בשבע 521: משני צדי המיקרופון

עדי גרסיאל , כ"ב בכסלו תשע"ג

עם סגירת רשימות המפלגות נראה כי יאיר לפיד, עופר שלח, מרב מיכאלי ומיקי רוזנטל יצטרפו לעמיתיהם, אנשי התקשורת שהפכו לח"כים - אורי אורבך, שלי יחימוביץ', ציפי חוטובלי ועוד. גם אחרי עיתונאים כמו בן דרור ימיני, יועז הנדל ואורלי וילנאי חיזרו מפלגות שונות. קל ללעוג לתופעה של המירוץ אחרי הסלב – לרוב איש תקשורת - שעשויה להכניס לכנסת אפילו את יובל המבולבל.

ובכל זאת, לכניסה המאסיבית הצפויה של עיתונאים לבית המחוקקים יש גם יתרונות לא מעטים. ראשית, מדובר במקצוע שפעם נחשב מכובד, אפילו אינטלקטואלי, וככזה שמוביל בטבעיות לתפקידים ציבוריים בכירים. למעשה, לא מעט מאושיות הציונות היו בשלב כזה או אחר של חייהם עיתונאים ועורכים: הרצל, ז'בוטינסקי ובן גוריון, בין השאר. לאנשי תקשורת יש גם מאפיינים מועילים: בגלל האופי של עבודתם, הם יודעים ללמוד נושאים במהירות – תכונה חשובה לח"כ, והם יודעים לייצר עניין תקשורתי – כנ"ל. כניסתם למערכת הפוליטית גם תרענן את השורות במדיה – מהלך שקשה להתווכח על חשיבותו. בנוסף לכך, נוכחותם בכנסת תוכיח שוב, למי שטרם השתכנע, שאין חיה כזו - עיתונאי בלי אג'נדה.

והדובדבן שבקצפת: עכשיו נוכל לראות מה שווים באמת כל הפרשנים והמומחים, שהסבירו לנו בביטחון מלא במשך שנים מה צריך לעשות. הדברים מעניינים במיוחד כשמדובר בעיתונאים בעלי אג'נדה שמאלית (בתחומים שונים כמו ביטחון, כלכלה, דת ומדינה). האם יצליחו היכן שכל הפוליטיקאים כשלו, לשיטתם, או שהם ילמדו בדרך הקשה שהמשפט "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" מתייחס לא רק לאנשי ימין.  

עדי גרסיאל

 

הפשיסטים באים

עוד בפברואר השנה שמע רזי ברקאי מפי עו"ד נדב העצני בריאיון לתוכנית 'מה בוער' ש"מי שקורא לאחר פשיסט מנסה לטעון שהוא לא לגיטימי... חוק איסור לשון הרע קובע שכל מה שעלול לפגוע באדם הוא לשון הרע". זה היה לעניינה של תנועת 'אם תרצו'. ברקאי, כבנו של אחד מבכירי המפקדים של ההגנה, כבר ידע את זה. כי הרי מי אם לא דוד בן גוריון השתמש במינוח זה נגד יריביו בתנועה הרוויזיוניסטית של ז'בוטינסקי ובתנועת חרות של בגין. כנראה שבברנז'ה "פאשיסט" הוא מונח שעובר לסוחר ואינו נחשב למשהו רע, כי בשבוע שעבר אמר עמנואל רוזן  בריאיון לערוץ 10 שקליפ הבחירות של זאב אלקין, 'אלקין סטייל', "זה קליפ פשיסטי לחלוטין". רוזן הוסיף שיש "אנשים עם נטיות פשיסטיות בליכוד, כמו למשל זאב אלקין ודני דנון".

ראוי שנציב התלונות ברשות השנייה יבחן מדוע המנחה, שרון גל, לא מנע שימוש במונח טעון זה לפחות בפעם השנייה, ולכל הפחות יש לנזוף בו שלא התעמת עם רוזן לגבי השימוש במונח שהוא בעייתי ביותר. בנוסף לכך, למה רוזן לא נשאל מדוע אינו משתמש במונח "קומוניסטית" נגד ח"כ שלי יחימוביץ', למשל. כי הרי ידוע שלפחות פעם אחת, בבחירות של 1996, היא הצביעה לרשימה המשותפת של חד"ש ובל"ד?

אבל הבה נהיה הוגנים ומאוזנים ונצטט דברים שנכתבו על ציפי לבני השבוע: "לא בטוח שהיא זוכרת את כל המשרדים שבהם כיהנה, כמעט בטוח שבאף משרד לא זוכרים אותה... היא לא הותירה שום חותם... אבא אבן לא דיבר על עצמו כפי שהיא מדברת על עצמה... (היא) חוזרת כעת, דרך החלון... תוך ביצוע שוד של ח"כים מקדימה". זו פרשנות נשכנית וביקורתית, אבל בגבולות המקובל. ומכיוון שאלה דברים שפרסם השבוע אמנון אברמוביץ' ב'ידיעות אחרונות', בוודאי יש להם תעודת כשרות מטעם הברנז'ה.

ישראל מידד


אי שפיות ב-1-E

התקשורת כבר הספיקה לשכוח שהיו פריימריז ב'עבודה'. הסערה שכה ציפינו לה, זו המביעה חרדה מההקצנה השמאלית של רשימת המועמדים ל'עבודה', שככה בטרם החלה. אפילו הרדיו של צה"ל לא טרח לצלוב את בחירת הנציגה לנבחרת 'העבודה' במקום החמישי, מרב מיכאלי, המעודדת אי גיוס לצה"ל. מה שרואים מכאן, לא רואים מהפינה השמאלית בבועה.

לעומת זאת, הסערה הכל כך צפויה הגיעה: ראש הממשלה של ישראל הצהיר שהוא מתכוון להמשיך בהליכי תכנון בשטח שבין מעלה אדומים לירושלים, שטח המכונה 1-E, אי-אחד, אולי על שם אי-השפיות שנגרמת לעיתונאים הבכירים כשמדברים על בנייה בו.

באותה נימת כעס שהיתה שמורה להקצנה ולהתיימנות של רשימת הליכוד לכנסת בשבוע שעבר, זעקו וזעמו בכלי התקשורת על ההודעה של הממשלה על בנייה.

הגדיל לעשות 'הארץ' שבישר על מתיחות דיפלומטית קשה – בריטניה וצרפת שוקלות להחזיר את שגריריהן עקב בנייה בהתנחלויות ויפעילו צעדי ענישה נגד ישראל. הידיעה הוכחשה למחרת.

עוד לא התאוששנו משמחת ynet ו'הארץ' שעלתה על גדותיה בעקבות ההכרזה באו"ם, והשבוע יוצאים אותם גורמים לעמוד לצידם בשעתם הקשה: היהודים מאיימים. מאיימים לבנות. מאיימים לחיות. לשמאל על ארגוניו, פורומי-סבן ואנשי תקשורת אין בושה להסית נגד ממשלת ישראל וזכותנו הטבעית לבנות, בקרב פוליטיקאים באירופה ובארה"ב, שבעידן הזה לא רק הכסף הערבי מעניין אותם, ולא רק אנטישמיות מוסווית, אלא גם קולות הבוחר המוסלמי הנושף בעורפם.

ובינתיים יאפשר העולם הנאור ורודף זכויות האדם להמשיך בסוריה בשקט את המסורת של רצח עוד כמאתיים בני אדם בשבוע.

חני לוז

 

ביקורת הנקרא

"אובמה היה עד גיל 30 בעיקר מסטול" (עופר שלח, nrg מעריב)

טוב, זה מסביר הרבה דברים

 

"שוב מסתבכים עם טורקיה: רשות המסים פשטה על משרדי טורקיש איירלינס בישראל" ('דה מרקר')

אכן תסבוכת: במקום לבקש בקשיש כנהוג, שולחים להם את מס הכנסה

 

"5 מדינות נמנעו מהחזרת שגרירים, אבל הצונמי המדיני אומר הכל" (אטילה שומלפבי, ynet)

רגע, זה אומר שכל שאר מדינות אירופה החזירו את השגרירים? למה לא מספרים לנו שום דבר?!

עובדי הדפוס, ההפצה והעיתונאים של 'מעריב' מעלים בימים האחרונים חשש כבד כי רוכש העיתון, שלמה בן-צבי, לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לבית המשפט בעסקת הרכישה. כך דיווח 'גלובס'. מ'מעריב' נמסר בתגובה כי "אנו מקווים שהנושא ייפתר בימים הקרובים. ביחס לעיתונאים, הכל נעשה בתיאום עם הוועד".

ערוץ 7 דיווח כי סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר נווה, הנחה את חטיבת דובר צה"ל להביא לסגירתם של עמודי הפייסבוק הלא רשמיים של יחידות צה"ל, ולהותיר רק את העמודים הרשמיים המנוהלים בחטיבת דובר צה"ל ונמצאים תחת פיקוחה.

השבוע החלו פיטוריהם של 180 עובדי 'קודה תקשורת' המפיקה את החדשות המקומיות בכבלים. בחברה מסבירים שהם נאלצים לעשות את הצעד הכואב הזה מכיוון שהממשלה לא אישרה את החוק המאפשר את תקצוב השידורים בשנה האזרחית הקרובה.