בשבע 527:"הדגם שלנו הוא מר"צ"

ב'עוצמה לישראל' נהנים מגילויי תמיכה גם בקרב ציבור חילוני מובהק, ומבטיחים לא לחלק ג'ובים אבל לשמור על האידיאולוגיה. ח"כ מיכאל בן ארי לא מבין את התמיכה במתווה הוויתורים הטריטוריאליים של בנט, וחושש ממדיניות הבית היהודי גם ביחס לצביונה הלאומי של השבת. בריאיון טרום בחירות הוא פורש את תכניתו המדינית להעלאת מיליון וחצי יהודים, ומציע תרופה לצרבת של השופט רובינשטיין

חגית רוזנבאום , ו' בשבט תשע"ג

כמו מתחריו הפוליטיים, גם ח"כ מיכאל בן ארי חורש בימים אלו את הארץ מצפון לדרום בסיורי בחירות. התגובות שהוא מקבל במפגשי רחוב אקראיים מפתיעות משהו, לפחות ביחס לתדמית המיעוט הקיצוני שהודבקה לו ולמפלגתו בתקשורת. "בסקר שהתקיים באורט קריית טבעון – מקום חילוני ושמאלני מובהק - קיבלנו 9 אחוזים", מגלה בן ארי. ולא רק שם הוא זוכה לאהדה לא צפויה: עורך מקומוני אינדקס בעפולה הבטיח לו פרסום חינם, נהג שפגש בתחנת דלק ליד צפת הודיע לו שהוא וכל המשפחה המורחבת מצביעים לו, ובאתרי חב"ד הסקרים מורים על תמיכה של 70 אחוזים בממוצע ב'עוצמה לישראל', מעיד בן ארי. 
"רוב פעילי האטרף שלי הם חילונים", הוא מספר, ומצטט את פעיליו בפייסבוק, שהעגה שלהם בהחלט מוכיחה כי אין להם כל שורש במחנה הדתי הקלאסי. "כשהגעתי לחוג בית בצפון, התחלתי להסביר להם את הבעיה הערבית שם, וכיצד אנחנו פועלים בתחום. הם לא נתנו לי לדבר, ואמרו: 'אין לנו את הגליל, זה ידוע. רק תגיד לנו איך מביאים לך עוד מצביעים'. כל מי שסובלים מההשתלטות הערבית, כמו בגליל ובנגב, מביעים תמיכה". לדבריו, גם התמיכה בדרכו של הרב כהנא, שיוחסה למיעוט זניח באוכלוסייה, צוברת תאוצה ובן ארי מעריך אותה מספרית בכ-15 אלף איש. 
המסבירנים של נתניהו
בריאיון הזה, באווירה של הדקה ה-90 לפני הבחירות, בן ארי משחרר את כל אשר על לבו, כמעט ללא סייג. אפילו העוגה שמונחת לפניו על השולחן ככיבוד קל מזכירה לו את התסכול מדרכה של המתחרה הגדולה שלו, הבית היהודי, על כל חבריה. "אני לא אוכל קורצא בי מלכא", הוא מפנה למאמר התלמודי על היהודים שהיו מקורבים לשלטון הרומאי, "אלה שתומכים בי לא יקבלו שקל ולא ג'ובים, אבל אני אדאג לעתיד המדינה היהודית. האידיאולוגיה שלנו – שקוראים לה 'צעקות' - שווה פי מיליון מאלה שקיבלו 'עוגות' והושתקו", הוא רומז לימין המקורב לליכוד, וטוען כי דווקא מפלגת הימין שתשב בקואליציה הבאה תגויס על ידי נתניהו לקידום תכניות העקירה שלו. 
"אני לא אתפלא אם כאשר נתניהו יציג את תכניתו המדינית הבאה, שתכלול את גושי ההתיישבות אבל תעקור את יישובי גב ההר, הוא ישלח דווקא מישהו מהבית היהודי שיציג את תכניתו לציבור", טוען בן ארי, וסומך את דבריו על תקדים השר ארדן: "ארדן הוא מהיותר ימניים בליכוד, ואת מי נתניהו שלח להסביר את התנגדותו לחוק ההסדרה? את ארדן, הוא הסביר את זה הכי טוב. הוא אמר שמקבלים אישורי בנייה ותקציבים תמורת הרס הבתים, אבל האם התקדים עצמו לא יותר חשוב? שאחר כך יפנו יישובים בלי כסף ואישורים בתמורה? אולי במקום היישוב איתמר נבנה 5,000 יחידות דיור באריאל, זה שווה? אין אידיאולוגיה יותר, הכל נדל"ן?" מתקומם בן ארי. 
בוא נתחיל בשאלה שבה מתלבט המצביע הדתי-לאומי המצוי. נראה שהבית היהודי תהיה מפלגה מגזרית חזקה, עם הרבה כוח בכנסת, שתוכל להשפיע ולהשיג הישגים לטובת המגזר. למה בעצם צריך את המפלגה שלכם, שככל הנראה כוחה בכנסת יהיה מועט?
"כי אין הבדל בין הבית היהודי לליכוד", בן ארי נחרץ, "הבדלי הסמנטיקה בין האוטונומיה של בנט למדינה פלשתינית הם כמו ההבדל בין התנתקות ועקירה. גם העמדה התורנית שלהם לדעתי אינה קריצת עין אלא השקפת עולם. כשהם מתחייבים לאמנת כנרת – שזה אומר אירועי תרבות ותחבורה ציבורית בשבת - זו פגיעה אנושה בסטטוס קוו ובצביונה של השבת, וגם בציבור גדול של עובדים דתיים. והם מתכוונים לזה, כי משם המנדטים שלהם יבואו".
את עיקר ההבדל מול הבית היהודי רואה בן ארי באידיאולוגיה הימנית: "בנט אמר דברים שאנשי ימין צריכים להחליט אם הם בעדם או לא. מתווה בנט אומר בעצם ויתור מראש על שטחי A ו-B וסיפוח של שטחי C, שגם אותם בכלל לא בטוח שהוא יקבל. זה כמו ביבי שמדבר על גושי התיישבות, כשהמשמעות היא שהוא כבר ויתר על כל השטחים האחרים. כל מי שתומך היום בבנט, חתום למעשה על המתווה הזה שמוותר על מרבית השטחים ביו"ש, ולא מדבר על פירוק הרשות הפלשתינית אלא על אוטונומיה. הוא לא מדבר על חזרת השליטה הישראלית בשש הערים ועוד, כי הוא מתכתב עם המציאות, כמו נתניהו ולבני. אנחנו מעולם לא התכתבנו עם המציאות. לצערי לא שמעתי את אורית סטרוק או את אורי אריאל יוצאים נגד מתווה בנט". 
בן ארי מצטט מכתב של הרצי"ה, התוקף בחריפות רעיון של מתן אוטונומיה לערבים: "גם דיבור וערעור עליהם (שטחי ארץ ישראל - ח"ר) אינו אלא חרפת הדורות". ובן ארי מקשה: "רשימות של רבנים תומכים בבית היהודי, ללא הסתייגות ממתווה בנט שכולל ויתור על חלקי ארץ ישראל. הרב צבי יהודה היה חותם על זה? אני בבהלה מכך שמישהו ראה כיס מלא מנדטים, וכל האידיאולוגיה שלו נמחקה". 
אפרופו רבנים, בראש המפלגה שלך עומד אדם חילוני – אריה אלדד. באיזה אופן אתם כפופים לרבנים?
"ההסכם שלנו עם אלדד הוא על בלוק טכני, שנעשה אחרי בירורים אידיאולוגיים מעמיקים, כולל הדרכה צמודה של הרב יעקב יוסף. כל המהלך כולל מחויבות של אלדד בנושאים העקרוניים, כמו הסטטוס קוו בשבת, הסדרת תורתו אומנותו, גיור ועוד. ההסכם בין שנינו כראשי המפלגה הוא שכל המהלכים יהיו בהסכמה מלאה. לכן אני כפוף – ומכוח ההסכם גם אריה – לרב יעקב יוסף, לרב ישראל אריאל ולרב דב ליאור. אני מתייעץ עם רבנים במהלך כל שנות כהונתי. לא היה דבר שעשיתי נגד דעתם או שלא התייעצתי איתם". 
מה הכשיל את ההצטרפות שלכם לרשימה המאוחדת עם הבית היהודי?
"אני מצהיר: רציתי אחדות. הרב ליאור, כחבר מועצת 'תקומה', הבטיח לי שלא תהיה אחדות בלי דיון אידיאולוגי מקדים. אבל בסוף הסכם האחדות נחתם בלי שום דיון אידיאולוגי, לכן הרב ליאור בגבורתו", הוא מדגיש, "סירב לצרף את שמו לרשימת הרבנים שתומכים בבית היהודי. רשמו את שמו בניגוד לדעתו המפורשת. הוא סירב במפגיע ששמו יופיע, מאחר שלא היה דיון אידיאולוגי". 
אפליה גזענית נגד יהודים
מה היעדים של המפלגה שלך בכנסת הבאה?
"הדגם שלי הוא מר"צ", מפתיע בן ארי, ומסביר: "מי מכתיב את סדר היום הציבורי במשך 30 השנים האחרונות? מר"צ, כל הזמן שמאל. הם לא מגמגמים, לא מהססים, רק צועקים, וכולם הולכים איתם שמאלה יותר ויותר. מי היה מאמין ששרון יעשה התנתקות, שביבי ידבר על שתי מדינות? אבל כשיש מישהו שקבוע עם האידיאולוגיה שלו, הוא סוחף אחריו אחרים וסולל להם את הדרך. היום אין ימין במדינת ישראל. אנחנו מבטיחים שהימין שלנו יישאר ימין אידיאולוגי, לא מתפשר ולא נכנע לתכתיבי המציאות". 
בן ארי מדבר על יעדים של החזרת השליטה בישראל פנימה מידי גורמים עוינים: "נילחם בחדירת האויב הערבי לערים יהודיות. נבקש לבטל את האפליה המתקנת במתן מקומות עבודה ציבוריים, שמונהגת כיום רק כלפי ערבים", הוא מזכיר, "ולהעביר אותה לטובת עולים, חיילים וחרדים. הנחה במעונות לנשים עובדות ניתנת בצורה שמפלה גזענית נשים יהודיות. הן מקבלות הנחה רק תמורת 36 שעות שבועיות, לעומת ערבייה שמקבלת הנחה על 24 שעות שבועיות בלבד". 
בן ארי מזכיר את נושא הדיור ובפרט את הבנייה שהוקפאה, ועדיין מוקפאת דה פקטו, ביו"ש. הוא מציין את פעילותו בכנסת האחרונה נגד זרם המסתננים ששטף את הארץ, וכעת כמעט נפסק: "הרבה זוקפים לעצמם את התוצאות כעת, אבל מי ששם את הידיים באש בנושא הזה היה אני. קראו לי גזען ופשיסט, ואז כולם הצטרפו". בן ארי גאה גם בשלילת דרכונה של ח"כ זועבי, ובמאבקו בבנייה הפלשתינית "שביבי בונה מול סאלם פיאד".
במסגרת היעדים הבאים, חולם בן ארי על הקמת קבינט לענייני עלייה, שבו יהיו חברים שרי השיכון, הקליטה והתמ"ת. פעילות הקבינט, לפי תכניתו של בן ארי, תעודד עלייה מאסיבית לישראל, שתיתן מענה ציוני הולם לבעיה הדמוגרפית: "התכנית תהיה להעלות מיליון וחצי יהודים תוך עשר שנים. זו התכנית המדינית שלי. יש בצרפת 700 אלף יהודים ציונים נלהבים שהאדמה רועדת להם מתחת לרגליים, אבל פה אין תכנית להעלאה קהילתית, לבניית שכונות ולקליטת היזמות העסקית שלהם. בתכנית המדינית שלי אין נסיגה והתקפלות, אלא עלייה והתיישבות. כך אויבינו יבינו באופן טבעי שהמקום שלהם לא פה". 
מה מייחד אותך ביעדים המגזריים לעומת הבית היהודי?
"יש הבדל עצום, למשל בנושא של בחירת רב ראשי. סביב בנט יש כל מיני אנשי תורה ועבודה, והם יתמכו ברב של צוהר. לתפיסתי, אם ייבחר רב ראשי של הציונות הדתית, אסור שזה יקרה באופן שיגרום לקצר עם העולם החרדי. הם בני הברית האמיתיים שלנו, וזה מבחינתי סוג של קו אדום. בתחום הגיורים, בנט אמר בעבר שהוא רוצה את אמסלם כדי לשחרר את הגיורים. אני חושב שאת בעיית הגיורים צריך לפתור בלי לפגוע בהלכה". 
חלק גדול מהקמפיין שלכם נפסל מטעמי גזענות. לא יהיה יעיל יותר פשוט לעדן התנסחויות?
"מדינת ישראל טומנת את הראש בחול, ומסרבת לראות שיש פשיעה לאומנית בכנסת, בנגב ובגליל. כל מי שמדבר על זה מואשם בגזענות ובכהניסטיות. אנחנו לא ניתן למדינת ישראל להביא את עצמה לידי אובדן עם ההתעלמות הזאת. לא ייתכן שמי שנלחמת במדינת ישראל לא רק בוחרת אלא גם נבחרת לכנסת. זאת אובדנות, ונילחם על כך גם אם יפסלו אותנו. השופט רובינשטיין, אגב, לא הצליח למצוא אי חוקיות בקמפיין שלנו, הוא רק אמר שיש לו צרבת מזה. אני מכיר לכך כמה תרופות מצוינות..." מגחך בן ארי. 
לסיכום, מה יש לך לומר למי שמעריכים שלא תעברו את אחוז החסימה?
"פעלתי למען ארץ ישראל מגיל 15, אני וכך גם חבריי. לאכזבתם של מייחלי כישלוננו, השבוע נהיה בכנסת ובגדול. נצביע אי אמון בממשלה כשירצו לפנות את עמונה, ואני סקרן לגלות איך יצביעו אז אריאל, סטרוק ופייגלין, חברי הקואליציה. הם לא רוצים שנשאל מה הם עושים שם. אני בחיים לא עשיתי אקזיט, לא כלכלי ולא פוליטי".