חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

תגובת האיחוד האירופי - בגליון השבוע

ההחלטה המפתיעה על פרס נובל לשלום לאיחוד האירופי גררה גיחוכים וביקורות בעולם וגם בישראל
18/10/12, 15:32
עפרה לקס

מומחים מסבירים כי האיחוד תומך בארגונים פלשתיניים המעודדים פעילות אנטי-ישראלית, מגלים כי קידום בנייתה של המדינה הפלשתינית ממומן לא מעט בכספי האיחוד, ומציינים שגם באירופה עצמה לא ניתן להצביע על הישגים בתחום השלום לאור המהומות הפנימיות ביבשת

עו"ד בצלאל סמוטריץ', 'רגבים': מדיניות החוץ של האיחוד האירופי היא לא בעד שלום. היא מאוד חד ערכית ומוטה באופן חד משמעי לטובת הפלשתינים. בינה לבין ראייה אובייקטיבית הנדרשת ממי שרוצה להשכין שלום - אין ולא כלום. אתה לא רק מזדהה עם צד אחד, אלא גם תומך בו

הכרזת ועדת הפרס הנורווגית על זכייתו של האיחוד האירופי בפרס נובל לשלום בשבוע שעבר, התקבלה בעולם בפליאה, במקרה הטוב. אפילו עיתוני בריטניה, שמדינתם נמנית על מקבלי הפרס, לעגו להחלטה וכינו אותה "קרקס". למי באיחוד מגיע הפרס, שאלו, להוגי האיחוד ואנשי החזון? למייסדים שלו בפועל? ואולי למדינות שהצטרפו אליו לאחרונה רק בשל חולשתן הכלכלית, מתוך רצון להיסמך על שולחנו של הגביר? ביקורות נמתחו גם על כך שמדובר במדינות רבות ולא בארגון וולונטרי או אדם ספציפי, כפי שאמור להיות; ששמירה על שלום ואי יציאה למלחמה אינה הישג של נובל; ובכלל - נורווגיה עצמה הרי הדירה את רגליה מהאיחוד. אז מה הביא אותה לגלות פתאום את הבשורה הגדולה שהביא האיחוד לעולם?

בזווית הישראלית, רבים תמהים על הקשר בין האיחוד האירופי למושג שלום. המדיניות המוצהרת של הארגון ביחס לפעילותו במזרח התיכון דוגלת בנוסחת 'שתי מדינות לשני עמים'. בפועל מתגלה שגם זו הצהרה ימנית מדי לעומת מה שמתרחש בפועל בשטחי יהודה ושומרון מדי יום על ידי נציגי האיחוד, והפעילות הממומנת בעזרת סכומי העתק שהוא מזרים לכאן.

"ההחלטה התקבלה ממניעים פוליטים ", מהומות בספרד רויטרס

"גל של טמטום פייסני"

"אויבי השלום", לא פחות, כך כינה העיתונאי בן דרור ימיני את האיחוד האירופי ואת מדינות אירופה. ימיני עשה את זה כבר לפני שנתיים, ומאז הספיק להופיע בפני האיחוד ולכתוב על הנושא עוד כמה פעמים, אך לשווא.

"הם מממנים גופים שהם נגד כל הסדר עם ישראל", הוא שב והסביר לנו השבוע. "המדיניות האירופית אומרת שתי מדינות לשני עמים, אבל הם מממנים ארגונים שתומכים בזכות השיבה ובאלף ואחד דברים ששוללים את קיומה של מדינת ישראל". לימיני אין בעיה שהאירופים ייקחו צד בסכסוך, "אבל שזה יהיה הצד המוצהר שלהם. הם לא עושים את זה. דיברתי איתם הרבה מאוד פעמים, הם אומרים: אנחנו עוזרים לפרויקטים ספציפיים, ולא בודקים את האג'נדה של הארגונים". גם כשימיני עצמו טרח והביא לאנשי האיחוד את ההצהרות הרשמיות של הארגונים הנתרמים ואת הפעולות שלהם בשטח, בצירוף הוכחות ומראי מקומות, זה לא עזר. להבנתו של ימיני, אין כאן רשעות אלא "חלק מאותו גל של טמטום פייסני. הם חושבים שהם עוזרים לזכויות אדם, אבל הם מנציחים את הסבל הפלשתיני ותורמים לקמפיין של דה לגיטימציה של ישראל".

לדברי ימיני, גם אם תחפשו לא תמצאו אפילו ארגון אחד שהאיחוד תומך בו ופועל למען פתרון של שתי מדינות. "הם תמיד תומכים במי שעושה לישראל דה לגיטימציה או דמוניזציה. הם תורמים לכל גוף שתומך בתסמונת גולדסטון".

כשימיני מנתח את הסיבה לכך, הוא לא סופר את המוסלמים הרבים המתגוררים במדינות האיחוד. לאלה, הוא סובר, עוד אין השפעה ברמה הפוליטית הזאת. "זו הפקידות האטומה והיהירה שחושבת שיודעת משהו על המזרח התיכון, וחלק מזה נובע מתחושות אנטי ישראליות. כשהציגו להם, למשל, שחלק מהכסף שלהם מממן הסתה, הולנד עצרה את הסיוע, אבל האיחוד האירופי לא".

אבל מכאן ועד לומר שלא מגיע להם פרס נובל על עצם האיחוד שלהם הדרך ארוכה. זה שאין מלחמה באירופה יכול בהחלט להיחשב הישג יפה.

"אין קשר בין האיחוד לשלום. זה שהם שומרים על שקט 60 שנה, לא כדאי לתת על זה פרס. לא ראיתי איפה מדינות האיחוד ניצלו את הכוח הגדול שיש להן ונלחמו למען השלום. הם תמיד כנועים בפני הרוב החשוך האוטומטי שנמצא בוועדות בינלאומיות שונות, לוב, סוריה ודומיהן, בוועדה לזכויות האזרח".

 

אוזן קשבת לערבים

לפני שנה העניק האיחוד האירופי לארגון 'יש דין' 150 אלף יורו למימון פרויקט "אכיפת החוק על אנשי כוחות הביטחון במסגרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי". המטרה המוצהרת של הפרויקט היא "שינוי המדיניות הישראלית בנוגע למחויבות אנשי כוחות הביטחון לתת דין וחשבון על הנעשה בשטחים הפלשתיניים הכבושים, באופן שיביא בחשבון את חומרתם ואת האופי השונה של פשעי מלחמה". או במילים אחרות, פרויקט שיביא ללוחמה משפטית בחו"ל נגד בכירים ישראלים במערכת המדינית והביטחונית.

ארגון 'עדאללה', הנהנה אף הוא מתמיכה של האיחוד האירופי, חיבר לפני מספר שנים את 'החוקה הדמוקרטית', אשר במסגרתה מדובר על החלפת מדינת ישראל במדינה שיסודותיה יהיו מסגרת "דמוקרטית, דו-לשונית ורב-תרבותית". הגירה יהודית תאושר "מטעמים הומניטריים". גם ארגון 'סביל' הערבי-נוצרי מקבל תמיכה מהאיחוד. גם באג'נדה שלו לא תמצאו שתי מדינות, כי אם אחת. ערבית, אם תהיתם לרגע.

פנינים אלה ואחרות ניתן לשלות מאתר הארגון 'Ngo מוניטור', העוקב אחר פעילות ומימון ארגונים לא ממשלתיים בישראל.

הארגונים הלא ממשלתיים בישראל מחויבים בדיווח על הכנסותיהם. כך ידוע שהאיחוד האירופי תרם בחמש השנים האחרונות 40 מיליון שקלים לארגונים ישראליים, לא בהכרח פוליטיים. יצוין שבמסגרת חברותה של ישראל בתוכנית בינלאומית למחקר ופיתוח טכנולוגי, האיחוד מזרים אליה תקציבי מחקר בסכומים גבוהים פי כמה. קיימים 800 פרויקטים כאלה, שמעורבים בהם חוקרים ישראליים. השבוע, למשל, דווח כי 4.4 מיליון יורו הועברו למרכז בגליל, שיעסוק בסביבה, בריאות והשפעה על הזיקנה.

לעומת זאת, לארגונים פלשתיניים ניתנו בתקופה המקבילה מיליוני יורו. הסכום המדויק, כמו גם היעדים, אינו ידוע. כשב-'Ngo מוניטור' ביקשו לדעת, על פי חוק חופש המידע האירופי, לאן הולך הכסף, הם קיבלו מסמכים מאוד מצונזרים, בטענה שחשיפת הגופים שמקבלים מימון ומטרותיהם תפגע בביטחון האיחוד. הארגון תבע את האיחוד, אך הבירור המשפטי טרם הושלם.

אבל לא מדובר רק באופי של הארגונים. לפעמים המצג כלפי חוץ כשר, פחות או יותר, אבל בפועל הכסף מופנה למקומות אחרים. ארגון זכויות אדם בעזה, שמתמודד עם החמאס ופועל למען זכויות אדם במשטר הלא מאוד חפשי הזה, קיבל מן האיחוד תרומה כדי לבטל את עונש המוות. בפועל חלק מהכסף שימש להכנת תביעות נגד ישראלים. ב-'Ngo מוניטור' נמצאים בקשר רציף עם אנשי האיחוד, אבל כשמעמתים אותם עם הנתונים האלה, הם תמיד נותנים את אותה תשובה, שנמסרה גם לימיני: אנחנו מממנים פרויקט ולא ארגון.

ההערכה ב-'Ngo מוניטור' היא שהאיחוד הוא גוף גדול ומסורבל שלאו דווקא מונע משנאת ישראל. קשה לדעת מי מקבל את ההחלטות וקובע לאן ילך הכסף. גם את זה, אגב, ניסה הארגון לברר, אך לשווא. מה שברור הוא שלארגון 'עדאללה' ולעוד כמותו יש אוזן קשבת באיחוד, בדמות נציגה שיושבת בבריסל ומשתתפת בישיבות חשובות. ייתכן גם שנוח לאיחוד שמישהו אחר עושה בשבילם את העבודה המלוכלכת, וקורא למשל לחרם על ישראל.

 

 פלשתינים במסווה אירופי

"ביהודה ושומרון פוגשים אותם הרבה מאוד", אומר עו"ד בצלאל סמוטריץ' מתנועת 'רגבים', "הם מצטרפים לניסיונות השיטתיים והמתמשכים של הפלשתינים לקבוע עובדות בשטחי c ובונים שם בהיקף נרחב".

סמוטריץ' מזכיר את חלוקת העבודה בין אבו מאזן לסלאם פיאד. הראשון ממונה על הדיפלומטיה והבאת התרומות, השני בונה בפועל תשתיות ומבנים במסלול עוקף הכרזות והסכמים. עוד הוא מזכיר את הפרסום של העיתונאי אריאל כהנא, לפיו התקבלה החלטה שאוסרת הריסה של פרויקטים פלשתיניים שמעורב בהם האיחוד האירופי, אלא באישור של דרג מדיני. בנוסף, הבקשות לבנייה מטעם האיחוד צריכות לקבל תשובה מהירה בתוך 45 ימים בלבד, והם נהנים מערוץ ישיר למתאם הפעולות בשטחים, האלוף איתן דנגוט. סמוטריץ' מדגיש שההחלטה הנזכרת נובעת מרצון ישראלי לשמירה על מערכת יחסים תקינה עם האיחוד ועם מדינותיו. האישורים והעלמת העין מהבנייה הבלתי חוקית הזאת היא סוג של כורח, "והאיחוד מנצל את זה". האיחוד האירופי, כמו מדינות אירופיות נוספות, כבר שנים לא ממתין לאישורים האלה ובונה בצורה בלתי חוקית.

למי שחושב שמדובר בדונם פה ודונם שם, לסמוטריץ' יש חדשות. "מדובר בהיקפים מטורפים של בנייה. אנחנו קיבלנו מידע רשמי על 119 פרויקטים בשטחי c. יש לנו מידע לא רשמי שמדבר על 328 פרויקטים כאלה". הוא מבהיר כי הפרויקטים הנספרים הם רק הגדולים: בית ספר, שיקום כביש וכדומה. הנחת פאנלים סלולריים, שבשבות ליצירת חשמל ועוד, שגם הן דורשות אישור - לא נמצאות כלל ברשימה.

נכון, האיחוד האירופי לא מממן את הפרויקטים במלואם. רחוק מזה. יותר ממחצית מהם מממנות תרומות ממדינות ערב, אבל גם האיחוד מזרים כספים. "בכל אתר בנייה שכזה יש שלט, והאיחוד מצוין בו כתורם".

עם כל זה, מה בין בנייה לטובת ערביי יו"ש ובין אי חתירה לשלום?

"מדיניות החוץ של האיחוד האירופי היא לא בעד שלום. היא מאוד חד ערכית ומוטה באופן חד משמעי לטובת הפלשתינים. בינה לבין ראייה אובייקטיבית הנדרשת ממי שרוצה להשכין שלום - אין ולא כלום. אתה לא רק מזדהה עם צד אחד, אלא גם תומך בו". סמוטריץ' אומר שאם בעבר מדינות המערב, ובהן האיחוד, תרמו לערביי יו"ש על טיקט של סיוע הומניטרי, היום מדובר על ביסוס תשתיות של מדינה, "וזו נקיטת עמדה". בנוסף, אומר סמוטריץ', האיחוד שולח זרועות תמנון גם לנגב ולגליל, ומבצע שם אינספור פעולות שבכלל לא קשורות לפלשתינים. "יש כאן התערבות גסה בענייניה של מדינה אחרת".

אבל הדברים לא מתבצעים רק ברמת המאקרו. לפני שלושה חודשים תפסה עדשת המצלמה של 'רגבים' ליד שילה פעיל איחוד אירופי חמוש באבן, לקראת עימות של כמה ערבים עם חיילי צה"ל. התנועה פנתה לשר החוץ וביקשה לאתר את הפעיל ולזרוק אותו משורות הארגון, וכן לדרוש מהאיחוד לתת את הדין על המעשה. סמוטריץ' מדגיש כי זה אינו מקרה חד פעמי אלא תופעה.

כשהמושג פעילי האיחוד האירופי נזרק לחלל האוויר, האסוציאציה היא חבורת בלונדינים-ג'ינג'ים, דוברי הולנדית, גרמנית או אנגלית, עם שכבה גדולה של קרם הגנה מפני השמש הישראלית וכאפייה שנלבשה כדי להתמזג עם השטח. סמוטריץ' מנפץ את המיתוס. "יש להם נציגות קטנה בישראל, אבל מרבית הפעילים הם מהארץ. הערבים מקבלים וסט וכרטיס של האיחוד האירופי, מה שנותן להם חסינות. הם לא יודעים מילה אחת שוודית, אבל מעכשיו כל תקרית מול מפגין כזה הופכת להיות דיפלומטית. אם היו יורים כדור גומי במפגין ההוא, זה היה גורם בלגן בינלאומי. וזו שיטה".

 

"מנסים לשמור על האיחוד"

"לתת פרס נובל לאיחוד האירופי על עצם האיחוד שלו, זה כמו לתת פרס לכבשים שמצטופפות מפחד מפני הזאב", כך ד"ר שלמה פרלה, איש אקדמיה ופובליציסט שחוקר היבטים פוליטיים באיחוד האירופי.

"מדינות אירופה יצאו חבולות ממלחמת העולם השנייה, וארצות הברית שסייעה להן לחצה על הקמת איחוד כלכלי כדי שהעזרה שלה תהיה יותר אפקטיבית. באותה תקופה איים על אירופה גם הגוש הקומוניסטי, והן התאחדו בגלל הלחץ והפחד. אז אני לא מקל ראש בזה. אבל באיחוד הזה אין אהבה גדולה ולא הקרבה עצמית".

פרלה מציין שהחלטת ועדת הפרס טוענת גם שהאיחוד הביא שלום למדינות הבלקן, "מה שלא נכון. עד שהאמריקנים לא נכנסו עם הכוח הצבאי שלהם לקוסובו, האירופים היו חלשים".

היו שתי מלחמות עולם עקובות מדם, מיליוני אנשים נהרגו. עכשיו שורר שם שלום. מה הבעיה עם פרס על הישג כזה?

"איזה שלום יש שם עכשיו? יש מהומות בספרד וביוון. זה אמנם לא בין מדינות, אבל את המהומות ביוון, למשל, מלוות הרבה קריאות נגד גרמניה, כי עלו ממנה טענות נגד מתן סיוע כלכלי ליוון". פרלה מספר שבין הטענות, שמושמעות לא רק ברחוב אלא גם באקדמיה, טוענים היוונים שבמלחמת העולם השנייה הגרמנים כבשו אותם, הרגו בהם, לקחו זהב וכסף מהבנקים, ועד היום לא פיצו אותם. "מעלים שדים מהעבר וזה בעייתי". פרלה מספר על ביקור של שר האוצר הפולני בפרלמנט האירופי לפני כמעט שנה. המשבר הכלכלי כבר החל והוא אמר שאם המשבר יחריף, הוא עלול להביא למתיחות בין מדינות אירופה לבין עצמן. "הוא אמר שהציע לילדיו לעשות 'גרין קארד' כי יכול להיות שבעוד עשור תהיה מלחמה באירופה. כשעיתונאים רדפו אחריו ושאלו אם הוא לא היה בוטה מדי, הוא השיב: 'שקלתי כל מילה".

אז מה קפץ על ועדת הפרס?

"המניע הוא פוליטי. הנורווגים רואים שהאיחוד במשבר. לצד המהומות, בבריטניה מדברים על עזיבת האיחוד ומשאל עם על הנושא בעוד שנתיים. הנשיא הצ'כי בכלל לא אוהב את החברות באיחוד. הנורווגים רוצים לנסות ולעודד את דעת הקהל באירופה ולהביא לכך שהיא תהיה בעד האיחוד ולא בעד פירוקו". פרלה מעריך שהיו חילוקי דעות בוועדת הפרס, וייתכן שזו היתה החלטת פשרה. עוד הוא מוסיף: "אני לא יודע אם כל מיני פוליטיקאים בכירים מן האיחוד, ואולי הנשיא עצמו, היו מעורבים בהחלטה".

אם נחזור לזירה הישראלית, פרלה משוכנע שאנשי האיחוד אינם בעד זכות השיבה. "הם חושבים שכל ההתנחלויות הן בלתי חוקיות, וזאת לפי החוק הבינלאומי ואמנות שגם ישראל חתמה עליהן. ישראל גם חתומה על הסכמי אוסלו והם רוצים לראות אותה פועלת על פיהם". פרלה איננו מאשים את אנשי האיחוד, אלא את ממשלות ישראל שלא סיפחו את יו"ש, לא הסבירו שהשטח היה ירדני ולא פעלו באופן שיבהיר לאיחוד ולעולם שעמדתן אחרת. להפך, "גם נתניהו דיבר על שתי מדינות, הם מצפים שמדינת ישראל תפעל בכיוון הזה".

הכדור, אם כן, חוזר לזירה המדינית הישראלית, אבל לא רק. לאחרונה החל קשר בין ראש המועצה האזורית שומרון, גרשון מסיקה, לאנשי האיחוד. אחרי שסגן יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט האירופי, ד"ר פיורלו פרוברה, ביקר בשומרון, גמלו לו אנשי המועצה והופיעו לראשונה בוועדת החוץ של הפרלמנט, בתקווה שהמגע הבינאישי יבריח את הניכור.