בשבע 522: נווטת קרב בחצאית - קידוש שם שמיים או פריצת גדר?

התמונה של הנווטת בחצאית ארוכה מחזירה לקדמת במה את שאלת שילוב הבנות הדתיות בצבא. הרב אריאל, מוטי יוגב ומיכל נגן נדרשים לסוגיה זו

ירעם נתניהו , י"ז בכסלו תשע"ג

מקומן של נשים אינו בצבא / הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן

א. על החברה להחליט מה היא מעדיפה, טייסת קרב או אֵם לילדים. שני אלו הם תרתי דסתרי. הכשרתו של טייס ארוכה ויקרה מאוד. הציפיות ממנו שימשיך לשרת כטייס שנים רבות, הן בקבע והן במילואים. רק כך הכשרתו תשתלם. טייס צריך לשמור על כושר על ידי טיסה לעיתים קרובות. אישה בהיריון, מניקה ואם שמטפלת בילדים אינה יכולה להיות טייסת, אלא לכל היותר זמן קצר מאוד. מה התועלת בכך?

עם ישראל זקוק לה יותר כאם מאשר כטייסת. כך היא וילדיה יקדשו שם שמיים יותר.

ב.  האימהות והמשפחתיות הן תכונות נשיות דומיננטיות. חוה נקראה "אם כל חי", כי היא המביאה חיים לעולם. לא לה לעסוק במלחמות שמקצרות חיים, גם כשהן צודקות (להוציא הוראת שעה כדבורה ויעל. במקום שאין איש גם אישה היא איש). אלה הם תרתי דסתרי. הניחו את המלחמה לגברים ואת החיים והשלום לנשים, שמקומן אינו בשדה הקרב. כבר קבעו חז"ל שאין דרכה של אישה לעשות מלחמה (קידושין ב ב), והאיסור של "לא יהיה כלי גבר על אישה" חל בעיקר על כלי נשק (אונקלוס דברים כב, ה). לא בכדי נשים נוטות בטבען יותר למקצועות סיעודיים וחברתיים כגון אחיות, עובדות סוציאליות, מורות וכדומה.

ג. מקובל היה בצבא להרחיק נשים משדה הקרב, בין היתר בגלל החשש שתיפולנה בשבי. לא צרכים ביטחוניים אמיתיים הכתיבו את שירותן הקרבי של הנשים, אלא תפישת עולם חיצונית, שלעיתים אף מנוגדת לצורכי הביטחון.

ד. תערובת נשים וגברים בתנאי צבא אינה מוסיפה לביטחון ולא למשפחתיות בלשון המעטה. אמנם יש נשים ששמרו על צניעותן גם בתנאי צבא, אלא שבעקבותיהן מתגייסות גם נשים אחרות שהימצאותן בתנאי לחץ עם גברים גורמת נזק הן לצבא והן למשרתים בו. מי שמעוניינת באמת לקדש שם שמיים אל תיתן לגיטימציה לתופעה זו.

ה. הצבא בנוי על היררכיה ומשמעת חזקה, ואין לאפשר לנשים להיות נתונות למרותם של גברים. דבר זה פסול בכל מסגרת היררכית, גם אזרחית. ואולם במסגרת כפייתית הדוקה כמו המסגרת הצבאית הבעיה חמורה שבעתיים.

שירות – רק למיוחדות / אל"מ (מיל') מוטי יוגב, סגן יו"ר מוא"ז מטה בנימין ומועמד הבית היהודי לכנסת 

עם התחדשותה של מדינת ישראל התמודדו רבני הציונות הדתית עם סוגיות הלכתיות מורכבות: ברפואה המודרנית, בחקלאות, בגיור ובהלכות צבא. סוגיית השתתפותן של נשים במלחמת מצווה נותרה בין הפסק האוסר ובין מציאות שבה כ-20 אחוזים מבוגרות החינוך הציוני-דתי משרתות בצה"ל.

לסוגיית גיוס הנשים צדדים שונים: הצורך האמיתי, ההלכה, הצד החברתי וערכי שוויון מעוותים. 

הגמרא מדריכה אותנו שדרכו של האיש לעשות מלחמה ולא דרכה של האישה. המשנה במסכת סוטה מסייגת את יציאתן של נשים רק למלחמת מצווה, ופירושים רבים נכתבו על כך.

בצה"ל יש כמה תפקידים שיכולת הבנות למלא אותם גבוהה מיכולת הבנים, ובאופן החיוני לביטחון ישראל. יש תפקידים שתלויים באופי השירות, בחוסנה של הבת ובשילוב הראוי. אולם מנגד, יש תפקידים מיותרים ולא ראויים לשירות בנות. ככלל, לאישה יש ייעודים גדולים אחרים בחייה, בבניין משפחות ישראל והאומה בכללותה. 

מתוך ראיית הצרכים והסיכונים, הקול המרכזי במחנה הציונות הדתית קרא לבנותינו למלא חובתן לעם ולמדינה בשירות הלאומי, המאפשר תרומה במגוון אתגרים, כולל ביטחוניים.

אך יש גם קול קורא אחר, בעיקר קול פנימי של בנותינו, המבקש לתרום מכוחותיהן של מיוחדות שבחבורה לתפקידים בשירות הצבאי דווקא. אבן הבוחן הראשונה במציאות זו צריכה לבחון עם הבת אם הקול אמיתי ואינו נובע מלחץ חיצוני כלשהו. הנקודה השנייה שיש לבחון היא יכולת הבת להתמודד עם הקשיים שתפגוש בשירות הצבאי.

על אף המאמצים לשילוב ראוי, הסיכונים רבים. שאלת הגיוס לצבא מיועדת לבנות מיוחדות, וכך גם ההדרכה המכינה שראוי שתינתן למתגייסות. ממה שקראנו על אודות סגן ת', "נווטת הקרב בחצאית", נראה שהיא מהזן המיוחד של דבורה ויעל, שקידשו שם שמיים בפועלן לביטחון ישראל.

נותר לנו להתפלל להמשך הצלחתה של ת', ולברך אותה בברכת ה' ליהושע: רק חזקי ואימצי מאוד, לשמור לעשות ככל התורה... כי אז תצליחי את דרכך... כי עמך ה' אלוקיך בכל אשר תלכי.

האתגר הבא של המגזר / מיכל נגן, ראש המכינה הקדם צבאית לבנות דתיות, 'צהלי'

המציאות החדשה עולה על מגרש המסדרים: דוסיות בתפקידי יוקרה ואיכות בצה"ל. חיילות תורניות - יש דבר כזה. הנווטת הדוסית הטרייה קוראת לנו לנווט מחדש את הטייס האוטומטי במסלול חינוך הבנות שלנו, מסלול שבו אנו טסים זה שנים רבות.

השאלה לא צריכה להיות מופנית אל החיילות הדוסיות משום שהן כבר כאן - הן בוחרות בשירות צבאי מתוך מחויבות לקיום מצוות ומתוך זהות דתית מגובשת. הנווטת שלנו היא רק אחת, אך מדובר בנערות דתיות רבות שראויות למחנכים ולמורות שיצמיחו אותן למלוא עוצמתן, שיעזרו להן להגשים חלומות, ללמוד ולעשות.

השאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו הן: האם אנחנו סומכים על הבנות שלנו כמו שאנחנו סומכים על הבנים שלנו? האם יש בצה"ל אפשרויות לתפקידים מרכזיים בעבור הבנות? (כן, יש תפקידים מרכזיים לבנות, ומסלולים ייעודיים לבנות דתיות); האם יש לנו מערך הסברה מתאים לבנות החינוך הדתי שיוכל לכוון אותן לתפקידים המתאימים להן? (כן, ארגון אלומה); האם יש מערך טיפול בחיילת דתית, הכולל יכולת לצאת משיבוץ בלתי מתאים? (כן, יש ברבנות הצבאית הראשית מי שאחראית על רווחתן של חיילות דתיות); האם אנחנו מעדיפים שהבנים שלנו יפגשו בצבא בבנות חילוניות או בבנות דתיות שיוכלו להיות שותפות ביצירת אווירה דתית ביחידות? האם אנחנו מחנכים אותן בשנים שבהן הן באולפנה לבחור ולא רק לציית? האם אנו מלמדים אותן כיצד תוכלנה לעמוד באתגרים אמוניים ומציאותיים מורכבים? (בתוכנית לימודים שנתית שהיא הכנה לקראת שירות לבנות דתיות).

אנחנו הכשרנו מוסדות חינוכיים מפוארים שמתאימים להכין את בנינו לשירות מרכזי, והאתגר הבא שלנו הוא משימת חינוך הבנות.

פריצת גדר / עידן שושן, קרני שומרון (גולש ערוץ 7)

עם כל הכבוד לאותה נווטת, ברור שזה ייחשב כפריצת גדר, משתי סיבות: 

א. מפני שיש ביהדות כללים וגדרים, ולא תמיד הרגש הוא הקובע, אלא מה שה' דורש מאיתנו, ואין שום צל של ספק לגבי האיסור של בנות ישראל להתגייס לצבא. 

ב. אף על פי שזה נראה מאוד מרשים מבחוץ, אפילו את הציבור החילוני, ידוע לנו שדבר כזה יוצר את המציאות הלא נעימה לכל שאר הדתיים, ובמקרה זה הדתיות, שהחילונים יתמהו עליהן ויבואו בדרישה וחקירה כלפיהן - מדוע גם הן לא עושות צבא, הרי אותה נווטת עושה ומצליחה כביכול לשמור על ההלכה.

פשוט המציאות / מומו קליין, רחובות (גולש ערוץ 7)

לא קידוש השם, לא פריצת גדר, פשוט מציאות. יש בנות דתיות שהולכות לצבא, אפשר לאהוב את זה או לא, אבל זאת המציאות. זה שהיא נווטת לא מוסיף כלום, וטוב שהיא נשארת דתייה. אבל אין ספק שהעיסוק בנושא מעודד בנות להתגייס, וחבל (למרות שלפי הטענות האחרונות על השירות הלאומי, אולי זו אופציה עדיפה).

מבחן התוצאה / אוריה סרוסי, ברכה (גולש ערוץ 7)

ודאי שיש מקרים חריגים ויוצאי דופן של אנשים שנועדו לגדולות באופן מיוחד. אפילו יש איזו ביקורת בחז"ל על יעקב שסגר את דינה מפני עשיו. 

המבחן יהיה בעתיד הקרוב בהכרעה בנושאים של מוסר ומצפון, ובעתיד הרחוק במקצועיות והתמדה בשמירת מצוות וצניעות. אם בסיכום יצא משהו בינוני, אז יתברר שזו היתה גחמה של חיקוי התרבות היוונית.