בשבע 517: אפקט סנדי

נזקיה של הסופה בארה"ב עלולים להגיע ל-30 מיליארד דולר, אבל יש כלכלכנים שמאמינים שמעז ייצא מתוק * למרות העלייה במחירי התשומות, ההתייקרות במוצרי המזון לא תמיד מוצדקת

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ג בחשון תשע"ג

לאחר שוך הסופה סנדי, מתחילים בארה"ב לאמוד את הנזקים. ככל הנראה העלויות שכבר הוערכו בכ-20 מיליארד דולר יטפסו לכדי 30-22 מיליארד. לכאורה, מדובר במכה קשה לכלכלה האמריקנית. הפניית כמויות גדולות של משאבים לטובת שיקומן של תשתיות שניזוקו מחייבת מטבע הדברים פגיעה בתחומים אחרים, נחוצים לא פחות. כספים שמופנים לצורך השבת המצב לקדמותו אינם יכולים, למשל, להיות מופנים לצורך התקדמות ופיתוח עתידיים. ואכן, ישנם כלכלנים שמעריכים כי נזקי הסופה עלולים "לבלוע" צמיחה של כמעט חצי שנה, ולהוות משקולת נוספת בדרך החתחתים שעובר המשק האמריקני.

אולם מנגד, לא מעט כלכלנים מאמינים כי מבחינה כלכלית טהורה, אסונות טבע ואסונות שנוצרים בידי אדם הם מנוע צמיחה משמעותי מאוד. אותם כלכלנים מסתמכים גם על ניסיון העבר וגם על ההיגיון הכלכלי. בין השאר הם מזכירים את התאוששות הכלכלה העולמית וכלכלת ארה"ב בעקבות מלחמת העולם השנייה, לאחר המשבר הקשה ושנות השפל הגדול. ההיגיון העומד מאחורי תפישה זו הוא ההנחה שכניסתם של סכומי כסף גדולים לתוך המערכת הכלכלית יוצרת אפקט חיובי בכל מקרה. כמות גדולה של עבודות מייצרת מקומות עבודה ששואבים לתוכם מובטלים, שבתורם צורכים יותר ומניעים הלאה את גלגלי הכלכלה. אפקט מתגלגל כזה ניזון אמנם בראשיתו מחוסר, אך בסופו עשוי להביא דווקא לצמיחה.   

רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי ב'מיטב בית השקעות', מציג עמדת ביניים, אשר לוקחת בחשבון את הנזקים הגדולים אולם איננה מפריזה בהשלכות ארוכות הטווח על הכלכלה. תחילה מדגיש אייכל כי לא מדובר בנזק של מה בכך. "למעשה, סנדי כבר ביססה את מקומה בחמישייה הראשונה של שיאני הנזקים. נזכיר כי במקום הראשון נמצאת הסופה קתרינה שפגעה בשנת 2005 והביאה לנזקים בעלות של 108 מיליארד דולר".

אייכל מסמן בעיה נוספת שתצטרך להילקח בחשבון: "מטרידה לא פחות היא תדירות האירועים. ההנחה הסטטיסטית היא שאירועים בסדר גודל שכזה, עד כדי הצפות, צריכים להתרחש אחת למאה שנה. ואולם רק לפני כשנה, באוגוסט 2011, הסופה איירין פגעה בחוף המזרחי של ארה"ב והביאה לפגיעה בנפש של 27 איש, להצפות, להפסקות חשמל ועוד. תדירותם של אסונות הטבע היא גבוהה משמעותית מאשר ההנחות שבבסיסן נבנים תשתיות ומבנים שחיוניים לפעולה גם בשעת חירום". למרות כל זאת מדגיש אייכל כי חלק ניכר של העלות, בוודאי של הנזקים אשר שייכים לטריטוריה הציבורית, יתוקנו מכספי משלמי המיסים, באמצעות הקרן הממשלתית לנזקי טבע. יתר על כן, לדעתו, "לכלכלה האמריקנית לא תהיה בעיה להתמודד עם נזק בשווי של כ-25 מיליארד דולר כאשר הגירעון הממשלתי החודשי עומד על כ-90 מיליארד דולר. מדובר כאן על גירעון שבועי של הממשל הפדרלי. בקיצור – אנחנו לא מתרגשים".

הנזק שווה לגירעון שהממשל האמריקני מייצר בשבוע. מתעדים את נזקי הסופה בניו-יורק

ובינתיים, בסופרמרקט

ימים קשים עוברים על הישראלי הממוצע שעושה את קניותיו ברשתות השיווק הגדולות. לאחר שבשבוע שעבר העלתה רשת 'שופרסל' את מחירם של אלפי מוצרים, התברר השבוע כי רשתות שיווק נוספות הולכות בעקבותיה, ובראשן הרשת השנייה בגודלה בישראל, 'מגה'. אמנם לטענת אנשי הרשת, ב'מגה' יהיו עליות המחירים הדרגתיות, אולם כפי הנראה התוצאה הסופית תהיה דומה. גל ייקור המוצרים שאנו חווים כעת הוא במידה רבה תולדה של הקפאת מחירונים שחווה שוק הקמעונות הישראלי מאז ראשית מחאת הקוטג'. הספקים ורשתות השיווק חששו להעלות את מחירי המוצרים מאימת החרמות הצרכנים. אם בעבר היה מקובל עדכון מחירים תקופתי, במהלך השנה וחצי האחרונות הוקפאו העדכונים הללו, בעיקר בלחץ הרשתות הגדולות, אשר שולטות במידה רבה על מחירי המוצרים.

לכאורה, אין ספק שהקפאת מחירונים לתקופה כזו תגרור בסיומה עליית מחירים מסוימת, לאור עליות שחלו באותה תקופה במחירי התשומות. מדובר בשורה של תהליכים, חלקם ישראליים וחלקם עולמיים, שהביאו לייקור העלויות של הספקים. דוגמה לתהליך כלל עולמי הוא העלייה במחירי הגרעינים. הבצורת ששוררת בשנים האחרונות בארצות הברית, אשר נחשבת לחמורה ביותר מזה 60 שנה, הביאה לפגיעה בגידולים כמו חיטה, תירס וסויה, שמהווים חוליה משמעותית בשרשרת המזונות בעולם. עלייה במחירי הגרעינים הללו משפיעה לא רק על מוצרים המיוצרים מהם ישירות, אלא גם על מחירי המזון מן החי. זאת משום שמזונם של בעלי החיים, שבשרם, חלבם או ביציהם מגיעים לצלחתנו בדרכים שונות, מבוסס גם הוא על הגרעינים הללו.

דוגמה נוספת, הפעם לתהליך ישראלי למהדרין, היא עליית שכר המינימום. כמעט בכל מפעל תעשייתי אחד מרכיבי ההוצאה המשמעותיים ביותר הוא שכר, ובענף המזון משכורות רבות נגזרות במידה רבה משכר המינימום. בחודש אפריל 2011, ערב פרוץ מחאת הקוטג', עמד שכר המינימום בישראל על 3,890 שקלים לחודש. כיום עומד שכר המינימום על 4,300 שקלים בחודש. זהו זינוק של 10.5 אחוזים בעלויות השכר בתקופה של כשנה וחצי בלבד. גם מי שתומך בכל ליבו בהעלאת שכר המינימום, יודה כי מבחינת המעסיקים מדובר בתוספת עלות בלתי מבוטלת.

אולם גורמים בשוק מעריכים כי לא בכל מקרה קיימת הצדקה להעלאת מחירים, וכי לעיתים קרובות החברות תופסות טרמפ על טרנד, במטרה להגדיל את מתח הרווחים. לטענת אותם גורמים, בחלק גדול מהמקרים ישנם מוצרים שהתשומות לייצורם לא עלו במידה משמעותית כל כך, אך לספקים נוח לתלות את ייקורם בעליות המחירים. אחת ההוכחות לכך שהעלאת המחירים איננה כה קריטית היא שיטת ה'גרייס'. ביחסים בין רשתות השיווק לספקים, מקובל שעדכון המחירים נכנס לתוקף במחיר לצרכן כמה שבועות ולפעמים אף כמה חודשים לפני כניסתו לתוקף במחיר שמשלמת הרשת לספק. כתוצאה מכך, גם לאחר עדכון המחירים תמשיך הרשת לשלם לספק את המחיר הישן והנמוך יותר, למרות שהצרכן ישלם מחיר חדש. תופעה זו עשויה להעיד על כך שהאינטרס בהעלאת מחירים איננו כה מובהק כפי שהוא מוצג.

 

 כלכלת בית

 רחל קסנר

 אמא הלכה לעבודה

אישה שזכתה לבנות בית ולהוליד ילדים תרצה לגדלם, לזכות לראות את הצעד הראשון, לשמוע את המילה הראשונה. האם כדאי לה לשלוח את הילדים למטפלת או למעון ולצאת לעבוד?

בטור זה לא אתייחס לשיקולים ערכיים שהם מגוונים, משתנים ממשפחה למשפחה ולעיתים גם בשלבים שונים לאורך חיי המשפחה. אנסה להאיר צדדים שונים של הסוגיה מהפן המקצועי-כלכלי.

 

הצד המקצועי

אישה שלמדה מקצוע, למדה למעשה רק את התיאוריות. היא עדיין לא למדה להשתלב בשוק העבודה, לא לקחה אחריות על עבודתה, לא קיבלה החלטות ולא התנסתה בעצמה בעבודה. תהליך ההשתלבות המקצועית נעשה בצורה טבעית לאחר הלימודים. הפסקה קוטעת את יכולות ההשתלבות, הן משום שהיא מורידה את הביטחון העצמי של העובדת והן בשל ההתקדמות המקצועית בעולם התוכן הרלוונטי. לכן מומלץ מאוד לבעלת מקצוע כלשהו לעסוק בו לפחות בין שלוש לחמש שנים ברצף לאחר הלימודים.

 

הצד הכלכלי

הישארות בבית חוסכת את הוצאות המטפלת ואת התשלום לעוזרת שתסייע בעבודות הבית או לקניית אוכל מוכן. אולם יציאה לעבודה בונה אפשרות קידום, והתקדמות בעבודה מאפשרת הכנסת משכורת גבוהה יותר מההוצאות באופן משמעותי, כך שניתן לחסוך להמשך. לעומת זאת, השתלבות בעולם העבודה בגיל 40 מגבילה את יכולת העלייה בסולם התפקידים והשכר.

משפחות רבות מחשבות את הצורך הכלכלי הנוכחי ושוכחות את ההוצאות הגבוהות של ילדים מתבגרים: לימודים, לימודים גבוהים, חתונות וכו'. חסכונות מתחילים בשלב מוקדם, וכך גם לגבי חסכונות לגיל פרישה. אישה שלא עובדת ולא משלמת ביטוח לאומי, לא תוכל לקבל פנסיה וקצבת זקנה בבוא העת.

תמיד אפשר להתפשר ולשלב בין הדברים, להישאר עם הילדים בבית ולעבוד חלקית מהבית או בשעות שבן הזוג מטפל בילדים, במקצוע או בתפקידים לא מקצועיים. זה נותן מענה כלכלי, אך לא מקצועי.

הערה לסיום: בדורנו מתרבות המשפחות שבהן בני הזוג בוחרים להחליף תפקידים: האישה היא המפרנסת העיקרית והאיש דואג לגידול הילדים. נא ראו את ההתנסחות המגדרית שלי כהצעה בלבד. ניתן להחליפה מלשון נקבה ללשון זכר.

 

הכותבת היא יועצת לכלכלת משפחה

essner@gmail.com