בשבע 520: בינוי פיצוי

משרדי הממשלה ממהרים להצהיר על שיקום הדרום, אולם הסוחרים חוששים שהביורוקרטיה תפגע קשה בהתאוששותם של העסקים הקטנים

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ט"ו בכסלו תשע"ג

לא חלפו 24 שעות מכניסתה של הפסקת האש לתוקף, וכבר החלו משרדי הממשלה השונים לריב על קרדיט שיקום נזקי סבב הלחימה האחרון בדרום. שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, הורה כבר ביום חמישי שעבר בשעות הבוקר למנכ"ל משרדו, רו"ח דורון כהן, להכין הצעה לפיצוי העסקים ומפעלי התעשייה בדרום הארץ. על פי הנחייתו של שטייניץ, ההצעה תתבסס על מתכונת הפיצוי שנקבעה בשנת 2009, לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה. פרטי ההצעה סוכמו על ידי מנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות המיסים, דורון ארבלי, ויוגשו לוועדת הכספים כבר בשבוע הבא.

ראש הממשלה נתניהו, אשר לא רצה להישאר בלי קרדיט על שיקום הדרום, הודיע גם הוא כבר באותו בוקר כי מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, ימונה לעמוד בראש צוות לטיפול ביישובים ובתושבים שנפגעו, וכן לדאוג להשבה מהירה של החיים למסלולם. בצוות חברים מנכ"לי משרדי האוצר, הגנת העורף, התמ"ת, התיירות, הפנים, הרווחה, הנגב והגליל והחקלאות. בהודעתו ציין נתניהו כי "החוסן שהפגינו אזרחי ישראל והרשויות המקומיות היה מרכיב חשוב בהשגת יעדי המבצע. צריך לדאוג שהטיפול בתושבים יהיה מהיר ויעיל. אני ער למצוקות, אני ער לצרכים, ואנחנו מטפלים בהם. אני עוקב אחר הטיפול בעורף והוריתי לכל משרדי הממשלה לדאוג ללא ביורוקרטיה במהירות לשיקום הפיזי, לשיקום הנפשי וגם לפיצוי הכלכלי של הנפגעים".

לצוות, כך מסתבר, תהיה עבודה לא פשוטה בקביעת נורמות הפיצוי והשיקום ובחלוקת הכספים שיוקצו לשם כך. הארגונים הכלכליים העיקריים כבר החלו לנסות לאמוד את נזקי תקופת הלחימה. מחלקת המחקר באגף הכלכלה של התאחדות התעשיינים פרסמה אומדן, לפיו היקף הנזקים לתעשייה בדרום בטווח הלחימה (40 קילומטר) בשל שבעת ימי הלחימה, עומד על כ-200 מיליון שקלים. אומדן זה כולל הפסד תוצר יומי, לפי ערך עלות שכרם של העובדים שלא הגיעו לעבודה. זאת בתוספת מקדם פגיעה בפריון העובדים שהתייצבו לעבודה, שעבודתם הופסקה מספר פעמים ביום בשל האזעקות והפגיעות. החל מהיום השביעי למבצע חושבה באומדן הכלכלי גם פגיעה מסוימת ברווחי חלק מהחברות, בעיקר מפעלי מזון, אשר דיווחו כי איבדו הזמנות קיימות וספגו ירידה במכירות.

באיגוד לשכות המסחר מעריכים כי הפסד הפדיון שנגרם למגזר המסחר והשירותים באזור הדרום כתוצאה ממבצע עמוד ענן עומד על 100-90 מיליון שקלים ליום. באיגוד מציינים כי באזור הדרום פועלים כ-25,600 עסקים מתחום המסחר והשירותים, מהם כ-80 אחוזים נסגרו לחלוטין בעקבות מצב הלחימה. לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, 97 אחוזים מהעסקים הללו הם עסקים זעירים וקטנים, חלקם אף משפחתיים, ולפיכך על מנת למנוע אי ודאות ולחץ אצל בעלי העסקים, יש לעצב קריטריונים מוגדרים ולייצר מנגנון מהיר, יעיל ונטול ביורוקרטיה למתן פיצוי מהיר לאותם בעלי עסקים.

ראש הממשלה הבטיח לעקוב אישית. נציג מס רכוש בוחן את הנזק מפגיעת רקטה בבית בדרום

 מי רוצה להיות דירקטור

מי שחשב אי פעם להיות דירקטור בחברה ציבורית, כדאי שיחשוב פעם נוספת. מדובר במשימה לא פשוטה, אשר מחייבת נאמנות לגורמים שונים, לעיתים קרובות סותרים. תפקידו של הדירקטור מורכב, במיוחד על רקע העובדה שחברה בע"מ היא אישיות משפטית בעלת מאפיינים מוזרים משהו. חברה בע"מ היא אישיות עצמאית אמנם, אולם היא מחויבת גם להשיא רווח לבעלי מניותיה, ובצבת בעייתית זו מצויים הדירקטורים. בחברה ציבורית, כזו אשר מניותיה נסחרות בבורסה אך יש לה גם בעל שליטה המחזיק ברוב המניות, התפקיד נעשה אף מורכב יותר, משום שהנאמנות לבעלי המניות איננה קלה כל כך למימוש. מטבע הדברים, חלק ניכר מחובת הנאמנות מופנה לטובת בעל השליטה, אולם הדירקטורים חייבים, על פי החוק וגם על פי הפסיקה, להיות נאמנים גם לאינטרסים של בעלי מניות המיעוט.

על מנת להדגים את המורכבות שבסיטואציה, ניתן להשתמש בשני הליכים משפטיים המתנהלים בימים אלו, ואשר מדגימים את חשיפתם של דירקטורים לתביעות. מקרה ראשון קשור בפרשה שהתפוצצה בקול רעש תקשורתי גדול לפני כמה שנים, וכעת מגיעה, לא בפעם הראשונה, לפתחו של בית המשפט. מדובר בתביעה שהגיש לאחרונה כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק חברת 'חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ' נגד דירקטורים בחברה ונגד גורמים נוספים. הסיבה לתביעה נוגעת לפער הקיים בין חובת הנאמנות של דירקטורים לבעלי המניות ובין חובת הנאמנות שלהם בראש ובראשונה לחברה שהם מנהלים ולהוראות החוק באופן כללי. על פי התביעה, אפשרו הדירקטורים לבעלי השליטה בחברה, בני משפחת יונה, להוציא מהחברה 75 מיליון שקלים שהושקעו בה, ולהעביר אותם לחברות אחרות בקבוצה שנקלעו לקשיים כספיים כבדים. לכאורה, נראה שמדובר בצעד הגיוני, עזרה הדדית בין חברות המשתייכות לקבוצה אחת. אולם לאור העובדה שכל חברה היא אישיות משפטית נפרדת, חייבים היו הדירקטורים לשקול רק את טובת החברה הספציפית ואת יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה.

מקרה שני, אשר נוגע למתח שבין בעלי מניות הרוב ובעלי מניות המיעוט, נקשר בשמה של חברה שעלתה לכותרות לאחרונה לא פעם, דסק"ש (דיסקונט השקעות). מדובר באחת מחוליות הפירמידה העסקית שבשליטת נוחי דנקנר, אשר נגדה, נגד הדירקטורים שלה ונגד הדירקטורים של החברה הבת כור, הוגשה תביעה על ידי בעלי מניות מיעוט בכור. על קצה המזלג טענו התובעים, כי בעלת מניות הרוב בכור, דסק"ש, הגדילה את חלקה בהון המניות של החברה במחיר נמוך ממחיר השוק, תוך פגיעה בזכויות בעלי מניות המיעוט שחלקם בחברה ירד. במקרה זה ביקשו התובעים לחתום על הסכם פשרה בינם ובין חברת דיסקונט השקעות, אולם היועץ המשפטי לממשלה התנגד, בטענה שפשרה שכזו, בה דסק"ש תשלם את מחיר הטעויות של הדירקטורים, תפגע בפועל בבעלי מניות המיעוט בדסק"ש.

שני מקרים אלו חושפים את הסיכון שבתפקיד הדירקטור, ומזכירים לכל מי שמקנא בנושאי משרות אלו את מחירן האפשרי. זאת גם הסיבה שכיום מבוטחים כמעט כל הדירקטורים בביטוח אחריות מקצועית, שאמור למנוע את קריסתם הכלכלית במקרה של תביעה.

 

 

 כלכלת בית

 רחל קסנר

לתמוך בילדים בלי להתרושש

מה יקר לנו בחיינו יותר מילדינו? כל מה שנוכל, נעשה למענם. כשהם קטנים זה בקטן, בנוסח "אמא, תקני לי". אחר כך הלימודים והחינוך, שלא לדבר על בגדים ואמצעי התקשורת. השלב הקשה ביותר הוא כשהם כבר יוצאים מהבית, אבל יודעים שתמיד ההורים יהיו שם בשבילם. בשלב הזה מדובר בהוצאות גדולות מאוד, אך מצד שני, ככל שאנחנו מתבגרים ההכנסות קטנות והצרכים גדלים.

ישנם הורים שתומכים בילדיהם גם אחרי שאלו הקימו משפחה ומגדלים ילדים משלהם. כמה הורים עדיין משלמים את הביטוח הרפואי של ילדיהם הבוגרים? והטלפון הנייד? ועוד לא דיברנו על סיוע בתשלומי המשכנתא. אמר לי פעם איש חכם, שהחלק הקשה ביותר בהורות הוא חיתוך החבל. זה מתחיל בחיתוך חבל הטבור ונמשך כל החיים, בשאלה מתי אומרים לילדים "עוף גוזל". איפה עוצרים? מתי צריך להעביר את כל האחריות אל הילדים? והחשוב מכל – איך עושים את זה?

הסוד הוא במחיר שההורים משלמים. כשנותנים ממה שיש ברוחב, אפשר לתת עוד ועוד, הרי זו הנחת הגדולה ביותר. אבל כשאין, כשחותכים מחסכונות שיועדו במקור לדברים אחרים או גרוע מכך מהפנסיה, צריך לעצור ולשאול שאלות. שהרי, אם הורים יפדו למען ילדיהם את חסכונות העתיד שלהם, במשך הזמן ההורים עלולים חלילה ליפול לעול על צווארם של הילדים.

לכן, יש לחשב את הוצאות המחיה בעתיד ולוודא שיש די מקורות וחסכונות לכסות אותן. רק מהיתרה ניתן לסייע לילדים בביטחון מלא ובלב שמח.

אסיים בפנייה נרגשת לצעירים שבינינו. מגיל צעיר התרגלתם לקבל מההורים את כל מבוקשכם, החל ממחסורכם וכלה בהגשמת חלומותיכם. הגיע הזמן לעצור לחשבון נפש קל ולבדוק האם אתם מנצלים את טוב ליבם של ההורים, את הקושי שלהם לסרב לבקשתכם, גם כשקשה להם? קל להתקשר להורים ולבכות על חוב שקשה לכסות אותו. האם יכולתם למנוע אותו? האם מקורו בקניית לחם לילדיכם?

 

הכותבת היא יועצת לכלכלת משפחה

 rkessner@gmail.com