הגיהוץ כבר לא נחוץ

המינוס החל לעלות באופן מבהיל, וחוסר השליטה על חשבון הבנק הביא אותם להחלטה הדרסטית של פרידה מכרטיס האשראי

מירי בן-דוד ליוי , ט' בחשון תשע"ג

 שלושה זוגות מספרים על רגע גזירת הכרטיסים, על המעבר לשימוש במזומן, על התגובות המופתעות של החברים ועל השקט הנפשי של חיים בלי דאגה בסוף החודש

עד לפני שנה בערך, ליעקב ורוחמה אפרתי מרמת גן היו כמה כרטיסי אשראי, ביניהם כרטיס רגיל, כרטיס בינלאומי וכרטיס זהב. היום הם כבר לא זוכרים את התחושה של הקלות הבלתי נסבלת בגיהוץ כרטיס אשראי, והם מחזיקים בארנק רק כסף מזומן. יעקב (35) הוא מנהל כוח אדם בחברת אל על, רוחמה (36) היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ותקשורת, יועצת ומטפלת רוחנית, מרצה ומעבירה סדנאות בתחום ובנוסף גם שדכנית במגזר הדתי על כל גווניו. השניים הכירו לפני 11 שנה, נישאו לפני שש שנים, חזרו בתשובה ולפני שנתיים נולדה בתם שירה.

"כל התהליך של הפרידה מהכרטיסים התגבש והתרקם לפני שלוש-ארבע שנים", מספרת רוחמה, "האשראי היה עבור כל אחד מאיתנו, גם כרווקים, חלק אינטגרלי מהחיים ובשימוש תמידי. היינו מאלה שקונים כל דבר, אפילו הכי קטן, באמצעות הכרטיס. השינוי האמיתי חל לפני כשנה, כשלקחנו את הכרטיסים ופשוט גזרנו אותם לחתיכות".

יעקב מספר כי תמיד חשב שהחזקת כרטיס האשראי מעידה על שליטה. "נראה לך שאתה שולט, אבל בפועל – הוא שולט בך, כי בסוף כל חודש היו הפתעות וזה מה שגרם לנו במשך השנים להבין שאנחנו מאבדים את היכולת לנהל חשבון במצב מאוזן. זה לא רק איבוד התנהלות בחודשים הבאים, אלא גם בחודשים שעברו, כי בכל חודש אתה משלם גם על מה שאתה עושה עכשיו וגם על מה שעשית בעבר, כששילמת בתשלומים".

רוחמה מסבירה כי הפריסה לתשלומים היא אשליה. "הרי אתה לא רואה נומינלית את הכסף. כשאומרים לך שבעה תשלומים, זה נשמע לך הגיוני, סביר לתשלום. אתה לא חושב באותו רגע על 400 השקלים של הביטוח, 300 שקלים דלק בשבוע ועוד ועוד, כשכל אלה במצטבר זה המון כסף. יש כאן גם אשליה תפישתית-פסיכולוגית כי אתה אומר - בסדר, קניתי מוצר ב-700 שקל, כל חודש מאה, זה לא נורא. יחסית זה לא גבוה ואופטית, כשאתה לא סופר את הכסף, הערך נמוך ואתה כל הזמן מרגיש שיש לך עוד אפשרויות וכסף בכיס. אם תספור 700 בשטרות זה ייראה אחרת, כי יותר קשה וכואב להיפרד מהם".

אבל מהו הטריגר שגרם לכם באמת לעשות את הצעד הדרסטי הזה?

"עשינו את זה הכי אקוטי וחד משמעי שיש כשקלטנו שתזרים המזומנים הלך ופחת, גם בגלל שימוש לא נכון וגם מבזבוזים מיותרים. נפלנו כמו כולם במה שנקרא קנייה רגשית, קנייה שבה כביכול אתה מפצה את עצמך בבגד או בכל פינוק אחר. זה קורה בעיקר לנשים, אבל גם לגברים. אז מזמינים משהו בבית קפה, הולכים לספא. אני לא אומרת שאסור להתפנק, אבל הכל נראה אחרת כשעושים את המטמורפוזה, את השינוי הכלכלי המשמעותי. הבנו שאנחנו חייבים שינוי ואי אפשר להמשיך ככה. זה יוצר לחץ גדול, מתח, הפחד הזה מהשני לחודש, כי אז מגיעות ההפתעות בבום גדול. הבנו שרק אורח חיים חדש ישנה את הכל, שלא נוכל לעשות כל מה שמתחשק, שהריקנות לא תשתלט עלינו יותר ושנמלא את החיים בפן הרוחני. אחד הדברים שעזר לנו מאוד הוא הספר של הרב שלום ארוש 'בגן האושר', שנותן פרספקטיבה וזוויות ראייה נוספות ושונות מאלו שהורגלנו אליהן ושינה אצלנו דפוסים שחשבנו כנכונים. הספר מעניק תובנות וכלים נוספים - עצור וחשוב, אתה יכול לשלוט בכסף ולא הוא בך".

עגלה מלאה, ארנק ריק

יעקב: "אני זוכר שלפני כמה שנים היינו הולכים לקניות וממלאים עגלות. לא היינו מצליחים לדחוף את העגלה עד לקופה. המזווה היה מלא ואחרי כמה זמן היינו צריכים לזרוק כמויות של אוכל בגלל שפג תוקפו. חשבנו שאם נקנה יותר, נרגיש טוב יותר".

אבל למה לא להגביל את הקניות, ולהשתמש חלקית בכרטיס האשראי רק כשממש צריך ונוח?

"כי זה או כן או לא. אין חצי. זה ממש כמו גמילה. כשמישהו נגמל משתיית אלכוהול, הוא לא מכניס אותו אפילו באחוז קטן למשקה ממותק. אם יש בצד, זה מאוד מפתה לשלוף ולהשתמש. כשאין - אז אין. זה הכסף המזומן שלך ואיתו אתה מסתדר. לפעמים נשאר לך שטר של 200 שקל בארנק ואתה שואל את עצמך - ארוחת גורמה במסעדה או קניות אחרונות לשבת? התשובה ברורה וזה בדיוק העניין. אנחנו שואפים להגיע למצב שהסכום האחרון שיישאר בארנק יגדל מפעם לפעם, ואז נגיע גם למצב של חיסכון בצד".

ליעקב קשה יותר בלי הכרטיס, ובכל פעם שהוא כמעט נשבר רוחמה מחזקת ומזכירה לו מדוע החלטתם נכונה. "אני מודה שעם כל האמונה שלי בדרך החדשה שלנו, קורה שאני מרגיש שזה קשה, אני אומר לא מעט 'חבל, אם היה לי כרטיס אשראי הייתי בטוח קונה את זה' אבל רוחמה מזכירה לי שבדיוק בגלל זה מזל, ולא חבל... ואז אני נזכר בסוף החודש, ברשימה הארוכה והמיותרת, ושוב מתחזק. גם התגובות מסביב אינן מעודדות את הדרך הזו. בעבודה אמרו לי כבר לא פעם: 'אם תהיה כזה מיושן, חי בעולם שלישי, לא תתקדם. בלי כרטיס אשראי לא הולכים קדימה'. אני איתן בדעתי ומסביר שאני מצליח ברוך ה' לעשות הכל ולנהל חיים גם בלי. אז יש צ'קים, יש הוראות קבע, אנחנו טסים, אנחנו מסתובבים, אנחנו עושים הכל בלי מגבלות. עם כל זה, אישית, אני עדיין חושב שצריך כרטיס למצבי חירום".
יעקב אפרתי: לפעמים נשאר לך שטר של 200 שקל בארנק ואתה שואל את עצמך - ארוחת גורמה במסעדה או קניות אחרונות לשבת? התשובה ברורה וזה בדיוק העניין. אנחנו שואפים להגיע למצב שהסכום האחרון שיישאר בארנק יגדל מפעם לפעם, ואז נגיע גם למצב של חיסכון בצד

ומה עם גופים שמחייבים כרטיס אשראי לתשלום?

"נכון, זה מסרבל, אבל מוצאים פתרונות. חברות הסלולר מחייבות - אז אני מתחייב רק למי שכן מצליח לפתור איתי את הבעיה. הרכב היה במוסך ובשביל רכב חלופי היינו צריכים כרטיס כעירבון - החברה לא האמינה לנו שיש דבר כזה אנשים בלי כרטיס. הוכחנו להם שיש והסברנו שאם לא יבואו לקראתנו, נמצא מוסך אחר. הם עירבו את ההנהלה ונתנו אישור מיוחד. אין דבר שהוא בלתי אפשרי".

וקניות באינטרנט? השוואות מחירים? מחירים מיוחדים? איך אפשר לוותר על כל זה?

רוחמה: "ברוב המקרים מדובר בפיתויים מיותרים. כשרוצים באמת לרכוש משהו חשוב, עושים את ההשוואות ברשת ואז מגיעים לחנות הזולה ביותר, ומניסיוני - כשמכתתים רגליים ומגיעים פיזית, גם שם זוכים להנחה נוספת".

אז בואו נחזור שוב להתחלה - איך עושים כזאת החלטה?

"כפסיכולוגית וכמטפלת אני מאמינה שכדי להוציא דברים מן הכוח אל הפועל, אדם צריך קודם כל להבין את מצבו ולרצות לשנות, זה הכרחי. ואז לדעת שיהיו ירידות ועליות, הרי הוויתור מצריך כוחות נפש, אבל להבין שזה תהליך עם תובנות, עזרה וכלים, וכשיש לו כאלה הוא יכול לצאת לדרך ולעמוד איתן מול הפיתויים. המודרניזציה לא פשוטה, השאלה היא מה אתה רוצה לעשות בחיים. האם אתה רוצה להיות אדון לחשבון הבנק שלך, או מעדיף את ההשלכות הרות הגורל כמו בעיות כלכליות, חוסר בשלום הבית, לחצים ומתחים".

קורה שנתקעים בלי כסף בארנק?

יעקב: "אחת לשבוע אנחנו הולכים לבנק ומושכים כסף מזומן, אז בדרך כלל אנחנו מחושבים ומתוכננים. אבל כן, קורה. לרגע אתה נבוך, חש מפח נפש, ואז אומר תודה לבורא עולם שאין לך כרטיס אשראי, כי הקנייה הזאת היתה מיותרת. במשך הזמן אנחנו פחות נתקעים, והכי חשוב - פחות מבזבזים. היינו ממלאים דלק עד הסוף ונוסעים בלי חשבון. עכשיו אני נוסע כ-40 אחוז פחות".

לרוחמה לא מפריעות הרמות הגבה מסביב. "זה נובע מבורות. אנשים חיים בתוך סחרור ולא מודעים לכך שיש חיים אחרים. הפיתויים גדולים, המודרניזציה דומיננטית ואתה מפספס בדרך. אני לא רוצה את הפיתויים הללו. כדי להצליח בתהליך צריך כלים והדרכה. אם זה ספר, אם זה יועץ, אם זה תובנות מהחיים. הייתי תקציבאית במשרד פרסום וכתבתי מאמרים על כך שיוקר המחייה ממית אותך. זה ממש ככה".

תכל'ס, כמה אתם חוסכים בחודש מאז הוויתור על הכרטיסים?

"אלפי שקלים בחודש. אולי אפילו חמשת אלפים. אבל יותר מזה, הרווחנו שקט נפשי. אין מינוס. אין חרדות. אני חושבת שאנחנו המקרה הקלאסי שמייצג את רוב האוכלוסייה, אלא שלא כולם פוקחים עיניים ולומדים את זה. אנחנו נותנים בעצמנו ייעוץ והדרכה לזוגות, מה שמצריך התבוננות ביתרות בבנק ובהתנהלות היום-יומית ובדיקה יסודית היכן אתה מוציא מיותר, היכן אתה מתפרע ומתי הקנייה היא רגשית. לכל אחד יש נקודות חולשה. אם להכליל, אצל נשים זה בדרך כלל בבגדים ובנעליים, אצל גברים בגאדג'טים וטכנולוגיה. צריך לזהות היכן לעשות את השינוי התפישתי וההתנהגותי. כצעד ראשון, חשוב להתנהל מראש: למשוך כסף, לחשב, לבדוק.

"בהתחלה הפקידים ניסו לפתות אותנו לחזור לכרטיס, אבל הם רואים כמה אנחנו שלמים עם עצמנו. להם יש אינטרס למשוך את הכסף שלנו. האינטרס שלנו הוא שהשקל יישאר אצלנו ולא בבנק. אין פתרונות קסם ואין קיצורי דרך. ישנה החלטה נבונה ואמיצה לקחת אחריות ואת עצמנו בידיים, להיפטר מכל המזיקים למיניהם, כולל כרטיס האשראי, ולהתחיל בצורת חיים חדשה שתביאי איתה בעזרת ה' גם סדר בחיים ושליטה על הכסף".

 מזומן למתדלק

אריאל והילה רוזנבוים מבני ברק לא מצליחים אפילו לשחזר כמה כרטיסים היו להם עד לפני שנה וחצי, הנקודה בה חל המפנה המשמעותי בחייהם הכלכליים. אריאל (24), סוחר מכוניות, היה היוזם. הילה (20), העוסקת בפרסום ושיווק, מיד הסכימה ושיתפה פעולה. "זה היה הכרחי, פשוט כי לא היתה לנו שליטה על החשבונות", היא מסבירה.
יחיאל ברג: היתה הבנה מוחלטת והדדית, הסכמה מלאה, כי ברגע שזיהינו את המינוס הבנו שצריך שינוי. זה כבר היה ממש כבד עלינו. בזמנו, עבדתי בחברה של כרטיסי אשראי, ואז הורשו לי מסגרות גבוהות. הגענו לסכומים גבוהים מהמסגרת הסטנדרטית, וזה כמובן פעל אך ורק לרעתנו

אריאל מספר שהתהליך היה קצר ומהיר. "הייתי אצל הבנקאי שלי וביקשתי ממנו לבטל את כל הכרטיסים. בהתחלה הוא הסכים לבטל לי רק את הכרטיסים הפשוטים, אבל את הכרטיסים היוקרתיים וה'שמנים' הוא לא רצה לבטל. הוא הציע לי בשלב ראשון להקפיא אותם, מכיוון שנדרשים הרבה מאמצים והמתנה של שנים כדי להגיע אליהם, והוא ציין שלא בטוח שאקבל אותם שוב בעתיד אם אוותר עליהם".

אבל אריאל היה בטוח בעצמו. "הייתי סגור על ההחלטה ולכן פניתי ישירות לחברת האשראי. כך נסגר נושא כרטיסי האשראי".

הילה לא זוכרת קושי מיוחד במעבר החד למזומנים. "מיד הרגשתי איך אנחנו מתנהלים בצורה הרבה יותר חכמה. כמובן שמסביב כולם היו בהלם. בעיקר בהקשר של אריאל: כולם ידעו שכל דבר שקשור לניצול כרטיס האשראי בצורה הטובה ביותר - נקודות, טיסות, מלונות - זה הוא".

איך אתם מסתדרים בכל זאת עם הקידמה, עם הוויתור על הקלות שבהזמנת מוצרים או תשלומים באינטרנט?

"בשביל זה יש לנו מספר כרטיס אשראי אחד, אבל לא כרטיס פיזי, והוא רק לשעת חירום. זה טוב, כי משתמשים בו רק לדברים שבאמת נחוצים וכשאין אפשרות אחרת להזמין אותם, כמו חברות סלולר או הזמנת חופשה, ועם זאת נשארים עם היתרון הגדול של החוסר בחופש הגיהוץ. ההבדל בהוצאות שלנו משמעותי ביותר. חסכנו המון".

מה הכי קשה בהתנהלות במזומנים?

"למשל, לתת למתדלק בתחנת הדלק 500 שקל מזומן. בנוסף לכך, הוויתור על ה'הטבות' - שדרוגים בבתי מלון ובטיסות שהיינו רגילים אליהם, והאפשרות הזו לאשראי של סכומים גדולים, אבל זו הרי הבעיה..."

למרות הפסקת השימוש בכרטיס אשראי, אריאל והילה מעדיפים לא להיעזר בצ'קים. "בעיניי, צ'קים זה יותר גרוע מאשראי. מעולם לא הוצאנו פנקס צ'קים ומאז שאין אשראי תמיד יש עלינו מזומן. ולקניות גדולות נערכים בהתאם".

 

 כרטיס לשעת חירום

גם יחיאל ורותי ברג, הורים לשלושה בנים (בגילאי 6.5, 5 ו-4) המתגוררים בלוד, ויתרו בשמחה על כרטיסי האשראי שהיו ברשותם, ארבעה במספר.

יחיאל (30) עובד באורנג' ורותי (27) עובדת כמאפרת ומעצבת שיער ופאות עצמאית. השניים מצאו את עצמם לפני ארבע שנים במינוס גדול בבנק. שניים מכרטיסי האשראי שהיו ברשותם היו פעילים, בכרטיס נוסף, 'אקטיב', הם היו יכולים להחליט על מסגרת חודשית מוגבלת וברביעי – בכלל לא נגעו. "היוזמה להפסיק עם הכרטיסים היתה של שנינו", נזכר יחיאל, "היתה הבנה מוחלטת והדדית, הסכמה מלאה, כי ברגע שזיהינו את המינוס הבנו שצריך שינוי. זה כבר היה ממש כבד עלינו. בזמנו, עבדתי בחברה של כרטיסי אשראי, ואז הורשו לי מסגרות גבוהות. הגענו לסכומים גבוהים מהמסגרת הסטנדרטית, וזה כמובן פעל אך ורק לרעתנו".

רותי מספרת שביום שבו קיבלו את ההחלטה הם חתכו את הכרטיסים, פשוטו כמשמעו. "אפילו לא יידענו בכך את הבנק. ברגע שהיה צריך לחדש את הכרטיס, הם פנו אלינו ואז ביטלנו רשמית. זה אולי נשמע פשוט וטבעי, אבל זה ממש לא ככה. בעיקר כשיש ילדים קטנים שצורכים אוכל, ביגוד וכדומה. היו לנו תקופות קשות, בעיקר כי התרגלנו 'לגהץ'".

התחליפים שלהם הם בעיקר כסף מזומן, העברות בנקאיות וצ'קים. "ואם יש מקרה שממש מצריך ויזה, אז מבקשים מאחד ההורים ולאחר מכן משלמים לו במזומן. דווקא התגובות מסביב לא היו מופתעות במיוחד. אני יודעת שהרבה אנשים היו רוצים לעשות את הצעד הזה, אבל ההתחלה היא מאוד קשה בגלל ההרגל והנוחות, אז לא מעזים".

כמה חסכתם בזכות השינוי הזה?

"חסכנו המון, בוודאי שיותר מאלף שקלים בחודש. כיום אנחנו קונים רק כשיש לנו מזומן, ואם אין אז לא קונים ומסתדרים. יש יותר סדרי עדיפויות, ומרגישים בשליטה - שזה הכי חשוב".

מתי זה הכי קשה?

"בעיקר לפני חגים או בזמנים שאין לי הרבה עבודה, כמי שעסוקה יותר בתקופות של שמחות. למשל בשלושת השבועות, בספירת העומר".

התרגלתם לכך שיש לכם בארנק רק מזומן?

"זה באמת לא היה קל כי צריך להיות מחושבים, אבל לומדים להתנהל כך וזה בסדר. ואם ממש צריך אז יש צ'קים וכן, עדיין מכבדים אותם במקומות שונים".

 

 

הצד השני: אפשר גם עם כרטיס האשראי

"לא חייבים לגזור את כרטיס האשראי", טוענת רותי שרון, יועצת ומרצה לכלכלת המשפחה, "רבים נמנעים מייעוץ כלכלי רק בגלל החשש שיאמרו להם לוותר על כרטיסי האשראי ולעבור להתנהל במזומן. אז זהו, שלא חייבים. לדעתי גזירת כרטיסי אשראי יכולה להיות רק במקרה של מספר כרטיסים רב או כפתרון ביניים, אבל לא כפתרון לטווח הארוך. בעידן המודרני לכרטיסי האשראי יש יתרונות רבים, מבחינת נוחות השימוש ותיעוד העסקאות, וכדאי ללמוד כיצד להשתמש בהם בתבונה וכיצד לעמוד בפיתויים".

שרון מונה את החסרונות והיתרונות של הכרטיס:

* דוחים את התשלומים לפעם אחת בחודש בתאריך קבוע

היתרון: מאוד נוח מבחינה ניהולית.

החיסרון: אנחנו נוטים לשכוח את מה שכבר קנינו ומופתעים מהסכום הגבוה בתדפיס החודשי.

* אפשר לרכוש מוצר או שירות יקר ולפרוס לתשלומים

היתרון: אפשרות לרכוש מוצרים יקרים ולא לשלם עליהם את כל הסכום בבת אחת.

החיסרון: אם זה הופך למנהג קבוע, אנחנו רוכשים מעבר ליכולת.

* הנחות בבתי עסק

היתרון: משלמים פחות על מוצרים ושירותים.

החיסרון: מתפתים לקנות דברים שלא ממש צריכים.

* הלוואות נוחות

היתרון: נוח מאוד לקחת את ההלוואה. גולשים באינטרנט מהבית, מקליקים פה ושם ומקבלים הלוואה של כמה עשרות אלפי שקלים ישירות לחשבון תוך 48-24 שעות.

החיסרון: הריביות על ההלוואות הללו בדרך כלל גבוהות ולא אטרקטיביות באמת כפי שחברות האשראי מציגות זאת.

אז מה עושים בכל זאת?

* מתנהלים לפי תקציב מתוכנן. אם הרכישה מתבצעת בהתאם למסגרת התקציב, זה כבר פחות משנה אם היא במזומן או בכרטיס האשראי.

* מצמצמים את מספר כרטיסי האשראי. ריבוי כרטיסים גורם לעלייה בהוצאות, תשלום כפול של דמי חבר ואיבוד שליטה.

* לא משלמים בתשלומים על הוצאות החוזרות ונשנות כל חודש, כמו קנייה בסופרמרקט.

* נמנעים מעסקאות תשלומים בקרדיט. אלו תשלומים שעליהם משלמים תוספת ריבית שהיא בדרך כלל גבוהה.

* מרכזים את הוראות הקבע לכרטיסי האשראי ולא לחשבון העו"ש, כדי לחסוך את העמלות על הפעולות הללו.

* נמנעים מפריסת התשלום החודשי לסכום נמוך ומדחיית יתרת התשלום למועד מאוחר יותר בכרטיסי האשראי החוץ בנקאיים (מתגלגלים). זוהי דרך הרסנית ליצירת כדור שלג של חובות שגדלים ותופחים.

פתרונות ביניים:

* פתרון משולב של כרטיסי אשראי ומזומן: את ההוצאות הקבועות כמו חשמל, ארנונה, דלק, וכדומה מבצעים בכרטיס האשראי. מכינים מעטפות מזומן להוצאות משתנות שקשה לנו לשלוט בהן, כמו קניות בסופרמרקט, בגדים, מסעדות ואוכל בחוץ וכו'.

* כרטיס חיוב (debit): עוברים להשתמש בכרטיס שבו חשבון הבנק מחויב בתאריך העיסקה ואין דחיית תשלומים. מעין תשלום במזומן, בלי הצורך להסתובב עם שטרות רבים בארנק.

* כרטיס נטען pre-paid: כרטיס שנטען בערך כספי מוגדר בעת רכישתו. על הכרטיס מוטבעים מספר ותאריך בלבד, והוא אינו מקושר בדרך כלשהי לחשבון בנק או לאדם שמחזיק בו. כלי מצוין לשליטה מדויקת על ההוצאות.