בשבע 528: ביטול עסקה על פי ההלכה

הרב שלמה אישון , י"ג בשבט תשע"ג

באופן עקרוני זכאי לקוח לבטל עסקה כאשר התברר שרכש מוצר פגום או ששילם על המוצר ביוקר. 

כאשר אדם קונה מוצר, ההנחה היא שהוא מעוניין לקנות אותו שלם וללא פגמים. על כן הוא יהיה רשאי לבטל את העסקה אם התברר שבמוצר יש פגם שרוב הציבור היו מקפידים עליו, כגון רהיט שנמצא שבור, מכשיר חשמלי שאינו פועל כראוי או מוצר מזון שעבר תאריך התפוגה שלו.

האפשרות לבטל את העסקה קיימת רק אם הקונה לא השתמש במוצר מרצונו, לאחר שגילה את הפגם. אבל אם השתמש בו לאחר מציאת הפגם, נחשב הדבר כמחילה והלקוח לא יהיה רשאי לתבוע את ביטול העסקה.

בפגם שניתן לתקנו בקלות, או בפגם שקיומו אינו מונע לחלוטין את אפשרות השימוש במוצר, רשאי המוכר להציע תיקון במקום ביטול העסקה. מאידך, אם הקונה מעוניין שהפגם יתוקן והמוכר אינו מעוניין בכך, לא יוכל הקונה לחייב את המוכר לתקן, ויהיה רשאי לבטל את העסקה.

נחלקים הפוסקים בשאלה האם הקונה רשאי לבטל את העסקה במקרים שבהם היה יכול לבדוק את המוצר לפני הקנייה ולא עשה זאת. למעשה, במצב כזה תהיה ידו של המוחזק על העליונה: אם הקונה טרם שילם – יוכל לבטל את העסקה; ואם כבר שילם – לא יוכל לעשות זאת. אכן, כאשר מדובר בפגם חמור שמסתבר מאוד שאין מוחלים עליו – יהיה רשאי הקונה לבטל את העסקה גם אם כבר שילם.

ביחס למחיר קובעת ההלכה כי אם אדם שילם על המוצר מעבר ל-20 אחוזים ממחיר השוק שלו, בלא שידע שהוא משלם ביוקר, הוא רשאי לבטל את העסקה. יש לציין שיישום הלכה זו במציאות ימינו אינו פשוט, באשר הוא תלוי במחלוקת הפוסקים בשאלה כיצד יוגדר מחיר השוק של כל מוצר ומוצר. 

הכותב הוא ראש מכון כת"ר