בשבע 528: האם להגביל בחוק את מספר השרים וסגני השרים המכהנים?

ירעם נתניהו , י"ג בשבט תשע"ג

להגביל בחוק / רוני מילוא, ח"כ ושר לשעבר

בהחלט יש להגביל זאת בחוק. מפני שאם ההגבלה הזאת לא תהיה בחוק, יהיו פרצות בעניין. 

יש חוק יסוד הממשלה, ובו צריך להוסיף את סעיף ההגבלה עד 18 שרים. כך לא ירחיבו את הממשלה על פי צרכים קואליציוניים. בממשלה האחרונה המהלך הזה הגיע למספר מוגזם של שרים וסגני שרים.

החוק לא ימנע קואליציה יציבה, אלא יגביל מראש את מספר השרים – מראש יֵדעו שבכל קואליציה יש מספר שרים מוגבל ואלה גבולות הגזרה למשא ומתן קואליציוני.

אמנם היה הרבה יותר טוב לו היה אפשר לסמוך על הפוליטיקאים עצמם, שהם יגבילו את מספר השרים בממשלה, אבל לצערנו ראינו עד היום שמתוך רצון זה לא עובד. לכן הפתרון הוא חקיקה.

רק מסיבות קואליציוניות לא חוקק חוק כזה עד היום. אם תהיה קואליציה חזקה -  אולי יחוקקו את זה, ואני מקווה שזה יקרה כבר בכנסת הבאה. יאיר לפיד תומך בחקיקה הזו בצורה ברורה, ואם ינסו להעביר את החוק הזה בדרך הנכונה רוב הסיעות יתביישו להצביע נגדו, והוא יעבור כבר בכנסת הקרובה.

פגיעה בתפקוד הכנסת / ד"ר חן פרידברג, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת אריאל

בחינת הגודל של ממשלות ישראל מִקום המדינה ועד ימינו מצביעה על צמיחה עקבית בגודלן וביתר שאת בעשור האחרון, עד כדי 40 חברים. הסיבה הבולטת לכך טמונה בשיסוע של המערכת הפוליטית וזה מתבטא במספר רב של מפלגות בינוניות וקטנות. כדי להרכיב ממשלה נדרש ראש הממשלה המיועד לגייס שותפות רבות. בהיעדר הגבלה חוקית על גודל הממשלה, הוא ייענה לדרישות השותפות הרבות על ידי חלוקת עוד ועוד תיקים. יתר על כן, כדי להבטיח את שליטתה של מפלגת השלטון בתוך הממשלה, הוא נאלץ לחלק תיקים נוספים לחברי סיעתו והממשלה גדלה עוד.

ההשלכות של תופעת הממשלות הגדולות בישראל חמורות. ראשית, מדובר בבזבוז כספי ציבור על משרדים שבראשם שרים בלא תיק, או על משרדים שנוצרו לצרכים קואליציוניים (איומים אסטרטגיים, מודיעין, שירות הציבור ועוד). נושא זה מעורר ביקורת ציבורית קשה ופוגע באמון הציבור במערכת הפוליטית.

שנית, ממשלה גדולה מדי מתקשה לתפקד בצורה מיטבית. לא בכדי היא מקימה פורומים קטנים לצורך קבלת החלטות, כגון השביעייה והמטבחון.

שלישית, ככל שגדל מספר חברי הממשלה, כך קטן מספר חברי הכנסת הפנויים לבצע עבודה פרלמנטרית. בעקבות זאת רווחת תופעת החברות המקבילה בכמה ועדות, וזה גורם לנוכחות דלילה בדיונים. פועל יוצא מכך הוא פיקוח פרלמנטרי ירוד על הממשלה ופגיעה באינטרסים ציבוריים. 

המציאות מוכיחה כי בהיעדר מגבלה חוקית ממשלות ישראל ימשיכו לתפוח. לפיכך יש לשאוף להגביל את גודלן בחוק יסוד ולשריין מגבלה זו ברוב מיוחד, למשל 80 חברי כנסת, כדי שלא ניתן יהיה לבטלה על נקלה בהתאם לצרכים קואליציוניים משתנים. 

בעיית משילות / דן תיכון, לשעבר יו"ר הכנסת

בקדנציה שלי חוקק החוק שמגביל את מספר חברי הממשלה. לאחר מכן שונה החוק בזמן ברק, ובהמשך שוב הגבילה הכנסת את מספר השרים ל-18. אחרי הבחירות האחרונות נתניהו ביטל שוב את ההגבלה.

אני חושב שיש מקום להגביל, ולא משום חיסכון בתקציב. השרים מקבלים את אותה משכורת של חבר כנסת, רק בתוספת של כ-200 שקלים. סגן שר מקבל משכורת כמו ח"כ. כך שאין כאן בזבוז כסף. כן יש כאן עניין של יכולת לקבל החלטות על ידי כוח קטן. על הממשלה להיות קטנה כדי שהיא תוכל להכריע, ולממשלה כמו היום אין יכולת לתפקד כיאות, וודאי שלא להכריע.

אני לא רואה אפשרות שיחקקו שוב את החוק המגביל. כשיש הרבה מפלגות, לכל מפלגה שנכנסת לקואליציה יש הדרישות שלה בתחום המינויים, והמפתח לכל שר הוא שניים-שלושה חברי כנסת, מה שמבטיח ממשלה גדולה שקשה לה לתפקד. 

מרבית המפלגות בארץ הן מפלגות סקטוריאליות ויש לרצות אותן, ועל מפלגת הרוב לשמור על רוב השרים. כך נוצר מצב בלתי אפשרי שככל שאתה מסכים למנות שרים מהמפלגות הקטנות, אתה צריך למנות את אותו המספר ממפלגת השלטון.

הרצוי והמצוי... / אריק קרמר, ירושלים (גולש ערוץ 7)

על פי תוצאות הבחירות, שיחייבו קואליציה רבת מפלגות, נראה שיהיה צורך להגדיל את מספר השרים וסגניהם. 

כיסאולוגיה היא גם אידיאולוגיה כשאין ברירה, ואין לנו על מי שנלין אלא על האופי היהודי, שמעדיף לדאבוננו מחלוקות ופילוגים על אחוות אחים.

ראוי והכרחי / אביאל עברי, פתח תקווה (גולש ערוץ 7)

יהיה זה נכון מאוד להגביל את מספר השרים וסגני השרים. צורת הממשלה בישראל מעודדת ריבוי שרים ובזבזנות. יש מחלוקת עם שותפה זאת או אחרת? 'נתפור' לה תיק. ח"כ לא מרוצה? נשדרג אותו לסגן שר. 

מעבר לכשל הערכי שיש בכך שמינויים שאמורים להיות מקצועיים משמשים שוחד פוליטי, הדבר פוגע בעבודת הכנסת. שכן חברי הממשלה אינם חברים בוועדות ואינם מציעים הצעות חוק, וכך קורה שח"כ אחד חבר בהמון ועדות, דבר שפוגע בתפקודן.