בשבע 517: בשבע

האם מעורבותו של שמעון פרס במערכת הבחירות חורגת מהראוי לגבי מי שנושא בכהונת נשיא המדינה?

ירעם נתניהו , כ"ג בחשון תשע"ג

התערבות פסולה

עו"ד יוסי פוקס

מתמודד בפריימריס לליכוד, מחוז דן

בתפקידו כנשיא חרג שמעון פרס מכללי הטקס, ולמעשה מאז נבחר לתפקיד הרם של האזרח מספר אחת, הוא שקוע עד צווארו בהתערבות פוליטית ומדינית בוטה בענייניה של ממשלת ישראל.

נשיא המדינה, בדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו, איננו פוליטיקאי. תפקידיו וסמכויותיו הוגדרו בסעיף 11 לחוק יסוד נשיא המדינה, והמכנה המשותף להם (לבד מסמכות החנינה) הוא היותם נושאים סמליים, טקסיים וייצוגיים בלבד.

אך נשיא המדינה ממשיך להתנהל כאילו הוא עדיין חלק מהמערכת הפוליטית. הוא הביע בפומבי דעה נחרצת נגד תקיפה באיראן, וזאת בניגוד לעמדת ראש הממשלה. פרס אינו מחמיץ הזדמנות לומר שיו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן הוא פרטנר לשלום, בזמן שממשלת נתניהו הגיעה למסקנה הפוכה, לאחר שאת כל המחוות והוויתורים שעשתה ישראל אבו מאזן דחה.

בשבועות האחרונים, בעיצומה של מערכת בחירות, נפגש הנשיא בארבע עיניים עם ציפי לבני, ונשאלת השאלה לשם מה נפגשו שני האישים הללו. ככל הידוע, לבני אינה מכהנת בתפקיד רשמי כלשהו במדינה, וניתן רק לנחש שמטרת הפגישה היתה ניסיון של מחנה השמאל להציג מועמד נגדי לראשות הממשלה, אולי את פרס עצמו. זה נראה רע מאוד.

בסוף השבוע האחרון ניתן היה להבין מדברי אבו מאזן כי הוא זנח את דרישת הפלשתינים למימוש זכות השיבה. ההכחשה שלו לא איחרה לבוא והוא הבהיר כי אין כל שינוי בעמדה היסודית של הפלשתינים בנושא. אך הבהרה הזו לא מנעה מנשיאנו הנכבד להלל ולשבח את אבו מאזן על היותו "פרטנר אמיתי" לשלום, ופרס אף התקשר אליו במהלך ביקורו בירדן ובירך אותו על דבריו.

 

פרס לא צריך לחזור לפוליטיקה

אריה שומר

לשעבר מנכ"ל בית הנשיא

קשה להגיד לאדם שנבחר להיות נשיא המדינה ושלפני כן היה מעורב עמוקות במערכת הפוליטית, שיֵשב בביתו בירושלים ולא יעשה דבר בנושא הפוליטי. אני מכיר את הקושי הזה מעבודתי כמנכ"ל בית הנשיא של עזר ויצמן, ואז חשבו שהפוליטיקה של ויצמן היא שיא ההתערבות.

איני יודע עד כמה ההתערבות של פרס היתה אישית ולא בשל לחצים חיצוניים של אנשים פוליטיים שרצו לראות בו מועמד לראשות הממשלה ושייצג את הגוף השמאלי-מרכזי. אם אכן מדובר בלחצים חיצוניים, מי שעושה זאת לפרס עושה לו עוול גדול, משתי סיבות.

הראשונה, לפרס יש עדיין שנה-שנתיים לשמש נשיא מדינת ישראל. זה תפקיד מכובד, התפקיד יאה לו והוא יאה לתפקיד. השנייה, מי שמשמש בתפקיד נשיא אינו יכול לקפוץ לתפקיד ראש ממשלה, כי תפקיד ראש הממשלה הוא תפקיד פוליטי בבסיסו.

כרגע משתמשים בשמו של נשיא המדינה, אך דוברת בית הנשיא נותנת תשובה מינורית ומתחמקת. מבית הנשיא צריכה להתקבל תגובה החלטית יותר, שמורידה את העניין לחלוטין מן הפרק. כאן נדרשת תגובה שאכן הנשיא אינו מתכנן לחזור לפוליטיקה. אולם מהתגובה הנוכחית של בית הנשיא לא נודף ריח טוב. העדר התגובה של הנשיא או הדוברת שלו מעידה על התערבות לא פשוטה, בוטה אפילו, במערכת הפוליטית בישראל.

אישית, איני מאמין שפרס יציג את מועמדתו לראשות הממשלה. היו סקרים, שבוודאי פרס קרא אותם, שבדקו את השאלה אם הציבור רוצה לראותו כראש ממשלה. האחוזים לא החמיאו לו כל כך. אני מאמין בשכלו של פרס, וממרום שבתו אני משוכנע כי הוא יזים את השמועות על חזרתו.

 

פגיעה במוסד הנשיאות

ח"כ יריב לוין

יו"ר ועדת הכנסת, סיעת הליכוד

כל מעורבות של נשיא מדינה מכהן במערכת הבחירות היא התערבות שאינה במקומה.

ראוי היה לקבוע שמי שנבחר לנשיא לא יוכל עוד לעסוק בפעילות פוליטית ולא יוכל להיות עוד מועמד לבחירות בעתיד. זאת כלקח ממקרה שהיה בעבר עם יצחק נבון, שלאחר שכיהן כנשיא חזר למערכת הפוליטית. המהלכים הללו פוגעים פגיעה קשה במוסד הנשיאות. הרי ההצדקה לקיום המוסד הזה היא בהיותו גורם ממלכתי ומאחד, ושגם בשעת משבר פוליטי הוא גורם מפשר נטול פניות. ברגע שאדם מתכננן את שיבתו לחיים הפוליטיים ובעודו יושב על כס הנשיאות הוא בוחש בקלחת – הוא חוטא לתפקיד העיקרי שלשמו המוסד הזה קיים. אין צורך בעוד אישיות שבוחשת בפוליטיקה ולא לשם כך נועד מוסד הנשיאות.

מעבר לכך, אני מוכרח לציין שהנשיא צריך להיות זהיר מאוד לא רק בתקופת בחירות ובנושאים הקשורים לבחירות, אלא גם בנושאים אחרים ששנויים במחלוקת פוליטית, כגון התערבות בשאלה אם נכון להעריך את חוק טל או לא ובשאלות הקשורות לחלוקה תקציבית – האם נכון לתקצב נושא מסוים או לא. הנשיא אינו נבחר כדי לקדם תפישת עולם פוליטית כזו או אחרת, ואם הוא מתערב בנושאים כאלה הוא חורג מתפקידו.

אין ספק שככל שהנשיא יעסוק יותר בהסברה ובחיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל – ולא על ידי הצגת מדיניות אחרת של הממשלה, אלא בהסברה נטולת הקשר פוליטי נקודתי, כגון הסברה מהי מדינת ישראל וממה נובעות הבעיות שלה ולמה כדאי לבקר בישראל וכדומה – סוג כזה של הסברה ממלכתית הוא התפקיד המרכזי של הנשיא.

 

מזיק פחות בתור נשיא

פרס, לצערנו, למרות שהוא מנסה להיראות כנשיא ממלכתי מעל הפוליטיקה, בוחש בקדרה הפוליטית ללא הרף, ומתראיין חדשות לבקרים ומשמיע דעותיו בעד חזון השלום. לא ניתן למנוע ממנו להתבטא בנושא, אך יש להתריע כשהוא עושה זאת, כדי שאולי יפסיק לעשות זאת בפומבי.

פרס פחות מזיק לנו כנשיא, כי בכל זאת הוא מחויב לממלכתיות, אך ניסיון העבר מראה שמוחלים לנשיאים על פליטות פה פוליטיות, כגון עזר ויצמן שהיה נשיא מעורב ועוד. חשוב לחשוף את המסכה שהוא אוחז בה ומוטב לנו להראות לו שאנו עוקבים אחרי אמירות פוליטיות ולא לתת לו להתחבא מאחורי תפקיד הנשיא-מחמד.

אביב מימון, נתיבות

 

ממשיך להתכחש למציאות

שוב ושוב חוזים אנו בהתנפצות חלומות השווא של הנשיא והמחרים מחזיקים אחריו.

פעם אחר פעם המציאות טופחת על פניהם של הוזי שלום, מטפחי אשליות וחולמי חלום. ההבטחה בהסכם אוסלו שאויבינו עלו על מסלול של פיוס, שעלתה בדמים רבים, ההתנתקות האכזרית מגוש קטיף וגירוש של אלפי משפחות שמסרו נפשם למען עם ישראל וארץ ישראל, שהזיקה באופן ישיר לביטחון המדינה - כל אלו לא הביאו לשינוי בהתנהלותו של הנשיא. אדרבה, הוא פועל ובריש גלי בניגוד למדיניות הממשלה, ואף חותר להפלתה. יש לשים לכך סוף, עד כדי ביטול מוסד הנשיאות.

אריק קרמר, ירושלים