בשבע 527: "עניין אישי" עם מנכ"ל המדרשייה

שמוליק בר לבב 63, תושב כפר סבא. נשוי למלכה. אב לארבעה וסב לשלושה עשר. מנכ"ל המדרשייה

עפרה לקס , ו' בשבט תשע"ג

שמוליק בר לבב צילום: עופר עמרם
התחלה: סיוון תש"י, חיפה. בערך יומיים אחרי שההורים ירדו מהאונייה שהביאה אותם לכאן מאוסטריה. ילד סנדוויץ' בין שני אחים. הצעיר שבהם היה תלמיד שלו, ויש פרגונים. "תלמיד טוב וחברה'מן, מדרשיסט אמיתי".  

דור שני: ההורים לא הסכימו לדבר על קורותיהם בשואה. האב שמר על שתיקה קיצונית, ופירורי המידע הגיעו מפגישות מקריות עם מכרים ומהסבתא שהתגוררה עם המשפחה. "רק לקראת הסוף הוא הסכים לספר, וגם זה בקושי".  

התוצאה: במשך שנים ארוכות בר לבב היה רכז חינוך חברתי, שמארגן הרצאות, סמינריונים ונסיעות לפולין, אבל בעצמו לא נכח בכל אלה בגלל הקושי. פעם אחת היתה נסיעה לפולין ל-24 שעות בדיוק. זה היה סיור ממצה, "אבל מאוד קשה". 

הרצליה: שלוש-ארבע שנים אחרי לידתו, עברה המשפחה לעיר שבה "לא היה ציבור דתי ענק". הילדות מוגדרת "יפה". אבא עבד בתנובה מ-4 בבוקר ועד אחרי הצהריים, האם היתה בבית. 

לימודים: יסודי ב'בר אילן'. "הייתי הילד הכי קטן, נמוך ורזה, אבל ידעתי להסתדר עם החבר'ה". בתיכון, במקום ללכת למדרשייה כמו האח הגדול, הבחירה היתה דווקא נחלים. 

לא מדרשיסט: האח הבכור, ז"ל היה "גאון אמיתי", ובר לבב התקבל למדרשייה רק בזכותו. האם הכריזה שאם כך - אין מקומו שם. "היא גם פחדה מהמדרשייה כי הייתי שובב". בישיבת נחלים, לעומת זאת, הבטיח המורה ללשון, קרוב משפחה, שיפקח עין. כשהאם התלוננה שההבטחה לא קוימה, הוא השיב "כדי שאשמור עליו הוא צריך להיות כאן". 

תנועת נוער: 'בני עקיבא'. חניך וגם מדריך לתקופה קצרה. "מקום שאיפשר לנו להיות עם חברים ולעשות דברים שלא תרגיש איתם לא בנוח". שם גם נוצרה, בסוף כיתה י', חברות עם מלכה, אותה הכיר שנתיים קודם לכן, בחזרות להצגה בבית הספר היסודי. 

ההצגה: 'המכשפה'. הוא היה הוצמאך, היא היתה מירל'ה. האירוסין התקיימו שלושה חודשים לפני סוף השירות הצבאי, והחתונה - שלושה חודשים אחריו. מלכה היתה במשך שנים אם בית ולימדה עולים חדשים עברית. בהמשך היא סיימה מסלול הוראת אנגלית ב'אורות', לימדה במשך 15 שנה במדרשייה ושבה לתפקיד אם הבית, "שזה גם יועץ, גם פסיכולוג וגם אמא". עורך הקידושין: הרב לאו. השניים מכירים עוד מתקופת השירות הצבאי של בר לבב, עת הגיע הרב לערוך סדר בבסיס חיל האוויר. מאז נשארו השניים בידידות אישית, "כשעברתי תאונה קשה הוא ארגן תפילות". 

הברכה: שלושה בנים ובת זקונים, "שגם היא כבר אמא לשניים". הבנים למדו בכרם ביבנה ובפדואל, ועוסקים בהיי-טק ובניהול מכירות. הבת גננת. "הכלות והחתן מכל תפוצות ישראל וה' זיכה אותנו בילדים, כלות וחתן שעושים את החיים לטובים יותר". עד כה נספרו י"ג נכדים, בן פורת יוסף. 

צבא: הרצון המקורי היה ללכת לטיס, אבל צה"ל גרם לו לצפות בחיל האוויר מנקודת מבט של איש הרבנות הצבאית. הוא היה בחיל האוויר ובצנחנים. היה לקצין והיום הוא סרן במיל'. 

אקדמיה: השאיפה היתה להיות עורך דין, "אבל אמרתי ששנה אחת אקדיש לעבודה חינוכית – כדי להתייחס לתלמידים אחרת משהתייחסו אליי". השנה נמשכת עד היום, למרות שבצד התואר הראשון בחינוך וקרימינולוגיה, הושלמו במהלך השנים גם תארים ראשון ושני במשפטים ואפילו התמחות.            

כפר בתיה: אחד הגורמים הדוחפים ללימודי החינוך היו ההדרכה בכפר הנוער הזה, שם התגורר הזוג אחרי הנישואין. "עבודה חינוכית לא פשוטה. הרגשת כל דקה שאתה עושה עבודת חינוך אמיתית. זו היתה תקופה קשה מאוד ומעשירה מאוד". 

מדרשייה: באותם ימים היא עוד נקראה 'המכינה' - כלומר החטיבה של המדרשייה. הנחיתה היתה לתפקיד מנהל הפנימייה ומורה למשנה. "בין התלמידים המצטיינים היו הרב אביחי קצין ויחזקאל ריינהרץ, אחי". 

המעבר: שמיים וארץ היא הגדרה די מדויקת למרחק שבין שתי אוכלוסיות התלמידים - זו שבכפר בתיה וזו שבמדרשייה. הנוער הראשון היה מרקע קשה, אבל "הם ידעו להגיד תודה על כל דבר". וחלק מהחבר'ה במדרשייה היו "צפונבונים", "אבל גם מי שמשחק אותה - כשאכפת לך ממנו ואתה נוגע בו, יודע להחזיר אהבה". הקימה לעבודה מלווה עדיין בכל יום בצליל של "מנדולינה בלב". 

החוק: במדרשייה שליש מהתלמידים מגיעים מעיירות פיתוח, כדי לגוון את הרקע והעדות. "זה היה כך גם בשנים שזה לא היה הנוהג בישיבות אחרות, וזה אחד הדברים שמשך אותי לשם". 

בר לבב: מעוברַת בדיוק נמרץ מריינהרץ, פרי יוזמת האח הבכור, דוד. הוא עצמו החל להשתמש בתרגום עם הנסיעה לשליחות בחו"ל. 

חו"ל:  מילווקי, ארה"ב. "שנינו לימדנו ארץ ישראל ויהדות. היינו שם רק שנתיים, אבל מאז אין שבוע בלי מילווקי. זו הקהילה הכי חמה שיש. וראיתי קהילות".   

ניהול: אחרי מספר שנים, הוא החל לנהל את המדרשייה בכפר סבא, המשיך להיות רכז חברתי ולקח תפקידים נוספים כמו ביטחון והסעות. "הרגשתי שפעילות טובה, הרצאה או פאנל מעניין יכולים לעשות לפעמים יותר מאשר כמה שיעורים". 

תקציב: לפני כמה שנים הוא מונה גם למנכ"ל - כפל תפקידים שבו יד אחת לוקחת ויד שנייה מבקרת. אחרי שנתיים הוחלט שראש הישיבה, הרב צבי אזרחי, "המתנה של הישיבה", יהיה גם המנהל. בר לבב נשאר המנכ"ל. 

פרידה מפרדס חנה: אחרי שנים ארוכות שבהן היה התיכון של המדרשייה בפרדס חנה, ובעקבות תמורות שונות, הוחלט להעביר אותו לכפר סבא. המתחם מושכר ל'בית אקשטיין', גוף המפעיל מגוון מוסדות לילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים, "לפחות המקום מוקדש לנושאים חברתיים מהמעלה הראשונה". 

חינוך פנימייתי: בחטיבה רק הילדים שגרים רחוק נשארים ללון, ובתיכון הפנימייה היא לכולם, "ביום שלישי יש אפטר". לפני שלוש שנים הובן שהתדמית של הפנימייה בעייתית, ורבו הטלפונים המשחררים. ההודעה לתלמידים שהפנימייה תהיה רשות הפכה את הקערה על פיה, "הנוכחות מוחלטת. נשארים כי רוצים". 

רוצים: "המדרשייה הפכה את המילה חברותא לדרך חיים, וב"ה אין חלש שלא לומד עם חזק. הפנימייה היא הדרך המרכזית לאפשר את זה. מי שהיה בפנימייה הרוויח לכל החיים. אמרנו שאנחנו המדרשייה החדשה, עם הדברים הטובים אבל בלי הקלקולים שהיו - וזה מצליח". 

צבע הכיפה: "אנחנו לא אומרים בצורה גורפת שר"מ עם כיפה שחורה לא ייכנס. יש לנו ר"מ חסיד סדיגורא נערץ, ור"מ בוגר סיירת שיש לו כיפה גדולה לראשו והוא חצי ברסלב. אנחנו רוצים לאפשר לתלמידים שרוצים - להתחבר לזה. גם ראש הישיבה חובש כיפה שחורה והוא עושה הכי הרבה מילואים מכולם ומעביר שיחות בסניפי בני עקיבא. חד משמעית: החינוך הוא ציוני-דתי". 

תוכנית ל"ב תלמידים: אין כוונה להיות אליטיסטים בהיבט של אזור מגורים או עדה, אלא "לגבש גרעין חזק מבחינה חינוכית-תורנית והוא יוכל לשאת על גבו תלמידים נוספים שיצטרפו בכיתות ח' ו-ט'". 

התלוש: "יש לנו ועד הורים חי ותוסס ומועצת הנהלה, והם מקבלים דיווח לאן יוצאת כל אגורה ומה המשכורות של כולם. יש לנו שקיפות טוטאלית". 

הגאווה: יש מעקב צמוד אחרי ההצלחות של הבוגרים ו"רק בשנה וחצי האחרונות" מונה השופט מיכה שפיצר למנהל בתי המשפט, משה דיין לנציב שירות המדינה, יורם כהן לראש השב"כ ועוד. "אנחנו מחנכים לראש גדול ולתרומה לעם ישראל בכל תחום". 

הגבאי: השכונה הסובבת את הישיבה היא של אנשים לא בהכרח דתיים שהתלוננו רבות על הרעש. מאז נשלחו התלמידים עם פליירים לבתים, השכנים הוזמנו לתפילות ויש היענות רבה בחגים כמו יום כיפור, ראש השנה ופורים. בשמחת תורה האחרון נשארו בישיבה 150 תלמידים, כדי שיהיה שמח. "מאז הוחלפו התלונות בתשבחות על התלמידים". 

ראש גשר: לצד ההכשרה האקדמית היו גם לימודי גישור מורחבים ויש היום עיסוק בנושא, בהתנדבות. "אני משתמש בשפת הגישור כמנכ"ל, כאבא, כבעל וכחבר", ויש גם כמה גישורים שנעשו בין התלמידים להוריהם ונחלו הצלחה. 

יו"ר הוועדה: תפקידים נוספים הם חברות בוועדת השחרורים של השב"ס ויו"ר ועדה פסיכיאטרית מחוזית המחליטה על אשפוז כפוי של חולים. "קשה לישון בלילה אחרי דיון כזה. אתה צריך להיות בטוח שלא אשפזת מישהו שלא היה צריך, ושלא השארת מישהו שעלול להזיק לו ולסביבתו".  

אם זה לא היה המסלול: החלום המקורי אמנם היה עיסוק בעריכת דין, אבל הסטאז' גילה שזה לא ממש זה. "להיות כל היום במשרד ולריב עם אנשים? לא". מקצועות שכן היו באים בחשבון הם עבודה סוציאלית או חינוך, "עבודה עם אנשים".  במגרש הביתי 

בוקר טוב: תפילה, לפעמים הליכת שחרית, מעבר דרך חדר האוכל עם נשנוש קל ויאללה למשרד. 

דיסק ברכב: דווקא חדשות. "כל האקטואליה שיש. אני חולה על זה. מודה". 

שבת: תפילה במניין המיוחד המשותף לתלמידים ולשכנים, ואירוח של ילד או שניים, עם משפחתו. "לאחרונה אנחנו חוטאים גם בללכת אל הילדים", כך שהשבת היא סביב הנכדים. 

עיתים לתורה: פרט לשיעורים המשולבים בתוך ובין תפילות השבת, יש קביעות שגם היא קשורה לבוגר המדרשייה. "הרב אורי בריליאנט הקים אתר שיעור דף יומי מדהים. עכשיו כשהתחיל סבב חדש של הדף היומי, פניתי לכל הבוגרים שלנו והמלצתי להם ללמוד אותו". שיעור הדף היומי הזה אורך רבע שעה, מה שמקל על המעקב ועל השלמות. 

אוכל: יש אהבה גדולה לאוכל, אבל היום יש מניעה בריאותית והכרח בדיאטה. אלה אמנם הניבו ירידה של 25 קילו, אבל יש צורך בעוד, והמשטר לא פשוט. "אפס סוכר, קמח מלא בלבד, שכח מהבורקסים והעוגות". האהבה הגדולה היא לאוכל שאשתו מבשלת, ושבת היא זמן החטאים. 

אחזקת הבית: התואר הרשמי הוא 'שר החוץ'. "כל מה שמחוץ לבית. מהוצאת הזבל ועד קניות". 

מפחיד: הצד הפיזי של הזקנה. 

דמות מופת: הגר"א והרבי מלובביץ'. הגר"א בגלל הגאונות שלו. "כל פירוש שלו גורם לי להתרגשות", והיותו הציוני הראשון. "כדאי שהליטאים שמשייכים את עצמם אליו ילמדו גם את המשנה הציונית שלו". הרבי מלובביץ' - אין השתייכות לחסידות, אבל היו כמה מפגשים איתו וגם סיפורי נפלאות שהליטאיות שבו עומדת נפעמת מולם. 

פנאי: אירועי תרבות מגזריים, בעיקר כאלה שיש בהם הומור. לאחרונה נצפו גם שני סרטים, 'המשגיחים' ו'למלא את החלל'. "לטעמי הם מדהימים". 

כשתהיה גדול: "אני חושב שזה יהיה בקרוב". לזמן הפנסיה מתוכנן המשך עזרה למדרשייה בהתנדבות, "כמה שאפשר לתחום האישי, הפחות כלכלי", ולהתנדב בתחומים נוספים. הבקרים יוקדשו ללימוד תורה. "וגם הנכדים. מה יותר טוב מזה?".