בשבע 525: תום לב זוּלָתָנִי

יאיר שפירא , כ"א בטבת תשע"ג

שופטי העליון נזקקו למעשה לוליינות כדי להסביר מדוע כשמדובר בענת קם, מניע אידיאולוגי הפך לפתע לסיבה להקלה בעונש * מתי מותר ומתי אסור לכנס ועדה לבחירת שופטים ערב בחירות לכנסת * עוד פגיעה בצנעת הפרט: לצורך גביית מס צודק יותר על אחזקת רכב, מוצע שהממשלה תאסוף נתונים היכן מתי וכמה נסע כל רכב

השבוע קיצר בית המשפט העליון את עונשה של ענת קם, שהורשעה בבית המשפט המחוזי בעבירת ריגול חמור. קם גנבה מסמכים רגישים מלשכתו של מי שהיה אז אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה, והעבירה אותם לעיתונאי אורי בלאו מעיתון 'הארץ'. בחקירתה בשב"כ טענה קם כי היא עשתה זאת כדי לנסות ולהתריע על "המדיניות של צה"ל בשטחים". בית המשפט המחוזי גזר עליה ארבע וחצי שנות מאסר, כשהוא מציין בין השאר שקם עברה את עבירת הריגול החמור ממניעים אידיאולוגיים וגם כי "אין מדובר במעידה אקראית וחד-פעמית, בבחינת איבוד רגעי של שיקול הדעת".

השופט נועם סולברג חשב כי עונש של ארבע וחצי שנות מאסר אינו חמור מדי כשמדובר בהרשעה בריגול חמור. דעת הרוב של שני השופטים האחרים, עדנה ארבל וחנן מלצר, הכריעה כי יש להפחית את עונשה של קם בשנה ולהעמיד אותו על שלוש וחצי שנים. השופטים הקלו בעונש בין השאר בגלל גילה הצעיר של קם, בקרוב 26, ובגלל שהעבירות נעשו על רקע אידאולוגי.

הנימוקים הללו אינם מובנים מאליהם, שהרי אותו בית משפט שלח לפני שנים אחדות צעירים שהשתתפו בהפגנות נגד תוכנית ההתנתקות לתקופות מאסר ממושכות ולמעצר ארוך. אז הטענה כי מדובר בעבירות אידיאולוגיות הונחה דווקא בכף החובה. הקו שהובילה אז שופטת בית המשפט העליון בדימוס, אילה פרוקצ'יה, היה שעברות אידיאולוגיות מאפשרות להחמיר בעונש גם כשמדובר בצעירים נורמטיביים ללא עבר פלילי. על מעשיו של מפגין בתחילת שנות העשרים לחייו היא כתבה כי "הם טומנים בתוכם גרעין מסוכן של תוקפנות רעיונית... בהיות העבירות המיוחסות לנאשם עבירות על רקע אידיאולוגי, יש בהן זרע פורענות להפרת חוק עתידית". עם ניסוחים דומים היא שלחה שוב ושוב צעירים למעצר עד תום ההליכים - אחת מהן היתה אז ילדה בת ארבע עשרה. שופטים מחוזיים ושופטי שלום שראו בפסיקותיה של שופטת בית המשפט העליון לכל הפחות סוג של השראה, שלחו את אותם צעירים לתקופות מאסר של שנים בגלל חסימות כבישים, בשם אותה מדיניות החמרה על עבירות אידיאולוגיות.

השופט מלצר נזקק ללא מעט לוליינות כדי להפוך את השיקולים הללו בתיק ענת קם. "המניע למעשה - כאשר מתלווה למעשה מניע בעל גוון שלילי, כגון: רדיפת בצע, או רצון אידיאולוגי להרע - יש בדבר כדי להביא להחמרת הענישה", הסביר השופט. "כנגד זאת, אם המניע מקורו בתום-לב זוּלָתָנִי (אלטרואיסטי), או בשיקול ציבורי - הרי שיש בכך כדי להפחית בענישה". אמור מעתה: חסימת כבישים בהפגנת ימין היא "רצון אידיאולוגי להרע"; ריגול חמור בהשראת אידיאולוגיה שמאלנית אינו אלא "תום לב זולתני".

לא מחויבים להלכה

אם כבר עסקנו בפסיקה של השופטת פרוקצ'יה ובעקרונות משפטיים שמתגמשים בהתאם לנסיבות, הרי שאי אפשר לפסוח על סוגיית מינוי שופטים בתקופת בחירות. 

לפני כמעט שבע שנים ביקשה שרת המשפטים בממשלת שרון, ציפי לבני, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי להחליט על שורת מינויים, ובראשם מינויה של פרופסור רות גביזון לשופטת בבית המשפט העליון. השופטת דורית ביניש, שעמדה להפוך לנשיאה בתוך מספר חודשים, התנגדה נחרצות למינוי של גביזון. הנשיא דאז, השופט אהרון ברק, חשב שאסור לכפות על הנשיאה הנכנסת שופטת שהיא מתנגדת לה. באחד המופעים היותר מרהיבים של היעדר מודעות עצמית, פסל ברק את גביזון בנימוק שמדובר בשופטת שמביאה איתה אג'נדה לבית המשפט העליון. 

לבני התעקשה ועמדה לכנס את הוועדה. בכירים בבית המשפט העליון שלחו כתבי חצר לזעוק כי מדובר בערב בחירות. לבני פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וזה אישר ושב ואישר כי אין עם העניין כל בעיה. אלא שאז מיהרה השופטת פרוקצ'יה להוציא פסק דין בעתירה אחרת. היתה זו עתירה של אנשי המפד"ל בקריית אונו נגד החלטת ממשלה שהקפיאה את הבחירות במועצה הדתית בעיר והציבה מטעמה ממונים במקום. העתירה נסחבה לא מעט חודשים, אבל אז התפרסם פסק הדין שכתבה פרוקצ'יה, ושעליו היה חתום בין השאר אהרון ברק. השופטים דחו את העתירה, ונימקו זאת בכך שיש להימנע מכינוס ועדות מינוי שבהן חברים נבחרי ציבור ערב הבחירות. עכשיו עמדה בפני מזוז עמדה מפורשת של בית המשפט העליון. הוא משך בחזרה את האור הירוק שנתן ללבני. ישיבת הוועדה נדחתה, ומינויה של גביזון נגנז.

לפני ארבעה שבועות, עמוק בתוך תקופת בחירות, עם ממשלת מעבר וכנסת מפוזרת, התכנסה אחר כבוד הוועדה למינוי שופטים. עשרה שופטים חדשים נבחרו, שני רשמים מונו לשופטים ושופט אחד קודם. גביזון כבר לא עומדת על הפרק, ושום מינוי אחר לא צפוי להתקבל בניגוד לרצונו של הממסד המשפטי. כינוס הוועדה ערב הבחירות בניגוד להלכה של בית המשפט העליון לא הפריע לשלושה משופטיו להשתתף בה ולמנות שופטים חדשים. 

לא חותמת גומי

משרד המשפטים שב ומסתבך עם הרפורמה שהוא עצמו יזם לקציבת כהונתם של בכירים בשירות הציבורי. היועמ"ש הקודם, מני מזוז, יזם את החלטת הממשלה לפיה תיקצב כהונתם של בכירים בשירות המדינה לשמונה שנים. מאז עברו שנים ועתה נדרש משרד המשפטים עצמו לרענן את השורות. אך לפני שלושה חודשים נאלצו שם להמציא תפקיד חדש של משנה נוסף ליועץ המשפטי לממשלה כדי להשאיר את שי ניצן, ששימש עד אז כמשנה לפרקליט המדינה, קרוב אל מעגל מקבלי ההחלטות במשרד. לאחרונה נפרדו שם בקושי ממשנה אחר ליועמ"ש, מייק בלס, לאחר שכהונתו הוארכה בחצי שנה. השבוע נותרו מיותמות שתי משרות בכירות במשרד המשפטים, לאחר שהמשנה ליועץ המשפטי לעניינים אזרחיים, שרית דנה, וראש הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) יורם כהן סיימו את תפקידם. הליכים לאיתור מחליפים לשניים יצאו לדרך כבר לפני כמעט חצי שנה, אך אז הגיעו פיזור הכנסת ומערכת הבחירות ובמשרד המשפטים הסתבכו בשל יוזמה אחרת שלהם. היועמ"ש יהודה וינשטיין הוציא הנחייה לפיה בתקופת הבחירות יוקפאו כל מינויי המשרות שצריכות להיות מאושרות על ידי הממשלה. במשרד הקפיאו לפיכך את עבודת ועדות האיתור, וקיוו שהישועה תגיע מכיוונה של וועדת החריגים.

ועדת החריגים הוקמה לפני שלוש שנים בהחלטת ממשלה ומוקמה בתוך נציבות שירות המדינה. הוועדה אמורה לאשר את הארכת כהונתם של בכירים בשירות הציבורי כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות. למשל כאשר לבכיר נותרו חודשים אחדים עד לפרישה או עד להשלמה של זכויות פנסיוניות, או אם המשרד הממשלתי זקוק לו להשלמת משימה דחופה שהתחיל בה, או אם טרם הסתיימו ההליכים למינוי מחליף לאותו בכיר. 

במסגרת הוועדה הוארכו כהונותיהם של נציב שירות כבאות והצלה במשרד הפנים, גנז המדינה במשרד ראש הממשלה, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד התמ"ת ומנהל המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. כהונתו של מנהל המרכז למיפוי ישראל במשרד השיכון הוארכה מספר פעמים. כך נעשה גם עם הסטטיסטיקן הממשלתי במשרד ראש הממשלה. התקשורת הזדעזעה כאשר דווח כי זה האחרון פוטר השבוע בהודעת דואר אלקטרוני. העובדה כי ההודעה נשלחה מוועדת החריגים, שהודיעה כי החליטה לדחות את הבקשה לשוב ולהאריך את כהונתו באופן חריג, יכולה להכניס את העניין לפרופורציה.

מכל מקום, משרד המשפטים הוא מהלקוחות המשמעותיים של ועדת החריגים. היא כבר אישרה בעבר את הארכת כהונתו של האפוטרופוס הכללי, וכאמור גם את כהונתו של מייק בלס. משרד המשפטים היה הופך לנהנה העיקרי מקיום הוועדה לו היתה זו מאשרת את הארכת כהונתם של דנה וכהן. אלא שהביקורת על הנוהג להאריך את כהונת בכירי משרד המשפטים הלכה וגברה. כבר לפני מספר חודשים, בתושבה לשאילתא של חבר הכנסת דוד רותם, התחייב שר המשפטים כי כהונתם של דנה וכהן תסתיים במועד, בסוף השנה האזרחית הנוכחית. בשבוע שעבר היה מי שעורר את כלי התקשורת לברר האם ההבטחה עתידה להתקיים. עד כמה שהדבר היה תלוי באנשי משרד המשפטים, התשובה היתה שלילית.

אלא שבראש ועדת החריגים עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. שם מנהלים כידוע מערכת יחסים מורכבת עם משרד המשפטים. הוועדה פועלת במסגרת נציבות שירות המדינה, ונציג של הנציבות הוא אחד מחבריה. ספק אם במשרד המשפטים יודעים זאת, אך בנציבות לא אהבו את ההתבטלות שלהם עצמם בפני היועמ"ש בפרשת התקן המיוחד שנתפר עבור שי ניצן. למעשה, בנציבות לא אוהבים באופן כללי את מסורת ההתבטלות שלהם בפני משרד המשפטים. הפיכת הוועדה לחותמת גומי לבקשות משרד המשפטים לא היתה משפרת את ההרגשה. דנה וכהן נאלצו לפרוש השבוע, והמשרות הבכירות במשרד צפויות להישאר נטושות עוד שבועות ארוכים.

עין רואה ואוזן שומעות

לפני פרישתו עוד הספיק יורם כהן לפרסם את דו"ח העבודה השנתי של רמו"ט. הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע היא שומר הסף שהקים משרד המשפטים כדי לנסות ולשמור משהו מצנעת הפרט הנמוגה והולכת. כהן הקים את היחידה לפני שש שנים, והדו"ח האחרון שהוא משאיר מאחוריו מעודד ומייאש כאחד. מחד, הוא משקף עבודה מקיפה שעשתה היחידה בתוך שנים מעטות, עם כוח אדם מינימלי ובזריזות שלא אופיינית לגופים ביורוקרטיים. אך החדשות הרעות הן שהדו"ח מצליח לחדש אפילו לפרנואיד מקצועי כשהוא מגלה את אלף הדרכים שבהן פוגע עידן המידע בפרטיות שלנו, ואת אלף הדרכים הנוספות שבהן הוא עתיד לחסל את מה שנותר ממנה. 

מצד אחד, טוב לדעת שיש מי שדואג שרשימת האזרחים שחשבון הבנק שלהם הוגבל לא תהיה פתוחה לעיני כל הציבור בקובץ אקסל, ולאחר התערבות הרשות המידע יינתן רק למגישי שאילתא ספציפית. מצד שני, עצוב לשמוע על התאוצה שתופסת יוזמת הרפורמה של משרד האוצר למיסוי רכב על פי כמות השימוש, אופן השימוש ומקום השימוש. על פי הרפורמה המוצעת, אנחנו נשלם את מסי הרכב על פי מספר הקילומטרים שנסענו, ונשלם יותר אם נסענו בשעות העומס או בנתיבים עמוסים. בשיטה זו המס יתחלק אמנם באופן צודק ויעיל יותר, אך הממשלה תוכל גם לדעת היכן נסענו בכל זמן נתון. העובדה כי נציג של רמו"ט קיבל מעמד של משקיף בוועדה המקדמת את הרפורמה, מנחמת מעט מאוד.