בשבע 525: רגע לפני המצוק

המשבר הפיננסי האמריקני נפתר ברגע האחרון, אבל לנשיא הדמוקרטי ולקונגרס הרפובליקני צפויים עימותים נוספים כבר בקרוב * 2012 נרשמה כשנה כלכלית מאכזבת. מה צפוי בשנה האזרחית החדשה?

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"א בטבת תשע"ג

כצפוי, ממש בדקה ה-90, אישרו בתי הקונגרס של ארה"ב את ההסכם שהושג בין הדמוקרטים והרפובליקנים למניעת המשבר שכונה 'המצוק הפיסקאלי'. בעוד בישראל נוהגים להלין על המשטר הקואליציוני הפוגע במשילות וביציבות, מתברר שגם משטר דו-מפלגתי, כזה הנהוג בארה"ב, יכול לזמן בעיות משילות אחרות, קשות לא פחות. במקרה הזה באה לידי הביטוי החריף ביותר תופעה מוכרת בפוליטיקה האמריקנית של קונגרס לעומתי, או לעומתי למחצה. בבחירות האחרונות בארה"ב נבחר כידוע נשיא דמוקרטי, וגם בסנאט נהנים הדמוקרטים מרוב מלא, אך בבית הנבחרים, הבית התחתון של הקונגרס האמריקני, יש רוב דווקא לנציגי המפלגה הרפובליקנית. משמעותו של הרוב הזה היא מרחיקת לכת עבור הנשיא, משום שהוא חייב להגיע להסכמות מעין קואליציוניות עם יריביו המושבעים, על מנת להעביר רבים מהצעדים הנחוצים ליישום מדיניותו.

את השם 'המצוק הפיסקאלי' העניק למשבר הנוכחי יו"ר הבנק הפדרלי של ארה"ב, בן שלום ברננקי, אשר ביקש לבטא את החשש ממה שעלול להתרחש ביום שלאחריו. הסיבה להיווצרות המשבר היא שורה של צעדים בעלי אופק זמני שננקטו על ידי הנשיא בוש והנשיא אובמה, ואשר תוקפם עמד להסתיים בחילופי השנה האזרחית. בין השאר עמדו לפקוע שורה ארוכה של הקלות מס למעמד הביניים האמריקני, שהיו מכבידות במידה ניכרת את נטל המס ומפחיתות את ההכנסה הפנויה של מרבית האמריקנים. צעד נוסף שעמד להתבטל הוא הגדלה ניכרת של קצבאות האבטלה וקצבאות נוספות, דבר שהיה פוגע קשות דווקא בשכבות החלשות ביותר בחברה האמריקנית.

בתום משא ומתן ארוך ומייגע, שהסתיים כטבעם של משאים ומתנים מסוג זה רק בדקה ה-90, הושגה פשרה בין הרפובליקנים לדמוקרטים על הארכת הקלות המס, והעלאת מיסים משמעותית לשני המאיונים העליונים של האמריקנים. מתווה הפשרה, מס לעשירים ולא למעמד הביניים, נקבע למעשה כבר בתחילת המשא ומתן, אולם השאלה הגדולה שעמדה על הפרק היא מי הם העשירים. בעוד אובמה ביקש להעלות את המיסים על כל המשכורות של למעלה מ-250 אלף דולר בשנה, ביקשו הרפובליקנים להעלות מיסים רק ממשכורות של מיליון דולר בשנה. קו הפשרה שהושג היה שכר של 400 אלף דולר בשנה לאדם, או 450 אלף דולר למשק בית. 

ההסכם שהושג פותר אמנם את חלקו הנוכחי של המשבר, אולם התקופה הקרובה מזמנת לאמריקנים כמה עימותים דומים. משבר ראשון נוגע לכניסת שורה ארוכה של קיצוצי תקציב לתוקף באופן אוטומטי, קיצוצים שהנשיא אובמה יבקש לבטל ואילו הרפובליקנים מתנגדים לכך. המשבר השני, אשר צפוי בטווח של בין חודש לחודשיים, הוא הגעה של ארה"ב לתקרת החוב המותרת. במידה שהקונגרס יסרב להעלות את תקרת החוב המותרת, תהפוך ארה"ב לחדלת פירעון - סיטואציה הזויה בכל קנה מידה בינלאומי.

שנה של החמצה

מבט חטוף, כמעט שטחי, על 2012, יגלה שמבחינה כלכלית היתה זו שנה מאוד מאכזבת. השנה שבראשיתה נתנה לרבים את התחושה שמשהו חדש מתחיל והכלכלה העולמית פותחת במגמת ההתאוששות, הסתיימה בימים אלו באכזבה גדולה. רון אייכל, כלכלן ואסטרטג ראשי במיטב בית השקעות, מציין כי "כגודל הציפיות, כך היו גם גודל האכזבות מהשנה שחלפה. בעוד שההנחה היתה כי 2012 תהיה השנה שבה הכלכלה העולמית תתגבר על הקשיים ותחזור לפסי צמיחה גבוהים, בדיעבד הכלכלה האירופית סבלה ממיתון כפול: יוון שמטה חובות וקפריסין הצטרפה לרשימת המדינות שזוכות בכבוד המפוקפק לקבל סיוע של האיחוד האירופי". 

אייכל מזכיר כי לא הכל שחור, וכי מבין הגושים הגדולים המשק האמריקני צמח בשנת 2012 בשיעור גבוה מזה שנרשם בשנת 2011. גם ביפן התרחש דבר דומה, כאשר המשק השתקם מנזקי הצונאמי ואסון הטבע בפוקושימה. אולם, לדברי אייכל, הקושי הגדול נובע מכך שגם השנה הבאה לא צפויה להפתיע לטובה. "קצב הצמיחה הצפוי במדינות הללו ב-2013 יהיה נמוך משמעותית מאשר הפוטנציאל, ועדיין לא הזכרנו את המשק האירופי שנמצא בצרות צרורות. כלומר, השווקים המפותחים צפויים לצמוח בשנת 2013 בשיעור הנמוך משמעותית מפוטנציאל הצמיחה שלהם, ב-1.5% בלבד, שהוא דומה למדי לקצב של 2012. גם השווקים המתעוררים לא יגשימו בשנת 2013 את הפוטנציאל הטמון בהם, אך מצבם הוא שונה לחלוטין מאשר בקרב קבוצת המדינות המפותחות. אלו צפויות לצמוח בשנה האזרחית החדשה בקצב נאה למדי, כ-5.5%, הגבוה מאשר נרשם בשנת 2012".

גם כשמביטים על הזווית הצרה שלנו, הישראלים, בכל הנוגע לשנת 2012, אי אפשר לדבר על בשורות גדולות. למעשה, היתה זו שנת שפל בצמיחה של המשק הישראלי. על פי אומדני הלמ"ס, התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים, עלה בשנת 2012 ב-3.3 אחוזים, זאת לעומת עלייה של 4.6 אחוזים בתוצר בשנת 2011, ושל 5 אחוזים בשנת 2010. האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2012 ב-1.8%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-1.5% לאחר עלייה של 2.7% בשנת 2011. התוצר לנפש בשנת 2012 הסתכם ב-117.6 אלף שקלים, או 30.5 אלף דולרים, במחירים שוטפים. עם זאת, חשוב לזכור שיכול היה להיות רע הרבה יותר. לשם השוואה, לפי נתוני ה-OECD עלה התמ"ג לנפש בארצות הארגון ב-0.7% בממוצע השנה.

נתון אופטימי נוסף הוא מצב האבטלה. למרות ההאטה בצמיחה במשק, לא נרשמה עלייה בשיעורי האבטלה, ואלו עומדים על רמה נמוכה באופן יחסי למקובל בארצות המפותחות. נכון לסוף חודש נובמבר עומד שיעור הבלתי מועסקים בישראל על 6.7 אחוזים, בעוד הממוצע במדינות אירופה הוא 10.9 אחוזים. היותה של ישראל מדינה מוטת ייצוא, והעובדה שהיצוא הרווחי ביותר שלה מתבצע דווקא למדינות המפותחות, מעלה את החשש שגם 2013 לא תהיה שנה של הפתעות גדולות לטובה.