בשבע 516: דילמת המפעל הנסגר

סיפורם של מפעלים בפריפריה שנקלעו לקשיים חוזר על עצמו כמעט בקביעות, אך ספק אם סיוע ממשלתי יכול להועיל

שלמה פיוטרקובסקי , ט"ז בחשון תשע"ג

מי שעוקב אחרי כותרות העיתונים ומהדורות החדשות, שם בוודאי לב לכך שבמחזוריות כמעט קבועה עולים לראש סדר היום מפעלים במצוקה, שעשרות או מאות עובדיהם מבקשים את סיועה של המדינה. הסיפור דומה ברוב המקרים: מפעל בפריפריה, בעיירת פיתוח או באזור תעשייה אזורי נקלע לקשיים כלכליים. בעלי המפעל מודיע לעובדים שהוא עומד בפני סגירה, ומציין בפניהם שבלי סיוע מהמדינה אין כל סיכוי להחזיר את המפעל לדרך המלך. העובדים מתבצרים במפעל, יוצאים להפגנות, עולים לירושלים ונוקטים שורה של אמצעי מחאה, אשר מטרת כולם היא אחת: להביא את המדינה לסייע למפעל.

טענת העובדים במקרים אלו היא פשוטה: המפעל הוא באזור מוכה אבטלה (ובפריפריה האבטלה באמת רבה יותר מאשר במרכז), מקום שבו אפשרויות התעסוקה הן מוגבלות. באזור כזה סגירת מפעל שמעסיק כמה מאות עובדים משמעותה היא אחת, כמה מאות משפחות שתצטרפנה בתוך זמן קצר למעגל העוני והמצוקה. שידור התמונות באמצעי המדיה השונים מעורר תמיד גלי אהדה כלפי העובדים העומדים בסכנת פיטורין. ליבו של מי אינו נחמץ למשמע דבריה של עובדת בת 50, עם 25 שנות ותק במפעל במשכורת גבוהה רק במעט משכר המינימום, שמתארת בצבעים קודרים את העתיד הקשה הצפוי לה ולילדיה במידה שהמדינה לא תיחלץ מיידית ותסייע. איך ניתן לעמוד בפני תחינתו של אב משפחה, אשר פורס בפני עם ישראל את החשש להפוך למובטל כרוני?

אם נביט לאחור נראה דוגמאות לא מעטות לדפוס הפעולה הזה שמעלות כמה הרהורים ושאלות. כמה מהשמות הבאים בוודאי יישמעו לכם מוכרים: פניציה ירוחם, פרי הגליל, גיבור ואולימפיה. הדגם אכן דומה, והמציאות הזו היא חלק מנוף חיינו כבר שנים רבות. אך למרות שמדובר בדפוס מוכר, מתברר שהנושא טרם נחקר לעומק.

קרן הסיוע הממשלתית נכשלה במשימתה. עובדי פרי גליל מפגינים

לעזור בכל מחיר?

סוגיית הסיוע למפעלים כושלים מחייבת מתן תשובה לשתי שאלות עיקריות, הראשונה היא למי לעזור והשנייה - כיצד לעזור. לשאלה הראשונה מתבקשת תשובה פשוטה – לכל מפעל שנקלע למצוקה. אולם במציאות לא ניתן לפעול בדרך זו, משום שבסופו של דבר היא תיצור מצב של בור ללא תחתית. ישנם ענפי תעשייה מסוימים שלא ניתן לפתח בישראל, משום שאין להם היתכנות כלכלית. מה שאפשר לייצר בסין בעלות של דולר ליום עבודה, לא הגיוני לייצר בישראל בעלות של 51 דולר ליום עבודה (שכר המינימום היומי בישראל במונחים דולריים). כך נכחדה בישראל ובצדק תעשיית הטקסטיל הפשוט, ועובדים רבים איבדו את מקומות עבודתם, וכך נעלמו מהארץ ענפי תעשייה נוספים שאין להם הצדקה כלכלית.

השקעת כספי סיוע ממשלתי במפעלים מסוג זה היא מה שאנשי עסקים נוהגים לכנות "זריקת כסף טוב אחרי כסף רע". המפעלים אולי יקבלו זריקת עידוד קצרת מועד, אך בסופו של דבר הם ייסגרו והכספים יירדו לטמיון. סוגיה נוספת שקשורה בשאלה למי לעזור היא סדר העדיפויות בהקצאת המשאבים. האם האינדיקציה לעדיפות בסיוע למפעל צריכה להיות מספר העובדים, מחזור כספי, היקף הייצוא או כל פרמטר אחר.

שאלה שנייה היא כאמור כיצד יש לבצע את הסיוע. כאן מתברר כי במשך השנים נעשו ניסיונות בתחום, אך עד עתה ללא הצלחה מרובה. הצורך לסייע למפעלים במצוקה עלה בעבר על סדר היום הציבורי במלוא חריפותו בתקופות של מצוקה כלכלית. בשנת 2001 נקלעו מפעלי תעשייה רבים למצוקה כספית, עקב המשבר הכלכלי שפקד את מדינת ישראל. על מנת למנוע סגירה של מפעלים רבים בפריפריה, החליטה ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה באוגוסט 2001 להקים ועדת שרים לטיפול במפעלים במצוקה. כמה חודשים אחר כך החליטה הממשלה להקים קרן תקציבית של 200 מיליון שקלים לשם מתן הלוואות למפעלים במצוקה. בהחלטה נקבע שוועדת השרים היא זו שתחליט אילו מפעלים יקבלו את ההלוואות. עד אוגוסט 2004 קיבל משרד התמ"ת כ-110 בקשות ממפעלים לקבלת הלוואות מהקרן, ול-11 מהם ניתנו הלוואות בסכום כולל של כ-57 מיליון שקלים.

מבקר המדינה, אשר בדק את ניהולה של הקרן, גילה כי להקמת הקרן לא קדמה עבודת מטה שהיתה צריכה לכלול בין היתר הגדרה של מפעל במצוקה, מיפוי ואומדן של מספר המפעלים שנקלעו למצוקה וציון המאפיינים שלהם וקביעת סוג הסיוע אשר לו זקוקים מפעלים אלו. כתוצאה מכך נקבעו אמות מידה שלא תמיד התאימו לצרכים. החלמאות הגיעה לכך שבמשך שלוש שנים שונו אמות המידה חמש פעמים. השינויים הקשו על מפעלים במצוקה לדעת אם הם עומדים בתנאי הסף, ואם כדאי להם להגיש בקשה לסיוע מהקרן. לאחר כשלוש שנים נוצל רק כ-30 אחוזים מהתקציב המקורי.

המבקר ציין כי המחדלים גרמו לכך שכספי ההלוואות הועברו, בין היתר, למפעלים שלא החזירו הלוואות קודמות שקיבלו מהממשלה או לא עמדו בפירעון התשלומים לקרן. לשני מפעלים אושרו הלוואות, למרות שיועצים כלכליים שבדקו את הבקשות עבור משרד התמ"ת הטילו ספק ביכולתם להמשיך בפעילות גם לאחר קבלת הסיוע. כתוצאה משורת המחדלים לא הושגו מטרות הקרן. לפי נתונים שמצויים בידי החשב הכללי, בתחילת 2004 העסיקו המפעלים שקיבלו הלוואות שנתיים קודם לכן רק כמחצית ממספר העובדים אשר התחייבו להעסיק.

שורת המחדלים הביאה להקמת קרן חדשה, אולם גם ניסיונות נוספים לא הניבו את התוצאה המקווה. בסופו של דבר נוצר מצב שבו הסיוע למפעלים במצוקה הוא ספוראדי. מי שצועק חזק "נתפרת" לו חליפת סיוע, מתאימה יותר או מתאימה פחות, אולם הבעיה העקרונית לא נפתרה עד היום.

 

 

 פרשנות

 מוכר? כדאי שתדע

עו"ד בועז אופק

עיסקת נדל"ן היא לרוב העיסקה הכלכלית הגדולה ביותר במהלך חייו של אדם. למרות זאת, רבים ממבצעי עסקאות אלו אינם נעזרים בבעל מקצוע בתחום הנדל"ן, אשר יסייע בהליך וינהל בעבורם משא ומתן אפקטיבי. המוכרים אינם בודקים את מלוא המידע על דירתם לטובת גילוי מחירה האמיתי, כדי למוכרה מבלי שתוצע בשוק זמן רב. מוכרים אלו ניזונים מלוחות המודעות הקיימים באתרי הנדל"ן השונים ומשיחות ליל שבת עם קרוביהם. מצב זה גורם לכך שהדירות נמכרות במחיר אשר אינו משקף את שוויין האמיתי.

לכן ריכזתי בעבורכם כמה טיפים ובדיקות שמוכרי דירה צריכים לבצע טרם פרסומה. באמצעות בדיקות אלו יגיעו המוכרים למחיר השוק של הדירה, ובכך יש להניח, היא תימכר במחיר המבוקש והריאלי מבלי שתוצע למכירה לתקופה ארוכה:

* אתרו את מסמכי הבעלות על הדירה. אם מדובר בדירה שרשומה בטאבו, הוציאו נסח טאבו ובדקו האם זכויותיכם נקיות מכל חוב, הערה ושיעבוד. אם מדובר בחכירה מן המינהל, בדקו את מועד תום החכירה והאם החכירה מהוונת.

* בדקו בעירייה האם קיימות זכויות בנייה נוספות לדירה והאם אושרה תב"ע חדשה באזורכם. ייתכן כי בדיקות אלו יסייעו להעלות את המחיר שאתם דורשים תמורת הדירה.

* בדקו בעירייה האם חל היטל השבחה על הדירה, זאת על מנת שלא תופתעו לאחר חתימת הסכם המכר ותגלו כי עליכם לשלם לעירייה סכום לא מבוטל.

* בדקו את זכאותכם לפטור ממס שבח.

* הכינו את הדירה לבואם של רוכשים פוטנציאליים על ידי הפיכתה לאטרקטיבית תוך הדגשת הנקודות החזקות בה.

* בדקו את מחיריהן של דירות נוספות, זהות לשלכן, אשר נמכרו באזורכם. זכרו לבדוק רק עסקאות שנחתמו ולא כאלו שמשקפות מחיר רצוי של המוכר.

* בדקו במאגר רשות המיסים את מחירן של עסקאות אחרונות בקרבת הדירה הנמכרת, אשר מתאימות בנתוניהן לדירה שלכם.

לאחר ביצוע פעולות אלו וקבלת מלוא הנתונים מן הבדיקות ומסקר השוק שערכתם, קבעו את מחיר הדירה הריאלי בהתאם למחירי השוק והעמידו את הדירה למכירה. בדיקות אלו יביאו לתמחור נכון של הדירה, יסייעו לכם למכור את הדירה במחירה הריאלי, תוך חיסכון גדול בזמן ובהוצאות מיותרות.

 

הכותב הוא עורך דין ויועץ אסטרטגי בתחום הנדל"ן

המאמר הוא מסירת ידע כללי בלבד. אין בתוכנו משום מתן ייעוץ משפטי ואין הוא בא להחליף ייעוץ שכזה. הסתמכות על הנאמר הינה באחריות המסתמך בלבד.