בשבע 517: אכילה כדת

שמחות, חתונות, לידות, גידול ילדים, סעודות שבת וחג ואפילו הפרדה בין בשר וחלב

מירי בן דוד-ליוי , כ"ג בחשון תשע"ג

 מעגל החיים של שומרי המצוות מזמן פיתויים רבים שמקשים על מי שמבקשים לשמור על תפריט מאוזן או לרדת במשקל | תזונאיות מן המגזר מציעות פתרונות לאכילה הרצויה בתוך שגרת החיים הדתית

"בשבת לא משמינים". את המשפט הזה כולנו אומרים בנימה מבודחת ויודעים היטב שלשבת יש את המיוחדות שלה, אבל מי שאוכל במהלכה יותר מדי כבר רואה את התוצאות על המשקל בתחילת השבוע. מעגל השנה היהודי, כולל מנהגים וחגים ולא רק השבת, מאתגר את מי שרוצה לפצוח בדיאטה או לשמור על משקלו.

"באופן כללי העם היהודי מייחס חשיבות למגוון הטעמים, הסוגים והכמויות על השולחן", קובעת אלכסנדרה חמו דוסה, מרצה לנטורופתיה ותזונה במכללת רידמן לרפואה משלימה ואינטגרטיבית, "למרות היותנו עם גדול ומפוזר בכל העולם ולמרות העובדה שכל אחד בא ממסורת אחרת, מעדה שונה, ממדינות שונות וממנהגים שונים, אוכל זה משהו שתמיד חיבר בינינו מזה דורות רבים. אין מה לעשות, אנחנו עם של אוכל. בכל הססגוניות הזו של האוכל, אנחנו קצת הולכים לאיבוד ולא יודעים איפה הגבול. לא תמיד נעים לנו לחרוג ממה שמוכר בבית, במיוחד כשיש שוני בין העדות השונות באופן התפיסה שלהן את האוכל. עדות מסוימות מתמחות במאפים ובצקים והחגיגה כפולה. כאשר רוצים לפתוח בדיאטה, הסיטואציה לא פשוטה כי הפיתויים רבים והבית מלא בהם".

לדברי חמו דוסה, הפתרון לכך פשוט משחושבים, אם יודעים לעשות זאת בהדרגתיות. "לא צריך מיד להתרחק מכל מאכל. הרגלים של שנים לא נעלמים בתוך כמה רגעים. לכן אני ממליצה להתחיל בהדרגתיות: במקום להכין שלושה סוגי מאפה, סוגי בשר או פחמימות - אורז, תפוחי אדמה או פסטה ולשלבם ביחד באותה ארוחה, נוריד את הכמות לשני סוגים לתקופה מסוימת, ואחר כך לסוג אחד בלבד. אין צורך להרגיש ולחשוש שכל הבית נענש. הוא ממש לא נענש, הוא רק מרוויח הן לטווח הקרוב והן לטווח הרחוק".

לשם גיוון, היא מוסיפה, אפשר להחליף כמות של מזון מסוים במזון אחר, יותר מזין ובריא. למשל, ירקות מבושלים בצורות שונות כמו אנטיפסטי של ירקות, פשטידת ירקות, מרק וכו'. כך אפשר בהדרגתיות להוריד מינונים וכמויות מיותרות של מזון שתורם להשמנה, ולהעשיר את התזונה במזונות התורמים להרזיה ולשיפור אורח החיים. "חשוב מאוד לשים לב גם לאופן הבישול: כדאי להחליף את טיגון הירקות באפייתם עם מעט שמן זית משובח. במקום לטגן שניצלים בשמן עמוק ניתן לאפות אותם בתנור, מה שחוסך הרבה שמן וקלוריות מיותרים".

חמו דוסה מוצאת עוד סיבות לחוסר איזון תזונתי בחברה הדתית. "באופן מיוחד במגזר שלנו, יש ריבוי תפקידים של האם: בדדרך כלל לאמא יש קריירה שהיא משקיעה בה לא מעט, וכשהיא חוזרת הביתה היא מתחילה משמרות נוספות: ניהול הבית, חינוך הילדים. לרוב ההפרשים בין הילדים צמודים, וכשהם קטנים העבודה עשויה להיות קצת יותר אינטנסיבית. ה'משמרת' כוללת כביסות, קניות, סידור הבית, גיהוץ, הסעת הילדים לחוגים השונים, אסיפתם בסוף החוג, ימי הולדת לילדים, ביקור אצל הסבא והסבתא, עזרה בשיעורי הבית, מקלחות, ארוחת ערב, ולא אמרנו מילה על ההשקעה בזוגיות והעייפות האינסופית. בתוך כך, לא קל למצוא זמן לעצמך: להליכות ערב, לזומבה, לספורט או אפילו ליציאה להרפתקאות בעולם הבישול הבריא. האמא הדתייה כן מתעניינת בעצמה ולא מזניחה את עצמה, חלילה, אולם היא טרודה בעשייה היום-יומית התובענית והחשובה, אוזלים לה הכוחות והיא לא מגיעה לעוד כמה דברים חשובים".

גם לכך היא מוצאת פתרונות מעשיים. "נזכור, לפני הכל, שכשעוסקים בפעילות גופנית כלשהי, המרץ והכוחות שמפיקים גדולים מאוד ולכן זה יכול לתרום לעבודות הבית ולתחושת שמחה ורעננות. יש לכך אפילו סימוכים מדעיים. ובכל זאת כדאי לאמץ עוד רעיונות: אפשר לאתר משימות שאפשר להפחית במהלך היום ולפנות אפילו חצי שעה להליכה, לריקוד או לכל פעילות ספורטיבית מועדפת. הכל עניין של סדר עדיפויות, ולפעמים מגלים שמשהו שנעשה באופן קבוע אינו חשוב יותר מבריאות הגוף".

גם כאן התודעה המשפחתית עושה את העבודה. "חשוב להכניס לתודעה של המשפחה כולה שגם לך בתור אמא יש את המקום שלך, וכפי שאת עושה הכל בשביל כולם, מגיע לך לקבל את החצי שעה-שעה הזאת לעצמך, למילוי המצברים. זו לא בושה לומר - מספיק להיום. לא רק שאת תהיי מורווחת, כל הבית יודה לך על השינוי שאת תעשי עם עצמך. גם זה כמובן ייעשה בהדרגתיות, בשינויים קטנים על מנת שכל בני הבית יוכלו להסתגל בקלות".

לתכנן את הקניות מראש

יפעת צוברי, דיאטנית קלינית ברשת סטודיו C , מתייחסת לגורם אחר להשמנה שאופייני למגזר הדתי: השהייה הרבה בבית בחופשת הלידה או במקרה שבו האישה בחרה להישאר עם הילדים ולעבוד מהבית. "הקרבה והנגישות הקלה אל המקרר, המזווה ושאר ארונות המזון, הנמצאים במרחק נגיעה, מזמינים את האישה השוהה בבית ליהנות מכל הפיתויים שהם טומנים בחובם בכל רגע נתון במהלך היום".
כרמית ספרא: מתי שאפשר צאו החוצה. הסיטואציה הזו של הישיבה בשבת בתוך הבית, בלי אפשרות לעשות מלאכה, מזמינה אותנו לפתוח שוב ושוב את המקרר ולשתות שוב ושוב שתייה חמה עם "רק עוד חתיכה אחת קטנה מהעוגה..." וזה מצטבר
לטענתה, היערכות מוקדמת היא מילת המפתח. "כבר בעריכת הקניות יש להגיע עם רשימת מוצרים מוגדרת ומאוד ברורה: מה וכמה מתכוונים לקנות, כדי להימנע ממבצעים סוחפים ומפתים של חטיפים, ממתקים וגלידות שנתקלים בהם בסופר, וקונים כדי 'שיהיה לילדים', 'שנשאיר לאורחים' או סתם 'כדי שיהיה בבית'. כשמדובר במשפחה ברוכת ילדים קיים פיתוי לקנות חבילות, מארזים גדולים ואף כמויות גדולות של מזונות שונים, במחשבה שזה יותר משתלם. במבחן המציאות נוכחים לדעת ששלוש חבילות של ביסקוויטים נגמרות באותה המהירות שחבילת ביסקוויטים אחת נגמרת. הסיבה היא פשוטה: כשיש הרבה ובשפע אז אוכלים יותר".צוברי מוסיפה כי צמצום צריכת המותרות הללו, שאינן בריאות לא לאמא ובטח לא לילדים, תעשה רק טוב לכל בני המשפחה. "מצד שני, חשוב גם לדאוג שבמקרר ובמזווה יהיו חטיפים לשעת הצורך - הרבה פירות וירקות ומוצרים מדגנים מלאים, לדוגמה: שלווה, גרנולה וקרקרים. "טיפ נוסף שיכול לעזור: תכנון שעת הארוחות באופן מאוד קבוע, מסודר וצפוי מראש. מכיוון שהאישה נמצאת בבית ועיתותיה בידיה, היא יודעת מה סדר היום הצפוי לה והיא בהחלט יכולה להפוך זאת ליתרון תזונתי גדול מאוד. היא יכולה לשבת עם עצמה או במידת הצורך עם דיאטנית ולהחליט על סדר הארוחות, זמניהן והרכבן. ואז בשעת הארוחה המוגדרת, גם בארוחות הביניים הקטנות יותר, לעשות הפסקה מכל שאר העיסוקים ולאכול בנחת את מה שכבר תוכנן מראש. מהלך שכזה נותן לאישה את הפניות, היציבות והידיעה מתי ומה היא אמורה לאכול במהלך היום, ועתיד למנוע את ההסתובבויות המיותרות סביב המקרר והמזווה לנשנוש נוסף בין לבין. המלצה נוספת היא להציב בסמוך בקבוק מים שיהווה תזכורת מתמדת לשתות".

אבל לפני חופשת הלידה או השהייה עם הילדים בבית, הגורם להשמנה הוא הזלילות במהלך ההריון...

"נכון. כידוע, כל הריון כרוך בשינויים הורמונליים, שינוי במבנה הגוף, בהרכבו וכמובן במשקלו. במקביל חלים שינויים בתיאבון, חשקים שונים, בחילות, צרבות ואף הקאות אצל חלק מהנשים. הנחיצות לספק את כל הצרכים התזונתיים המתגברים במהלך ההריון ואף למנוע חסרים של ויטמינים ומינרלים, גוררים במקרים רבים אכילה שאינה מבוקרת ואינה ברת שליטה, כזו שמביאה לעלייה במשקל שאינה בטווח הרצוי. כך, לאחר הלידה האם מוצאת את עצמה עם מספר לא מבוטל של קילוגרמים שהיא צריכה להתמודד איתם, כשבראשה נשמעים במקביל שני קולות: מחד הרצון לחזור לגזרה המקורית, לממדים הרגילים ולבגדים שבארון - וכמה שיותר מהר יותר טוב. מאידך, קול ההיגיון שאומר שעליה לאכול באופן שיספק את כל הצרכים האנרגטיים, מכיוון שכעת הדרישות התזונתיות אף גדלו, בייחוד אם החליטה להניק את הרך הנולד".

אם כן, איזה שינוי צריך לעשות במהלך ההריון?

"כדאי לאמץ כמה המלצות עיקריות, כאשר לכל אישה יש לתת את הדגשים המתאימים לה בהתאם לצרכים הספציפיים שלה. המטרה הראשונית היא לאכול בצורה מגוונת ומאוזנת מכל אבות המזון על מנת למנוע חסרים ולספק לגוף האם ולעובר, ובהמשך לתינוק, את כל צורכיהם. עם זאת, יש לעשות זאת בצורה נכונה כדי להימנע מעודף משקל במהלך ההריון ואחריו. בדומה להנחיות התזונתיות הניתנות לכלל האוכלוסייה, בייחוד בתקופת ההריון ואף ההנקה, ההמלצה הטובה והמתאימה ביותר היא לפזר את צריכת המזון לאורך כל היום באופן של שלוש ארוחות עיקריות ושתיים-שלוש ארוחות ביניים קטנות".

הצעד הזה, היא מסבירה, מביא למעשה לשני הישגים: עקב האכילה בתדירות תכופה יחסית רמות הגלוקוז בדם נשמרות קבועות פחות או יותר, ונמנעות נפילות סוכר שמתרחשות בעת רעב. כך מתקבלת תחושת שובע מתמשך. כמו כן, במידה והאישה סובלת מבחילות וצרבות, האכילה בכמויות מדודות לאורך היום מקלה באופן משמעותי על התחושות הללו.

בנוסף לכך, במסגרת צריכת הפחמימות בארוחות, יש להעדיף פחמימות מורכבות ודגנים מלאים דווקא. "הם תורמים לתחושת שובע ממושכת יותר, עשירים בין היתר במגנזיום, זרחן, ויטמיני B, ובסיבים תזונתיים שאף מקלים על תופעת העצירות ששכיחה במהלך ההריון אצל נשים רבות. בנוסף לכך, יש להימנע ככל האפשר ממזונות בעלי אחוז שומן גבוה המכילים שומנים רוויים ושומן טרנס, כגון: מזון מטוגן כמו צ'יפס; בשר מעובד - המבורגרים, קבב, נקניקיות; איברים פנימיים; גבינות שמנות וחטיפים למיניהם".

אם כך, מה כן לצרוך? "חשוב לצרוך בצורה מדודה מזונות המכילים 'שומנים טובים' כגון: אבוקדו, טחינה, אגוזים ושקדים (לא קלויים), שמן זית וכדומה. כשמופיע בכל זאת צורך במתוק, מומלץ להעדיף פירות טריים או יבשים, אך גם בכך לא להגזים".

חשוב לא פחות לשתות שתייה מספקת שאינה ממותקת, ולהקפיד ליטול את התוספים הנחוצים והמומלצים בתקופות הקריטיות הללו. לעיתים מחסור במינרל או בוויטמין מסוים עלול לגרור אחריו תחושת רעב שאינה באה לידי סיפוק באכילה. במקביל, מומלץ לבצע פעילות גופנית לפני, במהלך ובתום תקופת ההריון, בהתאם ליכולותיה הגופניות של האישה ובהתאם להנחיות הרפואיות.

 

בשר עדיף מקפה

מכירים את ההתלבטות האם לאכול ארוחה בשרית מלאה ואז לוותר על הקפה, שהחשק אליו יגיע בדיוק דקה אחרי שמסיימים את הארוחה? חגית דואני, דיאטנית קלינית של 'כללית' מחוז דן פתח תקווה, רואה בתפריט הלא מאוזן עקב השמירה בין אכילת בשר לחלב, עוד גורם לחוסר איזון תזונתי בחברה שומרת המצוות. "אחד הגורמים המשפיעים על אופן בחירת המזון בארוחה במגזר הדתי, הוא הצורך לשמור מספר שעות בין ארוחה בשרית לארוחה חלבית. חלקם יפרידו שש שעות בין ארוחה בשרית לחלבית, מה שמביא לעיתים להימנעות מהמנה הבשרית בארוחה ולשתיית קפה עם חלב ללא מגבלה. ארוחת הצהריים הופכת לארוחה בעלת מרכיב עיקרי אחד - הפחמימות. על מנת לשבוע, כמות הפחמימות הנאכלת בארוחה גדלה, מה שמביא לעלייה במשקל. מעבר לכך עלולים להיווצר חסרים תזונתיים כגון מחסור בברזל, בחלבון איכותי ובוויטמין 12B. לעיתים מתלווה לכל כוס קפה פרוסת עוגה, מה שכמובן יעודד עלייה במשקל".
יפעת צוברי: במשפחה ברוכת ילדים קיים פיתוי לקנות חבילות, מארזים גדולים, במחשבה שזה יותר משתלם. במבחן המציאות שלוש חבילות של ביסקוויטים נגמרות באותה המהירות שחבילה אחת נגמרת. הסיבה היא פשוטה: כשיש הרבה ובשפע אז אוכלים יותר

אם כך, איזה תפריט יאפשר לנו את האופציה לשתות קפה חלבי באמצע היום?

"תפריט שבו משלבים ארוחה בשרית כשלוש פעמים בשבוע, ולאחריה ניתן ואף מומלץ לשתות ספל של תה ירוק במקום קפה. בשאר הימים ניתן לאכול ארוחת פרווה הכוללת כמרכיב עיקרי מנת דג או קטניות כדוגמת שעועית, אפונה, עדשים. השילוב בין פחמימה לקטניות יוצר חלבון מלא ומעלה את רמת השובע. בשילוב עם ירקות, מתקבלת ארוחה מזינה ומשביעה במחיר קלורי שפוי". דואני גם מצרה על ההתנהלות התזונתית שמקובלת בקרב בני הנוער הלומדים במסגרת פנימייה. "חלק ניכר מבני הנוער הדתי לומדים בישיבות ובאולפנות רחוקות מהבית, ולעיתים רוב ארוחות היום מוגשות שם. נער בררן שלא אוכל דבר פרט לאוכל של אמא, לא ייכנס לחדר האוכל אלא ישביע את רעבונו במכולת הקרובה. שם הוא יקנה לרוב חטיפים וממתקים עד שישבע. אולי תתלווה לכך פחית עם משקה ממותק ממכונת השתייה הקרובה. נערים שכן מוכנים להיכנס לחדר האוכל, יפגשו בחלק מהמוסדות מנות שאינן תואמות את צרכיו המשתנים של המתבגר ודלות באיכותן: היעדר גיוון במנות הבשריות, שפע של מוצרים עתירי שומן כגון מלווח או נקניקיות וממרחים מתוקים. לא פלא, אם כן, שחלק מבני הנוער מסיימים את התיכון בעודף משקל".אבל אנחנו, ההורים, לא נמצאים שם בשביל לפקח..."נכון, אבל הכל עניין של מודעות ורצוי להסביר זאת לנוער כדי שיפנים. כדאי, קודם כל, להיכנס לחדר האוכל ולבחור משם את המנה האיכותית יותר ולשלב ירקות בכל ארוחה. במידת הצורך להביא פירות לארוחות ביניים. כמובן מומלצת התערבות של ההורים לשם שיפור איכות התפריט המוגש. בעיה נוספת קשורה ליום הלימודים הארוך. כשסדר ערב נגמר בעשר בלילה, אין זמן וכוח לפעילות גופנית, לא למורה ולא לתלמיד. במקרים הללו מומלצת פעילות יום יומית כגון הליכה ברגל ככל האפשר, משחקי כדור בהפסקות ושיעורי ספורט קבועים במערכת".

 

 להפחית את כמות החלה

אי אפשר לדבר על נשנושים במגזר מבלי להזכיר את החלה, נקודת החולשה של לא מעט אנשים. כרמית ספרא, דיאטנית 'שומרי משקל', מכירה היטב את התופעה. "עונג שבת ונוהג השבת החשובים והיקרים מאתגרים מאוד את תהליך ההרזיה שלנו: איך אפשר להגיד לא לעוגה של שבת ואיך אפשר לוותר על כזית חלה בכל ארוחה, על מצוות סעודה שלישית ועל מלווה מלכה? וכאילו לא די בכך, אי אפשר לרשום בשבת. ואם לא רושמים – לא יודעים כמה בעצם אכלנו, איפה הגזמנו, ואיפה העמסנו. כך גם קשה להסיק מסקנות ולקבל החלטות לשבת הבאה שמגיעה מהר – בתוך שבוע... כך שקשה מאוד להצליח בתהליך הרזיה עקבי וממושך, שבו כל שבוע מסתיים בשבת עם חגיגות וחריגות ממסגרת ההרזיה".

איך מונעים את בעיית הזלילות בשבת? זוהי הרי הנקודה הכי רגישה.

"הסביבה היא הגורם המשפיע ביותר על תהליך ההרזיה. אנחנו אוכלים מה שיש בסביבה ובהשפעתה. לכן, כדי להצליח צריך ליצור סביבת אוכל מאפשרת: הימנעו מלהביא הביתה מזונות מכשילים בכמות גדולה, כמו ממתק או חטיף שאינכם יכולים לעמוד בפניו, שתייה מתוקה וכדומה. במקום זאת, הקפידו שבבית יהיו פירות טריים, ירקות חתוכים וחטיף אחד בכמות מדודה – חטיף שהחלטתם שהוא הפינוק שלכם לשבת קודש. בנוסף, הקפידו לבשל מזון בריא ומשביע לארוחות. התחילו את הארוחה במגוון סלטים טריים מתובלים עם מעט שמן, הקפידו על חלבון רזה במנה העיקרית ומדדו את כמות החלה שאתם אוכלים. קחו לעצמכם חתיכה קטנה והרחיקו את שאר החלה מהישג ידכם. ולבסוף, כמובן, הכינו קינוחים קלים – סלט פירות, סורבה, כוס שתייה חמה עם פרי יבש וכדומה.
חגית דואני: חלק ניכר מבני הנוער הדתי לומדים בישיבות ובאולפנות רחוקות מהבית, ולעיתים רוב ארוחות היום מוגשות שם. נער בררן שאוהב רק אוכל של אמא, לא ייכנס לחדר האוכל אלא ישביע את רעבונו במכולת הקרובה. שם הוא יקנה לרוב חטיפים וממתקים עד שישבע

"חשוב ליצור סביבה משפחתית וחברתית מאפשרת: תמיכה מהמשפחה ומהחברים תעזור מאוד לתהליך. הסבירו על התהליך שאתם נמצאים בו, על הקשיים ועל עזרה שאתם צריכים. דיבור, שיתוף והסבר יעזרו לכם להצליח. כך לדוגמה, תימנעו מאכילה "כי לא נעים מהמארחת" ואף תקבלו עזרה מהסובבים אתכם. הם יציעו לכם פחות פיתויים וכך יהיו לכם פחות מכשולים לעבור עד סוף השבת". גם ספרא מייחסת חשיבות לתכנון מראש. "תכננו מראש את כל השבת שלכם. נסו לדמיין, מניסיונכם, מה עומד להיות מוגש לשולחן. רשמו ביומן את המזונות והכמויות שאתם מתכננים לאכול. בסוף השבת, שבו עם היומן ונסו לשחזר. היו כנים ורשמו כל מה שאתם זוכרים, גם את מה שלא היה בתכנון. למדו מצורת רישום זו לגבי השבת הבאה – מה צריך לתכנן אחרת בכדי להצליח יותר. התכנון הוא סוד להצלחה. אני גם ממליצה על טיול של שבת, בוקר וערב – טיול באוויר הצח לאחר כל ארוחה. אפילו טיול קצר הוא טוב לתהליך. ובכלל – מתי שאפשר צאו החוצה. הסיטואציה הזו של הישיבה בתוך הבית, בלי אפשרות לעשות מלאכה, מזמינה אותנו לפתוח שוב ושוב את המקרר ולשתות שוב ושוב שתייה חמה עם 'רק עוד חתיכה אחת קטנה מהעוגה...' וזה מצטבר. יציאה החוצה תרחיק אותנו מהמקרר ותפתח לנו ערוצי איכות אחרים, כמו זמן שקט עם בן הזוג, עם הילדים או עם חברים".עוד גורם שיש בחברה הדתית ומוכר פחות במגזר הכללי, הוא ריבוי האירועים והשמחות המשפחתיות במהלך השנה. "ברוך ה', רבים הילדים ורבים האירועים", אומרת ספרא, "וכל אירוע הוא אירוע מתמשך – הילד הגיע למצוות, וזה בעצם אומר מסיבת הנחת תפילין, שבת שלמה של ארוחות ועוגות, מסיבה לחברים ולפעמים גם מסיבה למשפחה, וכולם מציבים בפנינו פיתויים של אוכל ויציאה מהמסגרת להרזיה שקבענו לעצמנו. דוגמה נוספת היא החגיגות שסביב החתונה: זה מתחיל בטקס הוורט, אירוסים, ממשיך בחתונה עצמה ומלווה בשבע הברכות ואיתם המון מזונות מיוחדים ערב אחר ערב אחר ערב. כמובן שריבוי הילדים גורם לריבוי אירועים – ימי הולדת, בריתות, שמחת-בת. כל אלו מזמנים לנו שנה שבה כמעט אין שגרה ויש המון פיתויים".

אז מה עושים אם לא רוצים לוותר על ארוחות חגיגיות שכאלו?

"מה שהכי יעזור להצליח זו הסתכלות כוללת על כל היום ועל כל התקופה: יום עם אירוע בסופו צריך להיות מתוכנן. יש לאכול ארוחות קלות במשך היום ובשום פנים ואופן לא להגיע רעבים לאירוע. לפני שיוצאים מומלץ לאכול סלט עם גבינה או קערית מרק. גם פרי ויוגורט על הדרך לאירוע זה טוב. כך נגיע שפויים לאירוע ולא ניקח על ימין ועל שמאל את המוצע לנו בשפע רב כל כך. תקופת השמחה צריכה להיות מתוכננת – הקפדה על פעילות גופנית ובחירה מוקפדת של מזונות בריאים יותר בימים שלפני ואחרי האירוע יעזרו לנו להצליח בסך התהליך. כך, חריגות חד פעמיות יהיו פחות משמעותיות".

זוהי אחת הבעיות: יום אחד נופלים ואז מתייאשים. איך אפשר להימנע מכך?

"זכרו שבכל יום מתחילים מחדש. צריך תמיד להסתכל על כל התהליך ולדעת שגם אם לא הצלחנו לעמוד במסגרת שהצבנו לעצמנו אתמול – לא שוברים את הכלים. לומדים מהניסיון, נזכרים בדברים שעוזרים לנו וממשיכים לנסות. כל יום, כל בוקר וכל ארוחה מחדש".