גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

קטעים, נבחרים - על דעת עצמי

31/01/13, 23:29
אבי סגל

לפני הכל, רק בשביל הנשמה: שולי מועלם כן, טאלב א-סאנע לא. זהו, עכשיו אני מרגיש יותר טוב. אפשר להתחיל.

כבר עבר כמעט נצח מאז יום הבחירות, ומן הסתם הכל כבר נכתב ונאמר על כישלון נתניהו, עליית הלפיד וההדחה הכואבת של מפלגת 'ברית עולם לגאולת ישראל' ברגע האחרון. זה לא סותר את העובדה שגם לי יש דעה משלי. אני לא בהכרח מסכים איתה אך איאבק על זכותי להביע אותה. ובכן, הנה מספר הערות שאולי קראתם ואולי לא על חלק מהמפלגות שהתמודדו בשבוע שעבר.

הליכוד ביתנו – בנימין נתניהו יכול להתנחם בהישג היסטורי אחד: זוהי מערכת הבחירות הראשונה שבה הוא מצליח להוביל מפלגה למספר המנדטים הגדול ביותר. בשלושת הניסיונות הקודמים שלו, גם כשנבחר לראשות הממשלה, המפלגה שהוביל לא הצליחה לנצח. מעבר להישג הטיפל'ה-מפוקפק הזה, התנהלותו של נתניהו במערכת הבחירות הנוכחית עוד תילמד באוניברסיטאות היוקרתיות בעולם תחת הכותרת "ככה מחרבים קמפיין". נתניהו הוא הפוליטיקאי הראשון שאמור, מצד הצדק וההיגיון, גם להרכיב ממשלה וגם להסיק מסקנות אישיות וללכת הביתה, לא משנה הסדר.

את הסיבות לתוצאה המאכזבת של מפלגת השלטון כבר מנו רבים לפניי: האיחוד הכושל עם ליברמן, המתקפות על בנט, המחאה החברתית ומירי רגב. אבל עיקר האחריות עדיין מוטלת על התנהלותו האישית של רה"מנו, על הטריקים והשטיקים והספינים שהיו חלק בלתי נפרד ממנו במהלך הקדנציה האחרונה. לא מנהיג חזק חיפשו בוחרי ישראל, אלא מנהיג אמין, אבהי ומעניק תקווה לעתיד טוב יותר. נתניהו לא יכול היה לתת דבר מכל אלה, וגם רבים ממצביעי הליכוד-ביתנו עשו זאת למרות האיש העומד בראש ולא בזכותו. הגיע הזמן שהליכוד ימצא לו יורש.

יש עתיד – את דעתי על המפלגה ועל העומד בראשה כבר כתבתי כאן יותר מפעם אחת. ובכל זאת, הנה גם מילה טובה: לפחות חלק מ-19 הח"כים החדשים של 'יש עתיד' הם אנשים טובים, אידיאליסטים, נטולי ציניות, בעלי אגו מוגבל, אפילו קצת ביישנים. הכי לא מפלגת שינוי שיש. לפחות חברה אחת ברשימה נשמעה בראיון טלוויזיוני כמו גרופית של יאיר לפיד שבמקרה נקלעה לכנסת. בהעדר ניסיון פוליטי או נקודות השקה אידיאולוגיות בתחומים השונים, אולי דווקא האישיות החיובית של הח"כים החדשים תגרום לכך שהמפלגה תשרוד, מי יודע.

אה, ואם אתם רואים כעת ברחוב אדם שדופק את ראשו בקיר ומסרב להתנחם, ייתכן שקוראים לו ד"ר איתן חי-עם. הכוונה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, שפרש בזעם מרשימתו של לפיד אחרי שהוצב רק במקום ה-12 הלא ריאלי בעליל. למזלם של אנשי המפלגה, אגו אחד הלך הביתה בזמן.

העבודה – אם לא יקרה דבר בלתי צפוי, וכבר למדנו שבפוליטיקה גם הבלתי צפוי הוא צפוי, זאת תהיה הממשלה הראשונה מאז ממשלת נתניהו הראשונה, שבה לא יהיה למפלגת העבודה חלק. כשמדברים על גוש הימין מול גוש השמאל – כדאי לזכור את הדברים הבאים: שלוש ממשלות הליכוד האחרונות (פעמיים שרון ופעם נתניהו) הכילו בשמחה גם את מפלגת העבודה על רסיסיה הקטנים; שתי ממשלות השמאל האחרונות (ברק ואולמרט) לא חלמו לצרף אליהן את הליכוד. המסקנה: ב-14 השנים האחרונות אין באמת גוש ימין. יש גוש שמאל ומולו גוש מרכז רחב. רחב מדי.

התנועה – בקרוב תקום ועדת חקירה שתבדוק מיהו הפוליטיקאי שיצא יותר טמבל: ציפי לבני שלא הסכימה להיות מספר 2 של יאיר לפיד, או יאיר לפיד שבכלל הציע לה.
עמוד 1 מתוך 2
הקודם | הבא