בשבע 525: לו הייתי דרעי

הלוואי שבני הנוער היו יודעים בכלל מאיזו עדה הם ומה המורשת של אבות אבותיהם. הרי הנוער הישראלי של היום כולו עדה אחת. צ'חצ'חי? אשכנזי? עיראקי? אחים! אחים! בני אותו ערוץ נחנו

. , כ"א בטבת תשע"ג

1.
השבוע, לרגע אחד, הצטערתי פתאום שנולדתי אשכנזי. זה מאוד סיקרן אותי לדעת איך מרגיש באמת, בבטן, בן עדות המזרח בימים אלה. נראה לי שלו הייתי מזרחי, הייתי פשוט נעלב מהנחת העבודה הזאת של ש"ס שאם רק יגידו לי שדופקים את הספרדים, אז זה מיד יעבוד. זו בעצם הגזענות הכי גדולה. לחשוב שלא משנה מה אתה עושה בחיים וכמה הצלחת, תמיד בתוך תוכך מסתתר איזה פרענק קטן שמרגיש שכולם לא סופרים אותו, ואם מישהו רק יבוא ויצית בך את השד הזה – תלך אחריו באש ובמים. אבל טוב, כל אלה הן מחשבות של הונגרי (כלומר, ישראלי בן ישראלי בן הונגרי) שמנסה להיכנס לצפונות ליבו של ש"סניק.
 
2.
אז להרגיש לא אוכל, אבל עם עובדות מותר לי להתווכח, נכון? אריה דרעי כתב השבוע כך: "המציאות הזאת מדברת מתוך גרונם וקורות חייהם של לא מעט מזרחיים, שדווקא למדו לימודי ליבה, הוציאו בגרות והשקיעו באקדמיה. גם הם נתקלים שוב ושוב בתקרת הזכוכית שאותה חזרתי לנפץ. כן, גם בדור הזה לא מעט מזרחיים נושאים עימם את הכאב ואת תדהמת המפגש מנוכחותה של האפליה העדתית, של הסטראוטיפ האנטי-מזרחי המגביל, עוצר ההתקדמות, המעליב. גם היום זה עדיין קורה לנערים ונערות ממוצא מזרחי ובוודאי למבוגרים יותר. בבית הספר, בתנועות הנוער, באוניברסיטה, כשהם באים לראיון עבודה או לפגישה ראשונה, רבים מהם מתקשים לעכל את העובדה, שעם שם משפחה שונה או צבע עור שונה, האפשרויות שלהם להתקדם בחברה הישראלית היו טובות יותר". לא יאומן. הדברים האלה לא נכתבו בשנות החמישים והשישים, אלא השבוע בעמוד הפייסבוק של אריה דרעי. והם לא מתייחסים לאפליה המבישה בחלק ממוסדות הלימוד האשכנזיים של החרדים, אלא לאקדמיה, למקומות עבודה ולתנועות נוער במדינת ישראל.
וממשיך דרעי וכותב: "העובדות הן ברורות. גם מי שלא יודה שהאפליה השקטה נגד המזרחיים עדיין רוחשת מתחת לפני השטח, ייאלץ להסכים כי הפער העדתי עדיין קיים ומאיים. קחו לדוגמה את המערכת הפוליטית: אם לא די בכך שבראש שום מפלגה גדולה אין מועמד מזרחי, שלא לדבר על להעז לחלום על מועמד לראשות הממשלה, הרי שכשבוחנים את הרכבה הצפוי של ממשלת נתניהו הבאה, מגלים ששום מזרחי לא מיועד להשתבץ אפילו באחד התפקידים הבכירים: ביטחון, אוצר, חוץ, ואף לא בתיקים הבאים בחשיבותם: חינוך ומשפטים. לא מדובר כאן במאבק על ג'ובים למזרחיים, אלא בניסיונות לשנות מציאות פוליטית שמעצבת את היחס למזרחיים, ואף את תודעתם העצמית של המזרחיים עצמם ובפרט של בני הנוער שלנו. בני עדות מזרח בתפקידים מיניסטריאליים בכירים ישנו סטראוטיפים ותפיסות גזעניות, וישקמו את האמון של בני הנוער שלנו בעצמם". סוף ציטוט.

אני לא יודע מה יותר חמור: להניח שדרעי לא מאמין במה שהוא כותב והכול סתם תעמולת בחירות זולה, או להניח שהוא כן מאמין ושככה הוא באמת מרגיש. אפליית צעירים על רקע עדתי בתנועות נוער? לשקם את האמון של הנוער המזרחי בעצמו? הלוואי שהם קודם כל היו יודעים בכלל מאיזו עדה הם ומה המורשת, המנהגים והמסורת של אבות אבותיהם. הרי הנוער הישראלי של היום כולו עדה אחת. צ'חצ'חי? אשכנזי? עיראקי? אחים! אחים! בני אותו ערוץ נחנו.

כולם פה חיים מפיה של אותה מועצת חכמי התורה: אייל שני, צביקה הדר, גורי אלפי, אלירז שדה. האם מישהו מהרשימה הזאת מייצג על המסך ערכים של עדה מסוימת? מנהגים? שורשים? האם יש משמעות לעובדה שאורנה בנאי היא בת למשפחה שמקורה בפרס וליאור שליין נצר לייקים מגרמניה? האם יש איזשהו הבדל תרבותי בין אלי פיניש המזרחי למריאנו אידלמן האשכנזי? הם כולם עבדים נרצעים של מרן אחד: הרייטינג.
 
3.
אז נכון, יש גם נוער נפלא, לומד, מתנדב, ערכי. אבל בשבוע שעבר, סביב עוד משבר תקציבי בערוצים המסחריים, שמעתי את אחד הבכירים שם מתראיין ומסביר למה צריך לאשר להם הקלות: "אין מדינה מערבית שיש בה נתון כזה: 40% יושבים מול מאסטר שף. 40% מול ריאליטי בישול! ישראל היא המדינה היחידה בעולם שמביאה נתונים כאלה. אל תפגעו בזה. עזרו לנו להמשיך". אין מה לומר, אור לגויים. אז מה תגידו, שדווקא ליהקו לשם דתי-מחמד שלא מוכן לבשל חזיר, או מזרחי-מחמד שמביא כמה מתכונים חריפים-אש? פה, בדיוק פה, בזירה שכולה תרבות וזהות ומורשת, מגיע התפקיד הגדול של ש"ס. הקיפוח העדתי של שנות המדינה הראשונות הוא כבר לא הנושא. נכון, היו עוולות. הם אכן היו ישראל השנייה, אבל מאז הגיעה ישראל השלישית (מרוסיה) והרביעית (מאתיופיה). ברוך השם, הפערים מצטמצמים, וההבדלים בין העדות גם לא ניכרים כל כך בבני הדור השלישי. אתה יכול לשמוע לא מעט צעירים שהם "רבע תימנים, רבע פולנים, רבע עיראקים ורבע אמריקאים".

אבל מה שעדיין נמצא כאן, ובגדול, זה לא הקיפוח העדתי אלא הקיפוח הדתי. המחיקה של עולם תרבותי שלם, ההשכחה של מסורות של מאות ואלפי שנים, ההפיכה של בני עדות המזרח על כל העושר שלהם (ושל בני עדות אשכנז על כל העושר שלהם), לישראליות סתמית ומטומטמת אחת גדולה. מי שמאמין לא מפחד, ראש הממשלה תותח, בלבלי אותו, העיקר שיישכח שהוא בן של מלך, עם סגולה. לא שבת, לא כשרות, לא תורה, לא עדינות. במובן הזה, גזיזת הפאות נמשכת ערב-ערב בפריים טיים.
 
4.
השבוע חשבתי לעצמי שאולי בגלל שאנחנו כל כך רגילים לסיסמה של ש"ס, אנחנו לא שמים לב כמה היא משמעותית ומרגשת. ואני לא מתכוון לסיסמאות בחירות ברוח "דופקים אותנו כי אנחנו ספרדים", אלא לסלוגן שמלווה את התנועה מאז ימי הקמתה: "להחזיר עטרה ליושנה". כמה פשוט, כמה נחוץ. דרעי, עזוב אותנו מספירה קטנונית של אחוזי המזרחיים בתחומים השונים. בשנים האחרונות היו למדינת ישראל רמטכ"ל מזרחי, מפכ"ל מזרחי, נשיא מדינה מזרחי (למה אתם מחייכים?), שר חוץ מזרחי, שר אוצר מזרחי, שר ביטחון מזרחי, יו"ר כנסת מזרחית, יועץ משפטי לממשלה מזרחי, שלא לדבר על מנכ"לים ומנהלי חברות ובכירים בכל תחום במדינת ישראל. ועוד לא התחלנו לגעת בתחום התרבות, המוזיקה והבידור. בפעם האחרונה שבדקתי נינט נחשבה למאמי הלאומית ולא חווה אלברשטיין.

אבל עזבו, זה אפילו מעליב לספור ולמנות ככה, כי כאמור, אין משמעות לכל המספרים אלא למהות: מה זה רלוונטי שאתה "מזרחי" אם אתה מקבל על עצמך תרבות אוניברסלית וליברלית, שמוחקת את הזהות שהבאת מהבית? ואגב, אפשר לראות זאת באופן מוחשי: כשמישהו רק מתחיל להתקרב למקורות, פתאום הזהות המשמעותית והעמוקה פורצת ממנו. כשאביתר בנאי או מאיר בנאי מפסיקים לשיר רק על תל אביב, הם מגלים מורשת משפחתית שלמה שהסתירו מהם ומתחברים אליה, ומכוחה גם משפיעים באמת על התרבות הישראלית.

בשיא הקמפיין העדתי החדש, שמעתי את אחד מראשי ש"ס מביא את שאול מופז כדוגמה לאפליה. "הנה תראו", הוא אמר, "שמו את מופז בראשות קדימה ותראו איך זרקו אותו. בישראל מקפחים ספרדים". אז קודם כל, אף אחד לא "זרק" אותו. זה יקרה בעזרת השם בקרוב. הוא יתרסק עם כל המפלגה חסרת הערכים שלו. אבל מה הקשר, ריבונו של עולם, בין ש"ס והאידיאולוגיה שלה לבין שאול מופז? האם באמת יש מי שצורת החשיבה שלו היא עד כדי כך גזענית, שסתם בגלל מוצא משותף הוא כורך את עצמו עם אדם כה רחוק ממנו, עם מישהו שבעצם מתנכר לזהות הבסיסית המשותפת? האם הש"סניק המצוי מרגיש קרוב יותר רעיונית ורגשית למופז מאשר לפייגלין, אלקין, חוטובלי או בנט? האם מפעל חייו המופלא של הרב עובדיה יוסף הוא להקים בתי כנסת ומקוואות ושיעורי תורה, או סתם לשמר איזו אחוות מזרחיים דפוקים?

5.
ואולי אני כל כך מאוכזב כי בתוך תוכי רציתי להיות מנהל הקמפיין של ש"ס. תנו לשד העדתי לישון, הייתי אומר להם, בואו נדבר אל ההורה שהילדים עוזבים אותו באמצע קידוש כדי לבדוק מה חדש באייפון. אל מי שמרגיש שהוא לא מצליח להעביר לדור הבא את ערכי היסוד, את לימודי הליבה האמיתיים. ואין מישהו שיכול לעשות את כל זה כמו אריה דרעי הכריזמטי, שזוכה בשנים האחרונות לפיתחון פה ולחיבוק תקשורתי כמו שאף אשכנזי לא קיבל מעולם. רק שיפסיק כבר עם הדיבור המיושן הזה על אפליה, ויחזור למסרים העוד יותר ישנים, העתיקים. הגיע הזמן להחזיר את עטרת ה"להחזיר עטרה ליושנה".