בשבע 521: בשבע

בעקבות ההצבעה על מדינה פלשתינית בשבוע שעבר: האם על ישראל לשקול פרישה מהאו"ם?

ירעם נתניהו , כ"ב בכסלו תשע"ג

לדבר על זכותנו על הארץ

גרשון מסיקה

ראש המועצה האזורית שומרון

האו"ם הפך מזמן לזירה נלעגת שבה ישראל ממלאת את תפקיד שק החבטות של העולם. יש באו"ם רוב ערבי אוטומטי עצום שבמסגרתו ניתן להעביר החלטה שהעולם שטוח והשמש זורחת בלילה. המצב הזה הופך את האו"ם לארגון ערבי למעשה, הצגה נלעגת של פרחחי העולם השלישי המתקיימת בחסות ובמימון העולם הדמוקרטי העשיר. כך עברו בהצבעה מזמן החלטות מופרכות שציונות זו גזענות, ובשנת 1988 הוחלט על הקמת מדינה פלשתינית. יחד עם זאת, קודם לשאלה האם על ישראל לעזוב את האו"ם, יש לשאול האם מדינת ישראל מתנהלת בארגון בצורה המאפשרת לה סיכוי כלשהו להצליח. והתשובה לצערי היא לא.

מעבר לחידלון, החולשה וחוסר ההבנה המדינית, המלווים צעדים רבים של מדינת ישראל מיום הקמתה. היעדרו של עמוד שדרה יהודי וציוני, שממנו אמורה היתה לנבוע הרגשת כבוד לאומי, מוביל בסופו של דבר לכישלון במישור הפרקטי.

בעוד דוברי מדינת ישראל ונציגיה מתפתלים בהתנסחויות עמומות על אינטרסים ביטחוניים והעדר פרטנר, אויבינו הערבים אומרים מילה אחת בלבד: שלנו. כך, בצורה פשוטה וברורה, מנצח הנרטיב הערבי השקרי. כי אם אנו מדברים על אינטרסים ופרטנרים, והצד השני מדבר על זכותו על הארץ, ברור מי ינצח תמיד בשדה התודעה.

לכן, קודם לשאלה האם יציאה רועמת של ישראל עשויה להתחיל דינמיקה של יציאת ארה"ב, קנדה ואוסטרליה באופן שיסכן את קיומו של הארגון, יש לבחון מדוע ישראל אינה מסוגלת אפילו לומר לעולם שירושלים, הר הבית ויהודה ושומרון הם לב מולדתה העתיקה, להציג את הקושאן הטוב ביותר שיש לעם על מולדתו – התנ"ך, המקובל גם על רוב העולם.

לפני חצי שנה, לאחר פעילות ארוכה, הוזמַנו לכינוס בוועדת החוץ של הפרלמנט האירופי בבריסל, ושם נאמרו לראשונה מילים שטרם נשמעו. יהודה ושומרון הם מולדתנו, לעולם לא יימסרו לזרים, ואירופה הנכבדה מתבקשת להפסיק לממן חתרנות בקרבנו ולהפסיק להאמין לשקר הפלשתיני. למרבה ההפתעה, רבים מחברי הפרלמנט דווקא מחאו כפיים והסכימו לדברים ששמעו, לראשונה לבושתנו.  

השדה ההסברתי הוא זירת מלחמה לכל דבר. אם נבין את זה, נבחר את הכלים הנכונים ונתנהל בה כבמלחמה - נוכל גם לנצח.

 

נסתדר מצוין בלי האו"ם

משה פייגלין

ראש חטיבת 'מנהיגות יהודית' בליכוד

ישראל היתה צריכה לפרוש מן האו"ם מזמן, ופרישה זו היתה צריכה להיעשות באופן מהותי ולא כתגובה לאירוע כזה או אחר. כמו ששנים רבות הסתדרה שוויץ מצוין גם בלי שהיתה חברה באו"ם, כך גם מדינת ישראל, שבמהותה מייצגת את "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", יכולה להסתדר לבד, ואינה צריכה להיות חלק מהאומות המאוחדות.

למי שנדמה שמשמעות הדבר היא קלקול היחסים הבינלאומיים או קלקול יחסי המסחר של מדינת ישראל, טעות בידו, וההפך הוא הנכון. יחסי המסחר והקשרים הבינלאומיים הם פועל יוצא של אינטרסים ולא של חברוּת באו"ם, ולכל המדינות יש היום אינטרס גדול מאוד לשמור על יחסים תקינים עם ישראל. בל נשכח כי בתחומים רבים וחשובים ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם.

בשל חברותנו באו"ם, מדינת ישראל משמשת שק חבטות לשלל מדינות, מקצתן קיקיוניות, ואין שום סיבה ממשית להמשיך ולשחק את המשחק הזה, מלבד הצורך האובססיבי למצוא את מקומנו בין האומות ולהיות עם ככל העמים.

כשבוחנים את הכמות הבלתי נתפשת של דיונים העוסקים בישראל ושל גינויים של אחת המדינות המוסריות ביותר בעולם, מתקבל הרושם שהאו"ם מייצג תלות מטאפיזית כלשהי במדינה היהודית, וכי למעשה ישראל הפכה לסיבת קיומו של האו"ם. אני מאמין שפרישת ישראל מן האו"ם תוציא את האוויר מן הבלון הזה, וייתכן שהארגון ייסגר בשל כך.

 

 

פרס לאויבי ישראל

זלמן שובל

לשעבר שגריר ישראל בארה"ב

בשום פנים ואופן לא. פרישה כזו רק תעניק ניצחון בלתי נחוץ לאויבי ישראל.

אנו יודעים בדיוק כיצד להתייחס לאו"ם, ואנו יודעים זאת כמעט מן היום הראשון להקמת מדינת ישראל. כבר בן גוריון קבע את מטבע הלשון "או"ם שמום".

אנו יודעים שבאו"ם יש בדרך כלל רוב אוטומטי נגד ישראל, אבל אנו גם יודעים שלהחלטות בעצרת הכללית אין משמעות מעשית או משפטית חשובה, וכי הגוף היחיד שיש לו משמעות מחייבת הוא מועצת הביטחון של האו"ם, ושם יש למעצמות הגדולות את זכות הווטו.

אני הייתי שגריר ישראל בארה"ב ואני עוסק בנושא הזה עשרות בשנים, ולכן חשוב לי להבהיר כי האו"ם אינו גורם שמחליט החלטות בפני עצמו, אלא מקרין ומשקף את ההחלטות של המדינות שחברות בו. כך שהבעיה שלנו היא לא עם האו"ם כמוסד, אלא עם המדינות השונות בו ועם הנציגים השונים שלהן.

נציג של ישראל מייצג את העמדה של ישראל, ונציג של ארה"ב מייצג את עמדת ארה"ב, ונציג של מצרים מייצג את עמדת מצרים. כך שאם יש לנו חילוקי דעות מול מדינות אחרות, הדיפלומטיה שלנו פועלת מול הממשלות עצמן ולא מול האו"ם, שהוא גורם חשוב פחות.

בתקופת מבצע 'עמוד ענן' הגיע לארץ מזכיר האו"ם, ואני התראיינתי בנושא ואמרתי שהביקור שלו חסר חשיבות, כי מי שיש לו מעמד ואפשרות להשפיע הם ארה"ב ומצרים, ולא האו"ם כגוף ריבוני.

 

 

פרישה הפוכה

האו"ם אינו מעלה ומוריד ואין לו השפעה אמיתית. אין צורך לפרוש מהאו"ם. אבל כדאי להפריש את האו"ם מאיתנו. לא להתייחס לכל החלטה של האו"ם כאילו היא תורה מניו-יורק.

ישראל יודעת להתעלם כשצריך, ובנייה מסיבית במקומות שמעצבנים את העולם, כמו שהכריז נתניהו, היא תגובה הולמת. היא מראה שבסוף אנחנו בעלי הבית.

יוסף אהרונוביץ, עפולה

 

להילחם מבפנים

כבר אמר נביא אומות העולם: "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", והחרה החזיק אחריו דוד בן-גוריון: "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים".

בעת הזאת, של התרופפות האמונה בצדקת הדרך בקרב רבים מבני עמנו, ובעת שמתנהלת מתקפת ארס ושׂטנה כלפי מדינת ישראל, בכל החזיתות והערוצים, מבית ומחוץ, עלינו להחזיר מלחמה שערה, לאזור עוז, להרים קול ולחשוף את צביעותם של שונאי ישראל, ובראש וראשונה את רשעותו של האו"ם, שההצדקה היחידה לקיומו היתה הקמת מדינת ישראל.

דוכן הנאומים בבימת עצרת האו"ם הוא המקום הראוי ביותר לצורך זה.

אריק קרמר, ירושלים