בשבע 524: חוטובלי: להפנות חיצים שמאלה ולא לקמפיין הפנים גושי

בצל "סערת בנט" וההתקפות על הבית היהודי מצד הליכוד מבהירה חברת הכנסת מהליכוד: "צריך לחזור לשפיות ולזכור מי באמת היריב הפוליטי"

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ד בטבת תשע"ג

כמי שנמצאת על התפר שבין הליכוד לציונות הדתית, מה דעתך על קמפיין הליכוד נגד נפתלי בנט?

"לטעמי כל העימות הזה שגוי. באופן מהותי הציונות הדתית היא שותפה טבעית בהנהגת המדינה. מערכת הבחירות שלנו צריכה לעסוק ביריב הפוליטי האמיתי - שלוש מפלגות השמאל שכל אחת מהן מסוכנת באותה מידה: יחימוביץ' שאמנם מתחפשת לימין אבל עמדותיה ידועות, לבני שעדיין דוגלת במדיניות של נסיגות ולפיד שעמדותיו לא רחוקות מאלו של לבני. את החיצים צריך לכוון אל שלושת הגורמים הללו. יש כאן שתי מפלגות, הליכוד והבית היהודי, שצריכות להיות שותפות טבעיות ובעיניי זה קמפיין שגוי. לא זה הזמן לשאול מי התחיל, צריך להסתכל קדימה: יש עוד מנדטים רבים שאפשר וצריך לקחת מלבני ולפיד וקולות צפים רבים".

למה הגענו בכלל לעימות הזה?

"יש שתי סיבות לכך. האחת היא שבאופן טבעי כל צד רוצה להשיג כמה שיותר מנדטים. הסיבה השנייה והמשמעותית יותר היא האשליה שקיימת משום מה בציבור ולפיה הקרב על ראשות הממשלה הוכרע: נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא, ולכאורה אין משמעות לשאלת מספר המנדטים וניתן להצביע במעין שני פתקים. אבל הציבור צריך להתעשת ולהבין שאם ינקוט בדרך הזו תהיה כאן מפלגת שלטון חלשה, והרבה תפקידים חשובים לא יוכלו להתבצע בדרך הטובה ביותר".

והנה שמענו השבוע על גישושים בין אנשי לבני ונתניהו.

"מוקדם מדי לדבר. מגעים עם לבני לא הבשילו כשהיו ללבני 28 מנדטים, אז כשיש לה 7 או 8? זה נראה לי כמו ספקולציה של ערב בחירות. בוודאי שנתניהו לא מנהל עכשיו משא ומתן קואליציוני. הוא עסוק בלנצח את הבחירות".

יחימוביץ' לא חשה צורך לגנות את התבטאויות הסרבנות של מרב מיכאלי, ולעומתה נתניהו 'נכנס חזיתית' בבנט. למה?

"מה שקומם את נתניהו באמת היא העובדה שהתחילו לייחס לו כוונות לפנות יישובים ולהפוך את סוגיית הסרבנות לרלוונטית. כשהסרבנות מימין לא רלוונטית והסרבנות משמאל דווקא כן, בהחלט צריך לגנות את דבריה של מרב מיכאלי. לגבי התגובה של נתניהו – זו עמדתו נגד סרבנות, ורלוונטי שהוא יעניק ראיונות בנושאים שחשובים לו".

יש השערות שאולי מאחורי הזעם עומדת כוונה של נתניהו לקדם תכנית מדינית שתכלול פינויים, גם אם בהיקפים קטנים יחסית.

"זה מגוחך. דיברתי עם נתניהו על הנושא גם בתקופה האחרונה, ובאופן חד משמעי אני יכולה לומר שנתניהו מתנגד באופן חריף לכל נסיגה. הוא רואה את השתלטות חמאס על הרצועה, את המציאות שאיתה הוא התמודד ב'עמוד ענן', של טילים על תל אביב שנבעו מאותו אסון של עקירת יישובים ברצועת עזה. אלו דברים שנתניהו לא מוכן לעבור אותם שוב. נתניהו שם לו למטרה את הנושא האיראני. הוא רואה בכך את משימת חייו, וכדי להתמודד הוא זקוק לגב ציבורי נרחב ככל האפשר".

את יכולה לומר שמכאן ואילך הליכוד ביתנו הולך לקמפיין שיירה את החיצים החוצה, וליתר דיוק שמאלה?

"כן. יש החלטה אסטרטגית להפנות חיצים שמאלה ולא לקמפיין הפנים גושי. בכל מה שנוגע לציבור הציוני-דתי, יהיה קמפיין שיאמר שיש לנו רשימה איכותית ואידיאולוגית, שצריכה תמיכה כדי להמשיך את הרוח הזו".

מה תציגו?

"במשך ארבע שנים עשינו, אני וחבריי בליכוד, עבודה טובה שמאוד הוערכה במחנה הלאומי, שראה בנו חוד החנית של השליחות הציונית-דתית במפלגת השלטון. יש שורה ארוכה של הישגים חסרי תקדים של הליכוד. רק כעת ראינו את השלמת עניין האוניברסיטה באריאל. מדובר בהישג של הליכוד. נתניהו ושר החינוך קבעו את העניין כיעד עוד לפני הבחירות. גם דו"ח אדמונד לוי הוא הישג. ממשלת נתניהו ישבה על המדוכה כדי לייצר דו"ח אלטרנטיבי לדו"ח טליה ששון. זה הישג. ההשקעות בחינוך ציוני וערכי היו חסרות תקדים. רק ממשלה חזקה יכולה לבצע את זה".

לצד כל ההישגים הללו הציבור זוכר גם דברים אחרים – הקפאת בנייה, נאום בר אילן, מגרון, שכונת האולפנה...

"חשוב לזכור שבמקרי מגרון והאולפנה היו בעיות משפטיות קשות שניסינו להיאבק בהן, והייתי שם בחזית המאבק. נתניהו אז הוגדר בתקשורת כ'ביבי המלך' שיכול לבנות קואליציות כרצונו ולעשות כל מהלך מדיני ולזכות לאהדת השמאל והתקשורת. ובכל זאת הוא עשה שמיניות כדי לנסר בתים ובלבד שלא יהיו מראות של עקירה. עמדתו היתה שלא נחזור לטעות שנעשתה בעזה ולא נפנה יישובים. הוא העדיף להתמקד בעניין האיראני, להציג את האביב הערבי ולקבוע שאין פרטנר פלשתיני בשל. אמנם היה נאום בר אילן שלו אני מתנגדת, אבל הנאום הזה הוא לא חלק ממצע הליכוד, וחשוב מכל – כל הנאום היה מהלך טקטי של נתניהו שנועד להציב סייגים למדינה הפלשתינית שהשמאל רצה להוביל אותנו אליה. ואם הליכוד יהיה חלש הוא יצטרך לשלב בקואליציה גורמים שמעוניינים בכך".

ואולי ממש לשם כך נצרכת מפלגת ימין שתחזק אותו?

"הנבחרת של 'הבית היהודי' אלו אנשים טובים אבל רובם לא מנוסים, אנשים שלא עמדו במבחן של ההתמודדות האמיתית. רבים מחבריי עמדו במבחן המעשה במשך ארבע שנים והציבור ידע להעריך את זה כפי שהראה בתוצאות הפריימריז. בסופו של יום נתניהו בנה ביהודה ושומרון יותר מרבים מקודמיו. היו גם הצהרות מדיניות חשובות לגבי הבנייה בירושלים ואני מאמינה שהן לא נועדו רק לצורכי בחירות. והדבר החשוב ביותר הוא שנתניהו לעולם לא יעקור יישובים. הרכב הליכוד היום נשען על מחנה אידיאולוגי רחב שאמר כן לימין בליכוד. אין במצע הליכוד אזכור למדינה פלשתינית. הדברים הללו משמעותיים מאוד ומה שחשוב כעת הוא לשקול מי באמת יגן על ארץ ישראל. יש מחלוקת לגיטימית מנין משפיעים יותר מבחוץ ומבפנים, אבל חשוב לשמור על אחדות השורות. צריך לחזור לשפיות ולזכור מי היריב הפוליטי ועל מה הקרב האמיתי".

לסיכום, את רואה איזו דרך שבה למרות כל ההצהרות של נתניהו נפתלי בנט כן ישב סביב שולחן הממשלה הבאה?

"אם ראש הממשלה יראה שהשותפות הזו עולה בקנה אחד עם השאיפות הקואליציוניות אז בוודאי. ברור לי לחלוטין שתהיה קואליציה גדולה ורחבה ורוב הסיכויים שתהיה בתוכה גם הציונות הדתית. לגבי נפתלי בנט הוא הרי חזר בו ולא פעם. ראש הממשלה תמיד יוכל לומר שבנט חזר בו מההצהרות הללו ולאפשר כניסה שלו לממשלה".

ובשולי הדברים: בעקבות מופע משעל-בנט, מתי אתם הפוליטיקאים תלמדו לא להתראיין אצל מראיינים תוקפניים ותפסיקו לתת להם רייטינג וכוח?

"אני לא שוללת עיתונאים על זה שהם שואלים שאלות קשות. אלו כללי המשחק, ולא בטוח שניתן לשנות אותם. הרצון של פוליטיקאי הוא להגיע לקהל גדול ככל האפשר וקשה לוותר על כך. אני באופן אישי לא חוששת משאלות קשות אם רק נותנים לי לענות. בסופו של יום צריך לזכור שלמרות התקשורת העם מתפכח וסוף האמת לנצח".