בשבע 525: הגזירות שאחרי הבחירות

את הגירעון התקציבי הגדול תצטרך הממשלה הבאה לכסות בשתי דרכים: קיצוץ בתקציב והעלאת מיסים * על הפרק: העלאת המע"מ ומס ההכנסה וקיצוץ רוחבי ברווחה, בחינוך ובביטחון

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"א בטבת תשע"ג

אם בראשית מערכת הבחירות הנוכחית נדמה היה שהנה הולך ומתפתח ויכוח אידיאולוגי אמיתי בסוגיות של כלכלה וחברה, די מהר התברר שהיתה זו אשליה בלבד. בעוד יו"ר מפלגת העבודה מנסה בציפורניה לחדד מסרים בתחום זה, העבירו יתר המפלגות את הדיון למגרש הפרסונלי, המדיני או החברתי-דתי. אחת האינדיקציות הברורות ביותר לכך היא מיעוט הדיון בשאלת היום שלאחר הבחירות, וביתר מיקוד - התקציב שלאחר הבחירות. 

מי שניסו לדחוק בנתניהו להבהיר מה הוא מתכנן לעם ישראל אחרי הרכבת הממשלה הבאה היו שלי יחימוביץ' ואריה דרעי, כל אחד מטעמיו הוא, אך נתניהו כצפוי סירב להיענות לאתגר. בסביבתו של ראש הממשלה, כמו גם במשרד האוצר, מסרבים לחשוף בשלב זה את תוכניות המגירה, אשר מוכנות ליום שבו ניתן יהיה להביא בפני הכנסת את תקציב 2013 ו-2014. הסיבה לדיסקרטיות איננה חשאית כל כך. ברור לכל כי הנתונים הכלכליים הקיימים מחייבים העברת תקציב גזירות, ואיש אינו מוכן לדבר על גזירות זמן קצר כל כך לפני הבחירות.

מי שאינו עומד למשפט הציבור, ואף הבהיר כי אינו מועמד גם לקדנציה נוספת במשרה שבה הוא נושא כיום, הוא נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר. החופש שפישר נהנה ממנו איפשר לו לומר בגלוי את מה שכולם כבר יודעים: לקראת התקציב הקרוב לא יהיה מנוס מגזירות, על מנת לכסות את הבור שנפער בתקציב המדינה. בכנס השנתי של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שנערך בשבוע שעבר, אמר פישר כי "הייתי מעדיף שהממשלה תעמוד במגבלת ההוצאות שקבעה לעצמה, שתהיה עלייה מסוימת במיסים וקיצוץ משמעותי וגדול יותר בהוצאות הממשלה. וכל זה על רקע ההרעה במצב הביטחוני, שכן תפקידה של הממשלה לשמור על ביטחון אזרחי המדינה". להערכתו של פישר, הצעדים שהוא מציע יהיו מאוד קשים לביצוע, "ולממשלה החדשה לא יהיו חיים קלים בתקופה הקרובה", אמר הנגיד. 

על מנת להבין טוב יותר את הצפוי ביום שלאחר הבחירות, שוחחנו עם יורם גבאי, לשעבר בכיר באוצר, אשר מעורה היטב במדיניות הפיסקאלית של הממשלה. גבאי מציין כי נכון להיום השאלה היחידה היא כיצד סוגרים את הפער התקציבי. "כל ממשלה שתיבחר תעמוד בפני אותו נתון שידוע וברור לכל. על פי החוק הקיים, שמגדיר מהי מגבלת ההוצאה של הממשלה ומהו הגירעון המקסימלי המותר, הממשלה תהיה חייבת לקצץ בצד ההוצאות כ-15 מיליארד שקלים ולהעלות מיסים בכ-5 מיליארד שקלים. נכון שניתן לשנות את החוק, וליצור מצב שבו ניתן יהיה להוציא יותר כסף, כלומר לקצץ פחות בהוצאות, אולם השאלה היא אם זה רצוי. במשרד האוצר המגמה היתה אכן לפעול ברוח זו, כלומר לשים את הדגש על קיצוץ בתקציב, ואת העלאת המיסים לבצע באופן מתון, אבל מתברר שהנגיד חושב אחרת". 

"הנגיד חושש שאי אפשר לקצץ"

גבאי מציין כי אחת הבעיות עם העברה של קיצוץ כבד כל כך, ברמה של 15 מיליארד ש"ח, היא למצוא את המקומות שבהם ניתן לקצץ כל כך הרבה. לדבריו, לפני שהוחלט על הקדמת הבחירות תכננו באוצר קיצוץ משמעותי מאוד בתקציב הביטחון, דחיית יישומם של הסכמי שכר במגזר הציבורי, קיצוץ בקצבאות לסוגיהן השונים וקיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, שמשמעותו היא בסופו של דבר קיצוץ בשירותים לאזרחים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה. השאלה הגדולה היא האם מפת קיצוצים שכזו היא אכן ריאלית, בהתחשב בלחצים הקואליציוניים המלווים את הקמתה של כל ממשלה. 

גבאי סבור כי החשש הזה הוא שהוביל את הנגיד להמליץ לממשלה, באופן שכמעט נוגד את תפישת עולמו, ללכת במידה רבה על העלאות מיסים. "החשש הגדול ביותר הוא מגירעון. נכון שהנגיד מגיע מאותה אסכולה כלכלית שאליה משתייך במקור גם ראש הממשלה נתניהו, לפיה הדרך הנכונה לסגור גירעון תקציבי היא לקצץ בהוצאות ולא להעלות מיסים. הבעיה היא שהנגיד חושש שקיצוץ כזה אינו אפשרי. גם אם נניח שהממשלה תחליט לקצץ 4 מיליארד שקלים מתקציב הביטחון, בסוף השנה נגלה שחלק ניכר מהכסף הזה בעצם הוחזר למערכת הביטחון. מדינת ישראל אינה מסוגלת לבצע קיצוצים משמעותיים בסעיף התקציבי הכבד ביותר שלה. לכן מעדיף הנגיד לדבר על העלאת מיסים, מתוך הבנה שכל שקל נוסף במיסים הוא שקל אמיתי, כזה שניתן לכסות איתו את הגירעון, זאת לעומת שקל של קיצוץ שייתכן שיתברר בסוף השנה שלא קוצץ".

גבאי מעריך שבסופו של דבר יתחלק כיסוי הגירעון באופן שווה בין קיצוץ תקציבי והעלאות מיסים, כאשר כל צד יתרום כעשרה מיליארד שקלים. "בשביל לאפשר את הגדלת ההוצאה תצטרך הממשלה לשנות את החוק, או להשתמש בעובדה שגם התקציב הבא שיוגש לכנסת יהיה דו-שנתי, על מנת לעקוף בדרכים יצירתיות את מגבלת ההוצאה". 

גבאי מאמין כי גם בקיצוצים וגם בהעלאות המיסים תנסה הממשלה עד כמה שניתן לעקוף את הסוכריות שהעניקה במסגרת מסקנות ועדת טרכטנברג. כך צפויים לקבל 'חסינות' הטבות המס להורים, כמו גם חינוך חינם לילדי הגנים. את העלאות המס צפוי לקחת האוצר מכמה מקורות. להערכת גבאי תהיה העלאה של אחוז אחד במס ההכנסה על כל ההכנסות מעל 8,000 שקלים, ביטול או צמצום של פטורים ממס, בין השאר על פי חוק עידוד השקעות הון, וייתכן שגם העלאה של אחוז במע"מ עומדת על הפרק. "העלאות מיסים הן מהלך קל הרבה יותר מבחינה פוליטית מאשר קיצוצים בתקציב, שגם אותם תצטרך הממשלה לבצע. נטל המס בישראל איננו גבוה במיוחד, ועל כן העלאה של מס ההכנסה ומיסים אחרים איננה צפויה לעורר קשיים מיוחדים".