חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

ו'2 הולכת לקלפי - סיפור לילדים

18/10/12, 15:32
חגית רוזנבאום

 בכל יום, חמש דקות לפני הפסקת עשר, המורה אביבה היתה מספרת לכיתה על כמה דברים חשובים מהחדשות שהיו באותו יום. היא לא חשבה שמה שתספר לכיתה באותו בוקר יגרום לסערה כה גדולה בקרב התלמידים.

"ילדים, אתם יודעים שראש הממשלה הכריז שבקרוב ייערכו בחירות. כלומר כל אחד יוכל להצביע עבור האדם שנראה לו הכי טוב והכי מתאים להוביל את מדינת ישראל", הסבירה אביבה.

הילדים הקשיבו בשקט, ולפתע קפץ רועי ממקומו: "רגע, אולי גם אנחנו צריכים לבחור לנו מישהו שיוביל אותנו? אחד שיארגן לנו דברים, יציג את הדעות שלנו בפני המנהל וידאג להאריך את ההפסקות..." הילדים גיחכו לשמע סוף המשפט, אבל הם הנהנו במרץ ואף עודדו את דבריו של רועי בקריאות הסכמה.

המורה אביבה הופתעה מהתגובות, אבל התעשתה מיד: "בסדר גמור. אם זה מה שאתם רוצים, אני מכריזה על בחירות לתפקיד המנהיג של כיתה ו'2. בעוד שבועיים תתקיים הצבעה, ועד אז כל אחד רשאי לשכנע את האחרים שהוא הטוב ביותר לתפקיד".

הילדים הריעו בהתלהבות. כיוון שהזמן היה קצר, כבר למחרת בבוקר החלה מערכת הבחירות של תלמידי הכיתה. אלו שרצו להיבחר מצאו שיטות שונות ומשונות כדי לשכנע את התלמידים לבחור בהם. ישי, למשל, דאג למלא את כל חצר בית הספר בשלטים שתומכים בו. "כולם בוחרים את ישי", "ישי זה כדאי", "מתי נבחר את ישי?" קראו השלטים, שעליהם התנוססה בגדול תמונתו הצבעונית והמחייכת.

רוני, לעומת זאת, בחר בדרך שונה: הוא קנה חבילות ענקיות של ממתקים וצ'ופרים, ובכל הפסקה חילק לכל הכיתה משהו. בבוקר חטיף שוקולד, בהפסקת הצהריים מחזיקי מפתחות מיוחדים ולפני סוף הלימודים – חבילת צ'יפס לכל אחד. היו ימים שרוני הפתיע ממש: פעם הוא חילק לכולם גלידה בגביעים ענקיים, אחר כך נתן כרטיסי כניסה לספארי, ויום אחד הוא אפילו חילק לכל תלמיד ארנבון קטן ולבן שאליו הוצמד פתק: "גם אני בוחר ברוני".

רק תלמיד אחד לא התאמץ בכלל. היה נראה שאפילו לא מעניינות אותו הבחירות. הלל היה ילד שקט, הוא אהב לקרוא ספרים והיה תלמיד טוב, אבל כמעט לא שמעו את קולו בין החברים. למרות זאת, כולם ידעו שהלל מצטיין בלב טוב ובאחריות. אם ראה ילד ששכח להביא סנדוויץ', היה ניגש אליו בשקט ונותן לו את שלו. אם הבחין שהכיתה מלוכלכת – הוא לא היה מתעצל, והיה אוסף את הלכלוכים מהרצפה. "צריך שיהיה פה נקי", הסביר בשקט למי ששאל. כשהמורה היתה שואלת מי מתנדב להשלים את השיעור לילד שהיה חולה ולא הגיע, הלל הצביע ראשון. בטיול שנתי אחד, כשבאמצע המסלול פתאום התגלה שלא נשארו מים כמעט לאף אחד, היה זה שוב הלל שמיהר עם מלווה הנשק לרוץ את כל הדרך אל האוטובוס, ולחזור משם עמוס בקבוקי מים לכולם.

הגיע יום הבחירות. בהפסקת עשר כל ילד נכנס לבדו לכיתה, והניח בתוך קופסה פתק שעליו רשום שמו של הילד שבו הוא בוחר למנהיג הכיתה. המתמודדים היו לחוצים ונרגשים: רוני פינק את כל הילדים בפיצה חמה ובקרטיב וישי תלה על גג בית הספר דגל ענקי שקורא לבחור בו. גם המתמודדים האחרים ניסו לשכנע עד הרגע האחרון את הילדים לבחור בהם. אחרי כמחצית השעה הסתיימה ההצבעה. המורה אביבה ספרה את הקולות, וכשסיימה חיוך קטן נתלה בזוויות פיה.

"נו, המורה, מי זכה?" שאלו התלמידים המתוחים. המורה העבירה את מבטה על פני כל התלמידים, עד שנעצרה בשולחן האחרון. "אתם, ילדים, בחרתם את הלל להיות לכם למנהיג".