בשבע 516: שר החינוך של לפיד

חגית רוזנבאום , ט"ז בחשון תשע"ג

במאמר פרוגרמטי משותף שכתבו יאיר לפיד והרב שי פירון הם מציעים לחזק את החינוך הממלכתי על חשבון הפרטי, ולחייב את כל בתי הספר בלימודי ליבה הכוללים את התנ"ך ומגילת העצמאות לצד הסרט 'גבעת חלפון' | בריאיון ל'בשבע' הרב פירון מבקש להרגיע את מבקריו במגזר על החלטתו השבוע לחבור למפלגתו של לפיד, צופה שבנושא המדיני לא יהיו התפתחויות, וקובע סדרי עדיפויות תקציביים: "בית ספר ממ"ד בלוד צריך לקבל יותר כסף ממוסד פרטי אליטיסטי"

ספק אם גדעון סער נתן דעתו על כך, אך על פי התוכניות המתרקמות באגף מסוים של המערכת הפוליטית, שר החינוך הבא יהיה רב חובש כיפה סרוגה, בוגר ישיבת 'מרכז הרב', רב בית כנסת ביישוב מעבר לקו הירוק ופעיל בכיר בארגון רבני 'צהר'. למרות זאת לא נרשמה התלהבות במגזר הדתי-לאומי נוכח כוונתה המוצהרת של מפלגת 'יש עתיד' לדרוש לעצמה את תיק החינוך ולהפקידו בידי הרב שי פירון, מי שהוכרז רשמית השבוע כמספר 2 ברשימת מפלגתו של יאיר לפיד. מוסדות החינוך של הציבור הדתי-לאומי סובלים אמנם מקשיים תקציביים, והורי המגזר נאנקים תחת עול התשלומים למוסדות החינוך של ילדיהם. אך לא לתרחיש הזה ייחלו בכירי מערכת החינוך של הציונות הדתית כאשר הזכירו בערגה את השנים שבהן נשלט משרד החינוך בידי שר סרוג כיפה.

במגזר הדתי חוששים ממינויו לתפקיד שר החינוך. הרב שי פירון ויאיר לפיד, השבוע

 60 אחוזים שעות ללימודי ליבה

תמימות הדעים המפתיעה בנושאי חינוך בין הרב איש הציונות הדתית לבין איש התקשורת והסלבריטאי התל אביבי בנו של טומי לפיד לא התגבשה יש מאין בעקבות ההחלטה על הקדמת הבחירות. הידידות, ההופעות הפומביות המשותפות וחילופי הביקורים איש בסביבתו המשפחתית, החינוכית והקהילתית של רעהו הספיקו כבר לצבור ותק של מספר שנים. לפני כשלוש וחצי שנים, במקום שבו מתפרסם טורו השבועי של לפיד, מוסף '7 ימים' של 'ידיעות אחרונות', פורסם מאמר פרוגרמטי בענייני חינוך בחתימתם המשותפת של כותב הטור הקבוע ביחד עם הרב שי פירון. מאוחר יותר פורסם המאמר גם באתר עמותת 'הכל חינוך', בה מכהן הרב פירון בתפקיד המנכ"ל. המאמר משרטט מתווה וחזון משותף של השניים לשינויים במערכת החינוך של מדינת ישראל ולחיזוקו של החינוך הממלכתי מול החינוך הפרטי. בין השאר מצדדים פירון ולפיד בתוכניות לימוד משותפות לכל המגזרים השונים במדינת ישראל. לימודי החובה הללו, על פי המאמר המשותף, אמורים לכלול את "התנ"ך, מגילת העצמאות, צה"ל, הזכות לבחור ולהיבחר". לגבי לימודי החובה בתחום התרבות מוצעת במאמר "צפיית חובה בגבעת חלפון אינה עונה" - סרט ותיק ופופולרי של 'הגשש החיוור' שספק אם היה עובר ועדה רוחנית של מועצת גדולי החמ"ד.

על פי תוכניתם החינוכית של הרב פירון ולפיד, יחויב כל בית ספר בלימוד מקצועות הליבה בהיקף של שישים אחוזים מהשעות לפחות - רף אשר יפגע קשות במוסדות החינוך התורניים, אשר מקדישים את מירב שעות הלימוד ללימודי קודש ולאו דווקא למקצועות הליבה. "האם אנחנו יכולים לסכם על כך שתכני הליבה צריכים להקיף כשישים אחוזים משעות הלימוד? בארבעים האחוזים הנותרים יוכל כל בית ספר להחליט בעצמו. בישיבת פתח תקווה, בה לומד איתן פירון, ילמדו גמרא ומחשבת ישראל. בבית הספר של ליאור לפיד ימשיכו ללמוד קולנוע", כותבים השניים.

 

חינוך מבית היוצר של השמאל

המתווה החינוכי הזה מצטרף לאג'נדה המובהקת של עמותת 'הכל חינוך'. העמותה נוסדה בשנת 2008 על ידי איש העסקים דב לאוטמן. לאוטמן, איש שמאל בהשקפותיו, היה בשעתו תורם חשוב של מפלגת העבודה. לאחר רצח רבין היה ממקימי עמותת 'דור שלום', שבאמצעותה גם תרם בעקיפין לקמפיין הבחירות של אהוד ברק. לאוטמן גם קידם עמותות וגופים ציבוריים, בהם מרכז פרס לשלום. עם הקמת עמותת 'הכל חינוך', מינה לאוטמן למנכ"ל העמותה את הרב שי פירון. בין חברי ההנהלה הציבורית של העמו
פרופ' אשר כהן: אומר זאת בעדינות: מאוד אופתע אם אגלה דתיים בהיקף של מנדט שלם שהצביעו ליאיר לפיד. הציונות הדתית כיום ברובה המכריע מזוהה עם הימין. אין פוטנציאל של העברת קולות ממרחב המפלגות הלאומיות ללפיד בגלל אדם מסוים שנמצא ברשימה. זה לא יקרה
תה בקדנציות השונות ניתן למצוא, במקרה או שלא במקרה, את המנכ"ל המיתולוגי של הקרן החדשה לישראל אליעזר יערי, ואת המנכ"לית כיום - רחל ליאל. עוד שמות מעניינים בהנהלת העמותה הם איציק שמולי - יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל וממובילי המחאה החברתית, שמתמודד בימים אלו ברשימת 'העבודה' לכנסת. גם שלמה דברת, שעמד בראש ועדת דברת לרפורמה בחינוך, מופיע ברשימת חברי ההנהלה הציבורית של העמותה. מסקנותיה של ועדת דברת משנת 2004, אגב, עוררו בשעתו חששות כבדים בלב אנשי החינוך במגזר הדתי, בשל חשש לפגיעה באוטונומיה שניתנה עד אז למינהל החינוך הדתי, ועל כך יפורט בהמשך.

בין מטרותיה של 'הכל חינוך' מצוינת "העדפה ברורה של מערכת החינוך הציבורי והפיכתה למערכת החינוך האיכותית בישראל", כלומר טיפוח החינוך הממלכתי על חשבון מוסדות החינוך הפרטיים, בהם נכללים גם חלק לא מבוטל של מוסדות החינוך הדתיים. עוד במטרות 'הכל חינוך' - "הגדרת תוכנית לימודי יסוד שתחייב את כלל התלמידים ותכשירם לאתגרי המאה ה-21. רק מוסדות שילמדו את תוכנית הליבה ימומנו במלואם על ידי המדינה". כלומר, חיוב כל מוסד בלימודי ליבה ותמיכה ממשלתית בו בהתאם. עמותת 'הכל חינוך' היתה מעורבת לפני מספר שנים במאבק הציבורי נגד בית הספר התורני 'למרחב' בפתח תקווה, בדרישה להעלות משמעותית את מספר התלמידים יוצאי אתיופיה המתקבלים לבית הספר, כמו גם לבתי הספר הפרטיים האחרים בעיר.

על פי הנתונים שנמסרו לרשם העמותות, נתמכה 'הכל חינוך' בכספי 'הקרן החדשה לישראל' בשנת 2008 בסך של קרוב ל-114 אלף שקלים, ובשנת 2010 נתמכה בכספי הקרן בסך של כ-95 אלף שקלים. עוד עולה מנתוני הרשם, כי בשנת 2009 עמדה עלות השכר השנתית של מנכ"ל העמותה על הסכום הנאה של 588,441 שקלים.

 

 המוסדות התורניים מקוצצים

מי שמודאגים במיוחד מהאפשרות שהרב פירון ימונה לשר החינוך הבא הם ראשי ומנהלי מוסדות חינוך תורניים פרטיים שמעמדם מוגדר 'מוכר שאינו רשמי'. הרב פירון הוא דמות מקושרת לרבנים ואנשי מפתח לא מעטים במגזר הדתי, וגם האפשרות שימונה בעתיד לשר החינוך גורמת לבכירים במערכת החינוך הדתי להישמר מהבעת דעה על האג'נדה החינוכית המשותפת לו וללפיד. אחד האמיצים הבודדים שהיה מוכן להתבטא בנושא הוא יגאל קירשנזפט, חבר בהנהלת אית"ם - איגוד תלמודי התורה הדתיים-לאומיים. קירשנזפט אומר כי חבירתו של פירון ללפיד תחשוף את פרצופו האמיתי ביחסו לחינוך התורני. "שי פירון הוצג עד כה כרב דתי-לאומי, רב קהילה באורנית, דואג לחינוך התורני בארץ ישראל. הוסתר זה שהוא עומד בראש עמותה הנתמכת בידי הקרן החדשה לישראל. הוא נראה נחמד, אקדמאי, רב, כיפה סרוגה, הכל נראה יפה - אבל את הנזקים שלו הוא עשה בסתר".

קירשנזפט מספר על צוות היגוי במשרד החינוך, שאחד מחבריו היה הרב פירון. "הוקם צוות במשרד החינוך כדי להילחם בת"תים הלאומיים, להילחם בלימוד התורה של ילדי ישראל הדתיים-לאומיים. כתוצאה מכך חשבו לקצץ בתקציבים. בשנים האחרונות משרד החינוך יוצא כל פעם בגזירה חדשה. החרדים דואגים לעצמם ומסתדרים, ולכן מי שהכי נפגעים מהגזירות האלו הם הדתיים-לאומיים. העול נופל על ההורים. לכן המשוואה היא כזו: כתוצאה מפעולותיו של פירון, שהיו מוסתרות עד כה, נגרם נזק ישיר לחינוך היהודי וללימוד התורה ונזק ישיר לכיס של ההורים". קירשנזפט דווקא מתייחס בחיוב להצטרפותו של הרב פירון ל'יש עתיד': "אנחנו שמחים שיהודי זה יצא לאור וגילה את פרצופו. הוא מצטרף לגוף שכל תפקידו הוא להילחם בדת, בישיבות ובתורה. לפיד חורת זאת על דגלו, ופירון מחזיק את הדגל יחד איתו. אותנו זה לא מפתיע".

קירשנזפט מכוון בדבריו אל 'ועד החינוך' - גוף מייעץ לשר החינוך שהיה ריק מתוכן שנים ארוכות, ובקדנציה הנוכחית הוקם לתחייה על מנת להסתייע בו בהעברת תקנות חדשות בשדה החינוך. בגוף הזה כאמור היה חבר גם הרב שי פירון. הוועד עודד מדיניות שמטרתה לחזק את החינוך הממלכתי ולהקשות על החינוך הפרטי. בשעתו התחוללה סערה סביב תקנות שהוצעו בנושא מניעת התקציב למוסדות החינוך הדתיים במוכר שאינו רשמי, והן לא אושרו. אולם החלטות הוועדה שכן יצאו אל הפועל, גרמו לכך שעד היום כמעט לא ניתן להקים מוסדות חינוך תורניים פרטיים חדשים.

 

הרבנים קראו להתפטר

את גישושיו הפוליטיים החל הרב פירון לא מהיום. לפני כשמונה שנים, כאשר עמד אפי איתם בראש המפד"ל וכיהן כשר השיכון בממשלת שרון, הוא ביקש לשריין מועמדים מטעמו בהרכב הרשימה לכנסת. בסביבתו של השר הזכירו אז גם את שמו של פירון כאחד המועמדים שהוא מעוניין לראותם מוצנחים לרשימה.

בערך באותה תקופה, בשנת 2004, כיהן פירון גם כחבר בוועדת דברת לרפורמה בחינוך בישראל. חוגים נרחבים בחינוך הדתי-לאומי מתחו ביקורת על פעילותו בוועדה, שלדבריהם מסקנותיה פגעו בחינוך הדתי. בכנס שערך אז ארגון המורים הדתיים, בנוכחות הרבנים הראשיים לשעבר, חברי המפד"ל, ראשי רשתות החינוך ומאות מורים, לא חסכו הדוברים מילים חריפות מהוועדה: "לא יהיה בעל בית על התורה בשום צורה. נתנגד לכל פורום שבא, בשם התכנים, לעקור תורה מלומדיה... אוי למי שיעז להניף את ידו או חרבו ולסגור איזה שהם כלים מכליה של תורה", אמר הרב איתן אייזמן, ראש רשתות החינוך 'צביה' ו'נועם'. הרבנים, ובראשם הרב אברהם שפירא זצ"ל, קראו לנציגי הוועדה הדתיים, הרב פירון והרב גיסר, להתפטר מתפקידם.
יגאל קירשנזפט: אנחנו שמחים שיהודי זה יצא לאור וגילה את פרצופו. הוא מצטרף לגוף שכל תפקידו הוא להילחם בדת, בישיבות ובתורה. לפיד חורת זאת על דגלו, ופירון מחזיק את הדגל יחד איתו. אותנו זה לא מפתיע

בתגובה לחששם של מנהיגי החינוך הדתי ממסקנות הוועדה, שאמורות היו ליטול מידיהם את החירות החינוכית ולהעבירה לידי משרד החינוך, אמר אז הרב פירון ל'בשבע': "אני נגד תהליך ההתנתקות מן העם. אני מסכים שצריכה להיות אוטונומיה לחינוך הדתי, אבל יחד עם זאת, אנחנו משולבים עם החילונים ואנחנו חלק מעם ישראל. אנחנו צריכים לבחון אם העמדות שלנו גורמות לשילוב או לפירוד. העיתונות הדתית נותנת ביטוי רק לעמדה אחת וזה בסדר, אבל קיימות עמדות נוספות".

הרב פירון נמצא עמוק בתוך העשייה של החינוך הממלכתי-דתי. לפני כשלוש שנים מונה על ידי שר החינוך לחבר במועצת החמ"ד. בעבר גם ניהל שני מוסדות חינוכיים: אולפנית 'ישורון' בפתח תקווה, אותה הפך מתיכון עירוני אפרורי למוסד מצליח ומבוקש, כמנהלה החל משנת תשנ"ה; בשנת תש"ס גם הקים בעיר ישיבת תיכונית המשלבת בתוכה בית ספר לחינוך מיוחד. כמו כן הוא שימש כראש מוסדות ישיבת פתח תקווה, הכוללים גם את ישיבת ההסדר בעיר.

תחום פעילות מרכזי נוסף של הרב פירון הוא קידום זכויותיהם של בעלי מוגבלויות. הישיבה התיכונית בראשותו שמה דגש חזק על שילוב ילדים אלו בכיתות הרגילות. פירון הוא חבר הוועד המנהל של אלו"ט - העמותה למען ילדים אוטיסטים, ושל אלי"ע - ארגון למען כבדי ראייה. הוא חבר ההנהלה הציבורית של ארגון החסד 'מאיר פנים - כוח לתת'. בתחום האקדמי, הוא דוקטורנט למשפטים המשמש מרצה שלא מן המניין בכמה מוסדות אקדמיים, בהם מכללת 'שערי משפט', וכן כעמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתחום זכויות האדם. השבוע הודיע הרב פירון כי עם הצטרפותו לפוליטיקה הוא עוזב את תפקידיו כמנהל הישיבה התיכונית בפתח תקווה וכמנכ"ל 'הכל חינוך'.

 

 במי צריך להילחם

פירון לא מרבה להתבטא בתחום המדיני, אולם מספר חודשים לפני ביצוע תוכנית העקירה מגוש קטיף פרסם באתר 'מעריב' מאמר התוקף בחריפות מפגינים יהודים שבמהלך מחאה נגד תוכנית הגירוש על יד היישוב שירת הים נקלעו לקטטה אלימה עם צעירים ערבים במה שכונה בתקשורת "לינץ'". "הם עושים הכל כדי לפרום את החוטים המאגדים אותנו לכלל עם אחד. הם עושים הכל כדי לקרוע קרע בין הציונות הדתית לבין הציבור הרחב", כתב הרב פירון אז בזעזוע. "האבנים והמכות הללו פגעו בכולנו ולכן אנו חייבים למחות, לזעוק ולעצור את הטירוף הנורא. האירועים האחרונים מכריחים אותנו להכריז בקול צלול: צריך לעצור את פורעי החוק שמטילים כתם על ציבור שלם. אנו משוכנעים בצדקת המאבק העקרוני, אך חושבים של'איך' יש משקל גדול יותר מאשר ל'מה'... בואו ננמיך להבות ולא נאפשר לקיצוניים ללבות אותן. בואו נתווכח, נפגין, ננסה לשכנע, אבל בכל מקרה - נישאר בנים לעם אחד".

בנושא קריטי נוסף שעמד באותה תקופה על סדר יומו של הציבור הדתי, התבטא פירון שוב ברוח פייסנית, המבקשת לשמור בכל מחיר על יחסים טובים עם הממסד. האלוף חובש הכיפה אלעזר שטרן, אז ראש אכ"א, הודיע על כוונתו לפזר את המחלקות ההומוגניות של חיילי ההסדר, וקומם עליו רבים מרבני ומנהיגי הציבור הדתי. הרב פירון, לעומת זאת, קרא לרגיעה ואגב כך הוסיף והביע תמיכה אישית באלוף שטרן - גם הוא, אגב, חבר אישי של יאיר לפיד ששמו הוזכר כמועמד אפשרי להיכלל ברשימת 'יש עתיד' . "צריך להנמיך את הלהבות", כתב הרב פירון. "אני והצבא זה לא שני צדדים, אני זה הצבא. צריך למצוא את הדבר הטוב ביותר לצה"ל. חייבים לעשות פעולות להרגעה ובניית האמון ההדדי. אני מאמין בראש אכ"א וחושב שהוא איש הגון. הוא המפקד של החיילים שלי, ואני לא רוצה להגיע לעימות אישי איתו ולא לתייק אותו בשום מגירה".

כובע ציבורי נוסף של הרב פירון הוא חברותו בארגון רבני 'צהר', שם הוא פעיל מרכזי המקורב מאוד לרבנים חברי ההנהלה, ובפרט לשניים שגם היו שותפיו בהקמת ישיבת ההסדר בפתח תקווה - הרב יובל שרלו והרב דוד סתיו. במכרז פעילותו של ארגון רבני 'צהר' עומד פרויקט עריכת החופות, שבמסגרתו מתנדבים מאות מרבני הציונות הדתית להשיא זוגות חילוניים בחופה וקידושין כדת משה וישראל. האם שמע הרב פירון מחבריו בהנהלת הארגון הסתייגות מהצטרפותו כמספר 2 למפלגה שראשה ידוע כמי שעורך טקסי נישואין אלטרנטיביים? בשיחה עם 'בשבע' סירב יו"ר ההנהלה הרב דוד סתיו להסגיר את תוכן השיחות האישיות שניהל עם הרב פירון סביב שאלת הצטרפותו ל'יש עתיד'.

הצטרפותו של הרב פירון למפלגתו של לפיד, שאינה מזוהה בדיוק עם אג'נדות הלכתיות, לא תפגע בתדמיתו של 'צהר'?

"צהר הוא ארגון רחב מאוד, ויש בו רבנים מקצה לקצה. אנחנו שמחים שיש לנו מטריית רבנים אוהבי עם ישראל, תורה וארץ ישראל, ואנחנו מבינים שיש להם דעות שונות איך ליישם את הערכים הללו. אנחנו לא ארגון פוליטי ואיננו מתערבים לחברים שלנו בהחלטותיהם. שכל אחד יקדש שם שמיים במקום שאליו הוא הולך".

ובכל זאת, איך אתה רואה השתלבות של דמות רבנית במפלגה שמצעה רחוק מהשקפת הציונות הדתית?

"ייתכן שאנשים הולכים למפלגות שמצען אינו תואם כולו את רוחם, כיוון שהם חושבים שיוכלו להוציא יקר מזולל. אני לא שופט אף אחד. יש לנו עוד כמה רבנים שמתמודדים במפלגות שונות".

 

לא נכס אלקטורלי

מה מבקש לפיד להרוויח משיבוצו של פירון במקום כה גבוה ברשימה, ואולי גם שיבוצם של דתיים נוספים, דוגמת אלעזר שטרן ועליזה לביא, ששמותיהם הוזכרו בבורסת המועמדים הדתיים למפלגה? ממטה 'יש עתיד' התקבלה תשובה לקונית, לפיה "רשימת 'יש עתיד' לכנסת ה-19 מורכבת מאנשי מעש אשר הובילו בהצלחה מערכות ציבוריות וחברתיות גדולות ממגוון תחומי החיים וכל שכבות החברה ומגזריה, שמאמינים בדרכה ובחזונה של 'יש עתיד', מפלגה שחרתה על דגלה סובלנות בין חרדים וחילונים ובין יהודים וערבים".

פרופ' אשר כהן, איש מדעי המדינה, אומר ל'בשבע' כי "אני מניח שלפיד קודם כל רוצה לנפץ את הדימוי והזיהוי האוטומטי שלו עם 'שינוי' ז"ל. הוא רוצה שלא ימצבו אותו מיד כעוד מפלגת אנטי דתית. זה חלק מהמיצוב שלו במרכז. ברור ששי פירון תורם לכך מאוד".

ומן הצד השני, מה יש לרב פירון להרוויח מהשתלבות ברשימה הזו?

"והיה והמפלגה מצטרפת לממשלה, לפיד מבקש ומקבל את משרד החינוך ושי פירון מקבל את תיק החינוך, אז ברור למה הוא מוכן להצטרף. הוא פעיל מרכזי כבר זמן רב בתחום החינוך, בעמותת 'הכל חינוך'. אם מציעים לו להשפיע ברמה כזו - להיות שר חינוך, גם אני הייתי הולך על זה".

ובכל זאת, שי פירון משתייך למגזר הדתי-לאומי. מה לו וללפיד, שתומך במדינה פלשתינית ובהפרדת הדת מהמדינה?

"לפיד מרחיק את עצמו מהתדמית של שמאל. ההחלטה לעשות את הכנס של מפלגתו באריאל - זו אמירה. הוא מדבר במושגים של מרכז מדיני - גושי התיישבות. גם בהקשר הדתי לפיד עבר משהו בשנים האחרונות, הוא התחבר ליהדות כתרבות. זה כבר לא חילוניות טוטלית. הוא רוצה להיות במרכז מכל הבחינות. שי פירון לא היה מבזבז את עצמו להיות קישוט, וגם לפיד לא היה מבזבז את המקום השני רק בשביל קישוט. יש פה אמירה".

להערכתך, לפיד יצליח למשוך אליו מצביעים דתיים עם שמות כמו הרב שי פירון ברשימה שלו?

כהן מגחך: "אומר זאת בעדינות: אני מכיר קלפיות, מאוד אופתע אם אגלה דתיים בהיקף של מנדט שלם שהצביעו ליאיר לפיד. כיום הציונות הדתית ברובה המכריע מזוהה עם הימין. הקבוצה שמזהה עצמה כמרכז היא נישה מאוד קטנה בציבור הזה. אם לפיד ממקד לשם - אולי הוא ייקח את הקולות האלו, אבל אין פוטנציאל של העברת קולות ממרחב המפלגות הלאומיות ללפיד בגלל אדם מסוים שנמצא ברשימה. זה לא יקרה".

גם בחוגי הדתיים הליברליים, אלו שלכאורה מזדהים עם רבות מהעמדות שמייצג הרב פירון, לא צפויה נהירה אלקטורלית לכיוון לפיד בזכות הרכש החדש. מזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי, נחמיה רפל, אומר ל'בשבע' כי הוא סבור כעיקרון שחובשי כיפה צריכים להתמודד במפלגות המגזריות אם בכוונתם להשיג הישגים פוליטיים עבור בוחריהם. "באופן אישי אני מעריך את השמות המוצעים", הוא אומר על פירון ועל דתיים נוספים ששמם הוזכר כמועמדים לרשימתו של לפיד, "אבל מבחינה פוליטית ניסיוני לימד שאין השפעה לנבחרים בעלי כיפות סרוגות בתוך המפלגות הגדולות על עניינים מרכזיים שחשובים לנו. ההשפעה של הח"כים הסרוגים במפלגות הגדולות על אינטרסים וערכים של הציבור הדתי, היא הרבה פחות מאשר אם היו במפלגה סקטוריאלית דתית".

האם לדעתך שמות כמו שי פירון יכולים לגרום לאנשים מסביבתך להצביע למפלגתו של לפיד?

"לעניות דעתי, שמות אלו לא ימשכו קולות מהקיבוץ הדתי למפלגה של לפיד, עם כל ההערכה לאדם כזה או אחר. אם מישהו לא ירצה להצביע למפלגה סקטוריאלית, הוא יצביע למפלגה כמו הליכוד".

 

 מוסדות פרטיים צריכים לקבל פחות

משנה: הרב פירון מתייחס בביטול לחלקה של 'הקרן החדשה' בעמותת 'הכל חינוך', מבטיח לדאוג לרב ראשי ציוני וקובע שהנושא המדיני אינו עומד על הפרק

מאז הודיע הרב פירון על הצטרפותו ל'יש עתיד' הוא מוצף בשאלות עיתונאים, במיוחד כאלה המזוהים עם המגזר שאליו הוא משתייך. הוא מודע היטב לסימני השאלה שמציבה חבירתו ליאיר לפיד בעיני חובשי הכיפות, אך נימוקיו מוכנים עימו. בשיחה עם 'בשבע' הוא מסביר מדוע החליט להיכנס לפוליטיקה, האם בכוונתו לדאוג לאינטרסים של המגזר שממנו הוא בא, ומה הן תוכניותיו במקרה שאכן יתמנה לשר החינוך. הוא גם משיב לטענות נגדו סביב פעילותו ב'הכל חינוך' ומסביר את האג'נדה שלו נגד בתי הספר הפרטיים.

מה היו מניעיך בהחלטה לחבור למפלגתו של לפיד?

"עבודתי בשנים האחרונות בתחום החינוך לימדה אותי על מצבה של מערכת החינוך הישראלית. מעולם לא ראיתי את עצמי בפוליטיקה, ולכן גם לא ניסיתי מעולם להתמודד במפלגות הסקטוריאליות. אבל כעת קסמה לי מאוד היכולת להשפיע ולתרום בתחום החינוך לכלל ילדי ישראל".

במידה ותתמנה לשר החינוך, מה תוכניותיך בתחום?

"בין אם כשר ובין אם לא, אני מקווה להשפיע בחינוך. לדאוג קודם כל לחיזוק הערכים במערכת החינוך, לחיזוק החינוך הציבורי, למניעת אפליה ביחס לילדי הפריפריה, גיאוגרפית וחברתית. אני רוצה גם להוריד את עלות שכר הלימוד, שיהיה לו מימון ציבורי. וכן, גם לימודי הליבה - זו סוגיה שצריכה אמנם להתקבל לא בכפייה אלא בהסכמה, אבל ילדי ישראל צריכים לגדול סביב אתוס ישראלי משותף".

איך אתה מתכוון לגשר על הפער האידיאולוגי בינך לבין ראש המפלגה בתחום הדתי והמדיני?

"לגבי הנושא הדתי, סוכם שיהיה בו חופש הצבעה. הנושא המדיני כרגע לא עומד על הפרק, וגם לא יעמוד".

האם וכיצד אתה מתכוון לקדם אינטרסים של הציבור הדתי-לאומי במסגרת 'יש עתיד'?

"לדאוג לרבנות הראשית, זה מגזרי או לא? במצע 'יש עתיד' מופיע חיזוק הרבנות הראשית לישראל ומינוי רב ראשי ציוני. להסדיר את השירות הלאומי, זה מגזרי או לא? לדאוג שהורים לא ישלמו יותר מדי שכר לימוד, זה מגזרי?" הוא מכוון לתחומים שבכוונתו לקדם.

יש תחומים מובהקים, למשל תקציב לישיבות, מוסדות חינוך דתיים וכדומה. תטפל בזה?

"אני חושב שישיבות זה אינטרס לאומי ולא מגזרי. מי שחושב שישיבות זה משהו מגזרי - מזיק להן. מי שחושב שמקוואות זה משהו מגזרי - מזיק להם. אם מדברים על מדינה יהודית, אז מקוואות זה חלק מהאינטרס של המדינה. אני חושב שחוסנן של ישיבות ואולפנות הוא אינטרס לאומי".

אנשים במערכת החינוך הדתית טוענים שהיית חבר בוועד החינוך, שם קידמת אג'נדה שפוגעת במוסדות החינוך הפרטיים, ובכללם התורניים.

"ראשית, הייתי חבר בגוף הזה עם הרב ד"ר יהודה פליקס, כיום מפקח חינוכי במרכז ישיבות בני עקיבא, ועם יצחק לוי, לשעבר שר החינוך. אז אם יש טענה - בבקשה תבקשו תגובה גם מהם. זו צביעות. שנית, מי שטוען זאת משקר. ועד החינוך לא התכנס מעולם. מדי פעם שולחים לחברים דרך האינטרנט תקנות לאישור. לא מתכנסים, לא מנהלים דיאלוג. מי שאומר זאת עליי, זה מתוך רוע לב אמיתי. האם הוא שאל אותי? הוא יודע מה אני אומר? ולמה הוא טוען רק נגדי?".

הרב פירון מציין כי אינו זוכר את התקנות שהוזכרו בכתבה, אלו שהגבילו הקמת מוסדות פרטיים חדשים, ואלו שביקשו למנוע מהם תקציבים. עם זאת, הוא מודה כי הוא אכן סובר ש"מוסדות החינוך הפרטיים צריכים לקבל פחות תקציב מאשר החינוך הציבורי. מי שרוצה את הזכות לקבל רק את מי שהוא רוצה ולגבות מההורים תשלומים גבוהים, לא יכול גם לקבל תקציבים גבוהים. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אני לא חושב להצר צעדים של אף אחד, אבל לדעתי מי שמקבל ילדים אתיופים ומוחלשים צריך לקבל יותר כסף. תכתבי את המשפט הזה: בית ספר ממ"ד בלוד צריך לקבל יותר כסף ממוסד פרטי אליטיסטי".

מה לגבי תמיכתה של הקרן החדשה לישראל ב'הכל חינוך', אותה ניהלת?

"חיכיתי לשאלה הזאת", מגחך הרב פירון, ומציג נתונים לפיהם במהלך ארבע וחצי שנות קיומה של העמותה, תרמה הקרן רק שנה אחת סכום אזוטרי של 30 אלף שקלים, מתוך תקציב שנתי של שלושה וחצי מיליון שקלים שמגלגלת העמותה. "אם מישהו חושב ששלושים אלף שקלים מתוך מיליונים מעידים על השפעתה של הקרן על האג'נדה של העמותה - יבושם לו. במקום להפריח שקרים, אין בעיה להיכנס לרישומי רשם העמותות ולבדוק את הנתונים".

אני מציינת באוזניו את הנתונים שהוזכרו בכתבה, ושאכן נלקחו מתוך נתוני רשם העמותות, אך מעידים על תרומות גבוהות יותר מהסכום שציין, ובמשך שנתיים. הרב פירון מתייחס בביטול לפערי הנתונים, באומרו שהוא לא בדיוק זוכר. בכל מקרה, הוא מסביר, מעורבותה של הקרן במידה כזו או אחרת נובעת מהעובדה שהיא היתה שותפה לקבוצה גדולה של קרנות ועמותות שהקימו את 'הכל חינוך': "היו שם קרן רש"י, קרן לאוטמן, קרן סטיינהרד, וגם הקרן החדשה היתה בפורום המקים", הוא מגלה, "אבל אי אפשר להגיד שהפעילות שלנו מושפעת מהתרומות של כספי הקרן, הן זניחות".

שני מנכ"לים של הקרן החדשה כיהנו בהנהלה הציבורית של העמותה. האם אין לכך השפעה על האג'נדה שלה?

"צריך להפריד בין ההנהלה למועצה הציבורית. בהנהלה, שזה הגוף שמנהל את התקציב ואת סדר היום של העמותה, אין אף נציג של הקרן החדשה. המועצה הציבורית היא גוף שבא לבטא כבוד לחברים, אין לו מעמד סטטוטורי. הוא התכנס פעם אחת מאז כינון התנועה. זה בא רק לכבד, אבל החברים שם לא מנהלים את העניינים".