בשבע 526: ט"ו בשבט הגיע חג לפירות

"באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים: בחמישה עשר בו", שאז נוהגים לאכול ממיטב פירות ארץ ישראל | בעין-יהב מגישים לכם את הפירות היפים, הנקיים והאיכותיים ביותר שיפארו את שולחן ט"ו בשבט שלכם | פירות שהשתבחה בהם ארץ ישראל

הילה פלאח , כ"ח בטבת תשע"ג

ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, הוא למעשה סיומה של שנה חקלאית אחת ותחילתה של שנה חקלאית חדשה. החג מסמל את הקשר בין האדם, האדמה והצומח, כפי שמצוין במקרא במילים "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, יט). ליל ט"ו בשבט נחוג על ידי המקובלים בצפת בלוויית מיטב פירות הארץ. בשנת 1763 ראה אור הספר 'חמדת ימים', ובו תיאור תיקון ליל ט"ו בשבט של מקובלי צפת. ה"סדר" של ט"ו בשבט כולל אכילת שלושים מיני פירות שגדלו בארץ ישראל, שתיית ארבע כוסות יין, תפילה לטיב העץ ופריו וקריאת קטעים העוסקים בפירות הארץ מן התורה, המשנה, התלמוד וספר הזוהר.

'יופי של ירקות' עין-יהב היא אגודה חקלאית שיתופית שחברים בה 90% מהמשקים החקלאיים במושב עין-יהב. עם 120 משקים חקלאיים פעילים, רוב המושב עוסק בגידול מגוון ירקות ופירות שלא היו מביישים שום שולחן ערוך לכבוד ט"ו בשבט. עם ההיצע הרב והמגוון הזה ניתן ליהנות מפירותיה של ארץ ישראל כשהם יפים, נקיים מאוד ואיכותיים ברמה גבוהה. בעין-יהב ישנו מבנה קירור וצינון מהחדשניים בעולם. שטחי הצינון הללו הם הראשונים שהוקמו בישראל, ונבנו בערבה על ידי האגודה החקלאית עין-יהב על שטח של כ-30 דונם. שטחי צינון אלה צפויים להאריך את חיי המדף של הירקות והפירות ולשמור על טריותם ואיכותם.

דניאל לב, מנכ"ל 'יופי של ירקות', מציין כי "היקף השיווק של האגודה לשוק המקומי בלבד עומד על כ-200 מיליון שקלים בעונה, כ-40,000 טון של תוצרת. אנו כפופים לפיקוח מהדרין של הרב אפרתי, הרב רווח, המכון למצוות התלויות בארץ, מערכת הכשרות מחזיקי הדת, המרכז לחקלאות על פי התורה וכמובן הרבנות הראשית. אנו מעשׂרים את התוצרת כבר בטרנזיט, ולא שולחים אותה עם המעשׂר על המשטח, מה שמבטיח ללקוח שומר המצוות שהסחורה שיצאה מעין-יהב היא כשרה למהדרין ואין בה שום ספק".

שבת היום

בעין-יהב, כמובן, אין שום פעילות חקלאית בשבת. "אצלנו לא קוטפים, לא אורזים ולא עושים שום פעילות בשבת. אנו מקפידים לא לעשות בשבת שום מלאכה שקשורה לקטיף או לתוצרת", מציין לב, "לכן אין שום חשש שלקוחותינו ייהנו מחילול שבת, מכיוון שאנו שובתים ומקפידים על כך מאוד".

הדברה ביולוגית 

רמי שדה הוא אגרונום כבר 13 שנים. הוא עבד במשרד החקלאות, בשירותים להגנת הצומח, בחברת מכתשים אגן כימיקלים והגנת הצומח, ובארבע שנים האחרונות הוא חקלאי בעין-יהב וגם אגרונום של עין-יהב. "אנחנו מגדלים מגוון מאוד גדול של פירות וירקות. מה שמייחד אותנו בעין-יהב הוא שיש לנו בקרה שמתחילה כבר בשדה. כמו כן אנחנו מקיימים בשדות שלנו הדברה משולבת. הכוונה להדברה עם מעט מאוד כימיקלים, ורוב ההדברה נעשית על ידי אויבים טבעיים. אנחנו מביאים לשטח חרק שאינו פוגע בצמחים אבל אוכל את החרקים שאוכלים את הצמחים. לכן אנחנו כמעט לא מרססים, משתי סיבות: כדי לא להרוג את החרק שעושה לנו את העבודה, וכדי למנוע שאריות של רעלים בפרי. זו שיטה מאוד יעילה ומוכחת, ולכן אנו משתמשים בטכנולוגיה הזו ובכך גורמים לשימוש מאוד נמוך בכימיקלים".

טרי ונקי

"אנו שוכרים חברה שנקראת 'דרך המעבדה', אשר מלווה את כל החקלאים בעין-יהב", מוסיף שדה, "הם מבצעים בדיקות מעבדה לשאריות חומרי הדברה ובדיקה מיקרוביאלית לנוכחות של חיידקים. הבדיקה נעשית אצל 100% מהחקלאים ל-100% מהגידולים, אין אצלנו הנחות. אף אחד לא מחייב אותנו לעשות זאת, אבל אנחנו רוצים להעניק לעצמנו יתרון ולתת את הכי טוב שאפשר. רמת הבקרה מאוד גבוהה, הם מפתיעים בשטח ולוקחים בדיקה עם פרמטרים מאוד ברורים לאיכות של כל ירק ופרי. בתוך עין-יהב יש שני מבקרי איכות שבודקים את האיכות של הסחורה מבחינת מוצק, צבע, קושי או רכות. תוצרת שלא עומדת בקריטריונים נפסלת לשיווק בארץ, ולכן קורה שזורקים המון סחורה. אף פעם לא תגיע למדפים סחורה שאינה באיכות גבוהה וברמת נקיות גבוהה מהרגיל".
כיצד אתם מאריכים את חיי המדף של התוצרת?

"חשוב לנו מאוד כל נושא הטריות, כמובן. אני מחליט מה ייקטף בכל יום, מתקשר למשרד של 'יופי של ירקות' ורק על פי זה הם מתאימים את ההזמנות לשווקים. מכיוון שהמשאיות יוצאות בערב, מה שנקטף בבוקר מגיע כבר בלילה לשוק הסיטונאי ולפיכך מגיע טרי מאוד לשווקים. אצלנו התוצרת לא מחכה בעין-יהב, הכל יוצא בקירור, וזאת בכדי לשמור על חיי מדף ארוכים. כי אורך חיי המדף של התוצרת יהיה לפי מה שיקרה לה ב-12 שעות הראשונות. אם התוצרת לא תהיה בקירור אלא תעמוד בשמש, חיי המדף שלה יהיו קצרים. לכן אצלנו מקפידים מאוד לשמור על התוצרת בזמן הקרוב לקטיף, מכיוון שזה יבוא לידי ביטוי ברמת הטריות ובאורך חיי המדף".