בשבע 515: 'כחלוניזציה' בשוק המזון

עידוד תחרות, פיקוח על ספקים וקמעונאים חזקים והקלות על הייבוא – כך מתכננת הממשלה להוזיל את מחירי המזון

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ט' בחשון תשע"ג

בראשית השבוע אישרה הממשלה את מה שהגדיר ראש הממשלה נתניהו כשלב הראשון של "מהפכה סלולרית בשוק המזון". התוכנית מבוססת על העבודה הממשלתית המקיפה ביותר שנעשתה בישראל מעולם, במטרה ללמוד את מאפייני שוק המזון ומוצרי הצריכה, לאתר כשלי שוק ולגבש המלצות אשר יביאו להגברת התחרותיות ולהורדת יוקר המחייה.

בתוכנית מפורטים עקרונותיו של חוק אשר אמור להסדיר את יחסי הספקים והקמעונאים בישראל. בין היתר יכלול החוק איסור על ספקים להתערב בקביעת מספרם או זהותם של ספקים מתחרים ברשת, איסור על רכישת שטחי מדף על ידי ספקים גדולים, ואיסור על סדרנות של הספק ברשתות הקמעונאיות. בנוסף לכך החליטה הממשלה לחוקק חוק שיגביל פתיחת סניפים חדשים של הרשתות הקמעונאיות במקומות שבהם התחרות בעייתית. הממונה על ההגבלים העסקיים יוסמך להגביל את יכולתו של קמעונאי גדול שמחזיק בנתח של מעל 30 אחוז מפדיון המכירות בקבוצת תחרות של חנות שלו מלפתוח חנות נוספת באזורי ביקוש. כמו כן, בהוראת שעה יוסמך בית הדין להגבלים עסקיים להורות לאדם המחזיק בנתח של יותר מ-50 אחוז מפדיון המכירות בקבוצת תחרות ויש לו לפחות שלוש חנויות באזור הביקוש הרלוונטי, על צמצום היקף זכותו בחנות או על מכירת זכותו לאדם אחר. נקודה נוספת, כואבת, שמבקשת הממשלה לקבוע בחוק, היא הסמכת שר התמ"ת להתקנת תקנות לחיוב הקצאת שטח מדף למוצרים מפוקחים. כמו כן הוחלט לחייב קמעונאים לפרסם באופן פומבי באמצעים אלקטרוניים את מחירי המוצרים שלהם, באופן שיאפשר לבצע השוואה של מחירים בזמן אמת.

אולם הנקודה הבעייתית ביותר שאושרה, ואשר עוררה את זעמם של גורמים שונים במשק, היא הקלות והסרת חסמים בייבוא מוצרי מזון לישראל בכלל ובאמצעות ייבוא מקביל בפרט. ההחלטה הזו, שאמורה לחול גם על תחומים רגישים כדוגמת שוק מוצרי החלב, מעוררת זעם בקרב קבוצות שונות, הרואות את עצמן נפגעות מההחלטה. במקביל הממשלה מתכננת ליזום פרסום השוואה בינלאומית של מחירי מוצרים המיובאים לישראל. בצעד דומה מתכננת הממשלה לחייב לפרסם בחנויות את המחירים הסיטונאיים של פירות וירקות המפורסמים על ידי משרד החקלאות.

נציין כי כל ההמלצות שאושרו הן תוצאת עבודתה של ועדת קדמי, אשר פעלה במהלך השנה וחצי האחרונה, בהשתתפותם של צוותים מקצועיים ממשרדי האוצר, התמ"ת, החקלאות, הבריאות, ראש הממשלה, הממונה על ההגבלים העסקיים והסוכנות לעסקים קטנים. בטרם גיבש את המלצותיו הסופיות, קיים הצוות 36 דיונים ו-5 ימי שימועים, והסתייע בשירותיה של חברת ייעוץ כלכלי בינלאומית. עם הגשת המסקנות אמר קדמי כי "בשוק המזון הישראלי נמצאים כשלים שהביאו במהלך השנים לעליית מחירים לא מוצדקת. כדי להוזיל את עגלת הקניות של המשפחה הישראלית, הצענו שורת צעדים שמתחילה בעידוד התחרות בתחום הייצור והייבוא, דרך יחסי המסחר שבין הספק לרשת השיווק, ובין רשת השיווק לצרכן, ומסתיימת בחיזוק המודעות והכוח הצרכני של המשפחה עצמה".

איסור על סדרנות של ספקים. סופרמרקט בירושלים פלאש90

 הקרב על הוועד

הלצה יהודית ותיקה מספרת על רב זקן בעיירה קטנה בפולין, ששני בעלי דין הגיעו אליו ושטחו לפניו את טענותיהם. לאחר שסיים הראשון את דבריו ענה לו הרב "אתה צודק". מיד כעס בעל דינו ושטח את טענותיו, ועל כך ענה הרב "גם אתה צודק". בעיני הרבנית, שהיתה בקיאה מבעלה בהוויות העולם, לא מצאו חן דברי בעלה, והיא תהתה כיצד ייתכן שגם הראשון צודק וגם השני, ועל כך ענה הרב "גם את צודקת". באותו האופן, נדמה לעיתים שבשאלות עקרוניות שונות שני הצדדים לוויכוח צודקים, למרות שבסופה של הדרך אין ברירה אלא להכריע. דוגמה טובה לדילמה כזו, אשר צפה ועלתה בשבועות האחרונים בסכסוך העבודה בחברת פלאפון, היא שאלת התייחסות המעביד להתארגנות עובדים.

למדינת ישראל אין חוקה, אולם זכות ההתאגדות באופן כללי וזכות העובדים להתארגן באופן ספציפי עוגנו בכמה וכמה חוקים. החוק הישראלי מגן על זכותם של עובדי חברה או מפעל להתארגן במסגרת ארגון עובדים, ואף קובע רף נמוך למדי על מנת לקבוע שהתארגנות שכזו הצליחה. מספיק ששליש מהעובדים בחברה או במפעל יצטרפו לארגון העובדים, על מנת להפוך את כל העובדים למאורגנים ואת ארגון העובדים לארגון יציג אשר רשאי לדבר בשם כולם. החוק הישראלי מגן גם על תהליך ההתארגנות, מאפשר לעובדים לפעול לצורך ההתארגנות בשטח המפעל ואף אוסר על המעביד לפטר עובד בשל פעילות למען הקמת ארגון עובדים.

אולם בימים אלו עומדת להכרעה סוגייה עקרונית וחשובה, אשר נדמה שמעולם לא עמדה באופן ברור כל כך להכרעה משפטית: האם מותר למעביד להתנגד להתארגנות עובדיו. נניח לרגע שהמעביד אינו פועל בדרכים פסולות, אינו מתנכל לעובדים שמנסים לארגן את חבריהם ולהחתים אותם על טופסי ההצטרפות, ואינו מפעיל אמצעי לחץ פסולים אחרים. אך על מנת לנסות להכשיל את ההתארגנות, המעביד שולח למשל לכל אחד מהעובדים מכתב אישי ובו הוא מפרט את ההשלכות הבעייתיות שתהיינה להתארגנות על עתידה של החברה. מעביד כזה יכול אולי גם לכנס את העובדים על מנת להשמיע את דברי ההתנגדות שלו, וזאת כמובן על חשבונו ובמסגרת שעות העבודה. כעת עולה השאלה האם פעולות מעין אלו הן פעולות לגיטימיות, או שמא הן אסורות על פי החוק.

ברור שכמעט בכל המקרים, וחברת פלאפון אינה חריג מבחינה זו, המעבידים אינם נוהגים תמיד בכפפות של משי במאבק בהתארגנות, אולם לשאלה העקרונית ישנו משקל רב. הכרעה לפיה התארגנות עובדים היא זכות שלא ניתן להתנגד לה, עשויה להפוך פעם נוספת את פניו של שוק העבודה בישראל. ייתכן שבתי הדין יבחרו ללכת בדרך הקלה ולפתור את הסכסוך הנקודתי שנוצר בימים אלו. פסיקה אחרת עשויה לעודד מהפכה בתחום התארגנות העובדים.

 

 כלכלת בית

דירה, להשכיר?

 דידי רוזנברג

סוגיית קניית דירה מול מגורים בשכירות היא דילמה שאין בה הכרעה מוחלטת. שני יועצים שעומדים מול אותם נתונים עשויים לתת המלצות הפוכות. יש שיגידו שזו טעות פיננסית לרכוש דירה ושעדיף לשלם שכירות ולהפנות את הכסף לאפיקי השקעה בבנק, בפיקדונות או בחברות. אחרים טוענים שדווקא קניית דירה, היוצרת חיסכון כפוי ואוטומטי בפירעון המשכנתא, מביאה את המשפחה לאיתנות פיננסית.

אם החלטתם לרכוש דירה - כדאי שתעשו זאת מתוך היכרות, בירור, חישוב וחשיבה. אחרי הכל, יש סיכוי שזו תהיה ההחלטה הכלכלית הגדולה של חייכם. תחילה, חשוב מאוד לדעת במדויק את נתוני הפתיחה: מה הן ההכנסות מול ההוצאות החודשיות ומה הוא ההון העצמי המיועד לקניית הדירה. כל אחד יכול להקליד באינטרנט את המילים "מחשבון שכירות מול קנייה", למצוא לא מעט אתרים ולהחליט על פי נתוניו אם הרכישה כדאית, אם כדאי לבצעה רק בעוד כמה שנים או כלל לא. המחשבונים לוקחים בחשבון את שיקולי הצריכה (למשל התאמה לאיכות החיים) מול שיקולי ההשקעה (נזילות, תשואה להון, סיכון).

כמה עצות מעשיות לגבי קניית דירה:

* כדי לרכוש דירה, הכנסת בני הזוג צריכה להיות יציבה וקבועה, ויש לקחת בחשבון את התרחבות התא המשפחתי.

* חובה שיהיה לרכישה הון עצמי של לפחות 30 אחוז מערך הנכס בקנייה. הלוואה מההורים, אפילו בלי ריבית, אינה בהגדרת הון עצמי (אלא אם הכסף ניתן במתנה).

* התשלום החודשי למשכנתא לא יהיה גדול משליש סך ההכנסות נטו של בני הזוג, כדי לאפשר קיום סביר להוצאות השותפות.

* הביטוח על המשכנתא יכול להיעשות על ידי הבנק עצמו או על ידי גורם חיצוני. כדאי לבדוק עלויות, מכיוון שבדרך כלל הביטוח שנעשה שלא במסגרת הבנק זול יותר. הביטוח תלוי בגיל בני הזוג ובבטוחות האחרות שיש למשפחה.

* רצוי לבדוק את תנאי המשכנתא כל שנתיים. לפעמים תנאי השוק השתנו לטובה ואז כדאי למחזר את המשכנתא.

* עדיף להרכיב משכנתא בשילוב של ריבית קבועה לא צמודה, ריבית קבועה צמודה וריבית פריים.

 

הכותב הוא דובר 'פעמונים'