בשבע 529: אין עתיד בממשלה

עדיף ללפיד חסר הניסיון להשתפשף באופוזיציה מאשר לנסות לקדם את השוויון המדומה בנטל בתור שר

דודו אלהרר , כ' בשבט תשע"ג

אין כל צורך להתלבט באשר לתוצאות הבחירות. התמונה ברורה לחלוטין. העם בחר בבנימין נתניהו לראש הממשלה ובשותפים טבעיים לממשלתו – הבית היהודי (12), ש"ס (11), אגודה (7) וקדימה (2). אלה מונים ביחד עם הליכוד 63 מושבים בכנסת המבטיחים קואליציה נאמנה ויציבה. כל ניסיון להישען על מפלגת יש עתיד ולסבך את הפוליטיקה בישראל נדון מראש לכישלון. יאיר לפיד השבוי בהצהרותיו נדון לחיי אופוזיציה, אם לפני הקמת הממשלה ובוודאי לאחר הרכבת הממשלה אם יכהן בה תקופה קצרה.

החשיבה שיש לשתף את יש עתיד בכל מחיר אין לה על מה שתסמוך. זו תהיה החלטה אומללה נגד רצונו של הבוחר המשוקלל. העובדה שכוכב טלוויזיה יפה תואר זכה ב-19 מושבים אינה צריכה לעוור את ההיגיון. אם הוא אכן רוצה לעסוק בפוליטיקה, אזי ראוי הוא שיתכבד וישב כמה שנים בוועדות הכנסת, ישתפשף, יצבור ניסיון ויבנה לעצמו מעמד של עסקן פוליטי מן השורה. הצנחתו לתפקיד שר תפגע בראש ובראשונה בו עצמו. הוא הרי יודע שהוא טירון פוליטי, וכאחד שמתיימר להביא פוליטיקה נקייה, הוא לבדו צריך להתנגד לכך שפוליטיקאי בחיתוליו יכהן בתפקיד המחייב אחריות רבה וניסיון לא מבוטל.

גם נפתלי בנט צריך לשדר צניעות בדרישותיו. גם לו אין את הניסיון הדרוש, אף על פי שניסיונו הציבורי עולה על זה של לפיד. ממשלה עם בנט ולפיד יחדיו היא ממש לא הממשלה שהעם רוצה. יתר על כן, ממשלה כזו אינה רצויה מכל וכל דווקא אצל בוחריהם של השניים. אחרי שהשניים יתעשתו משיכרון התוצאות, הם יבינו את הקשקוש המסוכן של 'שוויון בנטל' שאינו נדרש מן הערבים הפלשתינים בישראל. בשביל שהמים והשמן יתערבבו זה בזה צריך יהיה לנעֵר כל הזמן. ברגע שיפסיקו לנער את השניים, ההתנחלויות ביהודה ובשומרון והנהנתנות הצפונבונית יחלו להתכתש ביניהן. אין לממשלה כזאת סיכוי לצלוח את ימי החסד.

יאיר לפיד, בחוסר ניסיונו, עלול להצית מלחמת אזרחים. התקשורת תדרבן אותו להילחם בחרדים ובמתנחלים, ויותר מכך, היא תלחץ עליו להיכנע לערבים אשר קוראים מזה שנים לביטולה של המדינה היהודית. אם לא יציית לכלבי השמירה, הוא יחוש את כוחם ההרסני ואת טירופם הבלתי נשלט, שרק יתישו אותו וימאיסו עליו את ההרפתקה המיותרת שנכנס אליה לא מוכן. דומה שעוד מעט ויימעך מכובד המנדטים שנפלו עליו. הטוב ביותר עבורו הוא לחבוש את ספסלי האופוזיציה, להתאמן בתורת הנאום, ללמוד את תקנון הכנסת ואת חוקי היסוד, להתערב בוועדות השונות ולהכין עצמו לבחירות הבאות שכנראה ישלחו אותו הביתה, חזרה אל עולם הבידור ואל טוריו המפוהקים.

אחריות גדולה מאין כמוה רובצת לפתחה של השליטה הבלתי מעורערת שלנו, שרה נתניהו. חסימת דרכו של נפתלי בנט וסלילת הדרך ליאיר לפיד תהיינה לה לרועץ. מי שישלם את המחיר יהיה בעלה והמחנה היהודי-לאומי-ציוני. כשההדוניזם יטה את מסלולו של בנימין נתניהו, הוא יתרסק. התקופה שלאחריו תהיה כבר של השמאל שיחריב כל זכר למדינה היהודית ותקום פה מדינה ערבית-חמאסית. שיבת ציון תיגדע בתוך פחות משבעים שנה. אם שנאתה לנפתלי בנט היא הדלק המניע את מהלכיה, גם אם אין זו שנאת חינם, היא גוזרת עלינו חורבן בשל שנאה 'מוצדקת'.

ראש הממשלה אינו קצוץ כנפיים כפי שהתקשורת מציירת לנו, אבל הוא עושה דבריה של רעייתו. הדעת השקולה קובעת שיש לו קואליציה טובה ומהימנה, אבל שרה לא מרשה. בעיה. לפיכך אני מבקש ממך גברת שרה נתניהו, חוסי על נתינייך ומחלי לנפתלי בנט. אני בטוח שהוא מבקש לכפר על עוונותיו.