בשבע 525: "שטח מגזרי" - האוהל היהודי, מורים מצטיינים ועוד...

רבקי גולדפינגר , כ"א בטבת תשע"ג

פרויקט "האוהל היהודי" להצלה רוחנית של נוער דתי בחופים - בסכנת סגירה

פרויקט 'האוהל היהודי', המטפל באלפי בני נוער דתיים הנתונים לסכנה רוחנית ופיזית בחופי הכינרת ובאילת, נמצא בסכנת סגירה. הקושי, מסבירים מנהלי הפרויקט, נובע מבעיה תקציבית קשה וחוסר תמיכה של המערכת. 

'האוהל היהודי' הוקם לפני ארבע שנים מתוך צורך חיוני שעלה מהשטח בתמיכה ובהכוונת צעירים מהציבור הדתי-לאומי המבלים את זמנם בחופשות בחופים. פעילי 'האוהל היהודי' נרתמו בעיקר במהלך חודשי החופש הגדול, סוכות, חנוכה ופסח להיות נוכחים בחופי הכנרת ובחוף באילת. הפעילים הקימו אוהל מרכזי בחופים והיוו אוזן קשבת ומשענת לבני הנוער הדתי במקום. 

השיח עם הצעירים היווה לעיתים ניסיון אחרון לקשר עם נוער שמנצל את החופשה להתפרקות מעולם הערכים שעליו חונך. חלק מקבוצות בני הנוער השוהים במקום נסחף לשימוש בחומרים מסוכנים כמו סמים ואלכוהול בצורה לא מבוקרת ונגרר לבעיות צניעות קשות. פעילי המאהל הם הכתובת הבוגרת הכמעט יחידה בשטח עבור הצעירים הללו. כאמור, על אף חשיבותו, בימים אלה מצוי הפרויקט בסכנת סגירה בעקבות גירעון תקציבי שאינו מאפשר את המשך הפעילות. 

בשיחה עם 'בשבע' מתריע אליהו פרג'ון, מנהל 'האוהל היהודי', כי סגירת הפרויקט תותיר את הנוער הדתי-לאומי ללא מענה בחופשות הקרבות ובאות. "רוב הנוער בחופים הוא נורמטיבי. הרבה מהבחורים שחוזרים מהחוף חוזרים לישיבה, לציצית ולכיפה ולכאורה אי אפשר לזהות שהם היו במקום כזה. אבל לצערי בנפש נחרטות צלקות כואבות". פרג'ון, נשוי ואב לשבעה, מתמסר לטיפול בבני הנוער. מדי קיץ הוא אורז את מיטלטליו ועובר לאחד החופים בצפון כדי לעבוד עם הצעירים. 

בעבר הקים ח"כ אורי אריאל ועדה בין-משרדית, אשר בה עלה כי קיימת בעיה בטיפול בנוער הדתי-לאומי בסיכון. "ישנו נתון מדהים. בתקציב 2012 של משרד הרווחה תוקצב הטיפול בנוער חרדי מנותק ב-30 מיליון שקלים, ואילו סעיף הטיפול בנוער דתי-לאומי מנותק עמד על סכום של אפס שקלים. מה עם הנוער שלנו?", תמה פרג'ון. "הבעיה נובעת מהקושי להגדיר את ייחודו של הנוער הדתי-לאומי המנותק. הרי הידרדרות רוחנית או התנהגות לא צנועה לא תגדיר נער כנער בסיכון, ולכן אנחנו נופלים בין הכיסאות ואין הגדרה תקציבית המאפשרת את מימון הפרויקט שלנו. אנחנו מאמינים שסיכון רוחני הוא לא פחות משמעותי מסיכון פיזי".

עד כה הפעילות התבססה על תרומות פרטיות, סיוע של מועצות אזוריות ותקצוב חד פעמי ממשרד הרווחה. "אלו הילדים שלנו. אנחנו חייבים לדרוש קבלת סיוע מסודר ומשמעותי מהמדינה", מסביר פרג'ון, ומספר כי ניסיון לרתום את חברי הכנסת הדתיים לעניין לא צלח. "הדרך היחידה לתקשר עם הנוער הזה מתחילה באוהלים", הוא מדגיש.

פנייתנו לקבלת התייחסותו של ראש מינהל החמ"ד ד"ר אברהם ליפשיץ לעניין, לא זכתה לתגובה. בתוך כך, נפתלי בנט, יו"ר מפלגת הבית היהודי, אומר ל'בשבע' כי מדובר במפעל חשוב שיש לדאוג להמשכיותו: "האוהל היהודי הוא פרויקט מבורך", מבהיר בנט, "מדובר בבית לבני נוער אשר עלולים להידרדר למקומות קשים, ועבורם האוהל היהודי משמש גלגל הצלה וכן מקום לשיח ועזר. אסור לתת למיזם מסוג זה לגווע, ויש להשוות ובהקדם את תקציבי הטיפול בנוער בסיכון במגזרים השונים".

מינהלת השירות הלאומי החלה ביישום הנחיות חדשות בתהליכי הרישום 

בימים אלו מתקיימים בכל רחבי הארץ ימי הרישום למקומות השירות הלאומי לשנת הלימודים הבאה. בשל קשיים רבים שהיו כרוכים בעבר בתהליכי המיון והשיבוץ, החלה השנה מנהלת השירות הלאומי להנהיג שינויים שאמורים לתקן את המצב.

עד לשנה זו נתקלו בנות השמינית בתחרות גדולה על המקומות המועדפים. ימי הרישום התקיימו בכל עמותה באמצעות אתרי אינטרנט, בזמנים מסוימים בלבד ועל בסיס כל הקודם זוכה, כך שמי שאיחרה זמנים אלו לא היתה יכולה להתקבל למקום השירות המועדף עליה. מצב זה גרם לא פעם לעומס רב במערכות הממוחשבות, לקריסת מערכות, ללחץ רב בקרב המועמדות לשירות ולמספר גבוה של מתנדבות שלא קיבלו את המקום המועדף עליהן. במקרים קיצוניים יותר, כל המשפחה של מועמדת מסוימת נרתמה לנושא, כך שהרישום של חלק מהבנות נעשה ממספר מחשבים בו-זמנית. בעקבות כך הגיעו למנהלת השירות האזרחי-לאומי תלונות רבות, אשר הצביעו על בעיות משמעותיות בתהליך הרישום.

לאור המצב כינס מנכ"ל המנהלת, שר-שלום ג'רבי, ועדה מיוחדת לבחינת הנושא. הוועדה הולידה שורה של הנחיות חדשות לשיפור וייעול מערך המיון והשיבוץ בשירות. כאמור, בימים אלו תהליכי הרישום מתקיימים בהתאם להנחיות החדשות. בניגוד לעבר, זמני הרישום למסלולי השירות מתפרסים על פני מספר ימים, כך שבאפשרות כל המועמדות לבחור מקום המועדף עליהן בנחת וללא תחרות. עם תום ימי הרישום, העמותות עורכות שאלונים ומבדקים בקרב המועמדות ועל פיהם ייערך הסינון והמיון, כך שכל צעירה תתקבל למקום המתאים לה ביותר מבחינת כישוריה ובהתאם להעדפותיה. 

ערב סיכום קליטה בהר חברון: למעלה ממאה בתים חדשים נמכרו 

המועצה האזורית הר חברון קיימה ערב לסיכום השנה האזרחית 2012 בקליטת תושבים חדשים ביישובי ההר. באירוע הוצגו נתוני הצמיחה והקליטה, והוענקו תעודות ופרסים כספיים ליישובים המצטיינים. על פי הנתונים, בשנה האזרחית האחרונה נמכרו בהר חברון 113 בתים. בנוסף לכך נמצאים כעת בבנייה 163 בתים, ועתידים להיבנות עוד 379 בתים חדשים.

שני היישובים המצטיינים בקליטה הם טנא-עומרים, שנמכרו בו השנה 22 בתים ועשרות יחידות דיור נוספות נמצאות בו כעת בהליכי בנייה, והיישוב תלם, שבו נמכרו השנה תשעה בתים וכעת 24 בתים נוספים נמצאים בבנייה. ראש מועצת הר חברון, צביקי בר חי, ציין כי במועצה קטנה יחסית כמו הר חברון מדובר במספרים מרשימים ביותר. "הצמיחה בהר מתבטאת בכך שבכל יישובי ההר, הדתיים ושאינם דתיים, הצפוניים והדרומיים, ישנה עלייה בביקוש ועלייה במספר התושבים".

החמ"ד בחר את מאה המורים המצטיינים של השנה

במסגרת פרויקט 'מורי המאה' של המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך, זכו השבוע (ד') מאה מורים בפרסי הצטיינות על פעילות יוצאת דופן במסגרת עבודתם בבתי הספר. הטקס התקיים במרכז מורשת בגין בירושלים ואת הפרס, המחולק זו השנה השנייה, העניקו למורים שר החינוך גדעון סער וראש החמ"ד אברהם ליפשיץ.

מאה המורים זכו בפרס בזכות יוזמה, חדשנות, פעילות מיוחדת והתאמה של תוכניות לאוכלוסיות מגוונות. במסגרת הפרויקט הוקמו על ידי החמ"ד ועדות מחוזיות שבחנו כל מועמד ובחרו במאת המורים. "כל אחד במקומו הוא פורץ דרך", כתב ליפשיץ למורים הזוכים, "כל אחד בבית ספרו משמש דוגמה לסובבים אותו ומהווה השראה שמערכת החינוך כולה תוכל להתבשם בה".

דבורה קוסמן, מורה ליידיש בתיכון פלך בירושלים, היא אחת הזוכות. קוסמן זכתה על כך שמצאה דרך יצירתית לחבר את תלמידותיה לשפה באמצעות חינוך לנתינה וחסד. מתוך הירתמות הבנות להעלאת הצגה ביידיש בבתי אבות בירושלים, עובדות הבנות על הטקסט, לומדות את תפקידן ברצינות, כולל כללי הדקדוק של השפה. בכך הצליחה קוסמן לשפר באופן ניכר את רמת לימוד השפה בקרב הבנות, ובד בבד עודדה אותן לתרום לחברה. ל'בשבע' אומרת קוסמן כי היא נרגשת מקבלת הפרס, ומסבירה את חשיבות לימוד השפה: "יש בלימוד השפה היידית חשיבות, כחלק מלימוד התרבות שממנה צמחו רבים מאיתנו, ורובנו ניזונים ממנה בצורה מודעת ובלתי מודעת", אמרה קוסמן. 

אחרי עשור: נחנך בית המדרש בישיבת ההסדר במצפה רמון

בית מדרש חדש נחנך השבוע (א') בישיבת ההסדר 'מדברה כעדן' במצפה רמון. למעלה מעשר שנים עברו מאז ייסוד הישיבה, והשבוע חגגה את חנוכת מבנה הקבע בהשתתפות למעלה מאלף איש, בהם רבנים, תלמידים, הורים, בוגרים ותושבי המקום. בין הנוכחים הרבים היו הרב שלמה אבינר, הרב יעקב לבנון, הרב אלישע וישליצקי, הרב עמיאל שטרנברג, הרב יהושע צוקרמן והרב הצבאי הראשי הרב רפי פרץ. כמו כן השתתף באירוע נציג התורמים של קרן לגסי ונציג מקרן הדר.

האירוע החל בביתו של ראש הישיבה, הרב צבי קוסטינר, שם נערך טקס כתיבת אותיות ספר התורה, ולאחריו לווה הספר בתהלוכה לבית המדרש החדש. טקס הסרת הלוט של בית המדרש נעשה על ידי ראש המועצה פלורה שושן ורב העיר דניאל בר מוחא. בהמשך נערכה הרקדה בהיכל הישיבה החדש. בנוסף לבית המדרש נחנך גם חדר הנצחה מיוחד לעילוי נשמת נופלי הישיבה, ונחנכו חדרי לימוד חדשים בבניין הכיתות.

מבזקים:

פרס ירושלים לאגודת 'אפרת'

אגודת 'אפרת' תקדיש את השבת הקרובה, פרשת שמות, להסברה בנושא עידוד הילודה ומניעת ההפלות בישראל, כהמשך לדרכן של המיילדות העבריות. האגודה תזכה השנה בפרס ירושלים מטעם עיתון 'בשבע'.

כנס רבנים מכל העולם בירושלים

רבנים ומנהיגי קהילות מ-35 מדינות השתתפו בכנס של ההסתדרות הציונית העולמית שארגן הרב יחיאל וסרמן, ראש המרכז לשירותים רוחניים בתפוצות. הרבנים הגיעו ארצה למשך שלושה ימים מתוך מטרה לדון בבעיות השונות של העם היהודי בתפוצות.

סיום מחזור תשע"ב של חדר עסקאות

השבוע נערך טקס סיום מחזור תשע"ב של תוכנית 'חדר עסקאות' של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, בשיתוף בנק פועלי אגודת ישראל. מדובר בתוכנית עילית לסטודנטים מצטיינים מהחוג לחשבונאות ומערכות מידע ומהחוג לניהול ושיווק טכנולוגיה.