בשבע 526: ארץ ואפשרויות

דרך ארוכה עשו יהודי ארה"ב במאה השנים האחרונות. קובץ הסיפורים ביידיש ובעברית ממחיש את הקשיים והמבוכה של השנים הראשונות

עפרה לקס , כ"ח בטבת תשע"ג

אמריקה, העולם החדש ביידיש ובעברית, עורך: מתן חרמוני

סדרת הקלאסיקונים, הוצאה משותפת של אומנות לעם, בית שלום עליכם ועם עובד, 193 עמ'

הורגלנו לחשוב על אמריקה כעל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, מדינת הפילנתרופים, שבה היהודים הם בשר מבשרה של האומה האמריקנית ועם זאת הם מצליחים לשמור, אם רק חפצו בכך, על קשר חזק ללאום שלהם. באותה נשימה פשוט לנו שלא רק בישראל אלא גם מארצות הברית יוצאת תורה, ראו הרב סולובייצ'יק והרב פיינשטיין וכל תלמידיהם שמפיצים את תורתם. 

והנה מגיע קובץ הסיפורים הזה ומציג תמונה שונה, שמזכירה היכן עמדו היהודים במדינת התפוח הגדול רק לפני מאה שנים ואפילו פחות. היהודים שהיגרו לארצות הברית לאחר שדוכאו במדינותיהם באירופה עברו באחת מעיירה קטנה, פשוטה ושמרנית, למדינה שבה הכל מותר ואפשרי. הם קודם כל היו צריכים לדאוג לעצמם לכסף ולפרנסה, אבל ההלם נבע לא רק מהחשיפה לחומרנות אלא גם מהמפגש עם בליל של מהגרים, ששואפים כולם להיות חלק מאמריקה הגדולה כשהם משוחררים ממוצאם הקודם. הוסיפו לכך רגשי נחיתות ותדמית אישית קשה של היהודי הלומד והעני ותקבלו מבוכה גדולה. 

חלק מהיופי בסיפורים שקיבץ מתן חרמוני טמון באותנטיות שלהם. הם נכתבו ביידיש או בעברית מעורבת באמריקאית-יידישאית בזמן ההתרחשות עצמה, כך שהם מביאים את הריחות והתחושות, ובעיקר את הבלבול שהביא עמו המעבר הזה.

הספר מעניק הצצה אל עולמם של המהגרים אשר מתלבטים אם ללכת עם יהדותם או להסתיר אותה. הם רוצים להגיע ליעד, אבל לא מספיק ברור להם מה הוא ואם הם יהיו שלמים איתו. הם קובלים על הצביעות שפשתה בבני עמם, אבל בה בעת הם מודעים לכך שהם עצמם נוהגים באותו האופן. הכסף יענה את הכל, עד אובדן זהות. 

שני הסיפורים הראשונים והמצחיקים של שלום עליכם מספקים הצצה לדרך שבה היהודים 'הסתדרו' או 'סידרו' זה את זה באמריקה. על ערמומיות ותמימות, ועל המרדף אחרי הירוק-ירוק הזה. הסיפור הבא הוא של משה נאדיר, שמגיש את 'ביבגביז' ולועג להצלחה החומרית שאין עמה רגש של אנושיות. מי שרוצה לשמוע סוציאליזם חזק ואת שוועת הפועלים השחורים בארה"ב של אותה תקופה - בהחלט מוזמן. 

סיפורו של ל' שפירא 'ניו יורקיש' עוסק בבדידות של אנשי העיר ניו יורק, גם המצליחים שבהם, ובערגה למעט אנושיות ואהבה. 

ל"א אריאלי-אורלוף מגיש שני סיפורים שבהם מככב המורה לעברית סולובייצ'יק, שהגיע מארץ ישראל ולא מבין את היהודים האמריקנים, את אמונותיהם ואת מנהגיהם. סיפורו השני והמקסים 'יומנו של אדם בודד' ממחיש עד כאב את הבלבול והבדידות של מי שרוצה להישאר נאמן ליהדות, אבל ברגעי האמת, כשהוא פוגש אישה שמחייכת אליו, אמונתו היא כבר לא העיקר. הוא מחפש אנושיות, ישרות וחום, וכשהוא פוגש את אלה שום דבר כבר לא חשוב.

את המקבץ חותם סיפור יפה לא פחות, 'הקפיטריה' של יצחק בשביס זינגר, שבו המספר מגלם את דמות עצמו, וגם הוא כותב על הבדידות והצלקות שהותירה ביהודים מלחמת העולם השנייה, ועל דמיון ושיגעון.

ספר מקסים ומעורר מחשבה.