בשבע 528: מצטמק ויפה לה

שי נכנס לחדרו של האדמו"ר והגיש לו את הדף עם השמות לברכה. הרבי קיבל את פניו בחביבות גדולה. לאחר מכן עבר באצבעו על כל הרשימה. לפתע חזר לאחד השמות ושאל: "מה יש לדורית לאה נחמה?"

עודד מזרחי , י"ג בשבט תשע"ג

לילה אחד בשנת תשנ"ו, דורית בת השנתיים, בתם השנייה של שי ואסנת דאום מכפר דרום, לקתה בהתקף של חוסר נשימה וכמעט נחנקה. ההורים נסעו מיד לבית החולים ברזילי באשקלון. הרופאים בדקו את דורית וסברו שמדובר בסטרידו, סוג אסטמה שלוקים בה תינוקות. הם העניקו לה טיפול במקום ושחררו את הפעוטה לביתה מבלי להציע להוריה טיפול נוסף.

לאחר שההתקף נשנה הופנתה דורית למרכז הרפואי לילדים 'שניידר' בפתח תקווה. היא שהתה שם שני לילות ונערכה לה בדיקת ברונכוסקופיה בהרדמה מלאה, שבה הכניסו לה מצלמה דרך האף. הרופא בדק את הצילום ואמר להוריה שהתגלה אצלה גוש בקנה הנשימה. 

ההורים נבהלו. המילה גוש הצטיירה להם כגידול סרטני. הם שאלו את הרופא על כך והוא אמר: "זה לא בטוח. צריכים להוציא את זה, וכך נדע". 

הם סברו שהרופא יודע שמדובר בגידול ממאיר, והוא רק מעדיף לבשר להם על כך בהדרגה. הם ישבו בלובי של בית החולים ושאלו את עצמם מה הקדוש ברוך הוא רוצה מהם כעת: האם להשקיע את כל מרצם בהשגת ברכות מצדיקים? הם הגיעו למסקנה שזה לא חייב להיות האפיק העיקרי, אבל אם יזדמן להם לקבל ברכה מצדיק ישמחו לכך.

הרופאים קבעו שיש לנתח, ואמרו להורים כי מאחר שהגידול נמצא במקום מסובך מאוד ליד מיתרי הקול, יש רק רופא ישראלי אחד שיודע לעשות ניתוח כזה וכדאי לגשת אליו. 

ההורים הלכו לרב פירר בבני ברק והוא שוחח עם אותו רופא, שאמר לו כי הוא ערוך לעשות ניתוח כזה רק פעם בשנה והמליץ לעשות את הניתוח בקנדה, שם השתלם בעצמו. הרב פירר ניהל גם שיחת ועידה עם מנהל חדר מיון ב'שניידר' ועם הרופא בקנדה המתמחה בניתוחים כאלה, ולאחר מכן יעץ להורים באופן חד משמעי שכדאי להם לבצע את הניתוח בקנדה. 

צילום הברונכוסקופיה נשלח מישראל לקנדה, ונמסר מבית החולים שם שהם מסוגלים לבצע את הניתוח והילדה מוזמנת אליהם. ההורים החלו לארגן את מזוודותיהם לקראת הטיסה. 

באותם ימים נסע שי עם רב כפר דרום, הרב אבי"ק שרייבר, אל הרב אברהם יעקב פרידמן, האדמו"ר מסדיגורא, שהתגורר בתל אביב והיה לו קשר חם עם מתיישבי גוש קטיף. הרבי הגיע לביקור בכפר דרום בעת הכתרת הרב שרייבר, צאצא של חסידי סדיגורא, כמרא דאתרא. הוא שלח בערב פסח מצות שמורות מאפייתו למשפחות השכולות של הגוש והתעניין כל העת בנעשה שם. 

לקראת הפגישה הכין שי רשימה של חמישה עשר שמות מבני משפחתו כדי שהאדמו"ר יברכם, מבלי לציין איזו ברכה מיוחדת להעניק לכל אחד, ואת שמה של דורית הפעוטה כלל בתוך הרשימה. 

שי נכנס לחדרו של האדמו"ר והגיש לו את הדף עם השמות. הרבי קיבל את פניו בחביבות גדולה, ואמר שהוא שמח כי הגיע לביתו, ובכל פעם שיזדמן לתל אביב הוא מוזמן אליו. לאחר מכן עבר באצבעו על כל הרשימה. לפתע חזר לאחד השמות ושאל: "מה יש לדורית לאה נחמה?"

שי סיפר לו שמדובר בבתו בת השנתיים, שהתגלה אצלה גוש לא מזוהה בקנה הנשימה, והם עומדים לנסוע ממש בקרוב לניתוח בקנדה. 

"זה לא נראה לי כל כך רציני", אמר הרבי, "כדאי שתשאלו שוב פעם את הרופאים".

שי לא ידע איך להתייחס לדברי הרבי ומה לעשות בנידון. הרי יש צילום ברור של גוש גדול, וכבר סוכם על ניתוח בקנדה?!

לאחר מכן נודע להורים שהמנתח מקנדה התקשר לראש מחלקת טיפול נמרץ ב'שניידר' ואמר לו כי אמנם אבחנת הצילום נכונה, אבל הוא מבקש לערוך שוב את בדיקת הברונכוסקופיה באופן קצת אחר כדי לוודא סופית את המצב. ההורים לקחו את בתם שוב לצילום, והתגלה, לתדהמת כולם, כי הגוש קטן בשבעים אחוזים מהפעם שעברה! כלומר, מצטמק ויפה לה...

הרופאים אמרו כי כעת הקנה משוחרר לגמרי, וחשוב מכל - אם הגוש הולך וקטן, זהו סימן שלא מדובר בגידול סרטני, ולפיכך אין צורך לבצע את הניתוח. הם המליצו על מעקב שוטף, והטיסה לקנדה בוטלה. 

החורף עבר בשלום, וכך חלפו השנים הבאות. כאשר בגרה דורית היא שמעה את הסיפור מפי הוריה והחלה להתעניין בשושלת רוז'ין, ובפרט ברבי מסדיגורא, וחשה כלפיו קשר נפשי מיוחד. כאשר נודע לשי בי"ט בטבת השנה שהרבי מסדיגורא הסתלק, הוא הודיע על כך לדורית, והיא התרגשה עד דמעות.