בשבע 523: מחאת האחיות - שביתה מוצדקת?

האם שביתת האחיות מוצדקת ומה צריכה לעשות הממשלה כדי לסיים את המשבר?

ירעם נתניהו , ז' בטבת תשע"ג

השביתה מוצדקת, העיתוי לא / יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות

תמיכתי במאבק האחיות היא תמיכה חד-משמעית ובלתי מסויגת. אכן יש לפעול לשנות את הגדרת תפקיד האחות ויש להביא לשיפור שכרן ותנאיהן. כמו כן, אנו פועלים בדרכים שונות, חלק מהן תקדימיות, כדי לשנות את המצב שבו יש מחסור חמור באחיות במערכת הבריאות, ואנו פועלים לגייס אחיות נוספות. אך עם זאת, מחובתנו להדגיש כי העיתוי לקיים שביתה כעת, ובפרט בתחום הבריאות, כחודש וחצי לפני בחירות אינו נכון ולא ראוי.

לפני בחירות אין שר אוצר שיכול לחתום על הסכם שכר חדש עם מגזר במשק. אם אמשיך בתפקידי במשרד הבריאות, ואני מקווה שכך יהיה בעזרת השם, אפעל בכל דרך למען האחיות המסורות ושיפור תנאיהן.

מעל במה זו אני פונה בעת הזאת דווקא אל האחיות וקורא להן לגלות אחריות ולהתחשב בעיתוי המורכב והמיוחד של זמן בחירות. אני קורא להן שיקפיאו את מהלכי השביתה עד לכינונה של ממשלה חדשה בישראל, ועם כינונה נטפל בבעיה וניתן להן מענה.

חוליי המגזר הציבורי / עומר מואב, פרופ' לכלכלה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת וורוויק 

איני בקיא דיי בנושא השכר של האחיות, ואתבטא מן הבחינה הכללית-כלכלית.

בישראל התפחתה שיטה שבה השכר במגזר הציבורי נקבע דרך סכסוכי עבודה ובמו"מ קיבוצי. זו שיטה גרועה מסיבות רבות: השביתות עצמן הן בזבוז משאבים של המשק, ומבנה השכר במגזר הציבורי הוא פונקציה של היכולת של העובדים להזיק ולהכאיב. כך שמי שיושב על המַפסֵק, כמו חברת החשמל, מקורות והנמלים, מקבל שכר גבוה בלי קשר לתמורה של עובדיו, בניגוד לאחיות ולעו"סים. יש כאן חוסר צדק וגם הקצאה לא יעילה וחוסר משילות. אין אפשרות שהממשלה תיתן שכר ע"פ סדר עדיפות ציבורית, ותחליט שאם היא רוצה מורים טובים יותר היא תיתן להם יותר כסף.

אבל יש מה לעשות כדי לשנות את המצב. במערב אירופה צמצמו בדרכים שונים את זכות השביתה ויש הקפדה על שקט תעשייתי, דהיינו שלאחר שחותמים על הסכם יש זמן בלי שביתה. בישראל לא מקפידים על זה. באירופה יש הקפדה שבימי שביתה לא מקבלים שכר. בישראל אין, והעובד יודע שלאחר חתימת הסכם השכר הוא יקבל שכר למפרע. באירופה יש דרישה שהוועד אינו יכול להכריז על שביתה מבלי שיש לו רוב עובדים בעד. בדנמרק ארגוני העובדים קובעים קווים כלליים ואת המסגרות בלבד ולא את השכר. באוניברסיטה בארץ אני מקבל את השכר דרך הסכם קיבוצי, ואילו באקדמיה בחו"ל אני מקבל שכר ע"פ ההסכם הקיבוצי, אבל יש גמישות בהסכם השכר שלי.

מדוע במגזר הפרטי כמעט שאין שביתות? כי אין להם קביעות. אבל כשיש קביעות אנו מקבלים יותר שביתות. בדנמרק אין קביעות בכלל, ולכן כמעט שאין שביתות.

כמו כן, בישראל בדרך כלל נציגי הארגון הם הוותיקים יותר. הם דורשים חוזה שיגדיל או ישמר פערים בתוך הארגון. כשבמו"מ דואגים לחזקים בארגון, זו חזירות והיא קורית בישראל, ולא בהכרח במקומות אחרים.

דרוש: שיפור משמעותי בתנאים - שלמה מעוז, פרשן כלכלי

השביתה מוצדקת מאוד. השכר לאחיות נמוך יחסית למאמץ שהן עושות: הן עובדות בשעות שאינן שגרתיות, עומדות כל היום על הרגליים, נדרשת מהן מיומנות רבה וריכוז רב. כמו כן, יש מחסור חמור באחיות והדבר הופך לנטל על האחיות עצמן ועל החולים.

בזמנו הגיעו הרבה אחיות מברית המועצות, אבל אט-אט הן יוצאות לפנסיה ועוד מעט ייווצר מחסור חמור עוד יותר באחיות. צריך כבר כעת להכשיר אחיות.

כיוון שאחיות הוא מקצוע של נשים, כמו מורות ועובדות סוציאליות, השכר נמוך. לו היה זה מקצוע של גברים, השכר היה רב יותר בכשליש. יש תופעה עולמית שהשכר של נשים נמוך יותר בכ-25 אחוז מהגברים, והגיע הזמן לתקן את האפליה.

כדי לטפל בכל הבעיות שציינתי, על הממשלה להגיע להסכמה לפתוח עוד מסלולים לאחיות, להעלות את שכר האחיות, לתת בונוסים למי שבאה ללמוד ולתת תמריצים. על הממשלה להגביר את המלחמה בהון השחור, ומלחמה זו יכולה להכניס הרבה מאוד כסף לקופת המדינה, כ-20 מיליארד שקל בשנה. קל יותר להעלות את המע"מ ואת מחירי החשמל מאשר להילחם בהון השחור, אבל מוכרחים להילחם בו, וכבר הממשלה פועלת בעניין. נכון, מלחמה כזו אינה עבודה קלה, אבל צריכים לעשות זאת.

להשקיע ברפואה הציבורית / אביב מימון, נתיבות

למדינת ישראל, בשונה מארצות הברית, יש מערכת בריאות ציבורית טובה שצריך לשמר ולחזק. האחיות לא דורשת רק תוספת שכר שמגיעה להם בזכות, ושכל מי שביקר בבתי החולים בארץ וראה את מורכבות העבודה והמסירות של האחיות, מבין שמגיעה להם תוספת משמעותית לשכר הבסיס. המאבק הוא על מתן שירות טוב יותר לחולים. יש מאות תקנים של אחיות שלא מאוישים בגלל העומס הרב על האחיות בבתי החולים. המאבק שלהם הוא המאבק שלנו: ליותר אחיות, יותר מיטות אשפוז. המדינה חייבת להפסיק לצמצם את השקעתה במערכת הבריאות הציבורית ולהשקיע במלאכיות בלבן.

עיתוי תמוה / אריק קרמר, ירושלים

שביתת האחיות,המוצדקת לכאורה וזוכה לתמיכת הציבור, שנצרך תדיר לרחמנותן של האחיות,ואף "מפרגן" להן שכר יותר ראוי ותנאי עבודה סבירים יותר. אך עיתויה של השביתה יש בו "טעם לפגם" משהו. גם טענתן של האחיות באשר להפרת ההסכם עמן, נראית מופרכת, כי מדוע חיכו עד הנה? על האחיות היה להמתין קמעא עד לאחר כינונה של ממשלה חדשה שתנהל עימן מו"מ בכובד ראש ואחריות, ולא תחת איום של אקדחיהן הטעונים .לטעמי,אף הישגיהן היו גדולים יותר, כי היענות לתביעותיהן הצודקות לא היו נראות כניהול כלכלת בחירות ופופוליזם.