יקבלו מפלגות השמאל והמרכז ואם הן יכולות, אולי גם בעזרת הקולות של הערבים, להקים גוף חוסם.

 

 

תשובות הגולשים

שיקולים פסולים

הזזת בחירות היא פסולה, אלא אם ישנו מצב חירום, כמו שהיה במלחמת יום הכיפורים, אז הבחירות נדחו בחודשיים. מרוב הקדמות, מעטים יודעים שעל פי החוק הבחירות לכנסת צריכות תמיד להיערך ביום ג' השלישי בחודש חשוון. ההזזה נובעת מתחמנות וחשבונות פוליטיים קצרי טווח, במטרה לקבל רווח אישי וסקטוריאלי עלוב, ואינה מונחית על פי הדרך הישרה והראויה: שדברים ייעשו כפי שהם צריכים להיעשות - בהגינות, באמת וביושר. זה מצטרף לתופעות אחרות שמלוות בקריצות, הסכמים מתחת לשולחן וכסף מאחורי הגב. במילה אחת: שחיתות.

יעקב שבו, ירושלים

 

יקר ומיותר

התרגיל של הקדמת הבחירות עולה לנו 500 מיליון שקלים. מי משלם? אנחנו, האזרח הקטן. שהרי ממילא אין שום משמעות לבחירות, כי במדינת ישראל כולה שולטים שני אנשים בלבד: נשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה. וממילא שניהם אינם עומדים לבחירת הציבור. אז בשביל מה בחירות חדשות? מי צריך את זה?

מיכאל בן חורין, נוב