חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

הבחירות והכיס - תכל'ס

התקציב אמנם תקוע ואי הוודאות מאיטה את הפעילות הכלכלית, אבל מבדיקה של מערכות בחירות קודמות מתברר שאחריהן מדדי המשק מזנקים
18/10/12, 15:32
שלמה פיוטרקובסקי

ההחלטה להקדים את הבחירות מכניסה את המדינה ואת המשק הישראלי לתקופה של בין השמשות, שמתחילה בהחלטה על פיזור הכנסת ומסתיימת רק עם כינונה של ממשלה חדשה. זהו זמן שבו משמשים בערבוביה ודאות ואי ודאות, אשר נובעים שניהם משיטת התקצוב הנהוגה בישראל. העובדה שמדינת ישראל הולכת לבחירות בשלב זה של השנה, גורמת בהכרח לכך שלא יוגש תקציב מדינה במועד. במצב שבו הוחלט על תאריך לבחירות, ברור לכל בר דעת שלא ניתן לגבש קואליציה ורוב של 61 חברי כנסת סביב הצעת תקציב, אשר מטבע הדברים חייבת לכלול סדרי עדיפויות. לכן, הכרזה על הליכה לבחירות ברבע האחרון של השנה, משמעותה בפועל היא דחיית אישור התקציב לפחות עד סוף הרבע הראשון של השנה הבאה.

הבחירות לכנסת ה-18 תיערכנה ביום שלישי, ה-22 בינואר. בישראל נודעות התוצאות הראשוניות כבר למחרת בבוקר, אולם תוצאות רשמיות מתפרסמות רק לקראת שבת ולעיתים אחריה. בשלב זה מבצע נשיא המדינה את תהליך ההתייעצות עם הסיעות השונות, אשר נמשך כשבוע, ורק קצת אחרי תחילת חודש פברואר תוטל הרכבת הממשלה על מי מחברי הכנסת. לצורך הרכבת הממשלה מקבל אותו חבר כנסת 21 יום, כך שהתהליך צפוי להסתיים רק לקראת סוף חודש פברואר. התארגנותה של קואליציה טרייה להעברת תקציב אורכת גם היא זמן מה, וכשמצרפים לכך גם את שרשרת האישור, ניתן להעריך במידה רבה של ודאות שרק במהלך חודש אפריל תחגוג מדינת ישראל את אישורו של תקציב מדינה חדש.

המחוקק כמובן התייחס למצב שבו המדינה חייבת להתנהל ללא תקציב מאושר, וקבע כי בכל חודש שכזה רשאי האוצר לאשר הוצאה של 1/12 מתקציב השנה שקדמה לשנת התקציב הנוכחית. במקרה הנוכחי, בו התקציב הקודם היה תקציב דו-שנתי, מדובר למעשה בתקציב חודשי הנגזר מתקציב שנת 2011. במשרד האוצר יש מי שדווקא מרוצה מהמצב שנוצר, וזאת עקב המשמעת התקציבית הקשוחה שהוא כופה על משרדי הממשלה. במצב כזה מי ש"יושב על השיבר" הם חשבי המשרדים, אשר פועלים בלי בוס אפקטיבי ומקשים על כל הוצאה שאיננה חלק מליבת ההוצאות של המשרד.

אולם המחיר של מצב כזה למשק גם הוא איננו פשוט. המשמעת התקציבית היא אמנם גורם חשוב, אך קיומה של מדיניות תקציבית חשוב לא פחות. חיסכון תקציבי לשם חיסכון תקציבי איננו נותן מענה לצרכים האמיתיים של המשק, וגרוע מכך: הוא מקשה ולעיתים אפילו לא מאפשר עמידה בהתחייבויות שונות שלקחה על עצמה הממשלה. בין השאר חתמה ממשלת ישראל במהלך השנתיים האחרונות שורה של הסכמי שכר: עם הרופאים, עם מורי התיכונים, עם העובדים הסוציאליים, עם פרקליטי המדינה ועם מגזרים נוספים. הסכמי השכר הללו בוצעו רק בחלקם ופעימות נוספות שלהם מתוכננות לשנה הבאה, אבל הקפאת התקציבים של משרדי הממשלה תקשה מאוד על יישום ההסכמים. גם יישומם של חוקים שונים שנחקקו בכנסת והם בעלי משמעות תקציבית עלול להיתקע בפער הזמנים שנוצר.

תקציב חדש יאושר כנראה רק באפריל. נתניהו מודיע על הקדמת הבחירות

עליות אחרי הבחירות

לתקופת בחירות, כך מתברר, ישנה גם השפעה ריאלית על פעילותו של המשק הישראלי. כלכלני בית ההשקעות 'מיטב' ביצעו לאחרונה בדיקה של השפעת הבחירות על המשק, תוך שהם מחלקים את ההשפעה לשלוש תקופות. הראשונה היא השנה שקדמה למועד של ההכרזה על הבחירות, תקופה שנייה היא החל ממועד ההכרזה על בחירות ועד למועד הבחירות עצמן, תקופה שאורכה הממוצע עומד על כארבעה חודשים, והתקופה השלישית היא השנה שלאחר הבחירות. האינדיקטור שנבחר על ידי כלכלני 'מיטב' על מנת לשקף את הפעילות הכלכלית הוא המדד המשולב לבחינת מצב המשק שמפרסם בנק ישראל.

לדברי רון אייכל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות 'מיטב', "מהבדיקה עולה כי המדד המשולב של בנק ישראל עלה ב-12 החודשים שקדמו למועדי הכרזת הבחירות (ששת הקמפיינים האחרונים, לא כולל את 2012) בשיעור של 5.7 אחוזים. בתקופת 'בין המצרים' (בין מועד ההכרזה למועד הבחירות) עלה המדד המשולב בשיעור של 1% בלבד במונחים שנתיים. בשנה שלאחר הבחירות הוא עלה ב-3.5 אחוזים".

לאור זאת קובע אייכל כי "מהתפתחות המדד המשולב של בנק ישראל ניתן להניח כי הפעילות הריאלית במשק מושפעת מתקופת בחירות, שכן קצב התרחבות המדד היה הגבוה ביותר בשנה שקדמה למועד ההכרזה על הבחירות, תוך היווצרות האטה בתקופה שלפני מועד הבחירות, הנובעת ככל הנראה מחוסר הוודאות".

אייכל מתייחס גם להשפעתן של הבחירות על התנודות בשוק ההון, כפי שבאו הדברים לידי ביטוי בחמש מערכות הבחירות האחרונות. לדבריו, "מתברר כי בממוצע בכל תקופות 'בין המצרים' נטה מדד ת"א-25 לרשום ירידה בערכו (3.4%, או 9.7% במונחים שנתיים). גם שוק האג"ח הקונצרני איבד מערכו (5%, במונחים שנתיים), בעוד האפיק הממשלתי דווקא נוטה לרשום עליות (4.7%, במונחים שנתיים). כלומר, תקופת בין המצרים, המתאפיינת בירידה משמעותית בקצב הצמיחה של המדד המשולב, טובה לאפיק הממשלתי ופחות אטרקטיבית למניות ולאיגרות חוב קונצרניות המאבדות מערכן".

לגבי התקופה (12 חודשים) שלאחר הבחירות מציין אייכל כי קיים היפוך מגמה בכל האמור לנכסים המסוכנים. לדבריו, בשנה שלאחר הבחירות רשם ת"א-25 עלייה ממוצעת של 36.7 אחוזים בערכו. אייכל מציין עם זאת כי ייתכן שהתשואות שהושגו בשוק המניות המקומי היו תוצאה של אירוע חיצוני ושל שינוי בערכו של שוק המניות העולמי. "בכדי לנקות את ההשפעה של שוק המניות העולמי על ת"א-25, הפחתנו את התשואה שנרשמה במדד S&P 500 מזו של ת"א-25 וכך קיבלנו את התשואה העודפת של ת"א-25, אשר הושפעה מגורמים פנימיים, כגון בחירות. מתברר כי בשנה שלאחר הבחירות רשם מדד ת"א-25 תשואה עודפת גבוהה משמעותית (על פני ה-S&P 500), של 18.1 אחוזים בממוצע".

 

פרשנות

פרס לא מופרך

כשמסתכלים בפרספקטיבה היסטורית, הענקת פרס נובל לשלום לאיחוד האירופי אינה כל כך מגוחכת

אמיר וייטמן

בשבוע שעבר התבשרנו על זכייתו של האיחוד האירופי בפרס נובל לשלום. קל לגחך לאור הבחירה המוזרה, היות ובאמת הפרס היוקרתי חולק לארגון שלא הרים תרומה מיוחדת לשלום לאחרונה, ושמצטיין בביורוקרטיה נוראית ובמדיניות חוץ ופנים מלאה בבעיות. וזה עוד לפני שהזכרנו את הכלכלה המקרטעת במדינות האיחוד. ובכל זאת, כאשר מסתכלים על ההיסטוריה של אירופה מאז סוף מלחמת העולם השנייה ועד היום, נראה שמדובר בכל אופן בבחירה ראויה. אם כי היה אולי עדיף להעניק את הפרס הזה לפני שנים, כאשר הוא היה יותר רלוונטי לחייהם של האזרחים.

כפי שעם ישראל הרגיש על בשרו במשך אלפיים שנה, תולדות יבשת אירופה רוויות מלחמות ובשפיכות דמים נוראית שכמעט לא פסקה לרגע. עמים טבחו זה בזה, ובאמצע, איכשהו, תמיד דאגו שהיהודים יחטפו, כאשר השיא כמובן היה השואה הנוראה.

מתוך הסתכלות כזאת לטווח ארוך, אין ספק שהאיחוד האירופי, שהתפתח ל-27 מדינות ויצר שוק כלכלי בעל מאפיינים בולטים של אזור סחר חופשי, הוא הצלחה גדולה. קל להתלונן על החולאים הקשים של כלכלות אירופה, שרובם נובעים ממדיניות סוציאליסטית הנהוגה ברמות שונות במרבית מדינות אירופה ובפרוטקציוניזם בין אירופה לשאר העולם, אך אסור להמעיט בהישגים שהושגו.

אירופה המערבית בלעה במידה רבה את מזרח אירופה, ממש עד לרוסיה, ומקיימת קהילה של מדינות בעלות אופי דמוקרטי וליברלי יחסי. רמת החיים היא מן הגבוהות בעולם ולא היתה שום מלחמה בשטח האיחוד מיום הקמתו ועד היום הזה, בשום מקום.

גם מבחינה כלכלית, ולמרות שהתווסף נדבך נוסף ומיותר של ביורוקרטיה ברמה של האיחוד, אסור לשכוח שהאיחוד האירופי יצר כאמור אזור סחר חופשי גדול שבו ניתן לעשות עסקים בקלות יחסית, ובו השירותים והסחורות יכולים לנוע בחופשיות, כמו בני האדם עצמם.

בקיצור, ולמרות כל הבעיות, יש הרבה מה להעריך באיחוד האירופי, וכולי תקווה שהאיחוד ימשיך להתרחב ולהעמיק לטובת כל תושבי אירופה, על מנת שהשלום והיציבות יישמרו לעד.

הכותב הוא בלוגר כלכלי וממייסדי התנועה הליברלית החדשה