חדשות ערוץ 7

פופולארי: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

"עניין אישי" עם זבולון כלפה - בגליון השבוע

זבולון כלפה, בן 50. תושב שומריה. נשוי לאיריס ואב לשישה. מזכיר שומריה ומועמד ברשימת הבית היהודי לכנסת
10/01/13, 23:44
עפרה לקס

התחלה: ערב ראש השנה תשכ"ג, מושב שרשרת. האב סגן ראש המועצה האזורית, האם עקרת בית. כשהיה בן שנה יצאה המשפחה לשליחות של שלוש שנים בצרפת, וחזרה כמה שבועות לפני מלחמת ששת הימים.

המלחמה: לא זכור פחד, וגם לא המלחמה עצמה, אבל זכורה היטב חפירת השוחה בחצר הבית. האב התקדם והיה מנהל בית הספר האזורי, אחר כך ראש המועצה האזורית והוא עדיין משמש יו"ר העמותה של מכללת חמדת הדרום. כלפה הוא השני מבין עשרה ילדים, שכמה וכמה מהם עוסקים בעשייה ציבורית.

עשייה: "זה גם בגנים וגם ראינו אצל אבא. זה חינוך של לפעול ולהיות שותפים ולתרום, להיות בצד של הנותנים".

לימודים: יסודי: בית הספר האזורי במושב מעגלים, כשמכיתה ב' האב הפך למנהל בית הספר, "וגם לימד חלק מהמקצועות". החשש מהזימון לחדר המנהל עשה את שלו, "הייתי ילד טוב ירושלים". התיכונית היתה בכפר מימון, משם זכורים במיוחד המפגשים אצל ראש הישיבה הרב יעקב אריאל אחרי סעודות ליל שבת, לשירים ועיונים בפרשת השבוע.  

מכונן: הרקורד שלו כתלמיד שוכתב לטובת חינוך הילדים, ולמרות זאת הישיבה היתה תקופה "משמעותית ומעצבת". הוא היה פעיל ב'נוער חברון' ובתנועה לעצירת הנסיגה מסיני. השבת הראשונה בעצמונה שבימית עדיין חיה בזיכרונו, ובמיוחד ביקורו של מאיר הר-ציון, שהיה "מושא להערצה".

הסדר: ההתחלה היתה בישיבת הכותל בגלל האב. "הוא למד אצל הרב נבנצאל בשנת שבתון והיה לו חלום שאלמד שם. אז הגשמתי". אחרי תקופה החליט לעבור לישיבה חרדית, "אבל הבנתי שזה לא בשבילי". משם היתה עריקה לישיבה בימית, עד הגיוס הראשון. "אחריו כבר היתה תקופת המאבק, ועסקתי רבות באספקת מזון לעיר, עד הפינוי".

הפינוי: "ישבנו בבית המדרש על הרצפה וקראנו קינות בבכי גדול מאוד. בדרך לאוטובוס אחז בי הרב אריאל בכתף ואמר 'אני מבקש שתיקח על עצמך את הקמת הישיבה מחדש'". הוא חזר לבית המדרש, שם בכו ושוחחו ביניהם הרב מיכאל קפאח והרב נריה. הראשון ביקש הסבר למאורעות, השני אמר שאין השגה בנפלאות הבורא. "ואני הצעיר עומד ומקשיב, כולי חיל ורעדה".

השיקום: אחרי אריזת חפצי הישיבה הוא הגיע בשעת לילה מאוחרת לנווה דקלים שטרם נבנתה. "הקמנו את הישיבה החדשה מאפס". אחרי תקופה החלה מלחמת לבנון, אליה גויסו בחורים רבים מהישיבה. "היינו שם לבד, ים של דיונות וחול וסעודות שלישיות מיוחדות. עסקנו בלקלוט את המחזורים מחדש, ולבנות".

צבא: "פרופילניק". היה תסכול גדול על חוסר הקרביות, "אבל הילדים השלימו בריבית דריבית". השירות הראשון היה כמש"ק דת מיוטבתה עד מרחב שלמה. השירות השני היה כקומונר בסניף בני עקיבא בבת ים. משם זכורים חניכים בולטים כמו פרופ' מוטי בר לב ז"ל, ושם גם היתה הפרה של הבטחה.

ההבטחה: "אמרתי לחבר'ה שאני לא חוזר מהשירות נשוי. היה לי תכנון להיות רווק לטווח ארוך. אני מקווה שזו ההבטחה היחידה שלא אקיים". איריס היתה חלק מצוות ההדרכה. "חיכינו כמה שנים ונישאנו בחורף תשמ"ה".

עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא