בשבע 513: בחירות בעוד מועד

נתניהו הכריע: בחירות במועד מוקדם ככל האפשר

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ה בתשרי תשע"ג

עכשיו זה סופי: הבחירות לכנסת הבאה הוקדמו ויתקיימו לכל המאוחר בחודש פברואר. השאלה שעוד נותרה פתוחה היא האם בנימין נתניהו ושאול מופז יהיו המועמדים המובילים לראשות הממשלה, או שיצטרפו אליהם גם ציפי לבני ואהוד אולמרט.

במערכת הפוליטית מעריכים כי אהוד אולמרט שוקל ברצינות לחזור למערכת הפוליטית ולהתמודד על ראשות הממשלה. לא ברור עדיין האם הוא עלול לצנוח מעל ראשו של מופז ולעמוד בראש מפלגת קדימה, או לעמוד בראש גוף פוליטי חדש. מי שמנסה לדחוף את אולמרט הוא ח"כ לשעבר ומי שכיהן כיו"ר מועצת קדימה חיים רמון, שמנסה ליצור מפלגה חדשה. בסביבתו של אולמרט, אגב, מייעצים לו שלא להתמודד בשל הבעיה המוסרית והציבורית, אך לא מן הנמנע שראש הממשלה לשעבר לא יאזין לקולות הללו.

ביום ראשון ערך ראש הממשלה נתניהו סבב התייעצויות נרחב עם שרים מהליכוד, וגם עם ראשי סיעת יהדות התורה, ובסיומו כינס מסיבת עיתונאים בה הכריז על החלטתו להקדים את הבחירות. נתניהו הבהיר כי בשל העובדה שהוא אינו יכול להעביר "תקציב אחראי", כלשונו, משום ש"בפתחהּ של שנת בחירות המפלגות מתקשות להציב את האינטרס הלאומי מעל לאינטרס המפלגתי", החליט להקדים את הבחירות.

"חובתי כראש הממשלה לשים את האינטרס הלאומי מעל לכל, ולכן הגעתי למסקנה שהאינטרס של מדינת ישראל מחייב הליכה לבחירות מוקדם ככל האפשר. עדיפה מערכת בחירות של שלושה חודשים ממערכת בחירות של שנה". נתניהו ציין כי ממשלתו היתה היציבה ביותר בשנים האחרונות וכיהנה ארבע שנים.

במערכת הפוליטית קיבלו בשמחה את הצהרתו של ראש הממשלה. ח"כ כרמל שאמה הכהן, עמיתו של נתניהו לסיעה אמר כי ראוי לערוך את הבחירות דווקא כעת. עם זאת הוא ציין שבשיטת הפריימריז בליכוד, עשויים להיפלט מהמפלגה קרוב לשמונה ח"כים מכהנים. במפלגת העבודה בירכו על הצעד ואמרו כי הם מצפים לבחירות שיחזירו את מפלגתם להיות גורם פוליטי משמעותי. בקדימה, לפחות כלפי חוץ, הצהירו שהצעד ראוי, אבל שלא לציטוט אומרים בסביבתם לא מעט מחברי הכנסת של המפלגה כי הם מעדיפים להצביע בעד התקציב ולנסות לשפר את מעמדה של קדימה, שמתרסקת, לפחות על פי הסקרים האחרונים.

בגזרת המפלגות הדתיות, שתי הסיעות, הבית היהודי והאיחוד הלאומי פרסמו הודעות בהן מדובר על התחזקות המחנה הציוני דתי לאחר איחוד ביניהן, שנראה קרוב מתמיד.

דווקא המפלגות החרדיות לא עושות לנתניהו חיים קלים, ולא מבטיחות לתמוך בתקציב גם אחרי הבחירות והקמת קואליציה חדשה. יושב ראש ש"ס, השר ישי, הודיע כי גם לאחר הבחירות לא תתמוך מפלגתו בתקציב שיפגע במעמד הביניים ובשכבות החלשות. לדבריו, הבחירות יתמקדו במצוקת הדיור ובהתייקרות מוצרי היסוד, ולא בטוח שיש מענה לכך. יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני מיהדות התורה, טען כי ראוי לקבל מחדש את אמון העם כדי להיאבק בפערים בחברה ולשמור על יציבות המשק.

לוח הזמנים הצפוף ממילא של הבחירות יביא לכך שכבר בשבוע הבא, בהצבעות בזק, תאשר הכנסת חוק חדש לפיזורה, לאחר שאת החוק שעבר בקריאה ראשונה בחודש מאי פסל היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון. ביום הפתיחה של מושב החורף, יום שני - תתפזר הכנסת.

לפי שעה קיימת מחלוקת סביב מועד הבחירות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין שהן ייערכו ב-15 בינואר, אך ייתכן שמבחינה חוקית לא יוכלו לעשות זאת לפני ה-29 בינואר. התאריך המקורי שהיה מקובל על מרבית המפלגות היה ה-12 בפברואר, אך הוא ירד מסדר היום לאחר שביהדות התורה הבהירו שלא יסכימו לתאריך בשל הילולת אחד מאדמו"רי גור.

בכל מקרה, ככל הנראה כבר בתחילת חודש נובמבר יתקיימו הפריימריס בליכוד ובעבודה. בקדימה, ככל הנראה, תוקם ועדה מסדרת שתשבץ את חברי הכנסת במקומם. ריבלין, אשר מבקר כעת במוסקבה ואמור לשוב לארץ בתחילת השבוע הבא, הודיע כי יפעל לאשר את יציאת הכנסת לפגרת בחירות קרוב ככל האפשר לפתיחת מושב החורף. הוא שוחח עם ראש הממשלה והבהיר כי עד לפיזור הכנסת לא יאפשר לחוקק חוקים פופוליסטיים שאינם אחראיים.

 

 

עמיאל אונגר | פרשנות פוליטית

 לפני שיהיה קשה יותר

החלטתו של נתניהו ללכת לבחירות היא החלטת כלאיים שמשלבת שתי מגמות שונות. באופן כללי, הקדמת בחירות על ידי ראש הממשלה מבטאת או כפייה או יוזמה. כאשר הרוב הפרלמנטרי שלך מתפרק, הבחירות באות מתוך כפייה. הבחירות מוקדמות מתוך יוזמה כאשר ראש הממשלה סבור שהקדמת הבחירות - ויותר חשוב: העילה להקדמתן - תועיל לו. יצחק רבין נקט ב"תרגיל המבריק" של גירוש המפד"ל, וציפי לבני (שטרם הרכיבה ממשלה) פעלה בצורה דומה כאשר ביקשה להציג את עצמה כמי שהדפה כביכול סחטנות תקציבית. שני המקרים הללו שהסתיימו בכישלון מעידים שהשיקולים לא תמיד מבוססים. החלטתו של נתניהו, לעומת זאת, משלבת את אלמנט הכפייה והיוזמה גם יחד.

נתניהו מעדיף ללכת לבחירות עכשיו, לפני שממשלתו תתפרק על רקע אי העברת תקציב שהיה משקף את השלכות המשבר הכלכלי העולמי על המשק הישראלי. הוא לא רוצה ללכת לבחירות בתנאי התאבדות על רקע גזירות כלכליות, כמו שעשו מספר מנהיגים אירופיים. נתניהו למוד ניסיון מבחירות 2006, כאשר הליכוד ניגף גם כתוצאה מהקמת קדימה אבל בעיקר משום שהגזירות הכלכליות היו רשומות על שמו של שר האוצר נתניהו. מצד שני, נתניהו מקווה שבחירות בזק לא יאפשרו לשמאל להתארגן. לא הייתי מייחס חשיבות לקאמבק של אהוד אולמרט. מלחמת לבנון השנייה מהווה גיבנת יותר רצינית עבורו מאשר התסבוכות המשפטיות. אולמרט כבר הרחיק ללכת שמאלה, ושלי יחימוביץ' בנושא המדיני היא היום יותר מרכז ממנו.

ברור שתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב יקרינו גם על המרוץ אצלנו. ניצחון למיט רומני יהיה נוח לראש הממשלה בשל הידידות הגלויה ביניהם, ויהפוך את סוגיית היחסים עם ארה"ב ליתרון של נתניהו. מאידך, ניצחון של אובמה עלול להחזיר אותנו לימי בחירות 1992, כאשר ממשל בוש האב ביקש לסלק את שמיר לטובת רבין, או לבחירות 1999, כאשר החבר קלינטון שיגר את יועציו הבכירים לסייע לקמפיין של אהוד ברק.

הציבור הדתי-לאומי מתחלק בגישתו הפוליטית בין שתי אסכולות מרכזיות. אסכולה אחת מאמינה במאבק בתוך הליכוד, ותוצאות הבחירות המקדימות בליכוד ומקומם של זאב אלקין, ציפי חוטובלי ואחרים (אולי אפי איתם ישבור את דממת האלחוט) ישפיעו על תדמית הליכוד כמפלגה המוכנה לקלוט את הציבור הדתי-לאומי בתנאים של שוויון. גם אם גישתו שנויה במחלוקת, המבחן המרכזי יהיה גורלו של משה פייגלין. אם הוא שוב יידחק מהרשימה באמצעות תרגיל מפוקפק, הדבר ייצור רושם שלילי.

לשם שינוי, מועד הבחירות תופס הפעם את אסכולת ההליכה הנפרדת במצב הכן. הבחירות המוקדמות בבית היהודי כבר בפתח. גם התהליכים להקמת רשימה משותפת עם האיחוד הלאומי כבר הבשילו, ולא מדובר בחתונה מאולצת בדקה התשעים הלוקה בחוסר אמינות. רשימת 'טב' תיטיב להתחרות מול הליכוד בנושא המשילות: מי קובע, הנבחרים או הפקידים? אימוץ דו"ח ועדת לוי, ביקורת על הפרקליטות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כפי שטען הרב שלמה אבינר, אם בתנאים משופרים אלו לא נעפיל ליגה - הדבר ייתפס כניצחון של האסכולה הדוגלת בהשתלבות בליכוד.

 

 

מבזקים

מטה צעירי 'הבית היהודי' חתם ביום שלישי על הסכם עם ההנהגה הצעירה של 'האיחוד הלאומי', לקראת מערכת הבחירות הקרובה. בהסכם התחייבו הצעירים להקים מטה בחירות משותף בבחירות הקרובות, וציינו כי הם רואים בכך דוגמה אישית לראשי המפלגות, כיצד אפשר להתגבר על כל המחלוקות ולאחד כוחות למען הקמת מפלגה אחת גדולה.

אתמול (ד') סמוך לשעה חמש לפנות בוקר הופסקה תנועת הטיסות בנמל התעופה בן גוריון בשל חשד שהתעורר במכ"מים מגילוי עצם חשוד מעל שמי ישראל. במקביל להפסקת הטיסות הוזנקו למקום מטוסי קרב, אך בתוך דקות אחדות הוברר כי מדובר בטעות בזיהוי במסכי המכ"מ.

הקבינט של ממשלת גרמניה אישר היום (ד') את הצעת החוק שנותנת תוקף חוקי לברית המילה מטעמים דתיים בגרמניה. משמעות הדבר היא שבעתיד הקרוב יוכלו יהודים ומוסלמים במדינה למול את זכריהם הקטינים ללא חשש. על פי החוק, שעוד צפוי לעבור השנה הליך אישור רשמי בבונדסטאג, תבוצע ברית המילה אך ורק "בהתאם להלכות העבודה הרפואיות".

משטרת צרפת מדווחת כי חשפה חוליית טרור שתכננה לבצע פיגועים בקהילות היהודיות במדינה. סוכנות AFP דיווחה כי ברשות החוליה המוסלמית שנעצרה בימים האחרונים אותרו רכיבים להרכבת פצצות. התובע ציין כי מדובר בחולייה מסוכנת של 12 מחבלים שתכננה לבצע פיגועים קשים בקהילה היהודית.

עו"ד יוסי פוקס, מראשי המחנה הלאומי בליכוד, פנה לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה לפסול את חבר הכנסת אחמד טיבי מהתמודדות לכנסת ה-19, נוכח נאום השהידים שנשא ברמאללה בינואר האחרון אשר בו הילל ושיבח את הטרוריסטים, וכן עקב ביקורו במדינת אויב בשנת 2010. פוקס מסביר את בקשתו ואומר: "דין טיבי כדין בשארה - מחוץ לכנסת ישראל".

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, הגיעה ביום שלישי ליוון כדי להפגין את תמיכתה במדינה ובמדיניות שמובילה הממשלה. 7,000 שוטרים ואנשי כוחות הביטחון באתונה ניסו לנעול את בניין הפרלמנט ולמנוע את מעשרות אלפי המפגינים לעבור את המחסום ולפרוץ לבניין.