בשבע 524: נשארו מחוץ לגדר

הודעתו של ראש הממשלה על אפס מסתננים שחדרו החודש לישראל, מציינת את שיאו של המאבק בתופעה שהפכה לאיום דמוגרפי

ניצן קידר - ערוץ 7 , י"ד בטבת תשע"ג

ההצהרה שהצהיר השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו, "הצלחנו לבלום את כניסת המסתננים מאפריקה לישראל", היתה נשמעת לפני עד כמה חודשים כתלושה מהמציאות.

אלפים רבים של מסתננים חצו את הגבול בין מצרים לישראל, רובם מאריתריאה וממדינות דרום אפריקה, והפכו אט אט לאחת הבעיות הגדולות שידעה מדינת ישראל ב-64 שנותיה. הדיון שכינס השבוע נתניהו בנושא היה כדי לבשר את הבשורה: אחרי שהיינו תחת איום כניסתם של מאות אלפים, החודש לא נכנס מסתנן אחד לערי ישראל. הוא גם הבהיר כי התוצאה הזו, והירידה ההדרגתית שהתרחשה בחודשים האחרונים במספר המסתננים שנכנסים לישראל, הושגה בין היתר בשל בניית הגדר לאורך הגבול עם סיני. עוד ציין כי חגי הדס, מי שהיה ממונה על המגעים לשחרורו של גלעד שליט בעבר, משמש כעת כנציג מיוחד לקיום מגעים עם ממשלות שונות באפריקה כדי להתחיל במבצע החזרת המסתננים לארצותיהם.

כצל'ה: עדכון שוטף מפי ראש הממשלה

שותפים רבים מתגאים כעת בחלקם בהישג הנוכחי, לפחות כפי שהוא נראה לעת עתה. אבל אם נחזור כמה שנים לאחור, מי שזיהה את היקף הבעיה, גם כשהתקשורת לא התייחסה לנושא באופן רציני מדי, היה ח"כ יעקב כ"ץ. האיש שקיבל לידיו את תפקיד יו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים, הביא יחד עם אחרים בסופו של דבר להבנה הברורה שמדובר בסכנה, ולשינוי מטבע הלשון – לא עוד "פליטים", אלא "מסתננים".

השבוע הוא נשמע מרוצה מאוד מהנתונים שפרסם ראש הממשלה. "זו בשורה גדולה שצריך לשמוח עליה. מדובר בעבודה של ארבע שנים, שאפשר לומר שבסופו של דבר כל כנסת ישראל היתה שותפה לה יחד עם הממשלה – וכל הגורמים נתנו יד".
בתחילת הדרך המאבק שלך כלל לא היה פופולרי.

"עד שהתחלתי לכהן כיו"ר הוועדה, הסתכלתי על הבעיה כעניין של איך לפתור את מצבם של עובדים שהגיעו מכל מיני מדינות, ומונעים את הישארותם כאן לאחר חמש שנים. כשהתעקשתי לעסוק בכך היו שאמרו עלי דברים קשים מאוד, עשו ממני צחוק בכלי תקשורת, ואף חברי סיעתי לא הבינו את התעקשותי. בסופו של דבר כולם הבינו, על סמך הנתונים המודיעיניים שהצבא נתן לנו, שאם לא יהיה מכשול - המדינה תוצף במאות אלפי מסתננים ותאבד את צביונה".

בין השנים 2006-2005 החלה ההסתננות להפוך לתופעה של ממש. בגבולות נתקבלו דיווחים כמעט יומיומיים על מסתננים שבאו במקרה הטוב לחפש עתיד טוב יותר, ובמקרה הגרוע סייעו לארגוני טרור. "הממשלה אז", אומר כ"ץ, "ללא כוונה, עודדה את המסתננים להגיע לישראל. כשהגעתי לכנסת הטפטופים הפכו לשיטפון, אבל גם אז היתה נטייה להתעלם מהנושא, והתקשורת אף התגייסה כדי להראות את מסכנותם ולהמעיט בכמות הנכנסים. ההד התקשורתי לא אפשר לממשלה ולכנסת לאמץ את המסקנות שאני כיו"ר הוועדה, בראותי את הנתונים המלאים, הגעתי אליהן". 

אתה יכול להצביע על הנקודה שבה חל השינוי?

"לקח עוד לפחות שנה. בינתיים החוק שביקשתי לחוקק להצבת הגדר בגבול סוכל פעמיים, ופגישות חוזרות ונשנות עם שר האוצר וראש הממשלה לא נתנו את פירותיהן. הם חשבו שההוצאה הכספית גדולה מדי. אבל ברגע שהמימדים התעצמו, החלו להצטרף אלי למערכה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה. אז הממשלה התעשתה. אני חייב לספר שכשהחלה בניית הגדר, ניגש אלי ראש הממשלה ואמר לי: 'כצל'ה, אני רוצה שתדע שהתחלנו לבנות את הגדר ושאנחנו נוקטים בעוד צעדים שהצעת'. אחר כך הוא קרא לי כמה פעמים כדי לספר לי על קצב ההתקדמות". 

אתה מרוצה מהמצב כיום?

"כן, אני הצעתי לטפל בבעיה בשיטת סור מרע ורק אחר כך עשה טוב. קודם כל לעצור את ההסתננות בעזרת בניית גדר, והיום מתברר שצדקתי בעניין הזה. לא רק מבחינת המסתננים, אלא שבנינו כאן כלי הגנה נוסף מול מצרים, שהשלטון בה מעורער ויחסיו עם ישראל אינם ברורים. זה היה הסור מרע. העשה טוב היה הקמת עיר פתוחה שתדאג לכל מחסורם של המסתננים מבחינת מזון ומיטה לישון בה, אבל לא תאפשר להם לעבוד. אני מעריך שאדם יעדיף לחזור לארץ מכורתו ולעבוד שם מאשר לחיות על חסדה של מדינת ישראל כל ימיו. כך הם ירצו לשוב לארצות מוצאם. זה חלק שהחלו ביישומו ואני מקווה שהוא יסתיים על הצד הטוב ביותר".

השלב הבא – מתקני שהייה 

גם שר הפנים אלי ישי, ששם לו למטרה לבער את תופעת ההסתננות, מרוצה מאוד מהתוצאה שהוצגה השבוע. אחרי שגם על פעילותו בתחום נמתחה ביקורת, העדיפה ש"ס בתחילה שלא להציג את מאבקו של השר במסתננים לקראת הבחירות. אולם לאחרונה חזרה בה המפלגה, והחליטה להכניסו לקמפיין הבחירות לאחר שהבינה שהדבר יכול לסייע לה בהשגת מנדטים נוספים. בשיחה עם 'בשבע', מסביר שר הפנים את תכניותיו העתידיות במאבק שכנראה טרם הגיע אל קצו. 

מה הוביל אותך לדבוק בנושא הזה באדיקות כה רבה?

"ידעתי שזו תופעה שיכולה לפגוע בעתידה של המדינה היהודית. ברגע שהמשכורת בארץ לאותו מסתנן היא אלף דולרים לחודש ושווה לשנתיים עבודה באריתריאה, ויש שלוש מאות מיליון תושבים באפריקה, מספיק שיבואו רק אחוז מהם וזה מיליון מסתננים בקרבנו. התמודדתי עם מאות בג"צים בנושא והרבה ביקורת, אבל המטרה פה חשובה מהכל – שמירת הצביון והרוב היהודי במדינת ישראל. כל מי שהבין בתקשורת יעץ לי שלא לגעת בעניין הזה. אני הצהרתי אמונים למדינת ישראל ולא לתקשורת, ולבסוף הוכח שרוב העם מסכים עם הדעה שלי".

ומה השלב הבא?

"אנחנו בונים מתקני שהייה. שם הם יקבלו את כל התנאים חוץ מעבודה. כבר היום יש אלפים רבים שרוצים לחזור לארצותיהם, כי כאן מפחדים מהם ולא לוקחים אותם לעבודה. זה תהליך שבסופו נחזיר כמה שיותר מסתננים לארצות מוצאם".

אבל מול העמדה שבעת הרצון הזו, יש גם דעות אחרות. מאי גולן, סטודנטית בת 26, מתגוררת בדרום תל אביב מאז הולדתה. בעיית המסתננים באזורה הביאה אותה לחבור למפלגת 'עוצמה לישראל', והיא הוצבה במקום העשירי ברשימה. "קודם כל, הבשורה של ראש הממשלה היא לא נכונה", היא מבהירה ומציירת תמונה פסימית למדי. "אני חיה את המציאות של דרום תל אביב, גרה בתחנה המרכזית ואני רואה כל הזמן אוטובוסים שמגיעים מהדרום ומורידים אותם אצלנו. מוכרים לנו סיפורים. זה שאולי בימים האחרונים נסגר הגבול, וזה שמשום מה דווקא עכשיו התעורר ראש הממשלה כמה ימים לפני הבחירות, בעיניי פתטי ועלוב. נתניהו התעורר ברגע שאולי הבין שיאבד מנדטים למפלגות אחרות".

המציאות בעינייך עד כדי כך הפוכה מהדיווחים של ראש הממשלה?

"תושבי דרום תל אביב לא מעניינים ולא עניינו את ראש הממשלה. הלוואי והייתי יכולה להאמין לספין התקשורתי שהוא מנסה ליצור, ואני הראשונה שמקווה שזו תהיה המציאות. אבל קיבלתי פה ביומיים האחרונים כל כך הרבה תגובות מאנשים, שפשוט רואים בעיניים ששום דבר מזה לא נכון. זה פשוט התנהגות לא הוגנת כלפי התושבים שמתייחסים אליהם כאזרחים מסוג נחות, ורק לקראת הבחירות זורקים להם עצם. הרי אם היו רק חמישה או שישה מסתננים מתנחלים בגינה ברחוב רוטשילד, מיד היו מגיעים לפנות אותם. המציאות שלנו כאן קשה. אנשים מפחדים לצאת לרחוב, יש כאן באופן יומיומי מקרים של תקיפות חמורות מצד מסתננים".

ומה לדעתך יפתור את המצב?

"שינוי התייחסות. כל מסתנן צריך להיות מוגדר כפושע ולהיות מועבר לעיר אוהלים בדרכו לגירוש. רק כך תיפתר הבעיה".
בסביבתו של ראש הממשלה עומדים על כך שהנתונים נכונים לגמרי, ושגם תושבי דרום תל אביב יראו אט אט את השינוי, כשיתחילו לעצור את המסתננים החיים בתחומם. בינתיים, סיבוב קצר שערכנו אנחנו בדרום תל אביב השבוע בשעת ערב מוקדמת, מבהיר מדוע גם היום חיים תושבי דרום תל אביב בפחד, ומדוע הבעיה אולי בדרכה להיפתר, אבל סוף הדרך עדיין לא נראה באופק.