בשבע 519: רק לא עוד פיצוץ

בבית היהודי חייבים לגלות גמישות וגם האיחוד הלאומי צריך לתרום את חלקו כדי שהמגעים לאיחוד לא ייכשלו שוב

דברים שרואים מכאן , ח' בכסלו תשע"ג

 * מעמדו של המשפט הבינלאומי ייפגע אם הוא ימשיך להיות מנוצל בידי טרוריסטים שמתחבאים מאחורי אוכלוסייה אזרחית * מצבנו הבינלאומי טוב הפעם לעומת הסיבובים הקודמים. למי תודה, למי ברכה

קל להבין את הקולות בבית היהודי, כגון קולו של הרב דניאל טרופר שניצח על המיפקד, הדורשים לשלול את שיטת הריץ' רץ' - חלוקה שוויונית בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי ברשימה המשותפת. הדגם המוצע על ידי טרופר ואחרים הוא מפתח של 2:1, על פי מתווה ההסכם בין הליכוד לישראל ביתנו. בין נבחרי הבית היהודי קיימים בוודאי מועמדים שבאופן טבעי עמדתם מושפעת מהשיקול שיחס כזה בין המפלגות ימקם אותם גבוה יותר ברשימה וייטיב עם סיכוייהם להיבחר לכנסת. אפשר גם למצוא צדק בטיעון שהבית היהודי מהווה את המרכיב האלקטורלי החשוב במערך בין שתי המפלגות, ולכן גם המפתח הבלתי שוויוני הוא מתבקש.

חבל להתווכח על הטענות הללו כי כך עוסקים בזוטות. מטרת העל היתה ונשארה רשימה משותפת. אם יתרחש חלילה פיצוץ כמו בבחירות האחרונות, אפשר יהיה לזרוק לפח את כל הסקרים שמבטיחים מספר מנדטים דו ספרתי. אם לאחר התפלגותם של אריה אלדד ומיכאל בן ארי יתווסף קרע נוסף, כל אדם סביר וכל ראש ממשלה סביר לא ייקח אף מפלגה ציונית-דתית ברצינות. פסגת השאיפות של מפלגה כזו תהיה קבלת תיק זוטר בממשלה, ואולי הפעם במקום משרד המדע נתנחם בשר לשיתוף פעולה אזורי. סיכוייו של מספר 5 או 6 בבית היהודי ברשימה משותפת עדיפים על סיכוייו בהליכה נפרדת.

הדגם שצריך להנחות את הבית היהודי אינו דגם הליכוד-ביתנו, אלא הדגם של בחירות 1996. נתניהו העניק אז לגשר של דוד לוי ולצומת של רפאל איתן יותר משווין הריאלי (עריקת גונן שגב ואלכס גולדפרב מצומת לקואליציית אוסלו פגעה באמינותה של צומת הרבה יותר מהפילוג באיחוד הלאומי), אבל בליכוד הבינו שצריך לשלם את המחיר שנראה לרבים מופרז על מנת להבטיח ניצחון לנתניהו.

מהצד השני, גם תקומה מתבקשת לתרום את חלקה לטובת מהלך האחדות. היא כבר העניקה מקדמה על ידי בחירת נבחרת מצוינת שמשלימה את נבחרת הבית היהודי ומגבירה את המוטיבציה לתמוך ברשימה המשותפת. אבל המתנה המשמעותית יותר צריכה להגיע בהצהרת כוונות שאנו בדרך לנישואין של ממש ולא סתם לברית הזוגיות. אחת הדרכים לכך היא השתלבות במערכת בחירות מוקדמות בפעם הבאה. ממילא נגוזו האשליות שתקומה תתפקד על פי דגם מועצת חכמי התורה, והבחירה הפעם התבצעה על ידי 36 הלמ"ד-ו"וניקים של מרכז תקומה. אפשר להתחיל בקבלת הצעתו של הרב טרופר כי בשלב ראשון כל מפלגה תבחר את מועמדיה באמצעות בחירות מקדימות, ורק לאחר קדנציה נוספת נגיע לבחירות מוקדמות שבהן כולם יבחרו בכולם.

מלחמה בלתי סימטרית. שיגור רקטה מעזה רויטרס

תסמונת גולדסטון

בתוכנית 'ערב חדש' זכתה עמדתם של פרשן 'הארץ' עמיר אורן והאלוף (מיל') דני יתום, שיש להימנע מכניסה קרקעית לעזה, לגיבויו של המנחה דן מרגלית מול עמדתו הנחרצת של תת-אלוף (מיל') אהרון לברן, שדגל בכניסה קרקעית. לברן טוען באופן שיטתי שכל עימות עם הצד הערבי חייב להסתיים בהכרעה ברורה לטובת ישראל, אחרת אין כל ערך למונח הרתעה. אבל נחטוף עוד דו"ח גולדסטון, הטיח מרגלית בלברן. לברן לא נרתע והשיב שחשיבות הניצחון עולה על סכנת דו"ח גולדסטון שני, ואף הזכיר למרגלית שגולדסטון עצמו חזר בו מהדו"ח.

אם הסיכוי להכרעה ימוסמס גם הפעם, יוכח כי מי שמורתעת היא מדינת ישראל ולא החמאס. ישראל מורתעת מהפחד שמא נואשם בפשעי מלחמה ומנהיגינו ומצביאינו ייאלצו לתת את הדין בפני בית המשפט לפשעי מלחמה בהאג. אלוף משנה (מיל') לירון ליבמן, שעמד בראש החטיבה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית, גאה בכך שהנושא הוטמע עד כדי כך שמפקדי צה"ל עושים סייג לתורה. בשיחה עם הג'רוזלם פוסט בישר ליבמן כי פעמים רבות אלופי צה"ל היו מחליטים להימנע מנקיטת פעולות צבאיות גם במקרים ש"הפעולה לא היתה מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי".

כאשר התחילה האינתיפאדה הראשונה והתקוממנו נגד הדקדקנות המשפטית, הכובלת את ידי צה"ל ומחייבת יועץ משפטי צמוד לכל מפקד או אפילו לכל נהג שנרגם באבנים, זכינו לייחס של זלזול. נטען כי דין פעילות שיטור לחוד ודין מלחמה לחוד, דין שטחים לחוד ודין לחימה על מדינת ישראל הריבונית לחוד. והנה הגיעה שעת המבחן של הטענות הללו והתברר כי דבר לא השתנה.

המלחמה הבלתי סימטרית השתלטה גם על המשפט הבינלאומי. המשפט הבינלאומי מיוסד על הנחה שמדובר במועדון של מדינות מאורגנות ומכובדות, שגם ירגישו חובה מוסרית וגם יראו תועלת בציות למשפט הבינלאומי. במקרה שהעסק מתפרק, כמו במלחמת העולם הראשונה, כאשר צד אחד השתמש בגז רעיל חרף אמנת האג - אז גם הצד השני יגיב בהתאם. אם במלחמת העולם השנייה צד אחד מפציץ ערים ואזרחים ואינו מתמקד במטרות צבאיות בלבד - כך יעשה גם הצד השני.

במצב המעוות שהגענו אליו היום, ארגוני טרור ומשטרי רשע מבקשים להטיל את מרות המשפט הבינלאומי על הצד שכנגד, בשעה שהם עצמם מתעלמים לחלוטין מכבלי המשפט הבינלאומי. מה שעושה החמאס היום בעזה הוא בדיוק מה שעשו לפניו אש"ף וחיזבאללה בלבנון, סדאם חוסיין במלחמת המפרץ והסומלים נגד כוחות האו"ם. הם מיקמו מתקנים צבאיים בתוך אוכלוסייה אזרחית וניצלו את האזרחים כמגן אנושי.

החובה למנוע פגיעה באוכלוסייה אזרחית חלה לא רק על הצד התוקף אלא גם על הצד המתגונן. אמנת רומא, שעל יסודה קם בית המשפט הבינלאומי לפשעי מלחמה, אוסרת בפירוש את "השימוש בנוכחות אזרחים או אישיות מוגנת אחרת להפוך נקודות, שטחים או כוחות צבא לחסינים מפעולות צבאיות". מי שבאמת דואג לעתידו של המשפט הבינלאומי חייב להבין שבסופו של דבר מערכת שמושתתת על סטנדרט כפול וצביעות לא תחזיק מעמד.

 

 הכלכלה יותר מעניינת

לאנשי הליכוד נגרם סיפוק כאשר למרות האזהרות על בידוד מדיני המונע מישראל חופש פעולה, מבצע עמוד ענן מתנהל תחת אווירה בינלאומית יותר אוהדת בהשוואה למלחמת לבנון השנייה ולמבצע עופרת יצוקה. למעשה מוקדם מדי לשמוח, היות והתמיכה היתה רדודה וסויגה בהפצרות לפעולות מידתיות ובאזהרות נגד מבצע קרקעי, שלדברי שר החוץ הבריטי ויליאם הייג רק יזיק לישראל. בכל זאת, גם בבירות החשובות בעולם וגם בתקשורת, המצב הפעם יותר סימפטי ממה שניבאו רואי השחורות.

מה גרם לכך? ראשית יש לפרגן לעוסקים במלאכת ההסברה בממשלה ובצה"ל וגם למתנדבים בעם. הם למדו מניסיון המלחמות הקודמות וגילו יותר זריזות בהגשת החומרים לכתבים הזרים, וגם פעלו בכל הזירות - כולל האינטרנט והרשתות החברתיות.

ישראל יצאה נשכרת מגורמים נוספים. הזהות בין המשטר באיראן לבן-טיפוחיו החמאסי (למרות התקררות היחסים לאחרונה) היא מוטיב שהוזכר על ידי פרשנים בחו"ל. ייתכן שהמערב אינו שש לעימות צבאי עם איראן, אבל איראן נותרה שנואה והתיעוב כלפיה עובר גם לבנות בריתה.

כשם שהאביב הערבי יצר תקוות ואפילו שותפות בפרס נובל לשלום (כאשר הפרס הזה הופך לאחרונה לפרס עידוד, במקום הוקרה למי שכבר סיפק את הסחורה), כך הסתיו האסלאמיסטי גרם לאכזבה. ההתמקדות במזרח התיכון במשך תקופה כה ארוכה, כולל הקרבות בלוב ובסוריה, יצרה מעין גודש בדעת הקהל, כך שסרט ההמשך של מלחמת ישראל מול חמאס נתקל בפחות עניין ציבורי. כיפת ברזל כיכבה גם בתקשורת הבינלאומית כי לעומת מלחמות אחרות באזור היא היוותה חידוש ואולי גם תקווה.

גם המשבר הכלכלי העולמי תורם את חלקו. העניין המרכזי באירופה ובארצות הברית הוא הנושא הכלכלי. כל נושא אחר נדחק לשוליים, והפעם התופעה הזאת פעלה לטובתנו.