בשבע 528: הפכו אותנו לאויבי ההתיישבות, כעת צריך לנקות את השולחן

ראיון עם ח"כ זאב אלקין, יו"ר הקואליציה היוצאת ויו"ר מטה דתי-לאומי ויו"ש (ליכוד)

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ג בשבט תשע"ג

כשמנתחים אצלכם את התוצאות יש מסקנות? קיוויתם ל-40 מנדטים לפחות. מישהו כשל בקמפיין? במסרים?

"במערכת הבחירות הזו שמנו לעצמנו שתי מטרות. העיקרית היא לשמור על שלטון המחנה הלאומי. יש חוק בלתי כתוב שממשלות ימין לא מחזיקות מעמד שתי קדנציות רצופות, ואת החוק הזה רצינו לשבור. לכן איחדנו את המפלגות ועשינו עוד כמה צעדים, ובמשימה הזו נראה שהצלחנו. התוצאה מלמדת עד כמה זה היה קשה. אחוזי ההצבעה במעוזי השמאל היו גבוהים. היתה שם התלהבות ורצון עז להפיל את נתניהו. התרעתי על כך לא פעם וצחקו עליי. טענו שאני אומר זאת מטעמי קמפיין, אבל עכשיו רואים עד כמה היינו קרובים לאובדן השלטון. די היה בכך שהמנדטים היו הפוכים בין יחימוביץ' ללפיד וכבר היינו במצב אחר לחלוטין... הימין איבד כארבעה מנדטים שלא עברו את אחוז החסימה, וזה מה שקרה ב-92'. היינו קרובים לחזור על התסריט ההוא".

מהי המטרה השנייה שהיתה לכם?

"כדי שהממשלה תהיה חזקה רצינו שבבסיסה תהיה מפלגה גדולה, ואת זה לא השגנו. אמנם 31 מנדטים זה יותר טוב מה-27 שהיו לנו, אבל זה עדיין רחוק ממה שרצינו".

ל-27 שהיו לכם נוספו עוד 15 של ליברמן שעכשיו כמעט התאדו.

"אבל אותם 15 לא היו במוקד הכוח של המפלגה הגדולה, אלא בצד הדורש של המפלגות המצטרפות, ואת זה מנענו באיחוד. לא הצלחנו להשיג את המטרה השנייה, משום שהציבור הצביע כאילו בשני פתקים. היתה תחושה שנתניהו יהיה ראש הממשלה הבא ללא ספק, וכעת מה שנותר הוא להשפיע על הממשלה. אז מי שרצה להשפיע ימינה הצביע לבית היהודי, מי שרצה להשפיע בנושאי דת ומדינה ושוויון בנטל הצביע ללפיד, ומי שרצה השפעה בנושאים דתיים הצביע לש"ס. ואכן האמירה של ש"ס והבית היהודי היתה שהם מצטרפים לממשלת נתניהו ובכך נחלשנו".

איך אתה מנתח את תוצאות השמאל?

"גם מניתוח השמאל המסקנה היא שהציבור רצה את נתניהו. בגוש השמאל היו שלושה מנהיגים. יחימוביץ' אמרה שלא תיכנס לממשלת נתניהו ונענשה בחמישה מנדטים, לבני אמרה שהכי חשוב זה להחליף את נתניהו וירדה מ-12-11 לשישה ממנדטים. ולעומת זאת לפיד שלא יצא נגד נתניהו אלא אמר שייכנס וישפיע קפץ מ-11 ל-19 מנדטים".

תרשה לי להציע הסבר: חששתם מבנט, תקפתם אותו, והציבור, שאולי קנה את קמפיין החשש מהקיצוניים, חבר ללפיד. וכך מה שיכול היה להישאר בגוש הימין עבר לשמאל.

"אני לא יודע לומר בוודאות ממה הדברים באו. חלק מהקולות הם קולות טרנד. שמעתי שהיו כאלה שהתלבטו בין בנט לאלדד יניב, שהם שני הפכים. אבל מדובר בהצבעת טרנד, ובהצבעת טרנד אסור לעלות מוקדם מדי, כי אחרי העלייה יש ירידה. הבית היהודי עלה מעט מוקדם מדי מבחינתו והחל לרדת לקראת הבחירות עצמן".

מה הסיכויים לשיתוף פעולה בין ש"ס ליאיר לפיד, שהצהיר שלא יישב עם דרעי.

"לא ראיתי שלפיד פוסל חרדים כתפיסת עולם. עוד מוקדם מדי לומר מה יהיה. הוא הגיע להישג מרשים מאוד וכיום כמעט אי אפשר להקים ממשלה בלעדיו. אני מקווה שהוא יעסוק בתוכן ולא בפסילות אישיות, כי אם הוא רוצה להוביל שינוי זה יקרה רק בהידברות ולא בכפייה. מבחינתו רצוי היה שש"ס תיכנס לממשלה ויקבלו את המתווה של שוויון בנטל, גם אם בפנים חמוצות. אני מקווה שהוא ירצה להשיג הישגים ולא רק כותרות שהוא הצליח לזרוק את החרדים בנוסח אביו. הוא עוד שחקן חדש. נצטרך לראות איך הוא יתנהל".

כפי שאמרת, בלי לפיד לא תהיה ממשלה והוא יכול לדרוש הכל. לנתניהו אין ברירה אלא לקבל. כשמדובר במפלגות אחרות קוראים לזה סחטנות... 

"זה בדיוק מה שרצינו למנוע כשהסברנו את משל ההגה. כל אחד רוצה להניח יד על ההגה, ואם מפלגת השלטון לא גדולה אי אפשר להנהיג כך. כל אחד יכול ללחוץ. אם היינו גדולים יותר, עמדת המיקוח שלנו היתה חזקה יותר. כל מה שהתרענו מפניו מתממש".

המתקפות על הבית היהודי יצרו קרע. ביזיתם את תפיסת העולם שלהם, את הרבנים שלהם. הקרע הזה ניתן לאיחוי סביב שולחן הממשלה?

"ברור שיש משקעים, ואגב, לא רק משקעים אצלם אלא גם אצלנו, כולל משקעים של ראש הממשלה עצמו. זאת בעקבות דבריו של בנט על נתניהו שהוא חלש ויפנה יישובים, בה בשעה שהוא ראש הממשלה היחיד שלא רק שלא פינה אלא הדגיש את התנגדותו לפינוי. הם ניסו לצייר אותו כפי שהוא אינו, ניסו לתאר את הקדנציה הזו כרעה להתיישבות, ופתאום אחרי הבחירות שואלים אותי איך נסתדר עם לפיד אחרי ארבע שנים טובות כל כך להתיישבות. אז פתאום גילו כאן שאלה היו שנים טובות להתיישבות? ואגב, גם לי באופן אישי יש משקעים, גם מול חברים אישיים. האשימו אותנו בדברים שלא היה לנו קשר אליהם כמו ב'קמפיין יגאל עמיר'. ידעו את חילוקי הדעות סביב הקמפיין נגד הבית היהודי וידעו מה עמדותיי ועמדות חבריי כמו חוטובלי ואחרים, ובכל זאת האשימו. הפכו אותנו לאויבי ההתיישבות, אבל כל אחד וסגנונו. כעת צריך לנקות את השולחן ולהמשיך הלאה. המטרות שלנו ושל הבית היהודי דומות בהרבה דברים שאנחנו מאמינים בהם וצריך לשתף פעולה".

אתה קורא גם ליחימוביץ' לחבור אליכם, למרות כל מה שהצהירה והכריזה. היא מדברת על גוש חוסם שימנע מכם ממשלה. לאיזה תסריט יש סיכוי גדול יותר?

"האינטרס הוא ממשלה רחבה ככל הניתן, בעיקר לנוכח הלחצים הצפויים עלינו בקרוב. יש לנו גם נושאים כלכליים ואת האיום האיראני. יש מדינה לנהל. הציבור אמר את דברו והעניש את כל מי שסירב לאחדות כמו לבני, מופז ויחימוביץ'. הציבור מבין מה טוב למדינה ואני מקווה שהמנהיגים יקשיבו לו ויתעלו מעל שיקולי אגו ואג'נדה אישית. על יחימוביץ' אני פחות תולה תקוות בעקבות ההצהרות שלה, והלוואי ואתבדה, כי יש לנו הרבה משותף לעבוד עליו ביחד".

מה לגבי לבני? אתם קוראים גם לה. יש ביניכם עוד מכנה משותף שיאפשר עבודה יחד?

"לא פסלנו אף אחד, כמובן בקווי היסוד שאנחנו נקבע. ראש הממשלה אמר שהיא לא תהיה שרת חוץ ולא תנהל את המשא ומתן המדיני, כי הדרך שבה היא ניהלה אותו לא מקובלת עליו. אם היא תרצה להצטרף כדי לקדם אג'נדות חברתיות וכדומה זה אפשרי".

באופן אישי, הדיבורים שלך באחרונה על החלת ריבונות ביו"ש מרחיקים אותך משולחן הממשלה כי צוירת כקיצוני?

"זו לא הפעם הראשונה שבה אני אומר את הדברים על ריבונות. ההעלאה של הדברים דווקא עכשיו זה רק גימיקים. אני נמצא בחלק הימני של הליכוד. אני לא חתול בשק וראש הממשלה מכיר את עמדותיי. יש בינינו לא מעט חילוקי דעות, אבל הם לשם שמיים ואנחנו יודעים לשים אותם בצד כשצריך ולעבוד יחד. זה מה שהופך אותי לאחד האנשים הקרובים אליו ואלה שבהם הוא נועץ. לא אחליף את עמדותיי כדי לקבל תפקיד כזה או אחר".

סביר להניח שלא תענה, אבל בכל זאת: איזה שר תרצה להיות?

"אני שומע הרבה רחש-בחש בנושא התפקידים. באתי כדי להשפיע בדברים שאני מאמין בהם ואני יודע לחטוף על כך. זה בסדר. להיות בשולחן הממשלה זה חשוב ומרתק, אבל זו לא מטרה. אני רוצה להיות במקום שבו אוכל להשפיע, ולכן אני לא חושב שהעיסוק בזה רלוונטי. הכל מאוד מוקדם עדיין".