בשבע 523: כשר, אבל בריא

האם הקפדה על כשרות היא גם סיכון בריאותי? הרב שלמה עמאר מזהיר בפסק הלכה מפני כמות מסוכנת של חומרי הדברה דווקא בירקות ללא חרקים

יואל יעקובי , ז' בטבת תשע"ג

לאחרונה פורסם בכלי התקשורת כי הראשון לציון, הרב שלמה משה עמאר, הוציא פסק הלכה בעקבות דיווח כי ירקות עלים ללא חרקים עלולים להכיל חומרי ריסוס בשיעור הגבוה מן המותר. לפי הפסק, יש לעיתים להעדיף ירקות ללא פיקוח בנושא החרקים, בתנאי שינוקו כהלכה. 

פנייה ללשכת הרב לברר את דעתו בעניין, לאחר שפסקו פורסם בכמה גרסאות שונות באופן לא רשמי, נענתה בתשובה כי על אף שפסקו של הרב אכן נכתב, הוא טרם נמסר לפרסום. בפסק המקורי, שעותק שלו הגיע לידי 'בשבע', מצוין כי בעבר היה מקובל להימנע מאכילת ירקות מסוימים כמו חסה, אותה היו אוכלים בליל הסדר בלבד, וגם בה רק את הקלחים לאחר ניקוי אינטנסיבי. הרב עמאר גם מזכיר כי בהיותו רב ראשי בתל אביב, הוא תבע מבתי העסק לעבור לתוצרת נקייה מחרקים, ולא נרתע מתביעתו זו גם לאחר שאוים בעתירה נגדו לבג"ץ. 

אולם לאחרונה פנה אליו אחד מגדולי המומחים בענייני תולעים, וסיפר לו על כך שכדי להגיע למצב של נקיות מתולעים משתמשים המגדלים בחומרי הדברה. לעיתים הכמות היא פי שמונה ופי עשרה מן המותר, סיפר המומחה, מה שגורם לסכנת חיים של ממש, "וכולנו נחרדנו מאוד, ומאז לא מצאתי מנוח לנפשי, איך נתעלם מסכנות חמורות אלו, וחמירא סכנתא מאיסורא (וחמורה סכנה מאיסור – י.י), ובאים להציל מאיסור חמור, ומביאים (איסור) חמור יותר ויותר".

"לחזור לדרך הדורות הקודמים"

הרב עמאר מציע לחזור לדרך הדורות הקודמים שהשתמשו בירקות שניתן לנקות, תוך מאמץ מרבי להסיר את כל החרקים, ונמנעו מאכילת ירקות שלא ניתן לנקות. בד בבד מציע הרב עמאר לעודד גידול ירקות עלים נקיים ללא שימוש באותם חומרים מסוכנים, או גידול ירקות חליפיים לירקות שלא ניתן לבודקם. לאורך כחמישה עשר עמודים מנסה הרב עמאר למצוא אפשרויות שונות להתיר אכילת ירקות עלים כאלה, בגלל המציאות הבריאותית החמורה שנחשף אליה. 

בתוספת לפסק ההלכה, מזכיר הרב עמאר כי החברות והרבנים נותני הכשרות דוחים בתוקף טענות אלו, אולם לשיטתו חובת ההוכחה מוטלת על החברות על ידי בדיקה במעבדות בלתי תלויות. לדבריו, "אין שום הצדקה בעולם שאנשים שנזהרים מאיסור תולעים וחרקים, שהוא איסור חמור ומרובה מאוד, ומשלמים על זה במיטב כספם, וגם מעוטי יכולת מקמצים מעיסתם וחוסכים מאכל מפיהם ומפי עולליהם כדי להינצל מאיסורים חמורים, ייפלו בסכנות שהן חמורות יותר מן האיסורים". הרב עמאר קורא גם למחלקת הכשרות הארצית של הרבנות הראשית להגיע לסיכום עם משרד הבריאות על פיקוח בעניין. לעניין הכשרים במקומות ציבוריים, הרב מנחה לפעול על פי דעת נותני ההכשר. ראשי מערכת הכשרות של הרבנות הראשית הודיעו לאחר פרסום פסק הרב עמאר, כי אין שינוי בעניין זה במגזר הציבורי, שעדיין נאסר עליו שימוש בירקות שאינם מפוקחים מחרקים.

ד"ר יצחק (צחי) סקלסקי, כיום מנכ"ל והבעלים של חברת אגריאור העוסקת בפיקוח על תוצרת אורגנית, הוא המומחה אשר הרב עמאר הסתמך עליו בפסק ההלכה שלו, וחוות הדעת שלו מובאות אף הן בצמוד לפסק. לדבריו, בתוצרת המוגדרת כנקייה מחרקים ישנם חומרי הדברה בכמות העולה בהרבה על המותר, "בין 25 ל-40 אחוזי חריגה, מה שמהווה סכנה לשלום הציבור. האחריות שלנו כאנשים יראי שמים צריכה להיות גבוהה. חשוב להבין שחומרי ההדברה הם רעלים, זוהי הגדרתם, וכאשר הם ניתנים במינונים מותרים ובהתאמה להנחיות החוק הם לא אמורים לגרום נזק רפואי. כשהם ניתנים במינונים גבוהים מן המותר, הם יכולים לגרום נזק בריאותי". כשהוא נשאל על הנזק הבריאותי האפשרי, הוא אומר כי אינו רוצה להפחיד אך "יש מגוון של פגיעות, החל מפגיעת עצבים ועד מחלות כרוניות שונות". 

סקלסקי כיהן עד לפני כשנתיים כמנכ"ל חברת 'דרך המעבדה' העוסקת בפיקוח על פירות וירקות, ובין השאר על מספר מותגים של ירקות עלים הנקיים מחרקים. הוא מודע לכך שישנן חברות שאצלן כמות שיירי חומרי ההדברה עומדת בתקן, אולם לטענתו "לא זה העניין". לדעתו, יש לדאוג שהרגולטור, כלומר משרדי הממשלה, יעסוק באכיפה משמעותית על כל החברות. "יש כאן בעיה רוחבית כבדת משקל, ולא נכון לסייג ולומר שפלוני הוא בסדר. אותן חברות טובות ייהנו כאשר הרגולטור ימצא אותן ככאלו ששומרות על התקן".
סקלסקי טוען כי ישנם אמצעים לגדל ירקות עלים ללא ריסוס, המיושמים בחלק מן החברות, כמו רשתות, שיפור התנאים הסניטריים ואמצעים אגרוטכניים נוספים. הוא סבור כי גם הרב עמאר, שפעל להתחייבות מערך הכשרות לתוצרת נקייה מחרקים, אינו מעוניין להפסיק את השימוש בסחורה נקייה, אלא להוביל מהלך "שבו הירקות הכשרים לא יהיו מסוכנים לציבור". לדבריו, גם אצל החברות הטובות יש צורך לייצר מעטפת שתמנע את זליגתה של סחורה לא מאושרת לשוק תחת מותג אחר: "אני לא זוכר מקרה בו סחורה שנפסלה על ידי המעבדה הושמדה".

רותי שפיר, המנכ"לית הנוכחית של חברת 'דרך המעבדה', טוענת כי סחורה המאושרת על ידה, כולל זו המוגדרת כנקייה מחרקים, מכילה פחות חומרי הדברה מאשר סחורה שאינה מוגדרת כנקייה מחרקים אך גם אינה מפוקחת על ידם. מצב זה יכול לגרום למציאות שבה לעיתים חסה של מגדל מסוים שנמכרת בשוק, תהיה מסוכנת יותר בריאותית מאשר חסה ללא תולעים המפוקחת גם בענייני הדברה. לדבריה, אחריות 'דרך המעבדה' היא רק על תוצרת המשווקת לצרכן ועליה מודפס אישור 'דרך המעבדה', או על כל תוצרת הנמכרת במדפי חברת שופרסל (ולא חברות הקשורות לה כמו 'יש'), "על כל תוצרת אחרת איננו לוקחים אחריות". מה שאומר שגם במותגים הזוכים על פי רוב לאישור 'דרך המעבדה' יש לבדוק את הדפסת האישור, אם נקנו שלא במסגרת רשת המפקחת בעצמה על מוצריה כדוגמת שופרסל. אם סחורה נפסלת לשיווק, המגדל או המשווק מקבל על כך הודעה והוא מתחייב שלא לשווקה עם התו המאשר. גם שפיר לא זוכרת השמדת הסחורה.

טענה אחרת שנאמרה לנו על ידי גורמים בלשכתו של הרב עמאר, לפיה אין לסמוך על אישור מעבדתי מכיוון שהמגדל נותן למעבדה רק סחורה שהוא מכיר כנקייה משאריות הדברה, נדחית על ידי שפיר. "ביקורות דרך המעבדה נעשות ללא התראה מוקדמת בשטח המגדל, בבית האריזה ובמדפי החנות. רק פקח החברה רשאי לדגום, ולעולם לא ייקח שקית שהוכנה מראש אלא אם התוצרת ארוזה לשיווק מיידי. מאבני היסוד של החברה לדגום לאורך כל שרשרת הגידול והשיווק וללא הודעה מוקדמת על הביקור, כך שאפשר לאתר תקלות לכל אורך הדרך וכן להבטיח שהבדיקות ישקפו נאמנה את המציאות".

משרדי הבריאות והחקלאות מחלקים ביניהם את האחריות על הפיקוח מחומרי הדברה. לעומת טענת סקלסקי כי התקן בארץ מקל ביחס לנהוג בעולם, שני המשרדים טוענים כי המצב בארץ משביע רצון, גם בנוגע לירקות עלים נקיים מחרקים. "מניתוח תיאורטי עולה כי הצריכה היומית המוערכת של שיירי חומרי הדברה בירקות ופירות בארץ נמוכה מהצריכה המקסימלית המותרת, ולכן ההערכה כי קיים סיכון נמוכה מאוד", אומרים שם. ממשרד הבריאות נמסר כי במידה ומגיעה אליהם תלונה על מגדל או משווק מסוים, היא מופנית ללשכת הבריאות באותו אזור, ואם נמצאה חריגה אזי בסמכותם להוריד את המוצר מן המדפים. המשרדים גם מוסרים על מגעים להקמת מנגנון פיקוח על החברות, ביוזמת הרבנות הראשית.

השטיפה - חובה

מי שניהל בתקופה האחרונה בדיקה בלתי תלויה משלו הוא ארגון הכשרות 'כושרות'. ביוזמת שר מדע, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נתבקש הארגון לבדוק את החברות השונות הן מצד מציאות של חומרי ריסוס והן מצד נקיות מחרקים. ממצא ראשון שמבקשים להדגיש בארגון הוא שאצל כל החברות, ללא יוצא מן הכלל, ניתן למצוא כמות מסוימת של חרקים, וגם נוהלי הרבנות הראשית מתירים זאת בירקות מסוימים. לכן גם תוצרת של חברות טובות יש להקפיד להשרות במי סבון, "חצי כפית סבון בליטר מים", ולשטוף. הרב משה כ"ץ, רב פוסק בארגון, אומר כי גם במסעדות ובאולמות שהכשרות בהם טובה, יש להיזהר יותר בירקות עלים, כי לא תמיד מקפידים להשרות ולשטוף אותם.

את הנתונים המלאים, כולל כמויות החרקים והריסוס שנמצאו אצל החברות השונות, נמנעים ב'כושרות' מלפרסם מסיבות משפטיות. אולם תומר בן צבי, מנכ"ל הארגון, מספר כי בשלושה מותגי חסה, בה מותרת הימצאות של 15 חרקים על פי נוהלי הרבנות, נמצאו לעיתים 50 ו-60 חרקים, כשבמקרה אחד נמצאו אפילו 316 חרקים. בירקות שטופים וקצוצים, שאסור שתימצא בהן נגיעות כלל בגלל שהם נאכלים ללא ניקוי, נמצאו אצל חברות מסוימות חרקים בודדים. כמובן שלעיתים נמצאו גם שיירים של חומרי הדברה.
על פי הרשימה שפרסם הארגון, הוא ממליץ לצרוך ירקות אך ורק מן החברות הבאות, וגם זאת רק בתנאי שיעברו לפני כן השריה במי סבון ושטיפה: עלי קטיף (חסלט), עלים ירוקים (רק בהכשר העדה החרדית), ירוק מן הטבע, ירוק למהדרין (רק בהכשר העדה החרדית), עלי בודק, עלי גלאט (רק בהכשר העדה החרדית) וחסה גלאט.