בשבע 522: תנועה לא ישרה

אבי סגל , י"ז בכסלו תשע"ג

עיתונאים המצטרפים לפוליטיקה? עזבו, זה כבר פאסה. קבלו את הטרנד החדש והלוהט של מערכת הבחירות הנוכחית: עיתונאים המתלבטים אם להצטרף למפלגתה של ציפי לבני, מוותרים על הרעיון כפי שעשו בערך 5000 איש לפניהם, ושבים אל הבמה העיתונאית שלהם כדי להסביר את החלטתם. בן דרור ימיני עשה זאת בשבוע שעבר במעריב, יועז הנדל איזן אותו בידיעות, ורק לכותבים מעיתון בשבע לא ניתנה הזדמנות אפילו להתלבט. כן, אני עדיין כועס.

האמת? אפשר להבין את ימיני ואת הנדל. הפיתוי לקבל כיסא בטוח בכנסת הוא גדול, הן מצד ההשפעה והן מצד הכבוד. כשהזדמנות כזו נופלת עליך, במרחב הפוליטי שבין מיכאל בן ארי לזהבה גלאון, אתה יכול למצוא אינספור צידוקים להצטרף לכל מפלגה. קחו לדוגמה את אלעזר שטרן, שלא היה רחוק מלמצוא את מקומו ב'יש עתיד', כמעט הצטרף ל'עם שלם' ולבסוף נחת בחיקה של 'התנועה'. רק מוח קודח יוכל למצוא מכנה משותף בין שלוש המפלגות, ובכל זאת נראה כי שטרן ראה בכל אחת מהן אופציה הראויה לפחות להישקל ברצינות. ומדוע לא? מדוע על מועמד להיות אנין נפש ולפסול מפלגות מסוימות, כאשר אנחנו יודעים שבכנסת הבאה כולן יוכלו לשבת בממשלה אחת עם כולן?

את התשובה במהופך אפשר למצוא בדברי הפוסט-מורטם של יועז הנדל. "ציפי אשה הגונה וישרה", הוא מצטט דברים שאמר לחבריו, ואחר כך הוא ממשיך וכותב: "שוחחנו כמה פעמים בעבר והערכתי מאוד את היושרה... לא הצלחנו למצוא דרך, מכיוון שהיא ישרה בעקרונותיה". מכאן אני מסיק כי היחס שלי לשורש י-ש-ר שונה לחלוטין מזה של הנדל. ציפי לבני היא לא האדם הכי מושחת בפוליטיקה, אולי אפילו לא הכי זגזגן, אבל לומר שיש בה יושר ויושרה זוהי התעלמות מספקטרום שלם של דריכה על עקרונות מוסר בדרך למעלה.

אדם ישר לא היה מצטרף לאריאל שרון בנושא ההתנתקות, תוך התעלמות מרצון מצביעי המפלגה ופיטורים אנטי-דמוקרטיים של שרים בחסות בתי המשפט; אדם ישר לא היה מוביל את המפלגה המושחתת וחסרת האידיאולוגיה ביותר בישראל; אדם עם יושרה לא היה תוקף ראש ממשלה, קורא להתפטרותו ועדיין נשאר לשבת לצדו בממשלה בתפקיד בכיר; אדם הגון לא היה מעמיד לצדו עבריין מין מורשע; אדם ישר לא היה מקים מפלגה מיותרת ומנסה לצרף אליה כל ידוען שני במדינה, כולל אנשים שיתרונם היחיד הוא תקציב מימון מפלגות שהם מביאים; אדם ישר לא היה מדבר במשפטי ציפי לבני.

מכאן האכזבה שלי על כל אדם שבכלל שקל להצטרף ללבני, ועל רוב חבריה למפלגה בכלל עדיף לא לדבר. לשבת יחד איתם במפלגה אחת זה באמת חתיכת אתגר לכל מי שרואה עצמו כבעל עמוד שדרה מוסרי ואידיאולוגי. מה שכן, כדאי לקחת בעירבון מוגבל כל מה שכתבתי עד עתה. שכן רק לפני מספר שנים כתבתי כאן במו מקלדתי שציפי לבני היא, כן-כן, "אשה הגונה, יחסית לפוליטיקאית". כך שבסופו של דבר גם אני מתגלה כזגזגן לא קטן. אז איך זה שלא קיבלתי הצעה להצטרף למפלגת 'התנועה', איך?

 

פסטיבל שירי דיכאון

בסוף השבוע פורסם ב'ישראל היום' ראיון של יובל אברמוביץ' עם הבדרן שייקה לוי. מדי כמה שנים יורד לוי מן האולימפוס של הגששים החיוורים ומרעיף על ציבור הקוראים את מרירותו ולכלוכיו על כל מי שאינו שייקה לוי: פוליטיקאים, חרדים, מתנחלים, זמרים מזרחיים ואמנים צעירים. בעבר הוא כבר ביקש לשבור את העצמות למחנכי הילדים עם הפאות, כינה את המתנחלים "אנשים סהרוריים" קבע שעם ישראל "לא מוסרי" ושעל המדינה להתחיל הכול מחדש, ועוד כהנה וכהנה. מתברר שבשנים שחלפו מאז דבר לא השתנה, ושייקה לוי נאלץ לשוב אלינו כדי לתקוף את החרדים, הפוליטיקאים, תרבות הרחוב ותרבות הפנאי.

הטענות של לוי, אף שיש בחלקן מידה רבה של צדק, לוקות באותה שטחיות שבה הוא מאשים את התרבות הישראלית. ניקח לדוגמה את עולם היצירה הישראלי. סרטים מועמדים לאוסקר? קולנוע תיעודי מצוין? מוזיקה יהודית מתחדשת? הבדרן הוותיק לא רואה שום דבר מכל אלה. הכול עובר דרך משקפיים שחורים, רק רע ורע ורע, כמו פסטיבל שירי הדיכאון מהמערכון אבל בלי ההומור. לוי גם נוהג כפיות טובה כאשר הוא קוטל באכזריות מפיקי טלוויזיה שהציעו לו עבודה. זה בכלל לא משנה אם הביקורת צודקת. מה עוד, שעם כל הכבוד לגיבור התרבות מפעם, אין לשכוח שהאיש עצמו כיכב בפאר היצירה הטלוויזיונית 'אסתי המכוערת' והמשכו הלא פחות מופתי 'אלביס'. אז על מה בדיוק הוא בא עכשיו בטענות?

גם על הפוליטיקה יש לשייקה לוי לא מעט דברים רעים להגיד. אבל פה ושם יש פוליטיקאים שהוא מכבד. בזמן שציפי לבני מקבלת תעודת יושר מיועז הנדל, שייקה לוי בוחר להעניק תעודת צדיק לאב הפוליטי של לבני, אריאל שרון, וגם לצדיק ידוע אחר - אהוד אולמרט. "בעבר היו גולדה, בגין ורבין", מוסיף לוי, "וגם יוסי שריד ושולמית אלוני. יש פה ושם נקודות אור, חיים אורון למשל". ובמילים אחרות: אם אתה בעד פירוק התנחלויות ומתנחלים, יש סיכוי ששייקה לוי יעשה לך לייק. מה שכן, הגשש הוותיק מוכיח בבחירתו שהוא באמת מזדקן. כולם יודעים שמנחם בגין זה ימני-מחמד של פעם, השמאל המעודכן מעדיף כיום לאמץ אל לבו את בני בגין.

 

עבירת תוקף

כדורסלן מכבי ת"א גיא פניני נתפס במצלמות הטלוויזיה כשהוא מגדף שחקן יריב במילים מתחום השואה והמחלות הקשות. זה היה אירוע מזעזע שהוכיח כי פניני לא מתאים להיות קפטן מכבי או שחקן נבחרת ישראל, אם כי הוא בהחלט עדיין ראוי לקבל מציפי לבני הצעה למקום ריאלי ברשימתה. בכל מקרה, האירוע חשף את האמת העצובה על ספורטאים ישראלים מסוימים: ההבדל היחיד בינם לבין אוהדים ישראלים מסוימים הוא ביכולת לדפוק שלשות באחוזים גבוהים. מכל בחינה אחרת, אין סיבה לחשוב ששחקן בן עשרים ומשהו יהיה תרבותי ומעונב יותר מהאוהדים המטורללים ביציע.

בין תוקפיו של פניני היה גם עיתונאי הספורט אייל לוי ממעריב, שטען כי אדם נורמלי בסיטואציה נורמלית לא היה מוציא מילים כאלו. "או שגיא פניני זקוק לטיפול תרופתי בחווה מבודדת אי שם בנגב, או שהוא פשוט אדם רע", כתב לוי. ועל כך לא נותר אלא לשאול את הכותב ואת המתנפלים האחרים: האם צפיתם לאחרונה בראיון עם מאמן הפועל ת"א, ארז אדלשטיין? האם שמתם לב שבכל רגע מתון הוא נראה כעומד לאכול את המראיין שמולו? ומה עם מאמן ראשל"צ אפי בירנבוים? כמה פעמים יצא לכם לתפוס אותו בשיחה נורמלית עם שופט? האם אנשים נורמלים היו צורחים וקופצים ורוטטים כמו שני אלה? וכיצד צביקה שרף הפך ממאמן רושף אש, מגדף ומחרף בשידור חי, לסוג של איש תקשורת? מה, אין אצלכם מיון על בסיס התנהגות סבירה מינימלית? ואלו רק דוגמאות, יש עוד.

גיא פניני הוא, ככל הנראה, ילד מגודל ולא מפותח רגשית שעשה דבר מכוער. בלי שום קשר, ראוי שהעיתונאים יהיו גם חכמים על גדולים, שיציקו יותר לאלה שאמורים להיות המבוגרים האחראים אבל מתנהגים לעתים כמי שזקוקים להתערבות מקצועית מתחומים אחרים.

 

בקטנה

עדיין לא התאוששנו מהחלטתם של אהוד אולמרט, חברי מפלגת עצמאות ויובל המבולבל לוותר על ריצה לכנסת, וכבר מגיע אל שולחננו אייטם הבחירות החם, החדשני והרענן מכולם: החרדים. זה התחיל בהצהרות פוליטיקאים על קואליציה בלי חרדים, ונמשך עם העתירות נגד אישור השירות האזרחי לחרדים. זה כנראה עניין של שעות עד שנשוב לדבר על הדרת נשים. תודו שכבר מזמן לא שמענו איזו ידיעה בנושא. האם זה הגיוני להגיע ליום הבוחר בלי שום התבטאות על ישראל ההופכת לאיראן? גם כן בחירות.