גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

מתווה כניעה לבדואים

בגין ממליץ להימנע מהצורך לפנות עשרות אלפי בדואים, על ידי הרחבת האזורים שבהם יוקמו יישובים חדשים ויינתנו תמורות בקרקע.
18/10/12, 15:32
אברהם בנימין

על אף ההמלצות הממשלתיות המסויגות ליישום מסקנות ועדת גולדברג להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, מסתבר שמישהו בממשלה עומד לקיים מחטף בעניין | השר בגין, שגילה כי הבדואים אינם מתכוונים לשתף פעולה עם ההמלצות החדשות, ריכך בחזרה את הסייגים, כולל מתן קרקעות נרחבות לבדואים, פיצויים בסכומים גבוהים ועוד | שרי הממשלה, בינתיים, אינם מודעים להצעה החדשה, שצפויה לעלות להצבעה בעוד ימים ספורים

ראש הממשלה מתכנן להביא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה תזכיר חוק שחורג בהרבה מהתנאים שהותוו בהחלטת הממשלה בנוגע להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. בימין זועמים על המחטף, ומגדירים אותו ככניעה ללא תנאי לאוכלוסייה הבדואית.

לפני מעט יותר משנה אישרה הממשלה באופן עקרוני את המתווה שרקם צוותו של אודי פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, ליישום דו"ח גולדברג. כזכור, בתום שנת 2008 הגישה הוועדה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בראשות שופט בית המשפט העליון ומבקר המדינה בדימוס אליעזר גולדברג את המלצותיה. המסקנות הצביעו על צורך מיידי להתוויית מדיניות ברורה בכל הקשור להתיישבות הבדואים, ובכלל זה אכיפה נוקשה וחד משמעית כלפי עבריינות הבנייה הבדואית בנגב, שהיקפיה עומדים על כ-2,000 מבנים חדשים בכל שנה.

בנוסף קראה הוועדה להסדרה מלאה של נושא תביעות הבעלות של הבדואים על שטחים נרחבים בנגב, אשר נידונו בבתי משפט שונים במשך עשרות שנים. בשל ההיקפים האדירים של הבנייה הבלתי חוקית, המליצה הוועדה 'להלבין' כפרים לא חוקיים שכללו עשרות אלפי מבנים, ולכנס את הבדואים ליישובים חוקיים.

סכנה לרצת ההתיישבותי בדרום. מאחז בדואי בנגב

פיצויים מוגבלים

המלצותיה של ועדת גולדברג היוו מדיניות עקרונית. לצורך יישומן הוטל על אודי פראוור לגבש תוכנית עבודה אופרטיבית. ההמלצות הראשוניות של פראוור סטו במספר היבטים מהעקרונות שעליהם החליטה ועדת גולדברג.

טיוטות ההמלצות של צוות פראוור דלפו לתקשורת במהלך שנת 2011, ועוררו ביקורת עזה מימין. במסגרת המלצות אלו, הוצע בתחילה להעביר לידי הבדואים למעלה ממאתיים אלף דונם קרקע, וכן פיצויים של מיליארדי שקלים. במקרה של תביעת בעלות על 'קרקע מוחזקת', כזו המיושבת על ידי בדואים, יפוצו הבדואים בקרקע חלופית בשיעור של 50 אחוזים מגודל הקרקע הנתבעת ובפיצוי כספי שנע בין 2,000 ל-10,000 שקלים לדונם. גם במקרה של תביעת בעלות על קרקע שאינה מוחזקת, לפעמים כזו המוכרזת כאדמת מדינה, יקבלו התובעים קרקעות חלופיות או פיצויים כספיים נדיבים.
בגין ממליץ להימנע מהצורך לפנות עשרות אלפי בדואים, על ידי הרחבת האזורים שבהם יוקמו יישובים חדשים ויינתנו תמורות בקרקע. המשמעות היא קיבוע רובם המוחלט של הבדואים במקומות שבהם הם מתגוררים כיום ויצירת רצף בדואי בכל מרכז הנגב

יתר על כן, דו"ח פראוור הציע כי גם קרקעות שתביעת בעלות עליהן נדחתה מכל וכל על ידי הערכאות השונות, ייכנסו להסכמי הפיצויים. על פי המתווה, אחוז נרחב מקרקעות הפיצוי היה אמור להינתן ממערב לכביש 40 (החוצה את הנגב לאורכו). ראשי הרשויות והערים בנגב הקימו קול זעקה על התוכנית המסוכנת, שתביא מכת מוות על היכולת של ערי הנגב להתפתח ולהתרחב, בשל העובדה כי ההתיישבות הבדואית הלא חוקית בנגב צומחת בקצב מסחרר.

שרים רבים בממשלה התנגדו ליישום גורף של המלצות פראוור, ומי שבלט אז בהתנגדותו היה שר החוץ, אביגדור ליברמן. לאחר חשיפת טיוטת הדו"ח בתקשורת, פנה ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש המטה לביטחון לאומי, האלוף במיל' יעקב עמידרור, על מנת לבחון מחדש את המלצות דו"ח פראוור.

בסופו של יום התקבל המתווה, תחת מספר הסתייגויות משמעויות. כמו כן נערכו מספר שינויים בהגדרות ובקריטריונים למתן הפיצוי בקרקע, באופן שצומצם היקף קרקעות הפיצויים מכמאתיים אלף דונם לכמחצית מסכום זה. מלבד הקיצוץ בהיקף הקרקעות, נקבע כי לא תינתנה תמורות בקרקע ולא תתוכנן התיישבות ממערב לכביש 40, להוציא מתחם מצומצם בצפון העיר רהט. בנוסף הוחלט כי הקמת כל יישוב חדש תובא לאישור הממשלה. סעיף זה נועד לוודא כי יישובים חדשים יוקמו רק בהתאמה לקצב פינוי הפזורה, ולמנוע מצב שבו עשרות יישובים חדשים יוקמו אך אף יישוב בלתי חוקי לא התפנה. 

על פי התיקונים, הסדר הפיצויים יחול רק על מי שהגיש תזכיר תביעה לבעלות על הקרקע עד לסוף שנת 1979, בה הובילה הממשלה דאז מהלך לבחינת הבעלות על קרקעות בדואיות בנגב, ואשר תביעתו לא נדחתה עד היום על ידי פקיד הסדר או בית משפט. עוד הוחלט כי ההסדר יחול רק על קרקע שהוגשו ראיות מוצקות לפיהן היא הוחזקה ועובדה על ידי התובע, אך לא יחול על אדמות מרעה. עוד קבעה הממשלה כי לא תינתנה תמורות בקרקע בגין קרקעות שהופקעו על ידי המדינה בעבר, אלא אם הן נמצאות בתחומי יישוב קיים.

"הנחת המוצא של המדינה לאורך שנים, כמו גם של כבוד השופט גולדברג, שעמד בראש ועדת גולדברג, ושל צוות היישום היא כי לכל הפחות לרוב המכריע של תובעי הבעלות אין זכות מוכרת על פי דיני הקניין הישראליים בקרקעות שנתבעו על ידם. כך אף נפסק לא אחת בפסקי דין אשר יצאו מתחת ידו של בית המשפט העליון, ואף לאחרונה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע", צוין בהחלטת הממשלה. "הסדרים אלו מהווים, כולם, הצעה למתן תמורות על דרך של פשרה שאינה מכירה בזכות התביעה, לצורך הגעה לפתרון הולם לסוגיה בכללותה. אין בהחלטת הממשלה ובהצעת החוק שתובא בעקבותיה כדי להכיר בזכויות קנייניות מן הדין, אלא דווקא הסדרה שכל כולה היא לפנים משורת הדין".

על מנת למנוע גל של תביעות מצד ערביי ישראל, מהם הופקעו קרקעות נרחבות בראשית ימי המדינה, צוין כי "לא יהיה באישור המתווה כדי להשליך על המצב המשפטי ביחס לקרקעות מופקעות אחרות. דווקא עיגונה בחקיקה של הפרקטיקה הנוהגת בעניין, תקל על התמודדות משפטית עם טענות להשלכות אפשריות ביחס להפקעות בחלקים אחרים בארץ".

במסגרת התוכנית צפויים להיהרס כ-30,000 מבנים לא חוקיים, המהווים כמחצים מהמבנים הבלתי חוקיים, ומספר דומה של מבנים שיעברו תהליך 'הלבנה'. הגזר שהוצע לאוכלוסייה הבדואית לקידום התוכנית, שצפויה לעורר התנגדות עזה, בא בדמותו של תקציב מיוחד בסך 1.2 מיליארד שקלים, מעבר לכספי הפיצוי שהיקפם צפוי להגיע למעל מיליארד שקלים. כספי התקציב המיוחד נועדו לתוכנית שתתמקד בקידום צמיחה כלכלית, בדגש על נשים וצעירים בתחומי התעסוקה והתשתיות, פיתוח אזורי תעשייה, הקמת מרכזי תעסוקה ביישובים, קידום הכשרות מקצועיות ועוד.

חבר הכנסת טאלב א-סנע הגיב בשעתו באיומים ישירים לאינתיפאדה, באם יפונו בדואים מאדמות שפלשו אליהן. "הממשלה המטופשת הזאת תהיה האחראית לאינתיפאדה בדואית בנגב", הצהיר א-סנע.

לסיכום קבעה הממשלה כי תוגש לכנסת הצעת חוק המבוססת על מתווה פראוור ועל ההסתייגויות האמורות, וכי לפני הבאת תזכיר החוק שנוסח על ידי משרד המשפטים, יתקיים תהליך של הסברת מתווה היישום לאוכלוסייה הבדואית וקבלת התייחסויותיה אליו. לראשות מהלך זה, שכונה "מהלך ההקשבה", מונה השר בני בגין, שהוסמך לנסח המלצות לשינויים הנדרשים בתזכיר החוק, אשר יובאו להכרעת ועדת השרים לענייני חקיקה, לפני שהצעת החוק תונח על שולחן הכנסת.

 

 תזכיר חוק סודי

החלק הרביעי במסקנות הדו"ח, בדבר "מסגרת יישום ואכיפה מחייבת וקצובה בזמן", נותר חסוי כמעט לחלוטין. בארגון 'רגבים' הביעו כבר אז חשש מאופי ההתנהלות. "הותרתה של תוכנית האכיפה חסויה מלמדת על חשש מפרסומה. אם אין אומץ לפרסם את התוכנית, מנין יימצא האומץ לממש אותה", שאלו. התנהלותו של השר בגין בתקופה האחרונה מצדיקה לכאורה חששות אלו.

הליך ההקשבה שהובילו השר בגין ואודי פראוור נפל על אוזניים ערלות. מחד עמד אי שיתוף הפעולה של הבדואים עם תוכנית שתבוסס על העקרונות שהתוותה הממשלה, ומאידך עמד חוסר הנכונות של השר בגין להציב קווים אדומים ולהתעמת במידת הצורך עם האוכלוסייה הבדואית. התובנה שהתגבשה אצל בגין וצוותו לפיה אין בכוונת הבדואים לשתף פעולה עם המתווה כפי שאושר בממשלה, הביאה את בגין לגבש המלצות שנסוגו במישרין מעקרונות החלטת הממשלה, ונוסחן נשמר עד כה בסוד באופן מכוון.

ביום שני בלילה הגיע לידי עמותת 'רגבים' מידע מגורם מהימן, ולפיו בכוונת ראש הממשלה להביא לאישור הממשלה כבר ביום ראשון הקרוב את תזכיר החוק החדש המבוסס על המלצותיו של השר בגין. עד היום, ימים ספורים לפני שהתזכיר המשופץ עלול לעלות להצבעה, תכניו עדיין נשמרים בסוד, וכך גם עצם הכוונה להעלותו לדיון. בכוונת מזכירות הממשלה היה לפרסם את ההצעה רק אמש (ד' בערב), וכבר ביום ראשון לדרוש מהשרים להצביע עליה בישיבת הממשלה.

מהמידע שהגיע לידי 'רגבים' עולה כי בניגוד להחלטת הממשלה שקבעה כי על תביעות בקרקעות שאינן מוחזקות יינתן רק פיצוי כספי, ממליץ בגין לשנות את הגדרת הבעלות ולהטיל על המדינה את חובת ההוכחה על בעלותה בשטחים אלו. בנוסף ממליץ בגין להימנע מהצורך לפנות עשרות אלפי בדואים המתגוררים באתרים שלא נועדו למגורים בתוכנית המתאר המחוזית, על ידי הרחבת האזורים שבהם יוקמו יישובים חדשים ויינתנו תמורות בקרקע. המשמעות היא קיבוע רובם המוחלט של הבדואים במקומות שבהם הם מתגוררים כיום ויצירת רצף בדואי בכל מרכז הנגב, תוצאה חמורה אותה ביקשו למנוע שרי הממשלה, כמו גם ועדת גולדברג.

לפני מספר חודשים פרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד בעיתון 'מעריב', כי בחודשים האחרונים מבקשת פרקליטות המדינה מבתי המשפט להימנע מלתת פסקי דין לטובת המדינה בתביעות תלויות ועומדות, על מנת לעקוף את ההחלטה הקובעת כי פסקי דין שניתנו לא ייפתחו לאחור ולא תינתן תמורה בגין קרקעות שנרשמו על שם המדינה במסגרת הליך משפטי שהסתיים.

עוד טוענים ב'רגבים' כי בכוונת בגין לפרוץ את סייג הממשלה לפיו לא יינתנו תמורות בקרקע בגין קרקעות שהופקעו בעבר, ומזהירים כי מדובר בתקדים מסוכן שיפתח פתח לתביעות בהיקף של למעלה ממיליון דונם שהופקעו בכל רחבי הארץ בשנות ה-50.

"מעבר להמלצות שמהוות החלטה הרת אסון עבור פיתוח הנגב, הניסיון להעביר אותן באופן חשאי מהווה מחטף חמור. לא ייתכן שנושא סבוך, מורכב וקריטי כל כך יוכרע באופן כה חובבני וללא דיון מעמיק ומסודר שיבחן את השלכות כל אחד מהתיקונים ואת התאמתו לעקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה", אומר בצלאל סמוטריץ', מנהל הפעילות ב'רגבים'. "כשאתה מחלק מתנות חינם, אין שום סיבה שיבואו איתך למשא ומתן. הבדואים צודקים, הם כל הזמן מקבלים עוד ועוד, ומבחינתם אין שום סיבה בעולם שלא להמשיך בתהליך הסחטנות הזה".

בדיקה שערכנו במערכת הפוליטית בימים האחרונים העלתה שאכן איש מקרב השרים והשותפות הקואליציוניות לא מעודכן בעניין. בתגובה לפניית 'בשבע' ביום שלישי בערב, הודה שר החינוך גדעון סער כי "הנושא אינו מוכר לי כלל ועיקר". סער הדגיש כי "גם בעת שהובאה ההחלטה הקודמת לממשלה - הצבעתי נגדה. בשעתו תפישתי העקרונית היתה בניגוד לזו של בגין, וכך הצבעתי בממשלה, אך הפנייה בדבר הגשת תזכיר מחודש כלל איננה מוכרת לי".  

***נא למחוק את שלוש הפסקאות האחרונות של הכתבה:
בדיקה שערכנו במערכת הפוליטית בימים האחרונים העלתה שאכן איש מקרב השרים והשותפות הקואליציוניות לא מעודכן בעניין. בתגובה לפניית 'בשבע' ביום שלישי בערב, הודה שר החינוך גדעון סער, כי "הנושא אינו מוכר לי כלל ועיקר". סער הדגיש כי "גם בעת שהובאה ההחלטה הקודמת לממשלה - הצבעתי נגדה. בשעתו תפיסתי העקרונית היתה בניגוד לזו של בגין, וכך הצבעתי בממשלה, אך הפניה בדבר הגשת תזכיר מחודש כלל איננה מוכרת לי". 
סקלת המודעות של השרים איתם שוחחנו נעה בין חוסר ידיעה מוחלט לגבי עצם הכוונה להעלות את הנושא להצבעה ביום ראשון, לבין ידיעה כללית על כך ש"יש דברים בגו" מבלי להכיר את ההצעה המדוברת לפרטיה.
כששאלנו את השרים איך יתכן שהם יצביעו ביום ראשון על הצעת חוק של מאות סעיפים כאשר עד היום הם עוד לא ראו אותה, קיבלנו תשובות מגומגמות. ההגונים שבשרים הודו שאכן אין זה ראוי.

***ולהכניס במקומן את הפסקאות הבאות:

בדיקה שערכנו במערכת הפוליטית בימים האחרונים העלתה שאכן איש מקרב השרים והשותפות הקואליציונית לא מעודכן בעניין כל צורכו. שר המדע, הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ היה הראשון מבין השרים שהודה כי "ככל הנראה יש דברים בגו", אך בחר שלא להרחיב בדברים.
בתגובה לפניית 'בשבע' ביום שלישי בערב, הודה שר החינוך גדעון סער כי "הנושא אינו מוכר לי כלל ועיקר". סער הדגיש כי "גם בעת שהובאה ההחלטה הקודמת לממשלה - הצבעתי נגדה. בשעתו תפישתי העקרונית היתה בניגוד לזו של בגין וכך הצבעתי בממשלה, אך הפנייה בדבר הגשת תזכיר מחודש כלל איננה מוכרת לי". 
שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין, אמר דברים דומים. "אני לא מצאתי שום סימוכין למידע הזה, אם כל העובדות נכונות, הרי שזה חמור מאוד להביא את הדברים להצבעה מבלי להפיץ את החומר שבועיים מראש כפי שנדרש". לגופם של השינויים המיוחסים לתזכירו של השר בגין, אמר השר אדלשטיין כי "אם הדברים (בתזכיר המתוקן – א"ב) מיטיבים לבדואים מבלי להיטיב לשאר האוכלוסייה, בוודאי שאנחנו נתנגד בחריפות".
מלשכת השר משה בוגי יעלון נמסר כי אין בכוונתם להתייחס.
זמן קצר לפני ירידת הגיליון לדפוס אישש השר להגנת הסביבה גלעד ארדן את טענת ארגון 'רגבים'. "בשל הפנייה מטעם עמותת 'רגבים' ניסיתי לבדוק את העניין, והתברר כי אכן יש ניסיון של השר בגין להעלות את תזכיר החוק לישיבת הממשלה", אמר.
עוד ציין ארדן כי "מעבר לנושא הלאומי, יש למסקנות דו"ח גולדברג השלכות גם בתחום הגנת הסביבה בכל הקשור לפינוי תשתיות ישנות והקמת תשתיות ביישובים החדשים וכדומה. אנחנו אחד המשרדים שהיו אמורים לתת התייחסות מנקדות מבטם לניסוח התזכיר. עד לרגע זה לא קיבלנו נוסח זה או אחר, ולכן לא יעלה על הדעת בשום מצב לדון באופן הזה בנושא כה מורכב". 
כששאלנו את השרים איך ייתכן שהם יצביעו ביום ראשון על הצעת חוק של מאות סעיפים כאשר עד היום הם עוד לא ראו אותה, קיבלנו מחלקם תשובות מגומגמות.
השר ארדן הצהיר גלויות כי יתנגד לניסיונות מחטף בנידון. "אני לא מדמיין ולא מתאר לעצמי התנהלות כזו, אך אם ירצו להעלות את התזכיר לאישור השרים ביום ראשון, אתנגד לו עוד לפני שאסתכל עליו. אסור שהחלטות כאלו יתקיימו במחטף".
תגובת משרד ראש הממשלה לא הגיעה עד לירידת הגיליון לדפוס.
***נא למחוק את שלוש הפסקאות האחרונות של הכתבה:
בדיקה שערכנו במערכת הפוליטית בימים האחרונים העלתה שאכן איש מקרב השרים והשותפות הקואליציוניות לא מעודכן בעניין. בתגובה לפניית 'בשבע' ביום שלישי בערב, הודה שר החינוך גדעון סער, כי "הנושא אינו מוכר לי כלל ועיקר". סער הדגיש כי "גם בעת שהובאה ההחלטה הקודמת לממשלה - הצבעתי נגדה. בשעתו תפיסתי העקרונית היתה בניגוד לזו של בגין, וכך הצבעתי בממשלה, אך הפניה בדבר הגשת תזכיר מחודש כלל איננה מוכרת לי". 
סקלת המודעות של השרים איתם שוחחנו נעה בין חוסר ידיעה מוחלט לגבי עצם הכוונה להעלות את הנושא להצבעה ביום ראשון, לבין ידיעה כללית על כך ש"יש דברים בגו" מבלי להכיר את ההצעה המדוברת לפרטיה.
כששאלנו את השרים איך יתכן שהם יצביעו ביום ראשון על הצעת חוק של מאות סעיפים כאשר עד היום הם עוד לא ראו אותה, קיבלנו תשובות מגומגמות. ההגונים שבשרים הודו שאכן אין זה ראוי.

***ולהכניס במקומן את הפסקאות הבאות:

בדיקה שערכנו במערכת הפוליטית בימים האחרונים העלתה שאכן איש מקרב השרים והשותפות הקואליציונית לא מעודכן בעניין כל צורכו. שר המדע, הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ היה הראשון מבין השרים שהודה כי "ככל הנראה יש דברים בגו", אך בחר שלא להרחיב בדברים.
בתגובה לפניית 'בשבע' ביום שלישי בערב, הודה שר החינוך גדעון סער כי "הנושא אינו מוכר לי כלל ועיקר". סער הדגיש כי "גם בעת שהובאה ההחלטה הקודמת לממשלה - הצבעתי נגדה. בשעתו תפישתי העקרונית היתה בניגוד לזו של בגין וכך הצבעתי בממשלה, אך הפנייה בדבר הגשת תזכיר מחודש כלל איננה מוכרת לי". 
שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין, אמר דברים דומים. "אני לא מצאתי שום סימוכין למידע הזה, אם כל העובדות נכונות, הרי שזה חמור מאוד להביא את הדברים להצבעה מבלי להפיץ את החומר שבועיים מראש כפי שנדרש". לגופם של השינויים המיוחסים לתזכירו של השר בגין, אמר השר אדלשטיין כי "אם הדברים (בתזכיר המתוקן – א"ב) מיטיבים לבדואים מבלי להיטיב לשאר האוכלוסייה, בוודאי שאנחנו נתנגד בחריפות".
מלשכת השר משה בוגי יעלון נמסר כי אין בכוונתם להתייחס.
זמן קצר לפני ירידת הגיליון לדפוס אישש השר להגנת הסביבה גלעד ארדן את טענת ארגון 'רגבים'. "בשל הפנייה מטעם עמותת 'רגבים' ניסיתי לבדוק את העניין, והתברר כי אכן יש ניסיון של השר בגין להעלות את תזכיר החוק לישיבת הממשלה", אמר.
עוד ציין ארדן כי "מעבר לנושא הלאומי, יש למסקנות דו"ח גולדברג השלכות גם בתחום הגנת הסביבה בכל הקשור לפינוי תשתיות ישנות והקמת תשתיות ביישובים החדשים וכדומה. אנחנו אחד המשרדים שהיו אמורים לתת התייחסות מנקדות מבטם לניסוח התזכיר. עד לרגע זה לא קיבלנו נוסח זה או אחר, ולכן לא יעלה על הדעת בשום מצב לדון באופן הזה בנושא כה מורכב". 
כששאלנו את השרים איך ייתכן שהם יצביעו ביום ראשון על הצעת חוק של מאות סעיפים כאשר עד היום הם עוד לא ראו אותה, קיבלנו מחלקם תשובות מגומגמות.
השר ארדן הצהיר גלויות כי יתנגד לניסיונות מחטף בנידון. "אני לא מדמיין ולא מתאר לעצמי התנהלות כזו, אך אם ירצו להעלות את התזכיר לאישור השרים ביום ראשון, אתנגד לו עוד לפני שאסתכל עליו. אסור שהחלטות כאלו יתקיימו במחטף".
תגובת משרד ראש הממשלה לא הגיעה עד לירידת הגיליון לדפוס.
***נא למחוק את שלוש הפסקאות האחרונות של הכתבה:
בדיקה שערכנו במערכת הפוליטית בימים האחרונים העלתה שאכן איש מקרב השרים והשותפות הקואליציוניות לא מעודכן בעניין. בתגובה לפניית 'בשבע' ביום שלישי בערב, הודה שר החינוך גדעון סער, כי "הנושא אינו מוכר לי כלל ועיקר". סער הדגיש כי "גם בעת שהובאה ההחלטה הקודמת לממשלה - הצבעתי נגדה. בשעתו תפיסתי העקרונית היתה בניגוד לזו של בגין, וכך הצבעתי בממשלה, אך הפניה בדבר הגשת תזכיר מחודש כלל איננה מוכרת לי". 
סקלת המודעות של השרים איתם שוחחנו נעה בין חוסר ידיעה מוחלט לגבי עצם הכוונה להעלות את הנושא להצבעה ביום ראשון, לבין ידיעה כללית על כך ש"יש דברים בגו" מבלי להכיר את ההצעה המדוברת לפרטיה.
כששאלנו את השרים איך יתכן שהם יצביעו ביום ראשון על הצעת חוק של מאות סעיפים כאשר עד היום הם עוד לא ראו אותה, קיבלנו תשובות מגומגמות. ההגונים שבשרים הודו שאכן אין זה ראוי.

***ולהכניס במקומן את הפסקאות הבאות:

בדיקה שערכנו במערכת הפוליטית בימים האחרונים העלתה שאכן איש מקרב השרים והשותפות הקואליציונית לא מעודכן בעניין כל צורכו. שר המדע, הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ היה הראשון מבין השרים שהודה כי "ככל הנראה יש דברים בגו", אך בחר שלא להרחיב בדברים.
בתגובה לפניית 'בשבע' ביום שלישי בערב, הודה שר החינוך גדעון סער כי "הנושא אינו מוכר לי כלל ועיקר". סער הדגיש כי "גם בעת שהובאה ההחלטה הקודמת לממשלה - הצבעתי נגדה. בשעתו תפישתי העקרונית היתה בניגוד לזו של בגין וכך הצבעתי בממשלה, אך הפנייה בדבר הגשת תזכיר מחודש כלל איננה מוכרת לי". 
שר ההסברה והתפוצות יולי אדלשטיין, אמר דברים דומים. "אני לא מצאתי שום סימוכין למידע הזה, אם כל העובדות נכונות, הרי שזה חמור מאוד להביא את הדברים להצבעה מבלי להפיץ את החומר שבועיים מראש כפי שנדרש". לגופם של השינויים המיוחסים לתזכירו של השר בגין, אמר השר אדלשטיין כי "אם הדברים (בתזכיר המתוקן – א"ב) מיטיבים לבדואים מבלי להיטיב לשאר האוכלוסייה, בוודאי שאנחנו נתנגד בחריפות".


מלשכת השר משה בוגי יעלון נמסר כי אין בכוונתם להתייחס.
זמן קצר לפני ירידת הגיליון לדפוס אישש השר להגנת הסביבה גלעד ארדן את טענת ארגון 'רגבים'. "בשל הפנייה מטעם עמותת 'רגבים' ניסיתי לבדוק את העניין, והתברר כי אכן יש ניסיון של השר בגין להעלות את תזכיר החוק לישיבת הממשלה", אמר.
עוד ציין ארדן כי "מעבר לנושא הלאומי, יש למסקנות דו"ח גולדברג השלכות גם בתחום הגנת הסביבה בכל הקשור לפינוי תשתיות ישנות והקמת תשתיות ביישובים החדשים וכדומה. אנחנו אחד המשרדים שהיו אמורים לתת התייחסות מנקדות מבטם לניסוח התזכיר. עד לרגע זה לא קיבלנו נוסח זה או אחר, ולכן לא יעלה על הדעת בשום מצב לדון באופן הזה בנושא כה מורכב". 
כששאלנו את השרים איך ייתכן שהם יצביעו ביום ראשון על הצעת חוק של מאות סעיפים כאשר עד היום הם עוד לא ראו אותה, קיבלנו מחלקם תשובות מגומגמות.
השר ארדן הצהיר גלויות כי יתנגד לניסיונות מחטף בנידון. "אני לא מדמיין ולא מתאר לעצמי התנהלות כזו, אך אם ירצו להעלות את התזכיר לאישור השרים ביום ראשון, אתנגד לו עוד לפני שאסתכל עליו. אסור שהחלטות כאלו יתקיימו במחטף".
תגובת משרד ראש הממשלה לא הגיעה עד לירידת הגיליון לדפוס.