בשבע 526: התקבלה הודעה חדשה

מכאן ואילך החלה התכתבות ערנית, עד שנשמעה צפירת השבת השנייה. וכיוון שאני יודע מה חשו חובשי כיפה רבים מול הקמפיין הליכודי השבוע, נראה לי שיש עניין לציבור בתמליל המלא הזה של הסמסים, בין דוס פגוע אחד לבין ראש מטה ההסברה של הליכוד

. , כ"ח בטבת תשע"ג

1
אוהד ארדן הוא ילד חכם. אני מכיר אותו מגיל אפס. בעצם, מגיל ארבע. הוא הבן הבכור של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושל רעייתו יועצת התקשורת שלומית. במשך כשנתיים הוא התחנך ביחד עם הילד שלי בגן של הגרעין התורני ברמת השרון. לאוהד ארדן יש עיניים ירוקות וגומות וחיוך חמוד והרבה שכל, הוא דעתן לא פחות מאבא שלו, אבל מעולם לא חשבתי שהוא יעמוד במוקד הסכסוך בין הליכוד לציונות הדתית. ומעשה שהיה כך היה:

בערב שבת שעברה, בין השמשות, שלח לי חבר קישור לסטטוס שהעלה גלעד ארדן בעמוד הפייסבוק שלו. במפתיע, ממש באותם רגעים גם על לימור לבנת נחה הרוח והיא העלתה סטטוס דומה. את שניהם מאוד הטרידה פתאום ההקצנה של הציונות הדתית. ובצירוף מקרים מופלא, באותם רגעים החלו לכסות את כל אתרי האינטרנט מודעות אנונימיות שמספרות לנו שמאחורי הכיפה של בנט נמצא בעצם הרב ליאור, כלומר ברוך גולדשטיין, כלומר כהנא. ואל תשאלו מה עוד: הדרת נשים, תג מחיר, סירוב פקודה. מדהים איך כל כך הרבה דברים יכולים להסתתר מאחורי כיפה כל כך קטנה. 

וכך כתב ארדן: "רציתי לשתף אתכם בסיפור אישי של משפחתי שנותן עוד סיבה לכך שהחלטנו לחשוף את עמדת חברי הבית היהודי-תקומה בנושא מעמד האישה ומקומה בחברה. אני לא מרבה לספר על ילדיי ומשפחתי ומשתדל להשאיר אותם מחוץ לזרקור הציבורי, אבל מול הניסיון הפוליטי היום לטאטא מתחת לשטיח את ההקצנה העצומה שיש בחלקים בציבור הדתי, חשוב לי לשתף אתכם בחוויה אישית שלי שאני יודע שמשותפת לאלפי משפחות נוספות: כאדם מסורתי וכמי שהתחנך במוסדות דתיים היה לי חשוב שילדיי יתחנכו גם הם במוסדות דתיים, כך שיכירו את ההיסטוריה והמורשת היהודית, ואכן ילדיי התחנכו בגנים דתיים. כשרציתי שבני הבכור ימשיך לבית ספר ממלכתי-דתי נתקלנו לתדהמתנו בהתעקשות להתחיל הפרדה בין בנים ובנות כבר בכיתה א', אז נאלצנו בסופו של דבר לוותר. אני מאמין שעמדות כמו שאוחזים בהן אנשי הבית היהודי-תקומה הן עמדות שירחיקו את הדור הצעיר מהיכרות ומהתקרבות ליהדות ולערכיה הטובים והחיוביים".

2
רק זה היה חסר לי. הרי בדקות האלה של יום שישי העצבים גם ככה רופפים. קראתי ומיהרתי לסמס לארדן בכעס: "טוב, מאיפה בכלל להתחיל? אולי פשוט בעובדות: בית ספר הממ"ד 'אור השחר', מסגרת ההמשך לגן שבו למדו הילדים שלנו, מעורב לחלוטין עד כיתה ח'!".

אבא של אוהד מיהר לענות: "זה נכון, כי לא קיבלו את הדרישה של הגרעין התורני להפריד. ולא כתבתי באיזה בית ספר זה קרה. הבעיה אמיתית!".

מכאן ואילך החלה התכתבות ערנית, עד שנשמעה צפירת השבת השנייה. וכיוון שאני יודע מה חשו חובשי כיפה רבים מול הקמפיין הליכודי השבוע, נראה לי שיש עניין לציבור בתמליל המלא הזה של הסמסים, בין דוס פגוע אחד לבין ראש מטה ההסברה של הליכוד (שאישר את פרסום הדברים).

"כן, ברור, הבעיה מאוד אמיתית", עניתי, "מעניין רק שבמשך שנים הצלחת דווקא לחיות די בסדר עם הכאב הנורא על 'הקצנת' הציונות הדתית עד שבא פינקלשטיין שבועיים לפני הבחירות והורה לכם לרסק בריתות היסטוריות. זו הבעיה המרכזית של עם ישראל? החינוך הדתי ואורחותיו? עצוב נורא".

"מי אמר לרסק?" סימס ארדן, "אין לי זכות להיאבק על קולות? מה הבעיה עם זה?".

"מה הבעיה?" השבתי, "הבעיה שאתם לא מבינים. אתם חושבים שהכל זה פוליטיקה ובחירות. מה שאתם עושים בימים אלה פוגע בנימים הכי עדינים של כל דתי. מלייט ועד חרד"ל. מלכד את המחנה. מחזק את בנט. מחליש את ביבי. לא רק במנדטים, אלא יותר מזה: זה מוריד את ערך הליכוד. יש הרי איזו שותפות דרך בין הציונות הדתית לליכוד. יש גבולות, יש כבוד. הליכוד ההיסטרי הוכיח השבוע שאין. המתקפה המשולבת על בנט אחרי פרשת הסרבנות אצל ניסים משעל לא לימדה אתכם את זה כבר? השתגעתם לגמרי, היה אומר אריק שרון. פתאום מצאתם אג'נדה: לשרוף את כל תקציב הקמפיין על סדנת חינוך למוטי יוגב. תחשוב איך חש בימים אלה חבר המרכז יוסי דגן, או יהודה גליק מעתניאל. אתה יודע מה, עזוב פוליטיקה, זה טעם חמוץ בפה. אני לא כזה סרוג, אבל גם אני מסתכל על זה בצער מהצד. כאילו, הכל היה שקר? התחבקתם ארבע שנים סתם עם אנשי הגרעינים התורניים והמדרשות והיישובים? ב-96' ניצחתם בדיוק על הרגש המשותף והסוחף: ביבי טוב ליהודים! והפעם? לקושש רבע מנדט מפילוג בין היהודים?".

"אני חושב שאתה מגזים קצת", ענה ארדן, "אף אחד לא העיר לאנשי הבית היהודי-תקומה על משהו שהם עשו בחייהם האישיים. לקחנו אמירות ועמדות שפורסמו בציבור, וזה נעשה כדי להיאבק על קולות הימין החילוני שהם לוקחים, רק כי בפרונט יש את איילת שקד. לא מבין מה לא בסדר בזה. למה כשבנט אומר שציפי עדיפה על ביבי (כשהיה דיון על מגרון), וכשהוא תוקף אותנו תוך כדי ואחרי עמוד ענן, וכשהוא מלבה ליכודניקים בנשמה נגד הליכוד, זה בסדר? זה לא מאינטרס פוליטי? אבל כשאנחנו מחדדים הבדלי עמדות זה כל כך נורא? ושום דבר בארבע השנים האלה לא היה שקר. אני ממש מצטער. אפשר להאמין בחיזוק ההתיישבות וארץ ישראל ולפעול בשביל זה, ועדיין להציג הבדלים בינינו לבין הבית היהודי. אם הכל נכון וצודק ורק האמת צריכה להיראות, אז למה אוסרים על הרב בן דהן להתראיין? למה רק איילת שקד? עם זה אין לך בעיה? אני אמור להישאר בלי מצביעים? לא מבין מה ההתקפה של כל הדתיים פתאום".

"תסלח לי, אבל בנט דווקא מנהל קמפיין פוזיטיבי", סימסתי מיד, "הוא לא תוקף אתכם. הרי הוא בכיף יכול לצטט את ה'קיצונים' שלכם חוטובלי ופייגלין, שלעומתם הוא ואורבך ואפילו אורי אריאל ייראו פייסניים. הוא מתנהג ממלכתי ודווקא אתם, מפלגת השלטון, עוסקים בגננת בגן הילדים של אורית סטרוק שאמרה לילדים לשבת בנפרד בסדר ט"ו בשבט... אני שב ואומר: הטעות כפולה. גם טקטית לקמפיין שלכם, אבל גם לעומק. אבל אתה יודע מה? אולי זה טוב. הזכרתם לנו מה אתם בעצם: מפלגה חילונית. חביבה, מסורתית, דתל"שית, אבל בסופו של דבר, אם המספרים שלכם אצל מינה נמוכים, מתברר שאין פה שום שותפות אמת. אולי זה לא מקרה שבדיוק עכשיו שר החינוך שלכם, הגרוש הטרי, שמדבר על מערת המכפלה וחשיבות התנ"ך והחינוך לערכים, לא מפסיק להצטלם בימים אלה לפפראצי עם זוגתו החדשה. או שאולי גם זו עצה של פינקלשטיין, קריצה לשבט הלבן?". 

3
כבר רציתי לסדר את השעון-שבת, אבל ארדן לא ויתר: "הבית היהודי מנצל היטב את הרצון של התקשורת להיות אנטי ביבי, אפילו במחיר חיבוק לבנט. תשמע, כשהתקשורת ממילא עובדת בשבילך כדי להחליש את ביבי והליכוד (ואף אחד שם לא תומך בבנט 'לשמה') אז אפשר באמת לעשות קמפיין נחמד ופוזיטיבי כל היום. ואגב, בנט ושקד מזכירים לביבי בכל ריאיון איפה הוא לא היה מספיק נאמן לארץ ישראל. מעניין שזה לא מפריע לך".

"ברור שחלקים נרחבים בתקשורת נגד ביבי", עניתי, "אבל ברור גם שהדרך לשלטון לא עוברת דרך קמפיין מביך כזה. זה מצחיק. או עצוב. מה השלב הבא?".

וארדן ענה: "טוב, אני יכול להרגיע אותך שבשבוע הבא הקמפיין כבר יילך לכיוון אחר. שבת שלום".

"שבת שלום", עניתי, "ד"ש לאוהד החמוד. מערכת החינוך הדתית מחכה לו בחזרה, בכל פורמט ומסגרת. ואם אפשר לבקש, למרות המשבר האמוני העמוק שפקד את כל משפחת ארדן לפני שלוש שנים מול העולם הדתי וגני הילדים שלו, משבר שפשוט מתפרץ כעת בפתאומיות ללא רחם, תעשה טובה ובשבת אל תעלה על זה עוד סטטוסים".