בשבע 529: "עניין אישי" עם סמנכ"ל החברה לפיתוח פ"ת

שי מייבסקי, 46. תושב פתח תקווה. נשוי לנעה ואב לשניים. סמנכ"ל החברה לפיתוח פתח תקווה

עפרה לקס , כ' בשבט תשע"ג

שי מייבסקי צילום: עופר עמרם

התחלה: ח' בסיוון תשכ"ז, עשרה ימים אחרי הניצחון. ההורים, מלאי התפעלות מנס המלחמה, בחרו לבנם את השם ש"י: ששת ימים, שחרור ירושלים וגם שלמות ישראל. המקום: פתח תקווה, אלא מה.

אלא מה: ההורים, שניהם ילידי הארץ, הגיעו לאם המושבות כבר בתשכ"ג ומאז הם שם וגם הוא. "העיר הזאת היא מהות חיי. גדלתי והתחנכתי פה, וזה תענוג גדול להיות שותף בפיתוח העיר וקידומה".

עשייה ציבורית: סב אחד היה מנכ"ל אוניברסיטת בר אילן, השני היה איש הסוכנות היהודית ואיש פאג"י. האב אמנם עבד בהנהלת חשבונות, אבל היה פעיל מאוד במפד"ל ובמועצת העיר ושימש בתפקידים ציבוריים שונים. "בית כזה מלמד אותך שיש הרבה דברים שהם מעבר לאני הפרטי". הוא שלישי מבין ארבעה ילדים והבן היחיד.

לימודים: נצח ישראל, בית הספר שהיה אז מאוד מרכזי, חטיבה ותיכון בנחלים, "הפנימייה תרמה לי המון והכינה אותי לחיים ולשירות הצבאי". זכור מאוד לטובה הרב שלמה נגר שחינך בשלוש מתוך ארבע שנות התיכון. "אישיות שאני מעריך ומוקיר לה טובה". עד היום יש ביקור שנתי בפורים שכולל משלוח מנות.

תנועת נוער: בני עקיבא מלאבס, "שבט עמיעד, אחד השבטים הגדולים בסניף". זכורים לטובה המחנות והמסעות וגם הנחיית תחרות הפזמונסניף, שהיא כשלעצמה "המצאה של מלאבס". מהחברות בסניף התקבלו ערכים של ערבות הדדית ומעגל חברים, "ואת הדבר היקר לי מכל".

היקר: נעה. שבט אחד מתחתיו. הפגישה הראשונה המשמעותית היתה בליל ט' באב. מאז, בלי חשש מאמונות טפלות, הם ביחד. נעה למדה מכשור רפואי אבל עוסקת בתחום בקרת אשראי בבנק, "היא החליטה להמר על התחום והיא מצליחה מאוד".

עד החתונה: מאז ההיכרות ועד החופה חלפו תשע שנים בהן האימהות קצת לחצו. "תמיד אמרתי ששבת החתן שלי תהיה גם שבת הבר מצווה שלי כשימלאו לי 24 שנים. לא סטיתי מזה". למרות אהדה גדולה לכדורגל, החתונה התקיימה בערב גמר גביע המדינה בכדורגל בו שיחקה הפועל פתח תקווה. "אוהד ספורט מושבע שכמוני לא שם לב". ראש העיר דאז, גיורא לב, הגיע להגיד מזל טוב ורץ למשחק. 

עורך הקידושין: הבן-דוֹד הרב עמית קולא, רב הקיבוץ עלומים. 

השמחה: בן ובת, ניצן בן 14 וחצי, לומד בקריית הרצוג, ורותם בת 12 וקצת, לומדת בישורון בעיר.

הניסיון: אחרי הישיבה התיכונית היתה התחלה בישיבת ההסדר בקריית שמונה. "אבל אחרי חודש הרגשתי שלא אצליח להתמיד ולא יהיה הגון מצדי להישאר שם". בצום גדליה היתה התייצבות בבקו"ם, וחודש אחר כך גיוס. 

הגיוס: תפקיד של חובש קרבי, ואין תלונות. "אלה היו הימים של האינתיפאדה הראשונה. לא היה יום שלא יצאנו לשטח לטפל, עד כדי שותפות בניתוחים שבוצעו על הכביש. וזה כל מה שחובש מייחל לו". היה גם גיוס חרום במלחמת המפרץ, "בכל פעם שהיה נחש צפע צפינו בטילים והמראה היה משובב", וגם לחומת מגן, "שבפעם הבאה לא יהיה בפסח, כי יש בעיה עם האוכל".

פרסום, יח"ץ ושיווק: אלה נלמדו בקורס במכללה למינהל, "חשבתי שאלך לכיוון". יש כישרון כתיבה והיתה תקווה "להשתלב בתחום הפרסום". במקביל היתה עבודה בבית חולים השרון בשמירה על חולים, "ובכל מה שחובש מוסמך לעשות במחלקות". היה גם ליווי של משלחות בפולין, "חוויה חזקה מאוד ותורמת ומעצבת". כל אלה כדי לחסוך כסף לטיול בחו"ל.

הטיול: חודש וחצי באירופה עם בן-דוֹד וחבר. הטיול הקיף את גרמניה, אוסטריה, שוויץ, צרפת ואנגליה. "טיול מכונן שחוויותיו איתי". היה גם ביקור עוצמתי ב'קן הנשרים' של היטלר וגם הרבה טבע ונוף אורבני. "מאוחר יותר הסתייע לטייל גם עם המשפחה".

החברה לפיתוח: עם הנחיתה מחו"ל היתה פגישה עם הלל גרנות, בבחירות האחרונות מועמד מספר 5 במפלגת הגימלאים ובזמנו מנכ"ל החברה לפיתוח פתח תקווה. הוא חיפש עוזר בחצי משרה.

חצי משרה: מאז היתה התקדמות למשרה מלאה, ניהול כוח אדם והיום הוא גם סמנכ"ל. החברה מבצעת ומפתחת עבודות תשתית, קווי מים, גינון ותאורה, מדרכות וכבישים בעיר. היא גם מנהלת לעירייה את החנייה ברחבי פתח תקווה ובחניונים ובונה מבני ציבור, גני ילדים, בתי כנסת, מקוואות ועוד. "ובראשם האיצטדיון החדש".

האיטצדיון: 'המושבה'. פרויקט של 200 מיליון שקלים. מכיל 11 אלף מושבים ומארח משחקי כדורגל, אירועים ומופעים. "גאוותנו היא שביוני השנה יתארחו בו ארבעה משחקים של יורו 2013 לנבחרות עד גיל 21. אחד מהם חצי גמר". מכירת הכרטיסים טרם החלה, אבל "ההתעניינות רבה מאוד".

גינה לי: יש גם פארק שבו משולבים מתקנים לילדים עם צרכים מיוחדים, כולל קרוסלה עם מקום לכיסאות גלגלים, נדנדות מובנות ועוד. "כשחנכנו אותו הגיעה כיתה מבית ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים. לראות את הזיק בעיניים שלהם - היה שווה הכל".

הוותק: למרות שבזמננו התמדה ארוכת שנים במקום עבודה אחד אינה מראה שכיח, מייבסקי מספר שעמיתיו ותיקים ממנו. "יש משהו שקושר אותך למקום העבודה כאן. אני חושב שזה בגלל שהוא מאפשר לך להיות שותף בבניין העיר. אתה נוסע לעבודה ורואה כביש שסללת ומבנה ציבור שהקמת, ואנשים אומרים מילה טובה. זה מאוד משמעותי".

בבישול: פיתוח והקמת מבני ציבור לפרויקט של 1,200 יחידות דיור בשכונת נחלים הסמוכה למושב, "רובה ככולה תאוכלס כנראה על ידי הציבור הדתי". וגם שיקוע של אחד הצמתים המרכזיים בעיר, ברחוב ז'בוטינסקי, "כדי שיהיה אפשר לנסוע שם יותר בביטחון וגם לאפשר את המסלול של הרכבת הקלה". 

דו קיום: למרות שכנער היתה השתתפות בהפגנות נגד פתיחת קולנוע 'היכל' בשבת, "הלכנו באופן מאורגן מבני עקיבא", נראה שהיום העיר מאופיינת בסובלנות, "קולנוע היכל היה ממוקם במרכז העיר ובה חי אז מרב הציבור הדתי. האיצטדיון החדש שבו מתקיימים משחקים בסופי שבוע נמצא בפרוורי העיר, וזה לא בא על חשבון אווירת השבת של איש".

אקדמיה: התואר הראשון במדעי החברה והרוח נלמד לבד באוניברסיטה הפתוחה, "קשה ומאתגר". השני, במינהל ציבורי, נלמד באוניברסיטת בר אילן במהלך השנים האחרונות. "והיה כיף גדול, אתה פוגש אנשים מכל מיני תחומים. היה כיף לשבת בקבוצות לימוד ולשאוף אוויר עיוני ורוחני".

גבירותיי ורבותיי: יש אהבה לתחום הפרסום ואפילו היו לימודים, כולל סטאז' בנושא. אלה מתבטאים בכתיבה הפרסומית והשיווקית בעבודה. מה שנעשה ב"חדווה גדולה מאוד". מעבר לכך, היתה התמקצעות בתחום הנחיית האירועים. ויש חזקה על הנחייה של האירוע השנתי של בית ספר 'דעת מבינים', בו למדו ילדיו. "אני גם נתתי לו את השם: דתי-ערכי-תורני למדעים". קופרייטר או לא?

אם זה לא היה המסלול: יש להניח שהייתם מוצאים אותו בתחום הפרסום או הספורט, עליו יסופר בהמשך.

במגרש הביתי

בוקר טוב: השכמה בחמישה לשש, כדי להגיע למניין שנמצא לא רחוק מהבית. בחזרה הביתה זוכה הבת להשכמה, "הבן יוצא עוד קודם". הנסיעה לעבודה מתחילה ב-7:20 ומסתיימת עשר דקות אחר כך במשרד. מעורר קנאה, בהחלט.

דיסק ברכב: "מאוד מאוד אוהב מוזיקה ישראלית". באוטו ניתן למצוא מבחר דיסקים מהז'אנר, החל מכל האלבומים של דני רובס, הנשמות הטהורות, יוני רכטר, יוסי בנאי - האוסף ו'משינה Unplugged'.

שבת: הייחוס המשפחתי (נצר למלחין הבית של חסידות קרלין-סטולין מצד אחד וחסידות סלונים מהצד השני) מחייב זמירות שבת גדושות בניגונים חסידיים ובזמירות. "שולחן שבת כמו שצריך". יש גם שיחות של סיכומי השבוע ותכנונים קדימה והרבה אירוח והתארחות של משפחה וחברים.

עיתים לתורה: ביום שישי, אחרי התפילה חברותא בגמרא עם האחיין. "משתדלים לא לפספס".

מאכל אהוב: קישואים במיץ עגבניות. "נעה למדה את המתכון המדויק מאמי".

אחזקת הבית: מטבח - כל מה שקשור באפייה וקינוחים. "אני אוהב את זה ומנחיל את התחום לדור הצעיר, שלאחרונה החל לעבוד איתי יחד במטבח". ויש גם אחריות כוללת על חינוך, בריאות וקניות.

מפחיד: "לא להיות בריא".

דמות מופת: הר"מ נגר מישיבת נחלים. "מרגיש שתרם המון לעיצוב האישיות שלי, עם דגשים נכונים לערכים". והסבא ר' יעקב ישראלי-קולא, שבשנותיו האחרונות היו איתו שיחות רבות. ההערכה היא גם על פועלו הציוני וגם על הערכים שהנחיל לצאצאיו: "משפחתיות וערבות הדדית במשפחה, זמירות שבת ויחס לתפילה. אהבתי אותו אהבת נפש".

פנאי: ספורט. גם עושה גם צופה. יש ידע נרחב, כולל פרטים וסטטיסטיקות שאחרים שכחו מזמן. האהדה הגדולה היא לבארסה, "עוד מימי יוהאן קרויף ולא בגלל מסי". הצפייה במשחק היא חגיגה לאיחוד המשפחתי והיו מספר ביקורים בקמפ-נו ואפילו בילוי זוגי באולימפיאדת אתונה. "חוויה מרגשת ומדהימה לכל חובב ספורט". ויש גם ניגון ולימוד גיטרה, "בשביל הנשמה והכיף".

כשתהיה גדול: יש תקווה לעסוק בתחום אימון הכדורסל. "החלום הזה הולך איתי".