בשבע 522: הרב הגר: למרות תמונות החיילים, לא לחמם השטח ערב בחירות

אל"מ במיל' הרב משה הגר, ראש המכינה בית יתיר, מתייחס בראיון ל"בשבע" לתיעוד שהיכה גלים ברשת - חיילי צה"ל נסים ממיידי אבנים.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ז בכסלו תשע"ג

השבוע פורסם בכלי התקשורת תיעוד של חיילי צה"ל הנמלטים מיידוי אבנים באחד הכפרים בשומרון. האירוע זכה לתגובות לא מעטות. עד כמה מקרה כזה הוא חלק משגרת המציאות המבצעית בשטח?

"אני לא בקי. אמנם הייתי מפקד האוגדה בפיקוד מרכז, אבל לא בתקופה האחרונה, ולכן אני לא מכיר את הנתונים לגבי המתרחש בשטח כעת".

עד כמה להבנתך מאחורי אירוע כזה עומדת התפישה שעדיף שחייל ייפגע מאבנים ולא שפורע פלשתיני ייהרג מירי?

"צריך לדעת שאמנם לעיתים חוסר התגובה הוא תוצאה של חולשה, אבל לפעמים הוא תוצאה של חוזק. אני סבור שהמדיניות כעת לא להגיב היא נכונה. אנחנו נמצאים בתקופת טרום בחירות והשמאל הישראלי מעוניין לראות את האינתיפאדה מתחדשת, כדי להוביל לפתרון מדיני, ולכן אנחנו לא צריכים לאפשר התפתחויות כאלה. משום כך עדיף לנו לא להגיב תגובה קיצונית ולשלם מחיר, גם אם זה נראה כאילו חיילי צה"ל בורחים. זו לטעמי התגובה הנכונה לעת הזאת, ולא בטוח שזו תהיה התגובה המתאימה לימים שאחרי הבחירות".

כלומר, ייתכן שהחיילים קיבלו הוראה להגיב באופן מתון יותר, משום שמדובר בתקופה רגישה של לפני בחירות?

"החייל והמפקד מקבלים הוראה מאוד ברורה שמשמעות ההצלחה במשימה שאליה הם יוצאים היא מניעת נפגעים משני הצדדים. זו הגדרת המשימה, וכאשר נקלעים למצב שיש בו נפגעים, המשמעות היא אי-הצלחה ולכן אנשים נמנעים מלפגוע ברגל של מיידה אבנים. זה המדד כעת, ולטעמי הוא אינו מבטא חולשה".

מראה של חיילים נסים על נפשם לא פוגע במורל הצבאי?

"זו הבלגה וההבלגה הזו נכונה בעיניי, כמי שארץ ישראל חשובה לו. הבחירות הקרובות הן על ארץ ישראל וכל מי שמנסה להוביל לאינתיפאדה מנסה בעצם להביא את ציפי לבני להנהגה, ולכן לא יהיה נכון להגיב כעת בתקיפות אלא לחכות לאחרי הבחירות. נקווה שמי שינהיג אחרי הבחירות יעשה כמה צעדים משמעותיים לא רק בהיבט הצבאי, אלא גם בהיבט המדיני ביו"ש, צעדים שיאפשרו פה פיתוח הרבה יותר גדול ואולי גם החלת ריבונות. צריך לראות את הדברים במבט גדול יותר, ולהבין שיש רגעים שהם אמנם קשים אבל הם אינם מבטאים חולשה. ראית פעם אריה? על פניו יש זבובים. לכאורה זה האריה? כן. זה האריה".

לאחר האירוע העלו חיילים וקצינים טענות על חוסר בהירותן של הוראות הפתיחה באש. הסעיפים שם מחייבים אותם לאמוד מרחקים ורמת סיכונים תוך כדי עימות, ובפועל נראה שמדובר במציאות בלתי אפשרית.

"המציאות הזו היא קשה מאוד, ובאופן כללי המלחמה היום הפכה יותר ויותר מורכבת. בעבר היה אויב ברור, ומאז האינתיפאדה הראשונה אנחנו במציאות שונה לגמרי והמפקד והחייל בשדה הקרב נדרשים להכרעות קשות הרבה יותר. לעומת זאת, אנחנו יודעים שבאינתיפאדה הראשונה דישדשנו שלוש שנים מבלי לדעת כיצד להגיב, וכאשר התמנה מפקד אוגדה חדש בשם בוגי יעלון האינתיפאדה הסתיימה בתוך זמן קצר, כי שונו הוראות הפתיחה באש".

מה היה בהן, בהוראות הללו, שבלם את האינתיפאדה?

"עד אז עמדנו עם מגינים מול זורקי אבנים, אבל בוגי נתן הוראה שמי שזורק אבן יכול לקבל כדור ברגל וזה גמר את האינתיפאדה. הם עברו לאינתיפאדה חמורה וגם היא חוסלה, ולאוסלו הגענו עם אפס כלי נשק ביהודה ושומרון וכמה עשרות בודדות של כלי נשק ברצועת עזה. לטעמי הגענו לכך בזכות הגישה של בוגי יעלון".

אני משער שאם ההוראות הללו היו נשארות בגדר הוראות ולא מיושמות בשטח הן לא היו משפיעות.

"הוא קיבל גיבוי לכך גם מהרמטכ"ל אהוד ברק וגם מראש הממשלה רבין. הוא הגיע עם ההצעה לדיכוי האינתיפאדה בשיטה שנקט הנציב הבריטי מול המרד הערבי בשנת 35', וקיבל אישורים נדרשים לפעילות".

כלומר כדי שדברים יתרחשו צריך להתבצע שינוי בהוראות הפתיחה באש.

"כן, אבל אנחנו מבינים שיש עיתויים שונים, וכרגע, כפי שהסברתי בתחילת הדברים, נכון להבליג ולהשתדל להכיל את הדברים, כדי לא ליצור עוד מבצע כפי שמעוניינים בפת"ח ולצערי כמה מידידינו בכנסת".

מה באשר לדברי קצינים ומפקדים על חשש מחקירות מצ"ח ועמידה מול משפטים.

"יש בהרבה תחומים אנשים שדואגים לכיסוי ולא למשימה, אבל בהכרח צריך לומר שהמשימה כעת היא להכיל, עם כל הקושי שהדבר מציב בפני חיילים ומפקדים. בכל אופן, לא מדובר בפתרון לאורך זמן. אני משער שבעוד חודשיים נצטרך לחשוב איך אנחנו חושפים ציפורניים מול הניסיון הזה להפר את הסדר. כאן חשוב להזכיר עניין נוסף שהתקשורת מצניעה אותו וזה עניין ההישגים של מבצע 'חומת מגן' שיצרו את השקט היחסי ביהודה ושומרון למשך עשר שנים. זה מבצע התקפי שמביא להכרעה, גם אם לא הכרעה מלאה".

אם כך, להערכתך גם כאן נצטרך בסופו של דבר לצאת למבצע דומה כדי להביא לשקט?

"ייתכן שהדברים יקרו מאליהם כאשר יבינו שהחברה הישראלית לא נכנעת ללחצים מהעולם, ממדינות ערב ומבית הדין בהאג ועם ישראל מתחזק בעמדותיו הלאומיות".

שוב אני חוזר לאירועי העימותים בשטח. איך אתה רואה את שילובם של ילדים שנשלחים לקידמת העימות עם חיילי צה"ל, גם באירועי יידוי אבנים וגם באירועים אחרים שצולמו ובהם הם תוקפים, מקללים ודוחפים את החיילים.

"עברנו את זה במשך שנים. זה היה המאבק העיקרי של האינתיפאדה הראשונה, ואנחנו יודעים כיצד להתמודד עם האירועים הללו. אני מקווה שאחרי הבחירות ייבחר שר ביטחון מתאים שיאפשר התמודדות ראויה גם עם התופעות הללו".

ומה לגבי הצלמים שמתעדים ומעבירים את האירועים לעולם? איך מתמודדים איתם?

"הם לא רק מתעדים ומעבירים. הם מארגנים את האירועים. בלי הצלמים לא היו האירועים הללו. יש לפעול גם מול הצלמים וגם מול אנשי השמאל שמלבים את האירועים. למנוע מהם תנועה בשטח על פי הצורך המבצעי. ובכל זאת צריך להבין שהדבר לא יפתור את הבעיה, כי הפלשתינים היום מצלמים לבדם את האירועים ומפיצים לבדם. כל פלשתיני חמוש היום במצלמה. אתן לך דוגמה ממסע רגלי שערכנו במכינה לים המלח. הגענו עם ג'ריקנים של מים ויצאנו למסע שעבר ליד שדות של פלשתינים. אחד מהם תיעד אותנו במצלמה והעביר לעולם דיווח שהגענו עם ג'ריקנים של נפט לשרוף לו עצי זית...".