בשבע 518: קצר חשמלי

איך הגיעה חברת החשמל למצב של כמעט קריסה פיננסית * העסקים הקטנים מעסיק את מרבית העובדים במשק, בעיות אשראי מגבילות את צמיחתו

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , א' בכסלו תשע"ג

יש דברים שנראים לאדם המודרני ממש כמו זריחת השמש או כוח המשיכה, למשל זרימתם של המים מהברז והיענותה של הנורה ללחיצת המתג. אחד המאפיינים של מדינה מודרנית הוא בין השאר אספקת חשמל יציבה. גם במדינת ישראל התרגלנו במהלך העשורים מאז הקמת המדינה שחשמל הוא דבר טבעי, מובן מאליו, יציב לחלוטין. אולם מצבה של חברת החשמל, מי שמספקת את החשמל המשמש אותנו לכל צורכי היומיום, יציב הרבה פחות. חובה של חברת החשמל הוא עצום, על כך אין חולק, אולם גובה החוב כלל לא ברור וכל מספר בין 40 ל-72 מיליארד שקלים זוכה. עומס חוב כזה על חברה לא מקל על התנהלותה, וגורם לכך שבמצבי קיצון, כמו זה שנוצר מאז הפסקת הזרמת הגז ממצרים וממאגר ים תטיס, החברה נקלעת במהירות רבה למצב משברי.

שורשיו של המשבר נעוצים דווקא בניסיון לפעול באופן הגון כלפי האזרח. בכל הנוגע למשק החשמל, נמצאת מדינת ישראל בניגוד עניינים מובנה. המדינה היא בעת ובעונה אחת בעליו של מונופול ייצור והולכת החשמל השולט במשק זה שלטון כמעט ללא מיצרים, ומנגד המדינה היא גם הגוף המפקח, אשר תפקידו הוא להגן על הצרכן מפני כוחו של המונופול הדורסני. במצב כזה עלולה המדינה באופן תיאורטי לראות בחברת החשמל מקור הכנסה עקיף, כעין מס נוסף, באמצעות הענקת אישור לחברה לגבות על החשמל מחיר מופקע.

על מנת למנוע זאת, הוקמה רשות החשמל, גוף ממשלתי בעל שיקול דעת עצמאי שמוסמך לפקח על משק החשמל ובין השאר לקבוע את מחירי החשמל. הרשות, המופקדת על האינטרס הצרכני, קבעה באופן עקבי את מחירי החשמל על פי נוסחה שאמורה היתה לגלם תחשיב עלויות ורווח צנוע, תוך התעלמות ממצבה של החברה. הצורך בפיתוח מואץ של משק החשמל לא נלקח בחשבון באופן מספיק, ובדיעבד התברר כי גם תחשיבי העלות לא היו מדויקים. תפישתה של הרשות היתה כי על החברה להתייעל וכי הצרכנים אינם אמורים לשאת במחיר התנהלותה הבעייתית, אולם מנגד נשכח כי לחלק ניכר מההתנהלות הזו אחראית המדינה עצמה.

באוצר הכירו את הנתונים הבעייתיים, אולם גורמים במשק האנרגיה סבורים כי הידרדרות החברה דווקא היתה לרוחם. לטענת אותם גורמים, רק הגעתה של חברת החשמל למשבר פיננסי אמיתי עשויה להוות מנוף לחץ שיאפשר את פיצולה ובהמשך את הפרטתה בחלקים. באוצר הבינו כי במצב עניינים רגיל אין כל סיכוי לגבור על החברה ועובדיה, ועל כן העדיפו לתת לה להגיע לסף קריסה. כעת, כאשר ברור שהחברה לא תוכל לשרוד ללא סיוע ממשלתי ישיר, ניתן יהיה לתבוע ממנה ליישם בעל כורחה את השינוי המבני שאנשי האוצר מייחלים לו כבר שנים רבות.

האוצר ינסה למנף את המשבר להפרטת החברה. עובדי חברת החשמל בפעולה

עסקים קטנים, קשיים גדולים

עסקים בינוניים, קטנים וזעירים הם השדרה המרכזית של עולם העסקים בכל מדינה, וישראל איננה שונה בכך מכל מדינה אחרת. 99 אחוזים מהעסקים במדינת ישראל הם עסקים משלושת הסוגים הללו, הנקראים בשם קיצור "עסקים קטנים". מהסתכלות על חלקם של העסקים הקטנים בתוצר המקומי, כלומר סך כל ייצור המוצרים והשירותים במדינת ישראל, עולה כי העסקים הקטנים אחראים ל-45 אחוזים מהתמ"ג. לעומת זאת, בשוק התעסוקה מחזיקים העסקים הקטנים נתח גבוה יותר, 55 אחוזים מהעובדים במשק עובדים ומועסקים בהם. האקלים העסקי שבו פועלים העסקים הקטנים בישראל הוא מורכב מאוד, ובהשוואה למדדים בינלאומיים, מצבו של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל כלל אינו מזהיר.

אחד המדדים המעידים על מצבו של המגזר הוא מספר העסקים הקטנים החדשים הנפתחים מדי שנה. עסקים קטנים נפתחים משתי סיבות: צמיחה במשק שיוצרת ביקושים חדשים, או כחלק ממחזור עסקים תחלופתי, במהלכו עסקים מתים ואחרים קמים תחתיהם. הנתונים הכלכליים היבשים מעידים על כך שבמהלך העשור האחרון מצבה של ישראל ביחס למדינות המפותחות היה במרבית המקרים טוב למדי. הצמיחה בישראל היתה לאורך תקופה זו כמעט באופן עקבי בצד הגבוה של קבוצת מדינות זו. למרות זאת, נתונים שנאספו במשרד התמ"ת מעידים על כך שקצב פתיחתם של עסקים קטנים בישראל נמוך משמעותית מזה של מרבית המדינות המפותחות. נתון זה יכול להיות מוסבר בכמה אופנים, בין השאר בכך שבישראל גם קצב סגירת העסקים נמוך מהמקובל בעולם. סיבה אחרת, משמעותית יותר כנראה, אשר מגובה גם במספרים, היא הקושי הקיים בגיוס אשראי לעסקים קטנים.

מזה שנים ארוכות מדינת ישראל עושה מאמצים חוזרים ונשנים לפתור את בעייתם העיקרית של העסקים הקטנים: הקושי בקבלת אשראי בנקאי. מתברר שהבנקים אוהבים להלוות לעסקים גדולים, משום שיציבותם גדולה יותר, הביטחונות שהם מסוגלים להעמיד טובים יותר והטיפול בתיק האשראי שלהם פשוט יותר. העמדת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים היא עניין מורכב, וכתוצאה מכך גם יקר. הפתרון שמקדמת המדינה כבר לא מעט שנים, בגרסאות שונות, הוא הלוואות בערבות מדינה, או הלוואות מקרנות שבהן המדינה שותפה. הלוואות כאלו כדאיות מאוד למי שמעניק את האשראי ועל כן מדובר לכאורה בפתרון מצוין. אולם בפועל, מחנק האשראי לא נפתר והעסקים הקטנים מתקשים לגייס הון על מנת להיפתח, לצמוח ולהתרחב.

בעיה נוספת אשר מקשה על העסקים הקטנים בישראל היא רגולציה מורכבת וקשה להתמודדות. בעלי עסקים רבים חוזרים על אותה הטענה, ולפיה מעבר לפיקוח עצמו, גם דרכי פעולתם של הרגולטורים מקשות על ההתמודדות. כבר שנים שכל המפלגות והשרים מצהירים על רצון לסייע למגזר זה. אחרי הבחירות נדע אם מישהו הרים את הכפפה.

 

 כלכלת בית

דידי רוזנברג

עושים חשבון

במסגרת פעילותנו עם אלפי משפחות, אנחנו עדים לתופעה עצובה ולעיתים טרגית – חוסר שיתוף מידע וידע בין בני הזוג. לעיתים רבות אנו שומעים בן זוג אחד הטוען שהוא לא יודע לאן הולך הכסף, ואת הצד השני מטיח לעברו שדווקא הוא הבזבזן שמרשה לעצמו יותר מדי. לצערנו, סוגיית ניהול כלכלת הבית יכולה לא רק לעורר מחלוקות ומתחים, אלא להביא גם לפירוק התא המשפחתי. אז מה עושים? קודם כל, משתפים ומאחדים כוחות.

נתחיל בפעולה הבסיסית ביותר – ניהול חשבון בנק משותף. למשפחה שעוד לא איחדה את חשבונות הבנק שלה אני ממליץ בחום לעשות זאת. למה? הסלוגן שלנו הוא 'פעמונים – מגלים אחריות'. גם כאן אחריות היא מילת המפתח. אין יותר מצב שבו צד אחד יודע ואחראי יותר מהצד השני. כשחשבון הבנק משותף, בני הזוג חייבים לגלות אחריות ולפקח על כל שקל, מאיפה הוא נכנס ולאן הוא יוצא. שקיפות גדולה יותר בניהול כלכלת הבית מחייבת אמון הדדי, שבונה לא רק את החוסן הכלכלי של המשפחה אלא גם את החוסן הזוגי.

איחוד חשבונות לא רק חשוב לבקרה על ניהולם, אלא גם רווחי יותר ויכול לחסוך לא מעט כסף מבוזבז. ידוע לכל כי רובנו משלמים עמלה על כל פעולה בנקאית ודמי ניהול על החשבון. אולם חשבון אחד שווה חצי מתשלום העמלות ודמי הניהול. הסכומים הללו נראים קטנים לכאורה, אך ברבות השנים מגיעים להרבה מאוד כסף שיכול להיחסך.

יתרון נוסף הוא כושר המיקוח מול הבנק ויחסו אליכם. כשמאחדים חשבונות מגדילים את סכום ההכנסה וזכאים לשורה רחבה של הטבות ותנאים משופרים. ויתרון אחרון, כאשר בן זוג אחד באוברדרפט והשני לא, ומניסיוננו מצב זה יכול להימשך שנים ארוכות, המשפחה משלמת ריבית מיותרת על משיכת היתר. כשהחשבון משותף הסיכוי לכך נמוך יותר. 

 

הכותב הוא דובר 'פעמונים'