בשבע 522: אין לנו אחיות

שביתת האחיות חושפת מציאות מורכבת: שכרן אמנם אינו נמוך במיוחד, אך הוא מתבסס על עבודה שוחקת במשמרות

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , י"ז בכסלו תשע"ג

אחיות בתי החולים ואחיות קופת חולים כללית פתחו בשבוע שעבר בשביתה, במטרה לשפר את תנאי העסקתן ולהיטיב את שכרן. לטענת האחיות, שכרן איננו הולם את העבודה שהן מבצעות בפועל ואת הכישורים הנדרשים לעבודה ואת רמת ההכשרה. בנוסף לכך טוענות השובתות כי הצפיפות הרבה בבתי החולים והמחסור הכרוני באחיות מחייב שיפור תנאים, על מנת למשוך כוח אדם איכותי לעיסוק במקצוע. 

באוצר הציגו השבוע שתי טענות עיקריות מול דרישות האחיות. ברמה הטכנית טענו באוצר כי המועד שבו יצאו האחיות לשביתה הוא בעייתי, היינו תקופת בחירות אשר במהלכה נמצאת הממשלה המכהנת במעמד מיוחד של ממשלה יוצאת. ממשלת נתניהו אמנם מעולם לא נפלה בהצבעת אי אמון, ונראה לפחות לכאורה שהיא נהנית מאמון הכנסת גם כיום, אולם גם במצב זה סמכויותיה אינן כמו של ממשלה רגילה. לטענת אנשי האוצר, חתימת הסכם שכר שיכלול תוספות משמעותיות לאחיות משמעותה למעשה כבילת הממשלה הבאה להתחייבויות שניתנו על ידי ממשלה קודמת ערב בחירות. לצורך העניין, ההערכות שראש הממשלה אינו צפוי להתחלף אינן משנות את המצב באופן מהותי. לאור זאת, ולאור העובדה שבתוך פחות מחודש תפסיק המדינה להתנהל עם תקציב מאושר, קובעים באוצר כי הרף המקסימלי שניתן להציע כיום לאחיות נמוך משמעותית מזה שבתקופה רגילה.

טענה שנייה ומהותית נוגעת לגובה שכרן של האחיות כיום. באוצר טוענים כי בניגוד לדברי האחיות הן משתכרות יפה מאוד, ואף הציגו בעמוד הפייסבוק של המשרד תלושי שכר שלכאורה מוכיחים זאת. בין השאר הוצג שכר של אחות שמרוויחה 28 אלף שקלים בחודש בממוצע. בתלוש אחר הוצג שכרה של אחות שמרוויחה כ-16.5 אלף שקלים בחודש. התלושים שפורסמו עוררו אמנם סערה, אולם גרמו, לפחות בעמוד הפייסבוק, לתוצאה הפוכה מזו שכיוונו אליה אנשי האוצר. בין השאר התברר כי התלוש הלכאורה מרשים מאוד של אחות בעלת ותק של 28 שנה שמרוויחה שכר של 28 אלף שקלים בחודש שייך לאחות ראשית בבית חולים גדול, משרה ניהולית בכירה שללא כל ספק איננה משקפת את מצבה של אחות ממוצעת. גם יתר התלושים שפורסמו על ידי אנשי האוצר נבחרו כנראה בקפידה, על מנת שייצגו משכורות מרשימות במיוחד.

אך למרות זאת חשוב לדעת כי שכרן של אחיות בתי החולים, בניגוד לאחיות הקהילה, איננו נמוך במספרים מוחלטים. אחות בית חולים עם ותק של כעשרים שנה תגיע בחודש לשכר של 15-10 אלף שקלים בחודש ממוצע. הסיבה לכך היא פשוטה: העבודה בשבתות ובלילות. מדובר בתוספות מאוד משמעותיות, אשר ניתנות לאחיות מכוח הסכמים שונים אך אינן משכורת במובן הרגיל. אינדיקציה טובה לכך היא הנתון 'ברוטו לפנסיה', אשר אצל מרבית האחיות גובהו הוא כמחצית מהברוטו הכולל. דרך חישוב שכר זו מסייעת אמנם לאוצר ולמדינה לחסוך בעלויות, אך חושפת את האחיות לבעיה כלכלית עם פרישתן לגמלאות.

הפקולטה לאנטי-ניהול

קיתונות של אש וגופרית שפך מבקר המדינה הטרי יחסית, השופט בדימוס יוסף שפירא, על ראשה של אוניברסיטת בר אילן ועל ראשו של נשיאה, פרופ' משה קוה. המבקר חשף בדו"ח שורה ארוכה של כשלים בתפקוד, אשר לטענתו עולים עד כדי פגיעה בטוהר המידות. בין השאר ציין המבקר כי "מערכות של איזונים ובלמים בגופים ציבוריים נועדו להבטיח התנהלות על פי אמות מידה ציבוריות ולמנוע התחזקות יתר של גורם אחד או של גורמים ספורים שיפעלו ללא ריסון וללא פיקוח ובקרה של ממש. מהביקורת עולה כי באוניברסיטת בר אילן מערכת האיזונים והבלמים כשלה". 

המבקר פירט שורה ארוכה של כשלים, ביניהם כשל מערכתי בתחום שכר הבכירים. מהביקורת עולה כי "נשיא האוניברסיטה הוא שקבע בפועל את שכר הבכירים באוניברסיטה, והוועדה לקביעת שכר בכירים שימשה למעשה כחותמת גומי להמלצותיו. יתרה מזו, כשהוועדה לקביעת שכר בכירים קיבלה החלטות שלא תאמו את רצון הנשיא, הן לא הוצאו אל הפועל אלא שונו למפרע לפי הנחיותיו. בעניינים מסוימים פעל נשיא האוניברסיטה למתן תנאים חריגים לנושאי משרה בכירים, שלא באמצעות הוועדה לקביעת שכר בכירים ואף בלא להביא את הדבר לידיעתה".

שורת הכשלים עוברת דרך רשימה ארוכה של תחומים נוספים ומגיעה עד לפרטי פרטים של ההתנהלות. אך חלק מעניין של הביקורת, שלא נכלל בדו"ח עצמו, נוגע להתנהלות האוניברסיטה אל מול ניסיונות הביקורת. באוניברסיטה ניסו, לכל אורך תקופת הביקורת, למנוע את עצם קיומה בטענות משפטיות שונות. לדברי אנשי המבקר, הערימו רשויות האוניברסיטה קשיים רבים בניסיונם לאתר את הנתונים לצורך ביצוע הביקורת. 

התנהלות זו איננה חדשה בשדה האקדמי. מזה שנים מנסות האוניברסיטאות בישראל לבלום כל מאמץ של רשויות המדינה השונות להפעיל בתוכן מנגנוני ביקורת אפקטיביים, אשר ימנעו הסתאבות ושחיתות. הסיבה הרשמית לכך היא הצורך בחופש אקדמי והחשש שביקורת לגיטימית תהפוך להתערבות לא לגיטימית. החשש, אשר כשלעצמו יש בו ממש, הפך את האוניברסיטאות לגופים עצמאיים מאוד, אך אפשר גם התפתחות תופעות שכאלו. 

באוצר הבהירו השבוע, כי המידע שבידיהם מעלה כי אוניברסיטת בר אילן כלל איננה חריג בנוף האוניברסיטאי, לפחות בכל מה שנוגע לחגיגות השכר. לטענתם, בחסותו של החופש שממנו נהנות האוניברסיטאות, הן צפצפו לאורך שנים על כל כלל והיגיון בתחום זה.

את ההצדקה המוסרית להתערב בענייניהן של האוניברסיטאות לוקחת המדינה מתוקף חלקה הגדול בתקציביהן. בבר אילן, לדוגמה, חלקו של תקציב המדינה בתקציב האוניברסיטה עומד על 60 אחוזים. 25 אחוזים נוספים מהכספים נגבים מהסטודנטים ורק 15 אחוזים מקורם בגיוס כספים עצמאי של האוניברסיטה. במצב כזה, האינטרס של המדינה ושל הסטודנטים להגנה על כספם הוא מובהק. הביקורת בבר אילן מלמדת כי ההגנה שמספקים מנגנוני הביקורת הפנימיים באוניברסיטאות כלל אינה מספיקה והמדינה חייבת להעמיק את מעורבותה.