בשבע 521: מייק בלס עדיין כאן?

לאחר פרישתו של המשפטן העוין, ביישוב היהודי בחברון מקווים שעמדת המדינה שתוצג בקרוב לבג"ץ בעניין בית עזרא תהיה עניינית יותר

יאיר שפירא , כ"ב בכסלו תשע"ג

 * ההיתר המתרחב להשתמש בקנביס לצורכי רפואה גורר האשמות על אחזקה בלתי חוקית של סם * אברך שהורשע במעשה נוכלות ביקש להקל בעונשו כדי לא לפגוע ביכולתו לכהן ברבנות

הפרסום ב'הארץ' ביום ראשון השבוע כי עו"ד מייק בלס, מי שהיה עד לפני שבועות ספורים המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממשיך לעסוק במהלך חופשת הפרישה שלו בחלק מהנושאים שעליהם היה מופקד בעבר, הדאיג את פרנסי היישוב היהודי בחברון. בלס, נזכיר, הוא הרוח החיה מאחורי הפעלולים המשפטיים שסיבכו את ממשלת ישראל והביאו לפינויָם של מגרון וגבעת האולפנה. הוא גם מי שהוביל במשרד המשפטים קו מגמתי שעלול להביא לפגיעה קשה בחקלאים היהודים ביו"ש, ובמעמדם של כמה מתחמים יהודיים בחברון. למעשה, פועלו המשפטי-אידיאולוגי של בלס נגד ההתיישבות ביו"ש בשנים האחרונות היה אפקטיבי פי כמה מזה של מפלגות השמאל בכנסת באותה התקופה.

מלבד אי הנוחות הכללית שבהמשך השפעתו של בלס, הדאגות בחברון התמקדו בגורלו של בית עזרא. עתיד תושביו היהודים של המתחם נתון עתה בידי שופטי בג"ץ, בעקבות עתירה שהגישה שלום עכשיו. החלטתם של השופטים תלויה במידה רבה בתשובתה של המדינה, שתינתן בעוד שבוע וחצי. את זכותם של נבחרי הציבור לקבוע את תשובות המדינה הפקיע משרד המשפטים כבר מזמן, ובנושאים הללו תשובת המדינה היתה נתונה עד לפני מספר שבועות בידיו של בלס. עו"ד דינה זילבר החליפה אותו לאחרונה בתפקיד, ויש תקווה שהיא מביאה איתה רוח הגונה ועניינית יותר, כזו שלא תאפשר לנחש מראש שתשובת המדינה לא תסטה לרגע מהקו הפוליטי של זהבה גלאון. החדשות הטובות הן שממשרד המשפטים נמסר השבוע כי בלס אינו עוסק עוד כלל בנושא בית עזרא. השאלה שנותרה היא האם רוחו עדיין שורה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה.

את סיפור בית עזרא סיפרנו כאן כבר מספר רב של פעמים. על קצה המזלג נזכיר כי מדובר בנכס של משפחת עזרא היהודית שננטש ערב מלחמת העצמאות ונתפס בידי הממונה הירדני על נכסי נפקדים. הוא הושכר על ידו לבעלי חנויות ערבים, שנותרו בתוכו כתושבים מוגנים גם כשהנכס עבר לידי הממונה הישראלי לאחר מלחמת ששת הימים. לפני יותר מעשר שנים פונו הסוחרים הערבים מהחנויות מטעמי ביטחון, וקיבלו חנויות חלופיות בשוק של חברון. הממונה סירב להחזיר את הנכס לחזקתה של משפחת עזרא, וזו נתנה את הסכמתה לפלישתן של משפחות יהודיות לחנויות שפונו. מוסדות המינהל האזרחי נטו להשלים עם הפלישה, וחוות דעת משפטית של המינהל הציעה להכשיר אותה. אלא שאז הוציא בלס חוות דעת משלו ובה קבע כי יש לפנות את היהודים מהמקום. הוא טען כי הסוחרים הערבים הם דייר מוגן, ולכן גם אם לא מסתבר שיותר להם לשוב לחנויות בעתיד הנראה לעין וגם אם הם קיבלו מבנים חלופיים, הרי שעדיין יש לשמר בעבורם את האפשרות לחזור ולהשתמש בנכס שנלקח ממשפחת עזרא.

משרד הביטחון יישר קו עם חוות הדעת של בלס והוציא צו לפינוי התושבים היהודים. אלה פנו לוועדת ערער המאוישת על ידי שלושה שופטים צבאיים, שביקרו קשות את התנהלות הממונה הישראלי על נכסי נפקדים. על פי ועדת הערער, כללי המשפט המנהלתי, כמו גם סבירות בשיקול הדעת ותום לב, לא יאפשרו לממונה להחליט אלא על מסירת החזקה בנכס למשפחת עזרא. הם קצבו לממונה שלושים יום להגיע להחלטה על פי הנחייתם. במשרד הביטחון החליטו כי שב ועל תעשה עדיף. לא פינו את הנכס בגלל החלטת ועדת הערער, אך גם לא החזירו את הנכס למשפחת עזרא מפחד בלס וחבריו במשרד המשפטים.

עתירה שהגישה שלום עכשיו, שביקשה לפנות את היהודים מהבניין, הפרה את הסטטוס קוו המפוקפק. המדינה השיבה כי לשיטתה ועדת הערער אינה ערכאה שיפוטית והחלטתה אינה מחייבת. ההחלטה נתונה בלעדית לשיקול דעתו הפוליטי של שר הביטחון, שיגבש דעה ויציג אותה בבג"ץ.

מאז תש כוחו הפוליטי של שר הביטחון אהוד ברק. הדרג המדיני עומד לצידם של תושביו היהודים של בית עזרא. מאז גם נקבע בדו"ח לוי כי לוועדת הערער, שגם היא כאמור תמכה בעמדת היהודים, יש מעמד מחייב. עכשיו רק נותר לראות האם במשרד המשפטים יואילו להביא אל בית המשפט העליון את עמדת המדינה האמיתית, או שבהתאם למסורת מייק בלס יציגו עמדת מדינה משלהם.

 

15 גרם יותר מדי

משרד הבריאות מאשר החזקה ושימוש בקנביס רפואי החל משנות התשעים, אך רק בחמש השנים האחרונות מדובר בתופעה נרחבת. הרישיונות לשימוש בסם המסוכן ניתנות במשורה לחולים הסובלים מכאבים עזים - בעיקר לחולי סרטן, חולים כרוניים וחולים סופניים. הסם ניתן גם במקרים של בעיות פסיכיאטריות שונות ובמקרה של מחלות המביאות לירידה תלולה במשקל.
בפשיטה שנערכה בשבוע שעבר על ביתו של תושב יו"ש נתפסו כארבעים וחמישה גרם של קנביס. האיש אמנם מחזיק ברישיון לשימוש בסם בגלל מחלה, אך ברישיון צוין כי הוא רשאי להחזיק "בכמות של לא יותר מ-30 גרם קנביס מעובד, לצורך עישון בכל זמן נתון", כך שעל פי המשטרה הוא החזיק סמים באופן בלתי חוקי

הגידול התלול במספר החולים המשתמשים בקנבס באופן חוקי מודגם היטב במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם לאחרונה. על פי המחקר, לפני שלוש שנים היו בישראל כ-1,800 חולים שקיבלו היתר להשתמש בסם. לפני שנה עלה מספרם ליותר מששת אלפים. לפני חצי שנה היו בישראל לא פחות מ-9,000 חולים כאלו, וההערכות הן כי בעוד חודש, בסוף השנה האזרחית, יעמוד מספרם על כ-11 אלף. על פי הנתונים, כשבעה עשר אחוזים מבעלי ההיתרים אינם מממשים בסופו של דבר את זכאותם לעישון הסם, מרביתם בגלל תופעת לוואי נפוצה של השימוש בו - התקפי חרדה.

הגידול העצום במספר בעלי הרישיון לשימוש בסם נובע בראש ובראשונה ממודעות הולכת וגדלה בציבור לאפשרות החוקית להיעזר בו בעת מחלה קשה, אבל גם בגלל הליכי ייעול שנקט משרד הבריאות וקיצור ההליך הבירוקרטי שנדרש מהחולים כדי להוציא את ההיתר. מספר הרופאים הממשלתיים המוסמכים להמליץ על שימוש בסם גדל משמעותית בחודשים האחרונים, כמו גם הצוות האדמיניסטרטיבי במשרדו של ד"ר יהודה ברוך, מנהל המרכז לבריאות הנפש אברבנאל והמורשה מטעם משרד הבריאות להחליט על מתן ההיתרים. בחודשים הקרובים צפוי המשרד להכפיל את מספר הרופאים הרשאים להמליץ על שימוש רפואי בקנביס, וכמות המשתמשים עתידה לשוב ולעלות בחדות. בשנה הראשונה ניתן היתר לשימוש רפואי בקנביס למשך חצי שנה בכל פעם, ולאחר מכן יכולים החולים להוציא היתר שנתי. הכמות הממוצעת המאושרת לחולה היא 45 גרם לחודש. הכמות המרבית היא 100 גרם. המחיר לחודש כיום הוא אחיד - 370 שקלים לחודש, ללא תלות בכמות הסם המאושרת. מכל מקום, שימוש חוקי בקנביס רפואי הולך והופך לתופעה שכיחה, ואיתו, באופן טבעי, גם הבעיות המשפטיות המתלוות. אחת כזו הגיע השבוע לפתחו של בית משפט השלום בירושלים. בפשיטה שנערכה בשבוע שעבר על ביתו של תושב יו"ש נתפסו כארבעים וחמישה גרם של קנבס. האיש אמנם מחזיק ברישיון לשימוש בסם בגלל מחלה, אך ברישיון צוין כי הוא רשאי להחזיק "בכמות של לא יותר מ-30 גרם קנביס מעובד, לצורך עישון בכל זמן נתון", כך שעל פי המשטרה הוא החזיק סמים באופן בלתי חוקי. האיש טען להגנתו כי הכמות העודפת היא שארית שהצטברה מהחודשים הקודמים, אך השוטרים החרימו את כל כמות הסם והתביעה המשטרתית עומדת להגיש נגדו כתב אישום. הוא מכל מקום הקדים והגיע לבית המשפט ודרש להחזיר לו את הסם המוחרם, המשמש אותו לשיכוך כאביו. לאחר שהתברר כי משרד הבריאות לא מוכן לאשר למכור לאיש כמות סם נוספת תחת זו שנתפסה, הורתה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס למשטרה להחזיר לו שלושים גרם של קנבס לשימושו האישי.

 

 וסלחת כי רב הוא

כולנו מכירים את תופעת הכיפה והזקן הצומחים להם בבית המשפט על ראשי שודדים רוצחים ואנסים, בדרך כלל בתקופה שבין הארכת המעצר עד תום ההליכים ובין מעמד הקראת כתב האישום. מדובר בעיקר בנאשמים שמבינים כי הראיות שבידי התביעה סוגרות עליהם, והם נערכים מבעוד מועד לשלב הטיעונים לעונש, כמו גם לאפשרות להשתלב באגף התורני בבית הסוהר, הנחשב נוח יותר.

תופעה חדשה יחסית היא זו של נאשמים בעבריינות חמורה שמגיעים עם הזקן והכיפה מהבית. לא שבעשורים הקודמים חסרו דוגמאות לאנשים דתיים שהורשעו בעבירות פליליות. אלא שהללו לא הואשמו בדרך כלל בעבריינות שיטתית ומתוחכמת, וכמעט שלא הגיעו מבין העוסקים במקצועות תורניים. התרחבותו של הציבור התורני, חרדי ודתי-לאומי כאחד, תרמה רבות לגיוון שלו, בכיוונים ברוכים יותר וברוכים פחות. ואחרי הגנב העברי הראשון הגיע גם השודד התורני הראשון. על אחד כזה דיווחנו לפני חודשיים, כאשר הוא תבע ממערכת המשפט לשפוט אותו כקטין, שהרי בעת ביצוע השוד טרם מלאו לו 18 על פי התאריך העברי. לאחרונה אני נתקל לא פעם בנאשמים שמבקשים מבית המשפט שלא להרשיע אותם, או לפחות שלא להשית עליהם מאסר בפועל, כדי לא לפגוע בקריירות התורניות שהם התכוננו אליהן במשך שנים.

מקרה כזה הסתיים השבוע כשבית המשפט המחוזי בבאר שבע סירב להקל בעונשו של אברך שהורשע בניסיון לקבלת דבר במרמה, בזיוף בנסיבות מחמירות ובשבועת שקר. הוא גנב לפני מספר שנים את תעודת הזהות של רעייתו, וביחד עם שותפה לפשע שזהותה נותרה עלומה, ניסה להעביר אליו את הבעלות על דירתם המשותפת. הוא הצליח להערים על הנוטריון, ואפילו להגיש את המסמכים המזויפים לרשויות המס. ערנותה של הרעיה סיכלה את התרמית ושלחה אותו למעצר. בית משפט השלום גזר עליו שישה חודשי עבודות שירות בלבד, בעיקר בשל העובדה שנגרם לו עינוי דין. לפרקליטות נדרשו לא פחות מחמש שנים כדי להגיש נגד האברך כתב אישום. הוא ערער לבית המשפט המחוזי וביקש להמיר את גזר הדין בעונש קל יותר של עבודות לטובת הציבור, בין השאר בשל העובדה שהוא נמצא בעיצומם של לימודי רבנות ועונש מאסר בפועל, גם אם יבוצע בעבודות שירות, עתיד לפגוע בעתידו המקצועי בתחום.

נשאלת כמובן השאלה האם רבנות היא תחום עיסוק ראוי לנוכל, אך למרבה הפלא מתברר שלפחות מבחינה משפטית התשובה לא ברורה. משרד המשפטים פרסם רשימה ארוכה של מקצועות שבהם מנוע מלעסוק מי שהורשע בעבירה פלילית, או לפחות בעבירה הנושאת עמה קלון. כמובן שלא ניתן לבחור לכהונת שופט, דיין או קאדי אדם שהורשע בעבירה שיש עימה קלון. אותו אדם לא יוכל להיבחר גם לכנסת או להתמנות לשר. הוא גם לא יוכל להיות רופא וטרינרי, סוכן ביטוח או כבאי.

אפשר להשעות את האפשרות של מי שהורשע בעבירה פלילית לעסוק במקצוע שלו אם הוא למשל עורך דין, אופטומטריסט, מדביר מזיקים, וכמובן אם הוא במקרה יצואן מורשה של צמחי נוי. מכל מקום, מבחינת החוק - רב בישראל הוא יכול להיות.