בשבע 516: עניין אישי

שלמה כ"ץ. 32. תושב נוה דניאל. נשוי לבינה ואב לשתיים. מוזיקאי

עפרה לקס , ט"ז בחשון תשע"ג

התחלה: 1980, ניו ג'רזי, ארצות הברית. בכור מארבעה. אבי המשפחה, חזן ומוזיקאי, עלה לישראל בגפו אחרי בר המצווה שלו, ובבחרותו התגייס ללהקת הרבנות הצבאית. מאוחר יותר הגיע לארה"ב כדי ללמד מוזיקה, ושם פגש את האם, ילידת המקום. "אבא הבטיח שהם יעלו ארצה".

הבטיח: תשע שנים אחר הולדתו נחת כ"ץ הישר לכיתה ד' ברעננה. כשהיה בן 16 חזרה המשפחה לארצות הברית, לוס אנג'לס, בעקבות עבודת האב. "זה היה טירוף, לא הבנתי כלום, הייתי באמצע כיתה י"א".

לימודים: ממ"ד יבנה, רעננה, המכינה קריית יעקב הרצוג בכפר סבא, ואחר כך ישיבת בני עקיבא רעננה. היה גם חבר בתנועת הנוער בני עקיבא כולל הדרכה, אבל החל מגיל 14 קרו דברים הרבה יותר משמעותיים, בצירים אחרים לגמרי.

אחרים: בשנה שר' שלמה קרליבך נפטר, הגיע לכיתה ילד, בעל תשובה, שבמקום לשחק כדורסל עם כולם ישב עם ווקמן בהפסקות. כשכ"ץ ניגש לבדוק מדוע, הוא קיבל אוזניות. "שמעתי את 'ופרוש עלינו' של ר' שלמה, בקולו, בפעם הראשונה. זה לא רק מילא את כל החלל הפנוי אצלי, אלא התחיל ליצור כלי קיבול בנשמה".

משפחה: שני ההורים הכירו את ר' שלמה. האב גם ליווה אותו, ניגן והקליט איתו, "אבל לא היינו בית קרליבכי". עם ההתעניינות של הבן, הגיעו גם הסיפורים האישיים. "אז גיליתי שהוא לא רק הניגונים, אלא גם הפתח שלי להרגיש קשר ממשי עם הקב"ה, שאני לומד עליו כל חיי".

ישיבת רמת גן: אחרי כיתה י"א, נטש את השמינית בחו"ל והגיע לישראל, לרמת גן, למשך שנה. ההקשבה התמימה לדברי ר' שלמה הביאה אותו ללימוד אינטנסיבי בכתבים שעליהם המליץ. "הוא אמר שבלי מי השילוח אתה לא יכול להבין את פרשת השבוע, אז התחלתי לחרוש אותו". באותה שנה גילה גם את הגיטרה.

הגיטרה: "אבי ואחי קשורים למוזיקה מלידה. אני תמיד חשבתי שאני לא אמן, לא רציתי ללמוד גיטרה, רציתי להתרחק". אבל בקשה מאמא של חבר ללמד אותו שני אקורדים, "כי אמרו לי שאני יכול לנגן הרבה שירים של ר' שלמה עם שני אקורדים", עשתה את המהפך. "תוך כמה חודשים התחלתי להופיע".

להופיע: עם הרכב קטן מישיבת רמת גן. אבל מעט אחר כך שב לחו"ל, אל המשפחה. "אלה היו הרבה שנים של הלוך וחזור. היו בהן הרבה התפתחויות אישיות וגילוי של מה הקב"ה טמן בי".

אקדמיה: אחרי השיבה לחו"ל נרשם לחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה. "אבל מי השילוח, תניא וליקוטי מוהר"ן היו על השולחן. ספרי הפסיכולוגיה לא היו רלוונטיים". ההסמכה לתואר בסיעוד הגיעה ממקום לא צפוי ומבגר מאוד.

מבגר: הרב הראשי של בית חולים בלוס אנג'לס ביקש שישמש משנה שלו, וכך במשך שנתיים היו ביקורים בחדרים ובמסדרונות, שיחות עידוד וגיטרה, ומפגש יומיומי עם המוות. "אנשים לא רוצים את הרופא הרגיל, הם מחפשים רופא רוחני".

קהל: באותה תקופה היו גם הופעות רבות בפני קהל מגוון, ופתאום החלה להגיע גם יצירה עצמאית. "הניגונים שלי החלו לרדת, לא מנעתי מהם לבוא. הרגשתי שהקב"ה נותן לי מתנות. חשבתי שאם הרב קרליבך היה חי, הוא היה רוצה שאנגן את הניגון שלי". אבל לא היתה מחשבה על פרסום או דיסק.

דיסק: האחים כ"ץ היו בני 17 ו-19 כשנכנסו לאולפן כדי להקליט אלבום משותף. "היה לנו חדר ביחד, אחד היה מתחיל לחבר ניגון, השני היה ממשיך, וההורים היו מאזינים בסתר". האב הוא שדחף להקליט, "הוא פתח את הדלת וגרם לנו להאמין שהעולם צריך את היצירה שלנו". האלבום השני, 'בגלל אבות', "כבר היה שלנו, לבד".

רבי ומורי: עם ריבוי ההופעות והשיעורים, נבנתה גם הילה. "בארה"ב אם אתה אומר למישהו שראש השנה זה הראש של השנה, אתה הופך לרבי". אבל היתה תחושה שיש צורך לבסס ידע. "קלטתי שהרב קרליבך עזב את בית המדרש בגיל 26, ואני בגיל 18 מסתובב ומלמד. אמרתי: בוא נגדע את זה עכשיו".

ליבי במזרח: היו גם געגועים עזים לחברים מישראל. וכך בגיל 22, עלה לישיבת 'המבתר' באפרת, כדי ללמוד לרבנות. "לא חשבתי להביא את הגיטרה ארצה, אבל אבי אמר: 'שיהיה איתך'".

בגלל אבות: מעט לפני העלייה, התחיל שיר הנושא מהאלבום להתגלגל בציבור, והוא גם הגיע לרדיו, "לא יודע איך, לא דחפנו אותו". יום אחד בין הסדרים בישיבה התקבלה שיחת טלפון: 'שלמה כ"ץ? השיר שלך נכנס למצעד, עוד 20 שניות נקליט אותך, תגיד את שמך, את שם השיר ואיחול לעם ישראל'".

הבכי: "אמרתי לקב"ה, אני לא עושה השתדלות בנושא המוזיקה. אם אתה רוצה שזה יקרה, זה יקרה. אתה יודע למה עליתי לארץ". מאז היו הרבה הזמנות להופעות בישיבות, "וכל הופעה זה לימוד". בחלק מהישיבות הוא מלמד גם היום.

סולו: הדיסק הלבדי הראשון 'והכהנים' הוקלט בלחץ הקהל ששר את שיריו. האלבום הבא, 'כשושנה', היה שיתוף פעולה עם אהרן רזאל וחיים דוד, ובו ניגונים לא מוכרים של ר' שלמה. כ"ץ היה גם זה שגילה לעולם את ניגון נשמה.

נשמה: הניגון נמסר מבתו של ר' שלמה והושר בפעם הראשונה בהופעת היארצייט של ר' שלמה לפני תשע שנים. "בשנייה ששרתי אותו הקהל התפוצץ. כל מי שהיה באולם הרגיש שזה ניגון שאף אחד לא שמע, אבל כולם מכירים אותו".  

הופעה חיה: אחרי דיסק סולו נוסף הוקלטה הופעה במלבורן, אוסטרליה. "באולפן מאוד קשה לי, כי בחיבור שלי לאמנות הכל צריך לבוא ממקום טבעי ובאולפן זו עבודה. עוד לא הגעתי למקום שבו הטבע מתלבש בעבודה. בהופעה החיה אתה נוסע עם הקהל. כל אחד מסיע את השני. זו תפילה בציבור".

מסביב לעולם: יש הרבה הופעות ברחבי תבל: הונג קונג, דרום אמריקה, בלגיה ועוד. ויש תחושת אחריות כלפי הקהל בחו"ל, "אחרת הקב"ה לא היה שולח אותי לשם". יש קשר טוב עם הרבה "יהודים מתוקים מסורים ועמוקים. אני אומר להם, אין לכם מושג כמה אנחנו צריכים גאווה יהודית כמו שלכם בארץ. אני שליח לא רשמי של הסוכנות".

הנוסחה: "רק עם אהבה שאינה תלויה בדבר אפשר לגרום להם להרגיש שישראל היא הבית שלהם". למרות הקהל הממתין, יש הפחתה בנסיעות מאז בניין הבית הפרטי.

הבית: בינה נכנסה באמצע שיעור שהוא העביר על בעל התניא, והוא המתין חודש וחצי עד שתחזור. בסוף כשזה קרה הוא ניגש אליה בסוף השיעור, "אבל התביישתי לשאול איך קוראים לה". לא הרבה אחרי כן, התקשר בן דוד עם הצעה לשדך ביניהם. "לא האמנתי שזאת הבחורה מהשיעור. התקשרתי מיד אבל לא סיפרתי לה שחיכיתי לה".

עורך הקידושין: הרב חיים ברובנדר, ראש ישיבת 'המבתר'. בינה היא עו"סית שעבדה עם נוער בסיכון ועכשיו היא אמא במשרה מלאה. לזוג, הנשוי שלוש שנים וחצי, יש שתי קטנטנות. "עד הנישואין היו הרבה דברים, אבל לא היה בית שיכיל את כל האור. מאז, כל השערים נפתחו פי אלף עם בית, חיבור וקדושה".

בקרוב: הסינגל הראשון של האלבום הבא יצא השבוע. בדיסק יהיו 11 שירים של ר' שלמה "שהעולם עוד לא מכיר". ויש התרגשות ותחושה שכשאנשים ישמעו הם יגידו "איך זה שלא הכרנו". הניגונים נבחרו בקושי רב מתוך מאות ניגונים עלומים של קרליבך.

עלומים: בשיתוף המשפחה הוקמה חברה למורשת קרליבך, וכ"ץ מרכז את העבודה בה. ברשות החברה 12-11 אלף שעות של שיחות ושיעורים של קרליבך, "עברנו אולי על שלושה אחוזים מזה, והחומר רק גדל". בעבר הוא תימלל, היום אחרים עושים זאת והוא מעבד.

מעבד: ממש בימים אלה הולך ונשלם פרויקט של 14 שנה - פירוש הרב קרליבך לספר בראשית. הנאמנים לשפה העברית ייאלצו להמתין שנה נוספת, עד צאת המהדורה בשפת הקודש.

אם זה לא היה המסלול: "כל הקשר שלי לעולם התורה, כולו מהרב קרליבך. החינוך שקיבלתי מהישיבות לא דיבר אליי ואל חבריי, והוא לא היה מביא אותי לעולם התורה, כך שאין לי מושג מאיפה להתחיל".

 

ובמגרש הביתי:

בוקר טוב: השינה מסתיימת מדי בוקר ב-5:30, כשהבת הגדולה קופצת על המיטה וקוראת "אבא, בוא תשחק איתי". אחרי היענות (!) לבת יש לימוד טרום שחרית, אחר כך תפילה וסדר בוקר בישיבת בית וגן שבה הוא מלמד. "הרגשתי שאני צריך קצת זמן ללימוד עצמי בלי ללמד".

דיסק ברכב: החדש של יוסף קרדונר, "לא מהעולם הזה. ההאזנה עושה לי צמרמורת". בדיסק יש דואט של השניים, "ואני זכיתי ונהיינו חברים טובים. לא יאומן מה הקב"ה נתן לו ואיך הוא מוציא את זה לפועל. הוא מקור השראה".

שבת: "גן עדן". יש אורחים רבים מהארץ ומחו"ל שבאים לשבות עם המשפחה, "ואם צריך המתקת הדינים, הבישול של אשתי עושה את זה". הסעודה החשובה ביותר היא זו השלישית, בה יש תמיד המון ניגונים ותורות והיא אף פעם לא מסתיימת בזמן, אלא אם יש הופעה. ההבדלה כוללת נר, בשמים וגיטרה.

אוכל: סלט עוף של בינה.

מפחיד: "אנשים שלא מפחדים מהקב"ה".

דמות מופת: הרב משה פיינשטיין. "הקשרים שלו לכל מילה שבתורה ולכל מילה של הקב"ה מצד אחד ולצורכי ציבור מצד שני היו תלויים זה בזה והיו אחד. אחריו אין עוד כמוהו".

פנאי: עוד מילדות יש אהבה גדולה ל-NBA הכוללת לא רק צפייה אלא קימה מן הספה וקליעות אמיתיות לסל. וכשיש תחושה שהתחביב רדוד מדי, בינה מנחמת שהוא בריא.

כשתהיה גדול: "שאלו את ר' שלמה, מה ההבדל בין מה שאתה היום ובין מה שהיית לפני 10 ו-20 שנה. והוא אמר 'אני מקווה שאני יותר עמוק'". התקווה האישית היא לעשות את אותם הדברים, אבל "ברמה עמוקה ואמיתית יותר".