בשבע 526: רוח גבית לוועד

בית הדין הארצי לעבודה אסר בפסק דין תקדימי על הנהלת 'פלאפון' לנסות להתנגד להתאגדות עובדיה * באיגוד לשכות המסחר כבר מכינים את הבג"ץ

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , כ"ח בטבת תשע"ג

בשבוע שעבר נפל דבר בישראל. קשה להפריז בחשיבותו של פסק הדין שיצא מתחת ידה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ואשר קיבע את עוצמתה של זכות ההתארגנות. לא אחת כבר נדרשנו במדור זה לשאלת גבולות חופש ההתארגנות, שעלתה לאחרונה בעקבות פרשת התארגנות העובדים בחברת פלאפון. כעת מתברר שמקרה זה אכן הפך למקרה לדוגמה, אשר ישפיע - והמילה האחרונה טרם נאמרה - על גבולות חופש ההתארגנות למשך תקופת זמן בלתי מבוטלת.

המעשה התחיל במחצית הראשונה של שנת 2012, כאשר לרבים מעובדי 'פלאפון' התברר ששוק הסלולר משתנה לנגד עיניהם. ממעמד של פרת מזומנים, בבת עינם של בעלי המניות, הופכת ספקית הסלולר הוותיקה בישראל לחברה מאוימת, בעיקר עקב המהפכות בשוק הסלולר. העובדים מבינים שהגיעה עת הקיצוצים והצמצומים, וחלקם מחליטים שהדרך להתמודד עם הרעה היא באמצעות התארגנות. לרצון לארגן את עובדי החברה שותפה גם ההסתדרות, שעקב אינטרסים מסוימים של עובדי החברה האם, בזק, אשר מאורגנים באמצעותה, מעוניינת לארגן גם את עובדי חברות הבת. ועד פעולה זמני מוקם, העובדים מתחילים להחתים את חבריהם על טפסים, וגם בהנהלה מבינים שמשהו קורה מתחת לפני השטח. בימים האחרונים של חודש אוגוסט עובר מהלך החתמת העובדים לפסים גלויים וניסיון ההתארגנות הופך לגלוי. בחודש ספטמבר מודיעה ההסתדרות כי היא הארגון היציג של עובדי 'פלאפון', לאחר שלמעלה משליש מעובדי החברה הצטרפו אליה. 

בניגוד למעבידים רבים אשר נתקלו במהלך השנים האחרונות בתופעה כזו, בהנהלת 'פלאפון' סירבו להרים ידיים ופתחו במלחמת עולם בכל החזיתות. למרות קיומן של הוראות חוק שונות האוסרות לפגוע בעובדים המנסים להתארגן ולאיים עליהם, בהנהלת 'פלאפון' הפעילו על העובדים מסכת לחצים, במטרה לשכנע כמה שיותר מהם לנטוש את ההתארגנות. במקביל הצטיידה הנהלת החברה במיטב עורכי הדין, בניסיון להדוף את ניסיון ההתארגנות מבחינה משפטית בטענות שונות ומשונות. המטרה היתה אחת, למנוע בכל דרך מצב שבו עובדי חברת פלאפון יהפכו לעובדים מאורגנים המיוצגים על ידי ועד ומועסקים על פי תנאיו של הסכם עבודה קיבוצי. מסכת הלחצים שהופעלה על העובדים כללה מכתבים מהנהלת החברה, כנסי עובדים מטעם ההנהלה, הפעלת עובדים מקרב שכבת הניהול הזוטרה אשר ניסו להשפיע על חבריהם לנטוש את ההסתדרות ועוד שורה ארוכה של צעדים.

ההסתדרות, מגובה בפרשנות מחמירה לחוק, עתרה לבית הדין האזורי לעבודה בניסיון לבלום את צעדיה של ההנהלה, אולם נחלה הצלחה חלקית בלבד. בית הדין נזף אמנם בהנהלת 'פלאפון' על חלק מהצעדים שנקטה וקבע כי הם בלתי חוקיים, אך קבע כי באותה מידה שלהסתדרות מותר לנסות לשכנע את העובדים להתאגד, מותר להנהלה לנסות לשכנע אותם שלא לעשות זאת. זכות זו של ההנהלה עוגנה בכך שעצם קיום ניסיון התארגנות איננו שולל מהמנהלים את חופש הביטוי. בית הדין האזורי אף קבע כללים מסוימים לצורך כך והמאבק בתוך החברה נמשך. אלא שכאמור בית הדין הארצי לעבודה עשה לכך סוף. בפסק דין ארוך ומנומק, 104 עמודים אורכו, שינה בית הדין הארצי לעבודה בראשות הנשיאה נילי ארד את כללי המשחק וקבע כי למעביד לא קיימת זכות להביע דעה נגד התארגנות עובדיו במסגרת ארגון עובדים. 

"לחץ בלתי הוגן"

כבר בראשית פסק הדין תמצתה ארד את השאלה שעל הפרק. "עניינו של ערעור זה בהתנגשות החזיתית בין זכות ההתארגנות של העובדים בארגון עובדים לבין זכותו של המעסיק לחופש ביטוי והיקפה, בנסיבות של התארגנות ראשונית, טרם כינונו של ארגון עובדים יציג במקום העבודה". בפסק הדין קובעת תחילה הנשיאה ארד כי עצם ההתארגנות איננה מעניינו של המעסיק והוא איננו צד בה. "העובדים בלבד הם שיחליטו אם ברצונם לקיים עם המעסיק יחסי עבודה לפי המודל האישי או לפי המודל הקיבוצי, ובאיזה ארגון עובדים יבחרו כארגון היציג במקום העבודה. תהא אשר תהא עמדתם של העובדים ובחירתם בנוגע להתארגנות, בנדון זה, המעסיק אינו בעל דברם, גם אם לדעתו ייגרם למפעל נזק כלכלי או אחר כתוצאה מן ההתארגנות".

ארד האריכה להסביר את הקשיים שהתארגנות העובדים עשויה לעמוד בפניהם, וכפועל יוצא מקביעתה הקודמת הוסיפה כי "זכות ההתארגנות של העובדים גוברת על זכות המעסיק לחופש הביטוי והקניין, בכל הנוגע לפעולות המנוגדות למימוש זכות העובדים להתארגנות". בכדי להדוף את טענת חופש הביטוי של המעסיק, קבעה ארד כי כל התבטאות של המעסיק נגד ההתארגנות היא מעצם טיבה, גם אם איננה עושה שימוש באמצעים אלימים, בגדר הפעלת "לחץ בלתי הוגן" על העובדים. "חזקה זו חלה על כל התבטאות של המעסיק בנוגע להתארגנות והשלכותיה, משעצם ההתבטאות יש בה כשלעצמה כדי להשפיע על זכות ההתארגנות", הוסיפה וקבעה ארד. ארד אף פרסמה שורה ארוכה של כללי עשה ואל תעשה, שעיקרם הוא אחד: בשלב ההתארגנות הראשונית המעביד חייב להישמר ולהיזהר מלעשות כל דבר שיש בו כדי לפגוע בניסיון ההתארגנות.

בהסתדרות בירכו מטבע הדברים על הפסיקה, ובחברת פלאפון הבינו את הרמז. ביום ראשון השבוע הודיעה ההנהלה כי היא מכירה בהסתדרות כארגון יציג ובוועד הפעולה כוועד עובדים ומוכנה לשבת עמם למשא ומתן. מי שדווקא איננו מתכוון לוותר הוא איגוד לשכות המסחר. באיגוד חוששים מהשפעת פסק הדין, אשר למעשה פורצת לרווחה את דלתותיו של כל עסק בפני התארגנות עובדיו, ולא מתירה למעסיק לעשות דבר נגד התארגנות שכזו. לאור החדשנות שבפסק הדין והתקדימיות שלו, החליטה לשכת המסחר בתל אביב לעתור נגדו לבג"ץ. העתירה תוגש בקרוב ושופטי הערכאה העליונה של מדינת ישראל יצטרכו לקבוע מסמרות בשאלה זו. קשה לדעת מה תהיה פסיקת בג"ץ, אולם כבר כעת ברור שזכות ההתארגנות בישראל פסעה צעד גדול קדימה, על חשבונן של זכויות אחרות, כדוגמת חופש הביטוי וזכות הקניין.