בשבע 519: הזכות לשרת וזכויות המשרתים

מערך המילואים זוכה בשנים האחרונות להטבות ולהקלות משמעותיות, אולם לשתי בעיות מרכזיות טרם נמצא פתרון

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ח' בכסלו תשע"ג

הגיוס ההמוני של המילואים עם פתיחת מבצע 'עמוד ענן' חזר והציף מחדש כמה מבעיותיו של המערך. כבר שנים רבות שהשירות במילואים איננו נחלת כלל המשתחררים משירות סדיר, והדבר בא לידי ביטוי במידה רבה בהקלות משמעותיות באופי השירות עצמו. מי שמשרת כיום במילואים, מתקשה להאמין שבעבר תקופת השירות השנתית לחייל מילואים קרבי עמדה בדרך כלל על 36 ימים, כך שבשלוש שנים אפשר היה לצבור למעלה ממאה ימי מילואים. כיום, תקופת המילואים המקסימלית לחוגר היא 54 ימים בשלוש שנים (לא כולל צווי 8, כמו זה שקיבלו עשרות אלפי מילואימניקים במבצע הנוכחי). מפקד זוטר ייקרא לעד 70 יום בתקופה כזו, ואילו קצין ישרת עד 84 יום. מלבד זה, הוגבלה התעסוקה המבצעית לפעם אחת במחזור תלת שנתי, וביחידות רבות מקובל גם לפצל אותה לשתי תקופות, כשכל חייל מבצע רק מחצית.

גם בתחום חישוב הפיצוי על השכר חלה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות, לאחר שכל הגורמים הבינו כי שיטת חישוב הפיצוי פוגעת בכל מי שמספר ימי המילואים שביצע בכל תקופה אינו מתחלק בדיוק ל-7. על פי הנוסחה החדשה, מקבל העובד שיצא למילואים, או המעסיק, פיצוי מלא על אובדן השכר בתקופה זו. בנוסף לכך, שוכלל במידה רבה מנגנון הפיצוי הנוסף למי שמבצעים מספר משמעותי של ימי מילואים בשנה. המנגנון החדש, אשר מצמיד את גובה המענק לשווי נקודת זיכוי מס שנתית, מתייחס לארבע רמות של שירות. הראשונה מקבלת חצי נקודת זיכוי, השנייה - נקודה, השלישית - נקודה וחצי, והרמה הרביעית מקבלת שתי נקודות זיכוי. מספר הימים השנתי לכל רמה משתנה בין השנים. השנה קיבלו את המענק ברמה הראשונה מי שביצעו 14.5-10 ימי מילואים בשנה שעברה. רמת המענק השנייה החלה ב-15 יום, השלישית ב-20 יום והרביעית ב-37 יום.

אולם שתי בעיות טרם מצאו את פתרונן למרות כל המאמצים שנעשו. הראשונה היא ההפסד העסקי. כאשר בעל עסק מעסיק עובד, הוא (לפחות ברמה התיאורטית) מרוויח על כל יום עבודה של העובד. צה"ל מפצה את המעביד על השכר, אבל לא על הרווח הנוסף. התוצאה הסופית היא תמריץ שלילי לבעלי עסקים להעסיק את חייל המילואים. בעיה זו מחריפה עוד יותר כאשר בעל העסק הוא החייל עצמו. במקרה כזה הפגיעה בעסק היא גדולה, וטרם נמצא מנגנון ראוי לפצות עליה. גם לבעיה הגדולה ביותר שמטרידה את המילואימניק עצמו, האישה והילדים שבבית, לא נמצא עד היום פתרון שיקל במידה הראויה על הנטל. ניסיונות להשיק שירות תיקונים וסיוע לא צלחו וניסיונות לחוקק הקלות לבני המשפחה כשלו גם הם. בחברה שבה הנטל נופל על קבוצה קטנה, כל קושי שלא בא על פתרונו מקשה עוד יותר על חייל המילואים להיות נכון לכל קריאה.

המשפחות לא זוכות לפיצוי. אנשי מילואים במפגש עם הרמטכ"ל, השבוע בצאלים

 לזכות הוותיקים

מדינת ישראל התברכה בספר חוקים מרשים מאוד, שחלק ניכר ממנו עוסק בזכויות שונות המוקנות לאזרחים, ובמיוחד לקבוצות החלשות בחברה. חברי הכנסת וגם השרים הם מטבעם אנשים טובים, שמעוניינים להיטיב עם החלש, ועל כן טרחו לחקוק לא מעט זכויות עבורו בספר החוקים. אחד המגזרים שנהנים מלא מעט זכויות הם האזרחים הוותיקים, אשר כונו בעבר קשישים, גימלאים או סתם זקנים. במהלך השנים טרחו המחוקקים להעניק להם לא מעט זכויות, חלקן כספיות, אחרות שוות כסף, שנועדו כולן להקל על חייהם. אך מתברר שבמקרים רבים הרצונות היו נפלאים, עבודת החקיקה הושלמה ואפילו תקציב ממשרד האוצר הושג. רק דבר אחד היה חסר: שמי שזכאי להטבות יידע על כך. מתברר שהמחסום העיקרי בפני הטבת מצבם של אזרחים הוותיקים היה סיוע למיצוי זכויותיהם. רבים מהם פשוט לא ידעו כמעט דבר על מה שמגיע להם.

מי שעשה לא מעט לשיפור המצב הוא המשרד לאזרחים ותיקים, כפי שמספרת סגנית השר, ד"ר לאה נס. "כשהגעתי למשרד לאזרחים ותיקים נדהמתי לגלות כי מרבית האזרחים הוותיקים אינם מודעים לזכויותיהם. כעדות לכך, מצאתי כי כ-60 אחוזים מהפניות למוקד אזרחים ותיקים עסקו בנושא הזכויות הבסיסיות ביותר. לנוכח תמונת המצב העגומה יזמתי מהפכה תפישתית בנושא, ולאחר מאבקים ארוכים מול משרד האוצר העברתי את חוק היידוע. משמעות החוק היא כי לראשונה יחויבו רשויות המדינה וגופים ציבוריים ליידע באופן אקטיבי את האזרחים הוותיקים בדבר זכויותיהם. לא יידרש עוד מהאזרח הוותיק לתור אחר המדינה, אלא המדינה תמלא את חובתה כלפי דור המייסדים ותעניק לו מידע מקיף על כל זכויותיו".

לדבריה, "בעקבות החוק שתקנותיו הועברו לאחרונה בכנסת, יחול שיפור משמעותי במידת המודעות של האזרחים הוותיקים לזכויותיהם. אני סבורה כי מחובתנו לדאוג שאותם תקציבים שהוקצו על ידי המדינה לוותיקים אכן יגיעו לידיהם באמצעות מיצוי זכויותיהם, ולא יחזרו חלילה לקופת המדינה". נס ציינה כי עד היום טיפל מוקד הפניות של המשרד לאזרחים ותיקים בכרבע מיליון פניות וסייע במיצוי זכויות לכל דורש. "אני שבה ומזמינה את הציבור לפנות אל המוקד בטלפון 8840*, ומאמינה כי באופן הזה ניתן לשפר באופן ניכר את איכות חייהם של בני הגיל השלישי".

חשוב לציין כי התהליכים שעליהם מדברת סגנית השר נמצאים במידה רבה בחיתוליהם, וכי גם כיום רבים מהאזרחים הוותיקים לא מצליחים לקבל את מה שמגיע להם. במידה רבה מדובר במטלה שבני המשפחה יכולים לסייע בה רבות, וזאת עקב נגישותם הנמוכה יחסית של קשישים למידע. בני משפחה עם נגישות לאינטרנט, עם יכולת נפשית לא להישבר מהמתנה ארוכה בטלפון ועם הכוחות הפיזיים לשבת או לעמוד בתור זמן רב, עשויים לסייע לאב או לסב, לאם או לסבתא לקבל את כל זכויותיהם.

 

 

 כלכלה והלכה

הרב שלמה אישון

לעבוד בכל הכוח

חובת הנאמנות של העובד כלפי מעסיקו

חובתו העיקרית של העובד היא לעבוד בנאמנות, הן מבחינת זמן העבודה והן מבחינת איכותה. מטעם זה פטרו חז"ל את העובד מהנהגות מקובלות ביחסים שבין אדם לחברו, ואף מאמירת שלום (מסכת תענית כג ע"ב).

על החומרה שבביטול זמנו של בעל הבית כתב במסילת ישרים (פרק יא): "השכור אצל חברו... כל שעותיו מכורות הן לו ליומו... וכל מה שייקח מהן להנאת עצמו באיזה אופן שיהיה, אינו אלא גזל גמור. ואם לא מחלו, אינו מחול... ולא עוד אלא שאפילו אם עשה מצווה בזמן מלאכתו, לא לצדקה תיחשב לו, אלא עבירה היא בידו, שאין עבירה מצווה".

וכך פסק השולחן ערוך (חו"מ שלז, יט-כ): "אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר עצמו ביום. ולא ירעב ויסגף עצמו ויאכיל מזונותיו לבניו, מפני ביטול מלאכתו של בעל הבית, שהרי מחליש כוחו שלא יוכל לעשות מלאכת בעל הבית בכוח. מוזהר הפועל שלא ייבטל מעט כאן ומעט כאן, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה; וכן חייב לעבוד בכל כוחו, שהרי יעקב הצדיק אמר: 'כי בכל כחי עבדתי את אביכן'; לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה, שנאמר: 'ויפרוץ האיש מאוד מאוד'".

אכן, תנאי העבודה תלויים במנהג המדינה, ועל פי המנהג כיום מותר ואף מצווה להפסיק מהעבודה כדי להשיב שלום, אלא אם מדובר במלאכה שדורשת ריכוז גבוה במיוחד. אך חובת הנאמנות נוהגת גם כיום, וכדברי ערוך השולחן (חו"מ שלא, ג): "ועל כל פנים למדנו מזה כמה חיוב על הפועל לעשות מלאכתו באמונה ומאוד מאוד צריכין הפועלים ליזהר בזה. ואל ייפול לב הפועל עליו, דגדולה מלאכה מי שעושה אותה באמונה".

 

הכותב הוא ראש מכון כת"ר