בשבע 520: שוק, עבדים

לשלוש הגישות הכלכליות, הקפיטליסטית, המרקסיסטית והאמצעית, יש דעה שונה על סוגיות כמו שכר הבכירים, התארגנות עובדים ושכר מינימום

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ט"ו בכסלו תשע"ג

כשהוא מגיע כל חודש אין טבעי ממנו, וכשהוא לא שם חסרונו מורגש מאוד. כולם מודעים לו, אבל לא תמיד מקדישים לו מספיק מחשבה, השכר. סכום הכסף שמקבל כל שכיר בתמורה לעמלו מעסיק לא מעט את הכלכלנים, כאשר השאלה המרכזית היא כמובן כיצד הוא נקבע ומה הגורמים המשפיעים עליו. באופן טבעי, הניסיון להבין את תפקידו של השכר בתוך מערכת יחסי העבודה תלוי במידה רבה בהבנה של יחסי העבודה עצמם. הגישה הקלאסית, הקפיטליסטית במידה רבה, רואה בקשר בין עובד ומעביד יחסי מסחר רגילים של קונה ומוכר. העובד הוא המוכר, המעביד הוא הקונה, המוצר הוא העבודה והשכר הוא המחיר. ובדיוק כמו בשוק המוצרים הממשיים, לא כל המוצרים שווים. כפי שבשוק הרכב מוצעות למכירה מכונית פרארי מודל 2012 ולצידה מכונית סוסיתא מודל 1970 (אם נתעלם לרגע מהערך האספני), כך גם יש עבודה בעלת ערך שוק גבוה ועבודה בעלת ערך שוק נמוך. מטבע הדברים, העובד מוכר למעביד מוצר בעל שורה של תכונות. ידע מקצועי, ניסיון, מסירות וכישרון טבעי הם רק חלק מהתכונות של אותו מוצר והמחיר נגזר בהתאם. הדרך שבה נקבע המחיר בפועל היא כוחות השוק.

 

 בין קפיטליזם למרקסיזם

לפני כמה חודשים התייחסנו במדור זה לדרך שבה נקבעים מחירים, ועשינו היכרות פשטנית מעט עם עקומות הביקוש וההיצע. על קצה המזלג נאמר שמחיר נקבע בנקודה שבה למוכר משתלם למכור ולקונה משתלם לקנות. בנקודה זו נוצר איזון בין כלל הקונים והמוכרים בשוק ונקבע כמה מוצרים יימכרו ובאיזה מחיר. בשוק העבודה העניינים לכאורה דומים. בעל חברת הייטק שזקוק למתכנת בכיר, בעל ניסיון בפיתוח מערכות מורכבות ועם "ראש גדול", ייאלץ לשלם מחיר שבו ישתלם לעובד מתאים לבוא לעבוד אצלו. אם נצא מנקודת ההנחה שמתכנתים כאלו אינם מצויים בשפע בשוק ורובם כבר מועסקים, הרי שבעל החברה ייאלץ לשלם לאחד המתכנתים בשוק סכום כסף שגבוה משכרו במקום העבודה הנוכחי שלו, וכך נוטה השכר במגזר שכזה לעלות בתקופות של שגרה (עד שמגיע משבר ההייטק התורן).

כשמדובר בחיפוש מזכירה, המומחיות הנדרשת נמוכה בהרבה ולכן תיתכנה מועמדות אפשריות רבות. במקרה כזה, כוח המיקוח של המעסיק גבוה, ואילו כוח המיקוח של המזכירה הפוטנציאלית נמוך, וממילא השכר הסופי נמוך גם הוא. בהכללה גסה ניתן לומר כי על פי ראייה זו, ככל שכוח המיקוח של העובד טוב יותר מצבו טוב יותר.

דרך שנייה להסתכל על שוק העבודה ועל מערכת יחסי העבודה היא הגישה המרקסיסטית, אשר מקטלגת את כל יחסי העבודה למסגרת של מנצל ומנוצל. תפישה זו רואה במעביד את מי שמנצל את העובד וגוזל ממנו את הערך העודף. מרקס טען כי בכל מקום עבודה מתרחשת בעצם "יצירת ערך". חלק מסוים, קטן בדרך כלל, מהערך שנוצר חוזר לעובדים בתור שכר, ואילו החלק הגדול של הערך, המכונה על פי גישה זו "הערך העודף", נותר בידיו של המעביד המנצל. גישה זו קובעת כי הסיבה להיווצרות ערך עודף היא ריכוז ההון, כלומר אמצעי הייצור, בידי מעטים באופן יחסי, וכי העברת אמצעי הייצור לידי הפועלים תמנע את ניצולם ותשיב לידיהם את הערך העודף. לשיטת מרקס, ייתכן שמצבה של המזכירה טוב מזה של המתכנת הבכיר. זאת משום שגם אם שכרו של המתכנת הבכיר גבוה יותר, הניצול המגולם בערך העודף שלו יהיה לעיתים קרובות גבוה הרבה יותר.

גישה שלישית, אמצעית, רואה ביחסי העבודה שוק חופשי, בניגוד לגישה המרקסיסטית, אך מבינה גם כי השוק איננו חופשי לחלוטין. תפישה זו איננה רואה את יחסי העבודה כיחסי מנצל ומנוצל באופן הכרחי, אך מכירה בכך שלעיתים קרובות המבנה המיוחד של השוק הופך את יחסי העבודה ליחסי ניצול. בניגוד לשוק רגיל, שבו מספר המוכרים קטן ממספר הקונים, בשוק העבודה יש הרבה מוכרים ומעט קונים, כך שמטוטלת הכוח פועלת לרעת המוכרים-העובדים. תיקון העיוות מגיע, על פי הדוגלים בשיטה זו, באמצעות כמה מנגנונים. אחד מהם הוא שכר המינימום, והשני הוא התארגנות העובדים.

שכר מינימום הוא מנגנון שהגיונו שנוי במחלוקת. על פי חסידי שיטת השוק, שכר המינימום הוא מנגנון שיוצר עיוות בשוק. העובדה שמוכר מרצון וקונה מרצון אינם יכולים להגיע למחיר שיווי משקל בכל נקודה הרצויה לשניהם נתפשת על ידי חסידי השיטה כעיוות. גם המחזיקים בתפישה המרקסיסטית רואים במנגנון זה בעייתיות, משום שהוא מנציח את היווצרות הערך העודף, על ידי קיבוע יחסי הכוחות בין הצדדים. לעומתם, חסידי השיטה השלישית רואים בשכר מינימום מנגנון שמונע ניצול מחפיר ומאזן מעט את יחסי הכוחות בין עובדים חלשים ובין מעסיקים חזקים. גם התארגנות העובדים שנויה במחלוקת, בדיוק מאותן הסיבות. חסידי שיטת השוק רואים בהתארגנות עובדים בעיה, כמו כל קרטל אשר נועד להעניק לצד כלשהו במשא ומתן העסקי יתרון בלתי סביר. חסידי השיטה המרקסיסטית רואים בהתארגנות צעד קטן, אך בהחלט לא מספיק, לקראת העברת הבעלות על אמצעי הייצור לידי העובדים. חסידי השיטה השלישית רואים בהתארגנות את הדרך לאזן את כשל השוק שנוצר ולתקן את עיוותי השכר שהשוק החופשי יוצר.

גם סוגיית שכר הבכירים מושפעת במידה רבה ממחלוקת זו. בעוד חסידי שיטת השוק סבורים כי כל תוצאה של משא ומתן בין מעסיק ובין עובד היא לגיטימית לחלוטין, מאמינים המרקסיסטים כי השכר צריך להיות שווה לערך הנוצר. מנהל בכיר ששכרו גבוה מהערך שהוא יוצר למעביד, נהנה בהכרח מניצול העובדים בדרגות הנמוכות יותר, ובכך הוא הופך ממנוצל למנצל. חסידי השיטה השלישית לא יראו בשכר הגבוה בעיה בפני עצמה אלא בו ביטוי לכשל שוק שניתן, ואולי אפילו צריך, לתקן באמצעות חקיקה חיצונית, בדומה לחוק שכר המינימום.

 

המעסיק מנצל בהכרח את עובדיו? הפגנת עובדים 

 פרשנות

 כיפת ברזל משפטית

 עו"ד אורן בס

אחת מתופעות הלוואי המצערות של אירועים דוגמת המבצע האחרון בעזה היא הכורח של עובדים להיעדר מעבודתם - בין אם משום שנקראו לשרת במילואים, ובין אם בגלל שהמצב אילץ אותם להישאר מרותקים לבתיהם. נסקור בקצרה את ההיבטים המשפטיים של הסוגיה.

לגבי מי שנקרא לשרת במילואים, בגיוס שגרתי או בצו 8, המצב פשוט – החוק אוסר לפטר אותו בשל שירותו. למעשה, אסור לפטר אותו כלל במשך שלושים הימים שלאחר חזרתו מהמילואים (בתנאי שהשירות נמשך למעלה מיומיים), אלא בהיתר מיוחד מוועדת התעסוקה שממנה שר הביטחון, העוסקת בענייני תעסוקת חיילים משוחררים. גם תקופת ההודעה המוקדמת על פיטורים לא תתחיל להימנות אלא לאחר תום תקופה זו.

עבור מי שנעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני באזור שבו הוא מתגורר, או עובד שנמצא במצב חירום ביטחוני, או מי שנאלץ להישאר עם ילדיו שמוסדות הלימודים שלהם לא פעלו, חוקק בשנת 2006 חוק המסדיר את ההגנות שהוא זכאי להן – חוק הגנה על עובדים בשעת חירום. חוק זה קובע כי עובד שנעדר מעבודתו בשל הוראה שניתנה בידי רשויות הביטחון, או כשהוכרז מצב מיוחד בעורף, לא יפוטר מעבודתו.

החוק אוסר לפטר גם הורה שנעדר מעבודתו בשל סגירת מוסד החינוך של ילדו, ובלבד שההורה השני לא נעדר אף הוא מעבודתו. החוק קובע גם כי זכויותיו של העובד התלויות ברצף לא ייפגעו בשל הפסקת העבודה בנסיבות כאלה. פיטורים של עובד בניגוד להוראות חוק אלה יקימו לעובד עילת תביעה לפיצויים, אף ללא הוכחת נזק, ומהווים גם עבירה פלילית של המעביד.

החוק כולל גם הוראה כללית המעניקה לעובד זכות לקבל שכר על תקופת ההיעדרות הנובעת ממצב החירום הביטחוני, אולם בהיעדר תקנות הקובעות את תקופת הזכאות ואת האזורים הרלוונטיים, מדובר בזכות שלא ניתן לממש הלכה למעשה.

 

הכותב הוא עו"ד ממשרד שפירא-כהן

המתמחה במשפט מסחרי ובדיני עבודה